מועצת התכנון העליונה
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תחום שיפוט | שטח C ביהודה ושומרון |
| משרד אחראי |
 משרד הביטחון |
| סוכנות אם |
לשכת התכנון של המנהל האזרחי  |
| תאריך הקמה | 1967 |
| חוק | חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים |
| יו"ר | יהודה אלקלעי |
| מטה מרכזי |
מחנה בית אל,  בית אל |
  | |
מועצת התכנון העליונה היא המוסד התכנוני העליון ביהודה ושומרון לתכנון ובנייה, ונכפות עליה רק החלטות ממשלת ישראל. תפקידה לאשר את תוכניות לשכת התכנון תחתיה היא פועלת, בתוך המנהל האזרחי. היא הגוף המקביל לוועדות התכנון והבנייה הארצית, המחוזיות והמקומיות הפועלות בתוך שטחי ישראל הריבונית. היא פועלת מתוקף חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים לשנת 1966, אחד מהחוקים הירדניים החלים בשטח עקב מעמדו המשפטי המיוחד.[1] כל התוכניות שמאשרת המועצה מחויבות לקבל אישור של מנהלת ההתיישבות לפני קבלת היתר בנייה.[2]
עובדי מועצת התכנון העליונה משמשים בתפקידים שונים גם בלשכת התכנון, הגוף המנהל את המועצה ואחראי על כל היבטי התכנון והבנייה ביהודה ושומרון ועל אישורם.[3]
מאז אוקטובר 2024 מכהן בתפקיד יושב ראש המועצה יהודה אלקלעי. הוא מכהן במקביל בתפקיד יושב ראש לשכת התכנון. קודם למינויו, על ידי השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', כיהן כמנהדס הראשי של מועצה אזורית שומרון.[4]
מטה מועצת התכנון העליונה נמצא במחנה בית אל שבבית אל, יחד עם משרדי המנהל האזרחי.
תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועצת התכנון והבנייה מקבילה לכל ועדות התכנון והבנייה בישראל הריבונית. בסמכותה להכריז על מרחבי תכנון, לאשר תוכניות מתאר בכל הרמות, לאשר תקנות בענייני התכנון והבניה באזור, לטפל בהתנגדויות ועררים כנגד החלטות ועדות המשנה שלה, לקבוע מדיניות התכנון במרחב, לקבל החלטות עקרוניות בנושא עליו היא אמונה ולפקח על ועדות המשנה שלה.[1]
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למועצה שמונה ועדות משנה: ועדת התיישבות, ועדת תכנון ורישוי, ועדת דרכים, מסילות ברזל ושדות תעופה, ועדת איכות הסביבה, ועדת כרייה וחציבה, ועדת תמ"א 56 ועדה להתנגדויות וועדה לפיקוח. החלטות המועצה זקוקות לאישור מנהלת ההתיישבות על מנת לקבל אישור בנייה.[1]
ועדת המשנה להתיישבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ועדת המשנה להתיישבות של מועצת התכנון העליונה, הוקמה בשנת 1979 כדי לטפל בתכנון ההתנחלויות בכל אזור יהודה ושומרון. סמכויות הוועדה נרחבות וכוללות:[5]
- סמכויות מועצת התכנון העליונה וסמכויות ועדה מחוזית לגבי כל מקום הכלול בתחום מועצה אזורית, כהגדרתה בצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), התשל"ט-1979, או בתחום מועצה מקומית, כהגדרתה בצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), התשמ"א-1981 (שניהם להלן: "תחום מועצה"), ולגבי כל עניין הקשור באופן ישיר במקום כאמור.
- יו"ר מועצת התכנון העליונה, לאחר התייעצות עם נציג היועץ המשפטי וראש תחום תשתית במינהל האזרחי, רשאי לקבוע לעניין סעיף זה, בין באופן כללי ובין לעניין מסוים, כי מקום פלוני ייראה כאילו היה כלול בתחום מועצה, אם מצא כי לאותו מקום זיקה מכרעת לתחום מועצה.
בעבר פעלו בנפרד מועדת המשנה להתיישבות ועדות משנה לתכנון מקומי בכל נפה, והן היו מיועדות לתוכניות של פלסטינים תושבי יהודה ושומרון. אך מאז 1995, ועדות התכנון המקומי בשטחי C אינן פעילות והפלסטינים מקדמים תוכניות ובקשות להיתר בניה בוועדת המשנה לתכנון ורישוי.[6] בשנת 2011, עתרה לבג"ץ מועצת הכפר דיראת-רעפיה, בבקשה כי יורה לשר הביטחון, למפקד הצבאי, לראש המנהל האזרחי ולמועצת התכנון העליונה להחזיר על כנן את ועדות התכנון המחוזיות,[7] אך עתירה זו נדחתה.
ועדת המשנה לתכנון ורישוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוועדה עוסקת בכל נושאי התכנון המקומי שבשטחי C ולא בתחום ההתיישבות, ואמונה על אישורי בניה, תוכניות מתאר, ותוכניות מפורטת במגזר הפלסטיני בתחום שטחי C. בראש הוועדה עומד שמואל קלימי המנהל את תחום התכנון של המגזר הפלסטיני ביהודה ושומרון. מדובר בוועדה תכנונית ייחודית בישראל, בעלת סמכויות תכנון נרחבות באזור יהודה ושומרון. הוועדה מתפקדת כוועדה: מקומית, מחוזית וארצית גם יחד. בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] הוועדה דנה במגוון נושאים נרחב ובכללם תוכנית מיתאר להרחבת העיר קלקיליה, שאושרה להפקדה. כמו כן הוועדה עסקה באישור תוכניות מתאר למגוון כפרים. הוועדה גם מאשרת בקשות להיתרי בניה במגוון נושאים נרחב: מבני מגורים, מבני תעשייה, חינוך, ציבור, תשתיות ותחנות דלק. ועדה זאת משמשת גם כוועדת הערר של ועדת המשנה לפיקוח.
בשנת 2021 הוועדה הכינה תמ"א 52/1 להסדרת נושא חציבה בשטחי יהודה ושומרון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1966, כשנה לפני תחילת מלחמת ששת הימים, חוקק חוק ירדני הקרוי "חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים מס' 79", אשר הסדיר את נושא התכנון והבנייה ביהודה ושומרון תחת שלטון ירדן. חוק זה החליף את החוק הירדני הקודם, "חוק לתכנון ערים, כפרים ובנינים מס' 31" משנת 1955, שהחליף בזמנו את החקיקה המנדטורית הבריטית. החוק, משנת 1966, קבע בין היתר את הרכב רשויות התכנון ואת סמכויותיהן, התווה את תהליך תכנונן ואישורן של תוכניות פיתוח ואת תהליך הוצאת רישיונות בנייה, וכן הגדיר את הליכי הערעור על החלטות רשויות התכנון ואת הצעדים שיינקטו במקרה של עבירות על החוק.
הועדה פועלת תחת לשכת התכנון מאז בשנת כיבוש יהודה ושומרון מידי ירדן במלחמת ששת הימים. בשנת 1971 הוציא צבא הגנה לישראל השולט בשטח צו[8] ובו הוא נותן למועצת התכנון העליונה בין השאר את הסמכויות "לתקן, לבטל או להתלות תקפם של כל תוכנית או רישיון" ו"לפטור כל אדם מחובת רישיון שנדרש על פי החוק".[9] הצו ביטל את הוועדות המחוזיות שהיו קיימות לפני המועצה, וריכז את כל הסמכויות רוכזו בידיה. בראש מועצת התכנון העליונה, לפי חוק התכנון והבנייה הירדני, עומד שר הפנים הירדני. מפקד האזור מינה את קצין המטה לענייני פנים של המנהל האזרחי ליושב ראש המועצה. הנהלים הייחודיים הפכו את חברי ועדת התכנון העליונה, קצינים ואזרחים עובדי צה"ל בדרג בינוני, לבעלי סמכות בתחומם אפילו מעבר לסמכותו של שר הפנים בכל הנוגע לתוכניות מתאר בישראל הריבונית.[10]
בתחילה פעלה הלשכה תחת הממשל הצבאי ולאחר שהוקם המנהל האזרחי ב-1981 עברה לפעול תחתיו. מאז הקמתה הייתה אחראית הלשכה על התכנון והבנייה בכל שטח יהודה ושומרון, עד הסכמי אוסלו ב-1993 וב-1995, בהם הועברו חלקים מהסמכויות בשטח לידי הרשות הפלסטינית, ובידי הלשכה נותרו סמכויות התכנון והבנייה בשטח C בלבד, המהווה כ-60% מכלל יהודה ושומרון ועומד על 3,516 קמ"ר.[1]
בין השנים 1988 ל-2013, במשך כ-25 שנים, שימש האדריכל שלמה מושקוביץ הן כיושב ראש מועצת התכנון העליונה והן כיושב ראש לשכת התכנון, ובנוסף כראש וועדת המשנה להתיישבות של המועצה. החל משנת 2013, עמדה האדריכלית נטליה אברבוך בראש מועצת התכנון העליונה, ובמקביל בתפקיד יושב ראש לשכת התכנון. היא פרשה בשנת 2023.[11] מאז אוקטובר 2024 מכהן יהודה אלקלעי, שמונה על ידי השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', בתפקיד יושב ראש המועצה, ובמקביל בתפקיד ראש לשכת התכנון. קודם למינויו כיהן כמנהדס הראשי של מועצה אזורית שומרון.[12]
עד שנת 2023 היו צריכות כל התוכניות שאישרה המועצה לקבל אישור של ממשלת ישראל לפני קבלת היתר בנייה, אולם מאז אותה שנה נזקק עבורם אישור של מנהלת ההתיישבות בלבד.[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 אודות, תקציר ומבנה לשכת התכנון יו"ש, באתר המנהל האזרחי, 30 בספטמבר 2024
- 1 2 סיפוח מתחת לרדאר: הקמת "מינהלת ההתיישבות" תחת השר סמוטריץ', באתר שלום עכשיו, יוני 2023
- ↑ אודות המנהל האזרחי ביהודה ושומרון לשכת התכנון המרכזית
- ↑ חזקי ברוך, מינוי חדש ליו"ר מת"ע: יהודה אלקלעי, מהנדס השומרון לשעבר, באתר ערוץ 7, 15 ביולי 2024
- ↑ מינהל התכנון / ועדות מחוזיות / תכנון ביהודה ושומרון / ועדת משנה להתיישבות
- ↑ ראש לשכת התכנון בגדה עד שנות ה-80 מבקר את המערכת וקורא להעביר סמכויות תכנון לפלסטינים, שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם, 24 באפריל 2014
- ↑ עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים דחוף - בג"ץ 5667/11
- ↑ "צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס' 418)", תשל"א1971 - (קמצ"מ תשל"ב 1000; תשל"ו 1422, 1949; תשמ"א 246; תשמ"ב, 718, 872; תשמ"ג, מס' 57, ע' 50; תשמ"ד, מס' 66, ע' 30).
- ↑ סעיפים 1 ו-4 לצו זה
- ↑ עקיבא אלדר ועדית זרטל, אדוני הארץ - המתנחלים ומדינת ישראל 1967–2004, כנרת, זמורה-ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ, 2004. (ע' 404)
- ↑
חיים לוינסון, כך משתמשת המדינה בגופי התכנון כדי לקדם התנחלויות ולמנוע בנייה פלסטינית, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2013 - ↑ חזקי ברוך, מינוי חדש ליו"ר מת"ע: יהודה אלקלעי, מהנדס השומרון לשעבר, באתר ערוץ 7, 15 ביולי 2024
