קרן ברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרן ברזל (באנגלית: Iron Beam) היא מערכת הגנה אקטיבית של נשק לייזר להגנה מפני רקטות ופצצות מרגמה בטווחים קצרים וכלי טיס לרבות גלשני-אוויר וכלי טיס בלתי מאוישים. המערכת מפותחת על ידי רפאל, והוצגה לראשונה בחודש פברואר 2014 בסלון האווירי בסינגפור (אנ'). המערכת מבוססת על לייזר מצב מוצק, מתקדם, זול יותר לשימוש ופחות מסוכן לסביבה (בשונה מלייזר כימי שעליו מבוססת מערכת נאוטילוס) בהספק גבוה, ומיועדת לפעול בטווחים קצרים (עד 7 ק"מ) שמתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל". היא מתבייתת על הפצמ"ר באמצעות חיישן תרמי, ויורה קרן לייזר רבת־עוצמה שמשמידה את הפצצה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת הפצמ"ר כשהוא עדיין באוויר, או על ידי השמדת חלקים קריטיים בפצמ"ר שמנטרלים אותה.[1][2]

המערכת תהווה שכבת הגנה נוספת בישראל והנמוכה ביותר - מתחת לשכבות המבצעיות במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל: "כיפת ברזל" (נגד רקטות קצרות טווח), "קלע דוד" (נגד רקטות בטווחים בינוניים, טילים בליסטיים לטווח קצר וטילי שיוט) ומערכות ה"חץ 2" ו"חץ 3" - ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך ומחוץ לאטמוספירה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהמערכת תזהה שיגור של רקטה או פצצת מרגמה, היא תקרין לעברם קרן לייזר רבת עוצמה בלתי נראית לעין, שתפקידה לחמם את הרקטה עד שתושמד ותתפוצץ באוויר או תיפול על הקרקע כנפל. למערכת יש כמה יתרונות:

  • העלות של כל יירוט נמוכה למדי.
  • מהירות יירוט מיידית שכן פועלת על לייזר, מה שמאפשר למקסמם את יכולת היירוט, כיוון שגם אם ניסיון ראשון לא הצליח, מיד ניתן לנסות ליירט שוב.
  • אין צורך בכוח אדם רב כדי לתפעל את המערכת.
  • קרן הלייזר פועלת בשקט.
  • יתרון משמעותי נוסף הוא שלמערכת יש מלאי תחמושת בלתי מוגבל ועלות הירי נמוכה מאוד.

באוגוסט 2014 העריכו ברפאל שהמערכת תהיה מבצעית בתוך כשנתיים.[1]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי חברת רפאל, במבחנים המערכת פגעה ב-90% מהמטרות. ניתן יהיה להתאים את המערכת כך שכמה קרני לייזר יפגעו במטרה אחת. נדרשו 15 מהנדסים שעבדו במשך 5 שנים כדי לפתח את הטכנולוגיה שמבוססת על לייזר מוצק.[3]

באפריל 2014 אמר מנכ"ל רפאל, ידידיה יערי: "המערכת עברה בדיקת היתכנות ואנחנו כרגע בשלבים של המשך פיתוח. אנחנו אחרי דמו, אבל יש עוד פאזה של פיתוח שצריך לעשות. יש מדגים טכנולוגי שמוכיח שהוא מוריד מעופפים כמו זבובים. יש לו אחוזי פגיעה יפים מאוד".[4]

ב-2015 פורסם כי לפי הערכות מסוימות יחלפו לפחות חמש שנים עד שהמערכת תהיה מערכת מבצעית.[5]

ב-6 בדצמבר 2018, פרופ' יצחק בן ישראל, לשעבר ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, אמר שכבר בתוך שנה צה"ל יוכל להצטייד במערכת, אם יינתנו התקציבים המתאימים. לדבריו לפני כשנה הושגו בישראל פריצות דרך בתחום לייזר מצב מוצק, שאין בעולם תקדים לזה, עם מספיק הספק שיוכל להפיל רקטות. בכך יתאפשר לפתח נשק מבוסס לייזר ליירוט רקטות ופצצות מרגמה.[6]

ב-8 בינואר 2020 חשף משרד הביטחון פריצת דרך בייצור לייזר רב עוצמה, שישמש לפיתוח מערכות הגנה אווירית ויירוט רקטות, בפיתוח משותף של מפא"ת, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות ואלביט מערכות. המערכות כוללות גרסה קרקעית נייחת יבילה, גרסה מתנייעת על גבי רכב קרבי משוריין וגרסה אווירית המותקנת על כלי טיס ליירוט טילים מעל גובה העננים.[7] בעת מבצע שומר החומות במאי 2021 המערכת עדיין לא הייתה מבצעית.[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]