קו (תחבורה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קו הוא ביטוי המתאר מסלול נסיעה של תחבורה ציבורית, ובדרך כלל מתייחס למסלול מתחנת המוצא אל תחנת היעד.

בישראל נפוץ ביטוי זה בקרב נוסעי האוטובוסים, ובדרך כלל מזוהה עימם. אם כי, כיום יותר ויותר נפוצים גם קווים של מוניות שירות, אשר על פי רוב נוסעות במסלולים דומים מאוד לאלה של קווי האוטובוסים השונים. שימושים נוספים לביטוי הם קווי רכבות וקווי תעופה.

אוטובוס בקו 132 בבואנוס איירס

קווי נסיעה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו עירוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיעה בתוך גוש ערים, בדרך כלל ללא נסיעה בנתיבי נסיעה בינעירוניים. סוג קו כזה נפוץ בגוש דן, לדוגמה, קווים המקשרים בין בת ים לתל אביב, בין רמת גן לתל אביב וכדומה ועוברים אך ורק בקטע עירוני של רחובות. קווים אלו ישולטו בדרך כלל במספר דו ספרתי, כמו קו 25 בין בת ים לרמת אביב וקו 61 בין רמת גן למרכז תל אביב. עם זאת קיימים לעתים קווים עירוניים עירונים בעלי שלוש ספרות כמו קו 129 מתל אביב לראשון לציון, לאחר יישום הפעימה השנייה של הרפורמה בקווי האוטובוס בגוש דן נוצרו "קווי מזלג" בעלי שתיים או שלוש שלוחות כאשר לפחות לשלוחה אחת יש מספר בעל שלוש ספרות שהספרה הראשונה משמשת כקידומת למספר הקו, לדוגמה קו 72 ו172 ממסוף רידינג בתל אביב אל קניון ערי חוף במערב ראשון לציון ורחוב האורגים בחולון בהתאמה.

קו עירוני-פנימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיעה פנימית בתוך העיר. לרוב אלו קווים הנוסעים מן התחנה המרכזית אל שכונה מסוימת בעיר, או קווים הנוסעים במסלול מעגלי בעיר, דבר האופייני לערים קטנות יותר. לרוב ממוספר הקו בספרה אחת (לדוגמה : קו 2 בהרצליה, הנוסע מהתחנה המרכזית של הרצליה אל שכונות נחלת עדה וגן רש"ל וחזרה). מחיר הנסיעה העירונית נע בין 2.30 ש"ח בטבריה ל-5.90 ש"ח בירושלים ובחיפה, כאשר מחירי הנסיעה בערים הגדולות גבוהים מהמחירים בערים הקטנות, בגלל המדיניות הממשלתית המכונה סבסוד צולב.

קווים בין עירוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווים שמסלולם הוא מיישוב אחד לשני, לדוגמה: קו 501, הנוסע מצומת רעננה לת"א; קו 394, הנוסע מת"א לאילת; וקו 947, נוסע מחיפה לירושלים. כפי שניתן לראות, מספור הקווים הוא תלת-ספרתי, אך יש יוצאי דופן, לדוגמה, קו 29 הנוסע מהרצליה לכפר סבא. בעבר, היו חיילי צה"ל יכולים לנסוע חינם רק בקווים הממוספרים במספור תלת-ספרתי. ולכן, לקווים דו-ספרתיים רבים נוסף המספר 0 בהתחלה.

מחיר הנסיעה משתנה מקו לקו, הוא יקר בדרך כלל מנסיעה עירונית, ומשתנה בהתאם לאורך המסלול. הקווים הבין עירוניים מזוהים גם עם רכבות, לדוגמה: קו עכו-קריית מוצקין.

קווים בין לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר פעלו מישראלים קווי אוטובוס במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים והסכם השלום בין ישראל לירדן. חברת אגד תיפעלה את קו 100 לקהיר ואילו קווים נוספים פעלו מחיפה ותל-אביב לערים רבת עמון ואירביד שבירדן. בהתייחס לקווי רכבות, אפשר לציין את קו רכבת העמק ההיסטורי מחיפה לדמשק טרם קום המדינה.

חלופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהי חלופה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלופה היא שינוי מסלול של קו מסוים בשעה מסוימת של היום או בטווח שעות מסוים, בנוסף לנסיעות במסלול הרגיל של הקו או במקומן, על מנת לספק מענה לצורך בשעה מסוימת, לרוב של ציבור היוממים. חלופות על פי רוב מתבטאות בתחנת מוצא שונה, כאשר בנקודה מסוימת מתמזג מסלול החלופה למסלול הקו הרגיל, וממשיך לפי המסלול הרגיל, אם כי לעתים החלופה מתבטאת בכניסה לשכונה או לאזור תעשייה מסוימים, או באי-עצירה בחלק מתחנות הביניים של הקו.

שילוט החלופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים חלופות נושאות את אותו השילוט של הקו המקורי - שיטה זו מקובלת כאשר החלופה היא יציאה משכונה כלשהי במקום מתחנת המוצא הרגילה, שכן אז אדם הרואה את הקו לאחר התמזגותו למסלול הרגיל לא צריך לדעת שתחנת המוצא הייתה שונה מהרגיל.

1.לעתים מוספת להן אות (לדוגמה: קו 5א הוא חלופה של קו 5) - שיטה זו מקובלת לחלופה שהיא כניסה לשכונה מסוימת.

2. לעתים החלופה נושאת מספר שונה אך אם קשר למספר הקו הרגיל. לדוגמא: קו 39 הוא קו 29 בתוספת 10 הנוסע על מסלול קו 29 ללא כניסה לשכונות קפלן ונוף ים. קו 229 הוא קו 29 בתוספת 200- קו לילה. בעבר לקו 29 הייתה חלופה 28 מתחנה מרכזית הרצליה לקפלן אך היא בוטלה וקיום יש נסיעות כאלו על מסלול קו הנושאות את המספר 29. --בדרך כלל נהוג לתת לחלופה מספר אחר רק אם יש שינוי במסלול בכיוון הנסיעה, למשל: קו 561 בלילה מוארך עד לת.מ תל אביב לכן אין לשנות את מספר הקו. בחזרה הוא ממשיך במסלול 561 דרך ת.המוצא פתח תקווה לכן אין צורך לשנות מספר.