רכבת קישור לנמל תעופה
רכבת קישור לנמל תעופה הוא שירות הסעה מסילתי הניתן לנוסעים בין נמל תעופה למרכז העיר (או מספר ערים) המרכזית הקרובה לשדה. שירות זה של הרכבת מגיע ישירות לטרמינלים
שירות זה מאוד נפוץ ופופולרי בנמלי תעופה בינוניים וגדולים ברחבי העולם. היתרונות של שירות זה הוא זמן הגעה מהיר יותר בשעות העומס, הורדת העומס התחבורתי בתוך השדה, קישור נוח לרשת התחבורה הציבורית והעלות זולה יותר לנוסע מאשר אמצעי תחברה אחרים כמו מוניות.
בישראל, שירות זה ניתן על ידי רכבת ישראל לערים הגדולות של ישראל דרך תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון, השוכנת מתחת לטרמינל 3 בנתב"ג. לעתיד ישנן מספר הצעות[1] לקשר את נמל התעופה רמון (תחנת הרכבת נמל התעופה רמון) לאילת (תחנת הרכבת אילת) בעזרת רכבת, שחלקן זכו אף לתמיכה ממשלתית[2][3] כחלק מהפרויקט לקו הרכבת לאילת. הצעות אחרות כוללות הקמת קו רכבת קלה בין הנמל למרכז העיר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות שקישורי רכבת לנמל תעופה היו פתרון פופולרי באירופה וביפן במשך עשרות שנים, רק בעשרות השנים האחרונות נבנו קישורים כאלו בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אפריקה, אוקיאניה ושאר אסיה.
כמה דוגמאות מוקדמות לתחנות רכבת בין עירוניות שנבנו לשרת שדה תעופה כוללות:
תַחֲנָה | מדינה | נפתח | פרטים |
---|---|---|---|
דון מואנג (אנ') | תאילנד | 1898 | משרת את נמל התעופה הבינלאומי דון מואנג שנפתח ב-1924 |
שונפלד (ביי ברלין)(אנ') | גֶרמָנִיָה | 1951 | שירת את נמל התעופה ברלין שונפלד, משרת כעת את נמל התעופה ברלין ברנדנבורג |
נמל התעופה גטוויק (אנ') | הממלכה המאוחדת | 1958 | נבנה מחדש כדי לשרת את נמל התעופה גטוויק |
שדה התעופה של בריסל-זאונטם(אנ') | בלגיה | 1958 | משרת את נמל התעופה של בריסל |
שדה התעופה פרנקפורט אם מיין התחנה האזורית (אנ') | גֶרמָנִיָה | 1972 | משרת את נמל התעופה של פרנקפורט |
תחנת הרכבת המהירה הראשונה שהתחברה עם שדה תעופה הייתה תחנת ה-Paradestraße (אנ') של ברלין שנפתחה בשנת 1927 ונבנתה כדי לספק גישה ישירה לשדה התעופה טמפלהוף בברלין . עם זאת, החיבור הופסק ב-1937 ותחנת פלאץ דר לופטברוקה(אנ') קיבלה את החיבור ונשארה כזו עד לסגירת נמל התעופה ברלין טמפלהוף ב-2008.
דוגמאות מוקדמות אחרות לתחנות המתחברות עם שדות תעופה כוללות את תחנת MBTA Blue Line Airport (אנ') של בוסטון שנפתחה ב-1952 (נבנתה מחדש ב-2004), ותחנת RTA Rapid Transit Red Line של שדה התעופה קליבלנד הופקינס(אנ') שנפתחה ב-1968 (נבנתה מחדש ב-1994). הקישור של בוסטון דורש העברה קצרה של אוטובוס הסעות מהתחנה למסוף שדה התעופה, בעוד שהקישור של קליבלנד נחשב לשירות הישיר הראשון בחצי הכדור המערבי.
סוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רכבת קלה/רכבת תחתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבור נמלי תעופה הבנויים בתוך או בקרבת ערים, נהוג לעיתים לקשר את נמל התעופה לעיר כחלק ממערך הרכבת הקלה או הרכבת התחתית, כמו בשאר חלקי העיר. במקרה כזה תדירות השירות תהא בדרך כלל גבוהה, אך זמן ההמתנה שנחסך מתבזבז במסגרת עצירות ביניים רבות לפני הגעה ליעד. חסרון נוסף של מצב זה הוא שברכבת קלה יש, ברוב המקרים, פחות מקום לכבודות הנוסעים. פתרון נפוץ לבעיות אלה הוא בנייה של רכבת קלה מותאמת למטרה זו, כמו רכבת הית'רו אקספרס.
רכבת כבדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהרבה מקרים, ישנן תחנות של רכבות כאלה בכניסה לטרמינלים. ברוב המקרים, פתיחת תחנה כזו דורשת הקמת מסילת רכבת חדשה. אפשרות זולה יותר, הנמצאת בשימוש נפוץ, היא פתיחת תחנת רכבת, קרובה לנמל התעופה, על מסילה קיימת, והוצאת שאטלים משם לכיוון נמל התעופה. בעוד שאפשרות זו נבחרת בדרך כלל מתוקף היותה זולה יותר, היא אפשרית רק כאשר המסילה מראש סמוכה לנמל התעופה עצמו. ישנן מספר דוגמאות ברחבי העולם למערכות מסוג זה למשל תחנת הרכבת אשר סמוכה לשדה התעופה בלוטון בריטניה (אנ')
השקה עם מערכת נוסעים מקומית יוצרת מצב בו לעיתים חברות תעופה מוכרות כרטיסי טיסה הכולל נסיעה במערכת.
שאטל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שאטל#שאטל לנמל תעופה
במקרים רבים, אין תחנת רכבת קרובה לטרמינל התעופה. סיבה עיקרית לכך היא שמסובך לחבר רכבת לכל טרמינל ונמל תעופה. כשזה קורה, דרושה מערכת שאטלים עבור חלקו האחרון של המסע; ניתן להשתמש עבור כך בסוג של רכבת או באוטובוסים. מערכת שאטלים תהיה זולה יותר לתפעול מאשר שני סוגי המערכות האחרות, אך יעילה פחות ובעלת טווח קטן יותר. שאטלים מסוג זה פועלים גם בתוך נמלי תעופה גדולים, ומקשרים בין תחנת רכבת מרכזית לטרמינלים השונים או בינם לבין עצמם.
דוגמאות לשאטלים לנמלי תעופה בארץ הם השאטלים לטרמינל 1 ולחניונים לטווח ארוך בנמל התעופה בן-גוריון, וקווים 7, 8, 280 ו-282 מאילת לנמל תעופה רמון.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אודי עציון, הדרך הארוכה והיקרה לשדה התעופה החדש רמון, באתר ynet, 20 בינואר 2019
- ^ ליאור גוטמן, הממשלה אישרה הקמת קו רכבת בין תל אביב לאילת, באתר כלכליסט, 5 בפברואר 2012
- ^ יובל שדה, בלעדי: מיכאלי וליברמן סיכמו על השלמת תכנון הרכבת לאילת, באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2021