רבי חנינא סגן הכהנים
רבי חֲנִינָא[1] (או חֲנַנְיָה[2]) סְגַן הַכֹּהֲנִים, היה תנא בדור הראשון. חי בזמן חורבן בית שני והעיד, לאחר החורבן, על מה שראה בבית המקדש. בנו היה רבי שמעון בן הסגן.
כינויו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוארו ניתן לו בזכות תפקידו - שימש כסגן הכהנים בבית המקדש. סגן הכהנים אחראי על עבודת כל הכהנים ומיועד להחליף את הכהן הגדול אם ייפסל לעבודת המקדש. לפיכך היה הסגן השני בחשיבותו לכהן הגדול כפי שהעיד רבי חנינא בעצמו:
אמר רבי חנינא סגן הכהנים: למה סגן ממונה? שאם אירע בו פסול בכהן גדול, נכנס ומשמש תחתיו.
עוד מציינים חז"ל שבאותה תקופה כהנים גדולים היו מתחלפים מדי שנה, ובמצב כזה כנראה נשאר ר' חנינא בתפקיד הסגן גם כשהתחלפו הכהנים הגדולים בזמן כהונתו. ייתכן שמסיבה זו כונה רבי חנינא "סגן הכהנים" (בלשון רבים) ולא בביטוי "הסגן" השגור לרוב בגמרא.
אמרותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבות מאמרותיו עוסקות בענייני עבודת הכהנים ובית המקדש. סוגיה מפורסמת וארוכה במסכת פסחים (כשבעה דפים בש"ס וילנא) העוסקת בדיני טומאה וטהרה מכונה על שמו "סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים", משום שהיא פותחת בדבריו: ”רבי חנינא סגן הכהנים אומר: מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה אע"פ שמוסיפין טומאה על טומאתו” (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף י"ד, עמוד א')
עוד מאמרותיו הבולטות:
רבי חנניה סגן הכהנים או'[מר]. הווי מתפלל בִּשְׁלֹמָהּ שלמלכות שאילולי מוראה איש את רעהו חיים בלענו.
חשיבות מיוחדת נתונה לעובדה, שאמרה זו נאמר בשעה שחז"ל מספרים שבדורות החורבן היו כהנים גדולים רבים ש"זכו" במשרתם באמצעות "מינוי מטעם" מהשלטון הרומאי, מינוי שקנו אותו בכסף או בהתחייבויות אחרות, ולא בשל התאמתם לתפקיד, כך שלמרות הבעיות שגורמת המלכות, מדגיש רבי חנינא שעלינו להתפלל לשלומה של מלכות.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במגילת תענית בתרא נזכר שנהרג יחד עם רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בן אלישע, מעשרת הרוגי מלכות, בכ"ה בסיוון, ומשום כך נקבע יום זה כתענית צדיקים. דברי המגילה הובאו בספרי הלכה רבים, החל מהלכות גדולות,[3] וכלה בארבעה טורים ובשולחן ערוך[4]. במדרש עשר גלויות נמנה ר' חנינא סגן הכהנים בין עשרת הרוגי מלכות[5].
בספר יחוסי תנאים ואמוראים נכתב שנהרג יחד עם רבן שמעון בן גמליאל הזקן ועם רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי חנניה או חנניא-חנינא סגן הכהנים", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 509–510, באתר היברובוקס
- דוד רוט, תפילה לשלום המלכות בגרמניה הנאצית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אפריל 2021
- מידע על רבי חנינא סגן הכהנים בקטלוג הספרייה הלאומית
- מ. בר יוסף, ר' חנניה (חנינא) סגן הכהנים, ביאוגרפיות של חכמי המשנה, תל אביב, תשל, עמ' 22, באתר אוצר החכמה
- קורות רבי חנינא סגן הכהנים, הרב מתתיהו דייטש, "יוסיף דעת", מכון "למשפחותם"
- רבי חנינא סגן הכהנים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ כך מופיע ברוב הדפוסים ובחלק מכתבי היד (בארמית גלילית: חנינה).
- ↑ כך מופיע ברוב עדי הנוסח הקדומים של ספרות חז"ל (בארמית בבלית: חנניא)
- ↑ רבי עזריאל הילדסהיימר, הלכות גדולות א, הלכות ט' באב, עמ' 397, באתר היברובוקס
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים תקפ
- ↑ מדרש עשר גליות - עקטאן דמר יעקב, הנדפס באוצר מדרשים
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
בקרת זהויות  |
|