שער שוויון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נייטרליות, הסרת פרטים שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נייטרליות, הסרת פרטים שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
סמליל המיזם "שער שוויון"
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין וראש עיריית לונדון אז בוריס ג'ונסון, באירוע פתיחת עונת הכדורגל של עמותת "שער שוויון", נובמבר 2015

שער שוויון היא תוכנית חינוכית, המשלבת עיסוק בספורט ככלי לשינוי חברתי[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתה של התוכנית ביוזמה של כמה סטודנטים בירושלים, ובראשם לירן ג'רסי (יליד 1985), שעבדו בהתנדבות עם ילדים בשכונות החלשות בעיר. ג'רסי ביקש להעסיק ילדים בשכונות בשעות אחר הצהריים, כדי למנוע מהם שעמום והסתבכות באלימות, וביקש גם להפגישם עם ילדים מרקע שונה כדי לקדם סובלנות לתרבות שונה ולהיאבק בגזענות. ג'רסי החליט שספורט, ובייחוד כדורגל, יכול לשמש עניין משותף לילדים מרקע תרבותי שונה. הרעיון היה לאמן ילדים בכדורגל, להפגישם עם קבוצות משכונות ומיישובים אחרים בטורנירים משותפים, כאשר והתנאי להשתתפות הוא שהילדים יקבלו שיעורי תגבור לימודים מסטודנטים מתנדבים.

התוכנית החלה ב-2009 עם שבע קבוצות כדורגל, משבעה בתי ספר, ומאז צמחה במהירות. תחילתה בבתי ספר יסודיים, ובשנת 2014 הורחבה התוכנית גם לתיכונים. הילדים ששיחקו בשנות הפרויקט הראשונות, הפכו בכיתות י"א וי"ב למדריכים לילדים הצעירים, כחלק מהמחויבות שלהם במסגרת בית הספר.

עם השנים התרחבה קשת הפעילות גם לכדורסל, שחייה, פנייה לטורנירים מיוחדים לבנות ולילדים עם צרכים מיוחדים, עד שבשנת 2020 השתתפו בתוכנית 300 קבוצות מכל רחבי ישראל, ובהן כ-4,500 ילדים ונערים בני 9–16, בנים ובנות, יהודים, מוסלמים, דרוזים ועוד, קבוצות של חירשים ולקויי שמיעהוקבוצות מעורבות – יהודים וערבים, ילדי עולים חדשים לצד ילידי ישראל. התוכנית פועלת בכ-100 יישובים, ממג'דל שמס בצפון ועד אילת בדרום.

שותפים בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השותפים המרכזיים בתוכנית הם הרשויות המקומיות והמתנ"סים שבתחומן, עסקים מקומיים וחברות המעניקים חסות ותמיכה כלכלית. שותפים נוספים הם פר"ח והמוסדות האקדמיים, המקשרים בין התוכנית לבין הסטודנטים המתנדבים והמתמחים בתפקידים חינוכיים, ובתפקידי מטה ניהוליים. עם המוסדות האקדמיים נמנים: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה האקדמית בית ברל, המכללה למינהל, מכללת אוהלו, מכללת אורנים, האקדמית גליל מערבי ועוד.

בנוסף, גדלה תמיכת הממשלה בתוכנית בשנים האחרונות, ובעיקר תמיכתם של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט. התוכנית אף נכללת במאגר התוכניות החינוכיות של משרד החינוך, ובכך מורשית להיכנס לבתי הספר ולפעול בהם.

התוכנית זוכה גם לתמיכת ההתאחדות לכדורגל בישראל.

בשנת 2013 הצטרפו לתמיכה שגרירות בריטניה בישראל וסניף המגבית היהודית המאוחדת בבריטניה.

שם התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של התוכנית הוא משחק מילים, על מצב שבו שער שמובקע במשחק מוביל לשוויון בתוצאה; והוא גם מבטא את הרעיון שהתוכנית עשויה להיות ה"שער" להגברת השוויון בין בני אדם מרקע שונה, ובין הפריפריה החברתית למרכז.

שופט מתנדב שולף כרטיס ירוק, שבו נעשה שימוש בשער שוויון כדי לתגמל התנהגות ספורטיבית והוגנת

מטרות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות התוכנית הן להעניק לילדים מסגרת מיטיבה לשעות אחר הצהריים, קידום ילדים מאוכלוסיות מוחלשות, יצירת מפגש בין ילדים מקהילות שונות, ופיתוח ערכים כגון כבוד הדדי, סובלנות, רוחב אופקים והפלת מחיצות בין ילדים מרקעים וממגזרים שונים.

אופי הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילדים פעילים בתוכנית ארבע פעמים בשבוע. שני מפגשים מוקדשים לאימון כדורגל או כדורסל[1], והשניים האחרים – ללימודים עיוניים, להכנת שיעורי בית ולהכנה לבחינות. פעם בחודש לערך מתקיימים טורנירים מחוזיים, שבהם נפגשות קבוצות ממגוון יישובים ושכונות. בטורנירים המחוזיים מושם דגש רב במשחק ההוגן ובאווירה הספורטיבית, והגביע החשוב ביותר המחולק בהם הוא גביע הקבוצה ההוגנת, הניתן לקבוצה שצברה את המספר הגבוה ביותר של כרטיסים ירוקים בטורניר. הכרטיס הירוק, בניגוד לכרטיס האדום והצהוב שבהם נהוג להשתמש במסגרות הכדורגל האחרות, אינו כרטיס ענישה, אלא מוענק כתגמול על התנהגות ספורטיבית. השתתפות הילדים בפעילויות הכדורגל מותנית בהשתתפותם במרכזי הלמידה ובהתנהגות תקינה בבתי הספר. רכזי הקבוצות, עובדי המטה, החונכים והשופטים בתוכנית עובדים בהתנדבות, ובסך הכול פעילים בו כ-1,000 מתנדבים. לעמותה יש ועד מנהל, ובו חברים ספורטאי עבר ואישים מתחום הספורט, התקשורת והעסקים, כמו מודי בר-און, שרון תוסייה-כהן (יו"ר הוועד), אפי רוזנהויז, ולפנים גם זוהיר בהלול.

מהשפעות הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיסוק בספורט, ענף שידוע ביכולתו לפתח כשרים חברתיים, משמעת, הגינות, התמדה והתמודדות עם קשיים, ביטחון עצמי והערכה עצמית, תחושת שייכות, כושר גופני, בריאות, והנאה.
  • שיפור ההישגים הלימודיים של הילדים.
  • מפגש עם ילדים בני אותו הגיל מרקע תרבותי שונה, כולל ממגזרים שונים זה מזה במדינה (דתיים וחילונים) ומכל מיני לאומים ודתות; הפלת מחיצות, ניפוץ סטראוטיפים, סובלנות, אי-אלימות ומניעת גזענות.
  • עיסוק משמעותי לשעות אחר הצהריים, בסביבה סוציו-אקונומית שחסרים בה תעסוקה ופיקוח על ילדים.
  • עבודה קהילתית של סטודנטים, שמקבלים נקודות זכות מהמוסד האקדמי שבו הם לומדים, למידה על עבודה קהילתית, נתינה לכלל והיכרות עם אוכלוסיות שונות (בדומה למיזמים כמו פר"ח).

אירועים בולטים במסגרת העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באוקטובר 2011 יצאה משלחת של 30 ילדי התוכנית מירושלים לברצלונה, כאורחים של הקרן לקטלוניה, ממשלת קטלוניה וקרן הצדקה של מועדון הכדורגל של ברצלונה. המשלחת הורכבה מ-15 ילדים יהודים ו-15 ילדים ערבים ממזרח ירושלים. הילדים זכו לבקר באימון של הקבוצה הגדולה של ברצלונה ולפגוש שחקנים כמו ליונל מסי, חאבייר מסצ'ראנו, קרלס פויול, ססק פברגאס, דניאל אלבס, דויד וייה ועוד, לצפות במשחק הבית של ברצלונה נגד סביליה ולהכיר את העיר.
  • בדצמבר 2014 יזמה שגרירות בריטניה בישראל טורניר כדורגל לציון מלאת 100 שנה לאירוע הידוע כהפסקת האש של חג המולד: בחג המולד של שנת 1914, במלחמת העולם הראשונה, הפסיקו חיילים בריטים וגרמנים את הקרבות ביניהם, וקיימו משחק כדורגל חגיגי. במהלך הטורניר אמר שגריר בריטניה בישראל, מת'יו גולד: "היה כאן קיץ קשה. עכשיו אין פה פוליטיקה, רק שימוש בכדורגל כדי לבנות גשרים וחברויות"[2]. בטורניר נכחו הכדורגלנים מהראן ראדי, דקל קינן ושרן ייני. כמו כן, השתתף באירוע שדרן הרדיו זוהיר בהלול[2].
  • במרץ 2015 לאחר ניצחון נבחרת ויילס בכדורגל על נבחרת ישראל בכדורגל, נפגשו הוולשים עם 24 ילדי "שער שוויון", שנבחרו להשתתף באירוע בזכות הצטיינותם במרכזי הלמידה של התוכנית. הילדים זכו לשחק עם כוכב הנבחרת ואחד הכוכבים הגדולים בעולם בזמנו – גארת' בייל[3].
  • בנובמבר 2015 השתתפו נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין וראש עיריית לונדון אז, בוריס ג'ונסון, במשחק ראווה בין קבוצת תל"י גאולים מירושלים לקבוצה מעין ראפה[4].
  • בינואר 2016 לאחר פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב, קיימו עיריית אופקים ומחוז מערב הנגב בעמותה טורניר מיוחד לזכרו של שמעון רוימי, בן אופקים שנרצח בפיגוע והיה אוהד כדורגל מושבע[5].
  • במאי 2016 הגיעה קבוצה נבחרת של שחקנים, שנבחרו בזכות הצטיינותם, לפגוש את נשיא המדינה. הילדים העניקו לו כדורגל חתום על ידי כל המצטיינים[6].
  • באוגוסט 2016 יצאה משלחת של שתי קבוצות מהתוכנית, קבוצה ערבית וקבוצה יהודית, למסע לברזיל, בעת קיומה של אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו. במהלך המשחקים צפו הילדים בתחרויות בהשתתפות אחדים מהספורטאים הישראלים (בהן תחרויות הג'ודו, שבהן זכו ירדן ג'רבי ואורי ששון במדליות ארד), ביקרו במוזאון הכדורגל, נפגשו עם כוכבי עבר של נבחרת ברזיל וקיימו משחקי כדורגל עם קבוצות ילדים מקומיות. הביקור זכה לסיקור נרחב בערוצי תקשורת מרכזיים, בברזיל[7] ובישראל[8].
  • במאי 2017 השתתף שר החינוך נפתלי בנט בטורניר מחוז ירושלים של העמותה. השר קיבל מילדי המחוז חולצה, עם שמו מתנוסס על גבה. בעקבות הטקס החליט השר להשתתף במשחק במדי קבוצת צור באהר, וכן החליט שמשרד החינוך ייתן חסות לתוכנית.
  • בשנת 2017 בעקבות פגישה עם נציגי העמותה, החליטה ממשלת סרביה להפעיל תכנית במתכונת דומה בבתי הספר במדינה. לשם כך הזמינו הסרבים את צוות הארגון כדי לסייע בהכשרת הפעילים המקומיים. במאי 2017 הגיעו נציגי ממשלת סרביה לביקור בישראל, נפגשו עם פעילי העמותה בתל אביב, בירושלים, ברהט ובלוד, ועם ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון, התומך בתוכנית מתחילתה[9]. מדינות נוספות הלכו בעקבות סרביה והטמיעו את תוכנית "שער שוויון" בבתי הספר שלהן, בהן גמביה, קמרון, קניה, מקדוניה, סווזילנד ורומניה. מדינות נוספות נמצאות בתהליך הטמעה גם הן. בהמשך להטמעת התוכנית בסרביה יצאה בחודש מאי 2018 משלחת של 22 ילדי "שער שוויון" מרחבי הארץ – יהודים, ערבים, דרוזים ובדואים - מלווים במאמנים ומתנדבים, לטורניר חגיגי שהתקיים בבלגרד בירת סרביה, ובו זכו לשחק עם חניכי התוכנית מרחבי סרביה.
  • ביוני 2018 בעת ביקורו של הנסיך הבריטי ויליאם בישראל, התקיים עבורו ביפו משחק ראווה מיוחד של ילדי "שער שוויון" בני העיר. ויליאם דאז הדוכס מקיימברידג', שמע סקירה על התוכנית, שיחק כדורגל עם החניכים, בעט בעיטות עונשין, והצטלם עם הנוכחים.
  • ביום הסובלנות בכנסת בדצמבר 2019 הגיעו ילדי "שער שוויון" ממחוז ירושלים לביקור במשכן הכנסת, כאורחיו של חבר הכנסת רם בן ברק ממפלגת כחול לבן. הילדים סיירו במשכן ופגשו גם את סתיו שפיר ורם שפע. בנאומי המליאה לכבוד אותו יום הסובלנות, דיבר רם בן ברק על תוכנית "שער שוויון" ועל ביקור החניכים, שהוזכרו התוכנית ןביקור החניכים בדברי בן ברק, שפיר ואוסאמה סעדי.
  • ביוני 2023 זכתה העמותה באות הנשיא להתנדבות ע״י נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל הרצוג.
  • ביוני 2023 העניקה העמותה את פרס ״שער שוויון״ לספורטאים פעילים המעורבים בחברה. שלושת הזוכים שנבחרו השנה, מתנדבים כבר מספר שנים בעמותה ומגיעים בכל הזדמנות לפעילויות העמותה ומשמשים השראה ומודל לחיקוי לילדות ולילדים. הזוכים הם: הכדורגלנית קארין סנדל, הכדורגלן דן איינבינדר, והאלופה האולמפית לינוי אשרם.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפשר גם אחרת, מאת מירית קושניר סטרומצה, מוסף "תל אביב" של ידיעות אחרונות, 19 בדצמבר 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שער שוויון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]