שער שוויון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: נייטרליות, הסרת פרטים שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סמליל המיזם "שער שוויון"
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין וראש עיריית לונדון דאז בוריס ג'ונסון, באירוע פתיחת עונת הכדורגל של עמותת "שער שוויון", נובמבר 2015

שער שוויון היא עמותה הפועלת כמיזם חינוכי, חברתי וספורטיבי. מטרת המיזם היא לקדם ילדים מאוכלוסיות חלשות, וגם להפגיש ילדים מקהילות ומרקע תרבותי לא מוכר, במטרה להכיר תרבות שונה, ולפתח ערכים של כבוד הדדי, סובלנות, רוחב אופקים, והפלת מחיצות בין ילדים מרקעים ומגזרים שונים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתו של הפרויקט ביוזמה של מספר סטודנטים בירושלים, שעבדו בהתנדבות עם ילדים בשכונות החלשות בעיר, במסגרת לימודיהם. אחד הסטודנטים היוזמים, לירן ג'רסי (יליד 1985), ביקש להעסיק ילדים בשכונות בשעות אחר הצהריים, כדי למנוע מהם להשתעמם ולהסתבך בצרות. בנוסף, הוא ביקש להפגישם עם ילדים מרקע שונה כדי לקדם סובלנות לתרבות שונה, ולהיאבק בגזענות ובאלימות. ג'רסי החליט שספורט, ובפרט כדורגל, יכול להוות עניין משותף לילדים מרקע תרבותי שונה. הוא הגה רעיון לאמן ילדים בכדורגל, כשהתנאי להשתתפות הוא שהילדים יקבלו שיעורי תגבור לימודים על ידי סטודנטים מתנדבים, ויפגשו קבוצות משכונות ומישובים אחרים בטורנירים משותפים.

הפרויקט החל ב-2009 עם שבע קבוצות כדורגל, משבעה בתי ספר שונים, ומאז צמח במהירות. הפרויקט החל בבתי ספר יסודיים, ובשנת 2014 הורחב גם לבתי ספר תיכון. הילדים ששיחקו בשנות הפרויקט הראשונות, בהגיעם לכיתות י"א ו-י"ב משמשים כמדריכים לילדים הצעירים, כחלק מהמחויבות שלהם במסגרת בית הספר.

נכון ל-2017 השתתפו בפרויקט 230 קבוצות מכל רחבי ישראל, הכוללות כ-3,500 ילדים ונערים בגילים 9 עד 16. הפרויקט פועל בכ-80 יישובים, ממג'דל שמס בצפון ועד מצפה רמון בדרום. המשתתפים כוללים בנים ובנות; יהודים, מוסלמים, דרוזים ועוד; קבוצות של חרשים ולקויי שמיעה; וכן קבוצות מעורבות – יהודים וערבים, ילדי עולים חדשים לצד ילידי ישראל.

שופט מתנדב שולף כרטיס ירוק, בו נעשה שימוש בשער שוויון כדי לתגמל התנהגות ספורטיבית והוגנת

בחודש מאי 2018 זכתה התוכנית במענק בסך חמישים אלף אירו מקרן הילדים של אופ"א[1].

פורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילדים פעילים בפרויקט ארבע פעמים בשבוע. שני מפגשים מוקדשים לאימון כדורגל, והשניים האחרים - ללימודים עיוניים, הכנת שיעורי בית והתכוננות לבחינות. פעם בחודש לערך מתקיימים טורנירים מחוזיים, שבהם נפגשות קבוצות מיישובים ומשכונות שונות. השתתפות הילדים בפעילויות הכדורגל מותנית בהשתתפותם במרכזי הלמידה, ובהתנהגות תקינה בבתי הספר. רכזי הקבוצות, עובדי המטה, החונכים והשופטים בפרויקט עובדים בהתנדבות, ובסך הכל פעילים בו כ-500 מתנדבים. לעמותה יש ועד מנהל, שבו חברים ספורטאים בעבר ואישים מתחום הספורט, התקשורת והעסקים, כמו: מודי בר-און, שרון תוסייה-כהן (יו"ר הוועד), אפי רוזנהויז, ובעבר גם זוהיר בהלול.

בין התוצרים של הפרויקט ניתן למנות:

  • עיסוק בספורט, שיש לו רקורד מוכח של פיתוח כשרים חברתיים, משמעת, הגינות, התמדה והתמודדות עם קשיים, ביטחון עצמי והערכה עצמית, תחושת שייכות, כושר גופני, בריאות, והנאה.
  • שיפור ההישגים האקדמיים של הילדים
  • מפגש עם ילדים בני אותו גיל מרקע תרבותי שונה, כולל ממגזרים שונים במדינה (דתיים וחילונים) ומלאומים ודתות שונות; הפלת מחיצות, ניפוץ סטריאוטיפים, סובלנות, אי-אלימות ומניעת גזענות
  • עיסוק משמעותי לשעות אחר הצהריים, בסביבה סוציו-אקונומית החסרה תעסוקה ופיקוח על ילדים
  • עבודה קהילתית של סטודנטים, שמקבלים קרדיט מהמוסד האקדמי ולומדים בעצמם על עבודה קהילתית, נתינה לכלל והיכרות עם אוכלוסייה שונה (בדומה לפרויקטים כמו פר"ח).

שמו של הפרויקט הוא משחק מילים, על מצב שבו שער שמובקע במשחק מוביל לשוויון בתוצאה; והוא גם מבטא את הרעיון שהפרויקט יכול להיות ה"שער" להגברת השוויון בין בני אדם מרקע שונה, ובין הפריפריה החברתית למרכז.

שותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השותפים המרכזיים בפרויקט הם הרשויות המקומיות והמתנ"סים שבתחומן. בנוסף, עסקים מקומיים וחברות לוקחות חסות על הפעילות ומעניקות תמיכה כלכלית. שותפים נוספים הם פר"ח והמוסדות האקדמיים, שמספקים את הסטודנטים להתנדבות ולהתמחות בתפקידים חינוכיים, לצד תפקידי מטה ניהוליים. בין המוסדות האקדמיים: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה האקדמית בית ברל, המכללה למינהל, מכללת אוהלו, מכללת אורנים, האקדמית גליל מערבי ועוד.

הפרויקט זוכה גם לתמיכה של ההתאחדות לכדורגל בישראל. בשנת 2013 הצטרפו לתמיכה שגרירות בריטניה בישראל, וסניף המגבית היהודית המאוחדת בבריטניה.

אירועים בולטים במסגרת העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בדצמבר 2014 יזמה שגרירות בריטניה בישראל טורניר כדורגל, לציון מלאות 100 שנה לאירוע הידוע כהפסקת האש של חג המולד: בחג המולד של שנת 1914, במלחמת העולם הראשונה, הפסיקו חיילים בריטיים וגרמנים את הקרבות ביניהם, וקיימו ביניהם משחק כדורגל חגיגי. במהלך הטורניר אמר שגריר בריטניה בישראל, מת'יו גולד: "היה כאן קיץ קשה. עכשיו אין פה פוליטיקה, רק שימוש בכדורגל כדי לבנות גשרים וחברויות"[2]. בטורניר נכחו הכדורגלנים מהראן ראדי, דקל קינן ושרן ייני. כמו כן השתתף באירוע שדרן הרדיו זוהיר בהלול[2].
  • במרץ 2015, לאחר ניצחון נבחרת ויילס בכדורגל על נבחרת ישראל בכדורגל, נפגשו הוולשים עם 24 ילדי שער שוויון, שנבחרו להשתתף באירוע בזכות הצטיינותם במרכזי הלמידה של התוכנית. הילדים זכו לשחק עם כוכב הנבחרת ואחד הכוכבים הגדולים בעולם בזמנו - גארת' בייל[3].
  • בנובמבר 2015, השתתפו נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין וראש עיריית לונדון דאז, בוריס ג'ונסון במשחק ראווה בין קבוצת תל"י גאולים מירושלים לקבוצה מעין ראפה[4].
  • בינואר 2016, לאחר פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב, קיימו עיריית אופקים ומחוז הנגב המערבי בעמותה טורניר מיוחד לזכרו של שמעון רוימי, בן אופקים שנרצח בפיגוע והיה אוהד כדורגל מושבע[5].
  • במאי 2016 הגיעה קבוצה נבחרת של שחקנים, שנבחרו בזכות הצטיינותם, לפגוש את נשיא המדינה. הילדים העניקו לו כדורגל חתום על ידי כל המצטיינים[6].
  • באוגוסט 2016 יצאה משלחת של שתי קבוצות מהפרויקט, קבוצה ערבית וקבוצה יהודית, למסע לברזיל, בעת קיומה של אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו. במהלך המשחקים צפו הילדים בתחרויות בהשתתפות אחדים מהספורטאים הישראלים (ביניהם תחרויות הג'ודו, בהן זכו ירדן ג'רבי ואורי ששון במדליות ארד), ביקרו במוזיאון הכדורגל, נפגשו עם כוכבי עבר של נבחרת ברזיל, וקיימו משחקי כדורגל עם קבוצות ילדים מקומיות. הביקור זכה לכיסוי נרחב בערוצי תקשורת מרכזיים, בברזיל[7] ובישראל[8].
  • במאי 2017 השתתף שר החינוך נפתלי בנט בטורניר מחוז ירושלים של העמותה. השר קיבל מילדי המחוז חולצה, ששמו מתנוסס על גבה. בעקבות הטקס החליט השר להשתתף במשחק במדי קבוצת צור באהר, וכן החליט שמשרד החינוך ייתן חסות לפרויקט.
  • בשנת 2017, בעקבות פגישה עם נציגי העמותה, החליטה ממשלת סרביה להפעיל תוכנית במתכונת דומה בבתי הספר במדינה. לשם כך הזמינו הסרבים את צוות הארגון כדי לסייע בהכשרת הפעילים המקומיים. במאי 2017 הגיעו נציגי ממשלת סרביה לביקור בישראל, נפגשו עם פעילי העמותה בתל אביב, ירושלים, רהט ולוד, ועם ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון, התומך בפרויקט מתחילתו[9].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפשר גם אחרת, מאת מירית קושניר סטרומצה, מוסף "תל אביב" של ידיעות אחרונות, 19 בדצמבר 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שער שוויון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]