לדלג לתוכן

שור (קבוצת כוכבים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שור
Taurus

מפת קבוצת הכוכבים שור
סמליות שור
עלייה ישרה 4 שעות
נטייה °‏20
שטח נראה 797.249 מעלות מרובעות
דירוג שטח נראה במקום ה־17
מספר כוכבים בבהירות נראית < 3 4
הכוכב הבהיר ביותר אלדברן (α בשור)
בהירות נראית הכוכב הבהיר 0.9
מערכות כוכבים גובלות
נראית בין קוי הרוחב °‏90+ ו־°‏65-
מומלץ לצפות בשעה 21:00 במהלך חודש ינואר

שור היא קבוצת כוכבים המזוהה עם מזל שור, השני בגלגל המזלות, בין טלה לתאומים, שסמלו הוא ♉︎. השמש נמצאת בקבוצה זו מאמצע מאי עד לסוף יוני. הקבוצה בולטת בעיקר בזכות הכוכב אלדברן.

כוכבים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

α בשור (אלדברן) הוא ענק כתום במרחק של כ-68 שנות אור ובעל בהירות נראית מדרגה 0.9. הוא מייצג את עין השור.

β בשור (אלנאת') הוא ענק כחול במרחק של כ-130 שנות אור ובעל בהירות נראית מדרגה 1.6. הוא מייצג את קרן השור.

λ בשור הוא כוכב כפול שבו שזוג כוכבים המקיפים זה את זה אחת לארבעה ימים. כאשר הכוכב העמום מבין השניים מסתיר את הבהיר, יורדת הבהירות הנראית של הכוכב מדרגה 3.4 לדרגה 4.1.

σ1 בשור ו-σ2 בשור הם זוג כוכבים לבנים בבהירות מדרגה 5 שניתן להפריד ביניהם במשקפת.

119 בשור עם רדיוס של 600 רדיוסי שמש הוא אחד מהכוכבים הגדולים הידועים לאנושות.

גרמי שמיים בולטים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

M1 - "ערפילית הסרטן" היא שריד של סופרנובה משנת 1054 שהייתה בהירה כל כך עד שנראתה גם במשך שעות היום. כיום ניתן להבחין בה בעזרת טלסקופ כאליפסה מעורפלת בבהירות מדרגה 8. רק בצילום ארוך חשיפה ניתן להבחין במבנה דמוי צבתות הסרטן שהעניק לה את כינויה.

M45 - "כימה" או "הפליאדות" הוא אחד מצבירי הכוכבים היפים ביותר בשמים ובו מעל 1,000 כוכבים במרחק של 444 שנות אור. במקום חשוך ניתן לראות ללא ציוד עזר 6-7 כוכבים ובתנאים מיטביים 9–11 כוכבים.

צביר ההיאדות המכיל כ-300 כוכבים, מתוכם כ-12 נראים לעין ללא ציוד עזר, מרכיב את פני השור. הצביר נמצא במרחק של 150 שנות אור וקוטרו כחמש מעלות קשת. למרות שנראה כאילו אלדברן נמצא בתוך הצביר, הוא למעשה קרוב בהרבה - רק כמחצית המרחק אל הצביר.

עמוד ראשי
ראו גם – אירופה (מיתולוגיה)

ייתכן הזיהוי של הקבוצה כשור מופיע בציורי מערות במערת לאסקו המתוארכים ל־15,000–13,000 שנים לפנה"ס.[1][דרוש מקור][מפני ש...]

קבוצות הכוכבים שור ואוריון. ניתן לראות את רגל ימין של השור מושטת לאוריון, אך לא את חצי גופו התחתון (השקוע במים בחלק מהתיאורים)

במיתולוגיה היוונית מסופר שזאוס, שחשק באירופה, הפך את עצמו לשור כדי לפתות אותה. הוא הופיע כשור יפהפה בין עדרי הבקר של אביה בחופי פיניקיה, ולאחר שמתוך הפיתוי עלתה עליו, הוא חטף אותה לכרתים, שם הציג את עצמו לה בצורתו האמיתית ושכב עמה. בדיוניסיאקה מסופר שלאחר מכן, לצד קרסול העגלון הופיע זאוס השור בכוכבים, כפוף על ירכיו בעלותו על נתיבו: שקוע למחצה בים, מושיט את רגלו הימנית לאוריון, ובערב מחיש צעדיו בכיפת השמים וחולף על־פני העגלון העולה איתו בנתיבו.[2]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שור בוויקישיתוף