שער שוויון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: נייטרליות, הסרת פרטים שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סמליל המיזם "שער שוויון"
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין וראש עיריית לונדון אז בוריס ג'ונסון, באירוע פתיחת עונת הכדורגל של עמותת "שער שוויון", נובמבר 2015

שער שוויון היא תוכנית הפועלת כמיזם חינוכי, חברתי וספורטיבי. מטרות התוכנית הן להעניק לילדים מסגרת לשעות אחר הצוהריים, לקדם ילדים מאוכלוסיות חלשות, להפגיש ילדים מקהילות לא מוכרות ומרקע תרבותי לא מוכר במטרה להכיר תרבות שונה, ולפתח ערכים של כבוד הדדי, סובלנות, רוחב אופקים והפלת מחיצות בין ילדים מכל מיני רקעים ומגזרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתה של התוכנית ביוזמה של כמה סטודנטים בירושלים, ובראשם לירן ג'רסי (יליד 1985), שעבדו בהתנדבות עם ילדים בשכונות החלשות בעיר. ג'רסי ביקש להעסיק ילדים בשכונות בשעות אחר הצוהריים, כדי למנוע מהם להשתעמם ולהסתבך בצרות. נוסף על כך, הוא ביקש להפגישם עם ילדים מרקע שונה כדי לקדם סובלנות לתרבות שונה ולהיאבק בגזענות ובאלימות. ג'רסי החליט שספורט, ובייחוד כדורגל, יכול לשמש עניין משותף לילדים מרקע תרבותי שונה. הוא הגה רעיון לאמן ילדים בכדורגל, והתנאי להשתתפות הוא שהילדים יקבלו שיעורי תגבור לימודים מסטודנטים מתנדבים, ויפגשו קבוצות משכונות ומיישובים אחרים בטורנירים משותפים.

התוכנית החלה ב-2009 עם שבע קבוצות כדורגל, משבעה בתי ספר, ומאז צמחה במהירות. תחילתה בבתי ספר יסודיים, ובשנת 2014 הורחבה גם לתיכונים. הילדים ששיחקו בשנות הפרויקט הראשונות, משמשים – בהגיעם לכיתות י"א וי"ב – מדריכים לילדים הצעירים, כחלק מהמחויבות שלהם במסגרת בית הספר.

עד שנת 2020 השתתפו בתוכנית 300 קבוצות מכל רחבי ישראל, ובהן כ-4,500 ילדים ונערים בני 9–16. התוכנית פועלת בכ-100 יישובים, ממג'דל שמס בצפון ועד אילת בדרום, ומשתתפים בה בנים ובנות; יהודים, מוסלמים, דרוזים ועוד; קבוצות של חירשים ולקויי שמיעה; וכן קבוצות מעורבות – יהודים וערבים, ילדי עולים חדשים לצד ילידי ישראל.

שופט מתנדב שולף כרטיס ירוק, שבו נעשה שימוש בשער שוויון כדי לתגמל התנהגות ספורטיבית והוגנת

בחודש מאי 2018 זכתה התוכנית בפרס ובמענק בסך 50 אלף אירו מקרן הילדים של אופ"א[1].

הפורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילדים פעילים בתוכנית ארבע פעמים בשבוע. שני מפגשים מוקדשים לאימון כדורגל, והשניים האחרים – ללימודים עיוניים, להכנת שיעורי בית ולהכנה לבחינות. פעם בחודש לערך מתקיימים טורנירים מחוזיים, שבהם נפגשות קבוצות ממגוון יישובים ושכונות. בטורנירים המחוזיים מושם דגש רב במשחק ההוגן ובאווירה הספורטיבית, והגביע החשוב ביותר המחולק בהם הוא גביע הקבוצה ההוגנת, הניתן לקבוצה שצברה את המספר הגבוה ביותר של כרטיסים ירוקים בטורניר. הכרטיס הירוק, בניגוד לכרטיס האדום והצהוב שבהם נהוג להשתמש במסגרות הכדורגל האחרות, אינו כרטיס ענישה, אלא מוענק כתגמול על התנהגות ספורטיבית. השתתפות הילדים בפעילויות הכדורגל מותנית בהשתתפותם במרכזי הלמידה ובהתנהגות תקינה בבתי הספר. רכזי הקבוצות, עובדי המטה, החונכים והשופטים בתוכנית עובדים בהתנדבות, ובסך הכול פעילים בו כ-1,000 מתנדבים. לעמותה יש ועד מנהל, ובו חברים ספורטאי עבר ואישים מתחום הספורט, התקשורת והעסקים, כמו מודי בר-און, שרון תוסייה-כהן (יו"ר הוועד), אפי רוזנהויז, ולפנים גם זוהיר בהלול.

עם התוצרים של התוכנית נמנים:

  • עיסוק בספורט, ענף שידוע ביכולתו לפתח כשרים חברתיים, משמעת, הגינות, התמדה והתמודדות עם קשיים, ביטחון עצמי והערכה עצמית, תחושת שייכות, כושר גופני, בריאות, והנאה.
  • שיפור ההישגים האקדמיים של הילדים.
  • מפגש עם ילדים בני אותו הגיל אבל מרקע תרבותי שונה, כולל ממגזרים שונים זה מזה במדינה (דתיים וחילונים) ומכל מיני לאומים ודתות; הפלת מחיצות, ניפוץ סטראוטיפים, סובלנות, אי-אלימות ומניעת גזענות.
  • עיסוק משמעותי לשעות אחר הצוהריים, בסביבה סוציו-אקונומית שחסרים בה תעסוקה ופיקוח על ילדים.
  • עבודה קהילתית של סטודנטים, שמקבלים נקודות זכות מהמוסד האקדמי שבו הם לומדים ולומדים בעצמם על עבודה קהילתית, נתינה לכלל והיכרות עם אוכלוסייה שונה (בדומה למיזמים כמו פר"ח).

שמה של התוכנית הוא משחק מילים, על מצב שבו שער שמובקע במשחק מוביל לשוויון בתוצאה; והוא גם מבטא את הרעיון שהתוכנית עשויה להיות ה"שער" להגברת השוויון בין בני אדם מרקע שונה, ובין הפריפריה החברתית למרכז.

השותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השותפים המרכזיים בתוכנית הם הרשויות המקומיות והמתנ"סים שבתחומן. כמו כן, עסקים מקומיים וחברות נותנים את חסותם לפעילות ומעניקים תמיכה כלכלית. שותפים נוספים הם פר"ח והמוסדות האקדמיים, והם מספקים את הסטודנטים המתנדבים והמתמחים בתפקידים חינוכיים, לצד תפקידי מטה ניהוליים. עם המוסדות האקדמיים נמנים: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה האקדמית בית ברל, המכללה למינהל, מכללת אוהלו, מכללת אורנים, האקדמית גליל מערבי ועוד.

נוסף על כך, בשנים האחרונות גדלה תמיכת הממשלה בתוכנית, ובעיקר תמיכתם של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט. התוכנית אף נכללת במאגר התוכניות החינוכיות של משרד החינוך, ובכך מורשית להיכנס לבתי הספר ולפעול בהם.

התוכנית זוכה גם לתמיכת ההתאחדות לכדורגל בישראל. בשנת 2013 הצטרפו לתמיכה שגרירות בריטניה בישראל וסניף המגבית היהודית המאוחדת בבריטניה.

אירועים בולטים במסגרת העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באוקטובר 2011 יצאה משלחת של 30 ילדי התוכנית מירושלים לברצלונה, כאורחים של הקרן לקטאלוניה, ממשלת קטאלוניה וקרן הצדקה של מועדון הכדורגל של ברצלונה. המשלחת הורכבה מ-15 ילדים יהודים ו-15 ילדים ערבים ממזרח ירושלים. הילדים זכו לבקר באימון של הקבוצה הגדולה של ברצלונה ולפגוש שחקנים כמו ליונל מסי, חאבייר מסצ'ראנו, קרלס פויול, ססק פברגאס, דניאל אלבס, דויד וייה ועוד, לצפות במשחק הבית של ברצלונה נגד סביליה ולהכיר את העיר.
  • בדצמבר 2014 יזמה שגרירות בריטניה בישראל טורניר כדורגל לציון מלאת 100 שנה לאירוע הידוע כהפסקת האש של חג המולד: בחג המולד של שנת 1914, במלחמת העולם הראשונה, הפסיקו חיילים בריטים וגרמנים את הקרבות ביניהם, וקיימו משחק כדורגל חגיגי. במהלך הטורניר אמר שגריר בריטניה בישראל, מת'יו גולד: "היה כאן קיץ קשה. עכשיו אין פה פוליטיקה, רק שימוש בכדורגל כדי לבנות גשרים וחברויות"[2]. בטורניר נכחו הכדורגלנים מהראן ראדי, דקל קינן ושרן ייני. כמו כן, השתתף באירוע שדרן הרדיו זוהיר בהלול[2].
  • במרץ 2015, לאחר ניצחון נבחרת ויילס בכדורגל על נבחרת ישראל בכדורגל, נפגשו הוולשים עם 24 ילדי "שער שוויון", שנבחרו להשתתף באירוע בזכות הצטיינותם במרכזי הלמידה של התוכנית. הילדים זכו לשחק עם כוכב הנבחרת ואחד הכוכבים הגדולים בעולם בזמנו – גארת' בייל[3].
  • בנובמבר 2015, השתתפו נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין וראש עיריית לונדון אז, בוריס ג'ונסון, במשחק ראווה בין קבוצת תל"י גאולים מירושלים לקבוצה מעין ראפה[4].
  • בינואר 2016, לאחר פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב, קיימו עיריית אופקים ומחוז מערב הנגב בעמותה טורניר מיוחד לזכרו של שמעון רוימי, בן אופקים שנרצח בפיגוע והיה אוהד כדורגל מושבע[5].
  • במאי 2016 הגיעה קבוצה נבחרת של שחקנים, שנבחרו בזכות הצטיינותם, לפגוש את נשיא המדינה. הילדים העניקו לו כדורגל חתום על ידי כל המצטיינים[6].
  • באוגוסט 2016 יצאה משלחת של שתי קבוצות מהתוכנית, קבוצה ערבית וקבוצה יהודית, למסע לברזיל, בעת קיומה של אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו. במהלך המשחקים צפו הילדים בתחרויות בהשתתפות אחדים מהספורטאים הישראלים (בהן תחרויות הג'ודו, שבהן זכו ירדן ג'רבי ואורי ששון במדליות ארד), ביקרו במוזאון הכדורגל, נפגשו עם כוכבי עבר של נבחרת ברזיל וקיימו משחקי כדורגל עם קבוצות ילדים מקומיות. הביקור זכה לסיקור נרחב בערוצי תקשורת מרכזיים, בברזיל[7] ובישראל[8].
  • במאי 2017 השתתף שר החינוך נפתלי בנט בטורניר מחוז ירושלים של העמותה. השר קיבל מילדי המחוז חולצה, עם שמו מתנוסס על גבה. בעקבות הטקס החליט השר להשתתף במשחק במדי קבוצת צור באהר, וכן החליט שמשרד החינוך ייתן חסות לתוכנית.
  • בשנת 2017, בעקבות פגישה עם נציגי העמותה, החליטה ממשלת סרביה להפעיל תוכנית במתכונת דומה בבתי הספר במדינה. לשם כך הזמינו הסרבים את צוות הארגון כדי לסייע בהכשרת הפעילים המקומיים. במאי 2017 הגיעו נציגי ממשלת סרביה לביקור בישראל, נפגשו עם פעילי העמותה בתל אביב, בירושלים, ברהט ובלוד, ועם ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון, התומך בתוכנית מתחילתה[9]. מדינות נוספות הלכו בעקבות סרביה והטמיעו את תוכנית "שער שוויון" בבתי הספר שלהן, בהן גמביה, קמרון, קניה, מקדוניה, סווזילנד ורומניה. מדינות נוספות נמצאות בתהליך הטמעה גם הן.
  • בהמשך להטמעת התוכנית בסרביה יצאה בחודש מאי 2018 משלחת של 22 ילדי "שער שוויון" מרחבי הארץ – יהודים, ערבים, דרוזים ובדואים — מלווים במאמנים ומתנדבים, לטורניר חגיגי שהתקיים בבלגרד בירת סרביה, ובו זכו לשחק עם חניכי התוכנית מרחבי סרביה.
  • ביוני 2018, בעת ביקורו של הנסיך הבריטי ויליאם בישראל, התקיים עבורו ביפו משחק ראווה מיוחד של ילדי "שער שוויון" בני העיר. הדוכס מקיימברידג' שמע סקירה על התוכנית, שיחק כדורגל עם החניכים ובעט בעיטות עונשין, ולבסוף גם הצטלם עם כל הנוכחים.
  • בדצמבר 2019 הגיעו ילדי "שער שוויון" ממחוז ירושלים לביקור מיוחד במשכן הכנסת, כאורחים של חבר הכנסת רם בן ברק ממפלגת כחול לבן. הביקור התקיים לכבוד יום הסובלנות שצוין בכנסת. הילדים פגשו את חברי הכנסת בן ברק, סתיו שפיר ורם שפע וסיירו במשכן. בנאומים במליאה לכבוד יום הסובלנות, דיבר רם בן ברק על תוכנית "שער שוויון" ועל ביקור החניכים, ביקור שציינו בדבריהם גם חברי הכנסת שפיר ואוסאמה סעדי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפשר גם אחרת, מאת מירית קושניר סטרומצה, מוסף "תל אביב" של ידיעות אחרונות, 19 בדצמבר 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שער שוויון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוכנית "שער שוויון" זכתה למענק יוקרתי מפיפ"א, באתר "הארץ", 27 במאי 2018
  2. ^ 1 2 אפשר גם אחרת, מאת מירית קושניר סטרומצה, מוסף "תל אביב" של ידיעות אחרונות, 19 בדצמבר 2014
  3. ^ כתבה על המפגש באתר one.co.il
  4. ^ הנשיא וראש עיריית לונדון משתתפים במשחק עם ילדי העמותה
  5. ^ כתבה על הטורניר באתר ערוץ הספורט
  6. ^ הנשיא אירח את חניכי "שער שוויון", באתר ynet
  7. ^ "עמותה מירושלים מאחדת ילדים ישראלים ופלסטינים באמצעות הכדורגל", כתבה על המשלחת בערוץ האינטרנט של תאגיד התקשורת הברזילאי Grupo Globo
  8. ^ "'שער שוויון', הפרויקט שמאחד יהודים וערבים" בתוכנית הבוקר של שידורי קשת
  9. ^ כתבה על התוכנית בסרביה, באתר one.co.il