בית החולים שיפא
 | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| בעלים | משרד הבריאות של רצועת עזה |
| מנכ"ל | ד"ר מדת עבאס |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1946 |
| שירותים | |
| מספר מחלקות | 6 |
| מיטות | 564 |
| גאוגרפיה | |
| מיקום | עזה, רצועת עזה |
| קואורדינטות | 31°31′27″N 34°26′39″E / 31.524166666667°N 34.444166666667°E |
|
(למפת עזה רגילה)   בית החולים שיפא | |
  | |
בית החולים שיפאא' (בערבית: الشفاء – מזוֹר, החלמה תעתיק מדויק: א-שִּׁפַאאְ') היה בית החולים המרכזי של רצועת עזה, ששכן בשכונת א-רימאל במערב העיר עזה. בית החולים הפך למוקד לחימה במהלך מלחמת חרבות ברזל וניזוק חמורות במהלכה. בתחילת המלחמה הוסתרו בו חטופים, ובהמשך התנהלו בו קרבות בין כוחות צה"ל לכוחות חמאס, שבהם נהרגו ונעצרו מחבלים רבים. בעקבות הקרבות נגרמו נזקים רבים למבנה ולציוד, ובית החולים יצא מכלל שימוש.
טרם תחילת המלחמה, מפקדת החמאס שכנה בקומת המרתף של אחד ממבני בית החולים.[1][2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית החולים הוקם בימי המנדט הבריטי במבנה קסרקטין של הצבא הבריטי, כבית חולים שייעודו טיפול במחלות חום ובידוד החולים בהן מסביבותיהם. בעקבות מלחמת העצמאות והכיבוש המצרי של רצועת עזה, הועברה מבית החולים היחידה לטיפול במחלות חום והתאפשרה התפתחותו לבית החולים המרכזי של הרצועה. עד מהרה הוקמו במקום מחלקה לרפואה פנימית, אגף כירורגי וכן יחידות לרפואת ילדים ורפואת עיניים.
לאחר מבצע קדש הורחב בית החולים ושודרג בהוראת נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, ובית חולים נוסף, בעל שם זהה, שקיבולתו 60 מיטות, הוקם בשכונת א-נאסר.[3] שירותי הבריאות ברצועה ניתנו על ידי ארגון "בנדר ע'זה" שהקים מרפאות באזורים צפופי האוכלוסין ברצועה שהופעלו בידי רופאי בית החולים שיפא שפעלו בסבבי תורנויות.
בית החולים פעל תחת ד"ר חיידר עבד א-שאפי שהיה ממונה על כל שירותי הבריאות ברצועה ומקום מושבו היה בבית החולים. לאחר שהסתכסך עם השלטונות המצריים, החליפו בתפקיד ד"ר ח'יירי אבו רמדאן. הממונה המצרי היה מוקַדם ד"ר עבד א-רחים ג'בר, מנתח במקצועו, שעבד ולימד בבית החולים. מנהל בית החולים בשבע השנים שקדמו למלחמת ששת הימים, היה רופא מצרי בשם שחאדה חביב (שם מלא: שחאדה חביב טואדורוס מקדיר).[4]
בשנות ה-50 לא היו רופאים מומחים בבית החולים, ועל כן הובאו מומחים מצרים מקהיר בסבבים. המומחה הפלסטיני הראשון בבית החולים היה ד"ר ריאד זענון, שסיים את התמחותו ברפואה פנימית ב-1963 ונתמנה למנהל המחלקה הפנימית בבית החולים. במרוצת שנות השישים צמחה המחלקה הפנימית בבית החולים מ-50 מיטות ל-100 מיטות. במחלקת הילדים היו 70 מיטות, במחלקת הכירורגיה 50 מיטות, במחלקת העיניים 20 מיטות ובמחלקת היולדות והגינקולוגיה 10 מיטות.
ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים – 5 ביוני 1967 – טיפלו רופאי בית החולים, יחד עם יתר הרופאים הפרטיים בעזה שהתגייסו לסייע ותחת הנהגת רופא מצרי המומחה ברפואת חירום, סרן טלעת, בחיילים מצרים פצועים שהגיעו לבית החולים. צוות בית החולים הסיק מהגעת גופות לוחמי הנ"מ המצרים כי תוכניות המלחמה המצריות השתבשו. ב-6 ביוני, בשעה 17:30, הגיעו כוחות צה"ל אל בית החולים. המושל הצבאי המצרי חוסייני כבר היה במקום במשך שעות אחדות, ולכן מעמד הכניעה נערך בבית החולים. בבית החולים היו כ-350–400 מיטות.[3][4]
הממשל הצבאי הישראלי ברצועת עזה הותיר את שגרת פעולת בית החולים על כנה ומינה רופא ישראלי על בית החולים כאחראי על מערכת הבריאות העזתית. עד שנת 1969 התרחבה המחלקה הפנימית בבית החולים למספר מחלקות משנה, אך באותה השנה נאלץ מנהל המחלקה, ד"ר זענון, לימים שר הבריאות הפלסטיני, לברוח מהאזור בשל חשיפת דבר סיועו בהעברת כספים לארגוני המחבלים. בנובמבר 1972 נחנך לצד בית החולים, בית חולים למחלות עיניים בו עבדו רופאים ישראלים ועזתים.[5] בשנת 1982, דליפת ביוב מצינור מעל מחלקת היולדות בקומה הראשונה של בית החולים, הביא לזיהום שגרם למותם של מספר תינוקות. כשגורם המוות זוהה נסגרה המחלקה ועברה טיהור ושיפוץ.[6]
בשנות ה-80 שיפצה ישראל והרחיבה את מתחם בית החולים בסיוע אמריקאי; בין היתר כלל הפרויקט, שנוהל על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שמואל גורן, בניית קומה תת-קרקעית מבטון, אגף דיאליזה חדש שנחנך באוגוסט 1989[7] ואגף חדש בן שש קומות שנחנך בדצמבר 1990.[8] האדריכלים גרשון צפור ובנימין אידלסון נשכרו על ידי מע"צ לתכנון בית החולים ע"ש הנסיכה עאליה בחברון ובית החולים שיפא בעזה בשנות ה-80.[9]
בשנת 1990 נסגר בית החולים בורייג', ומטופליו הועברו לשיפא.
במהלך האינתיפאדה הראשונה טיפל בית החולים בפצועים רבים מהמהומות[10] והיווה מוקד התעניינות של התקשורת הבינלאומית, ובמקרים מסוימים התארגן המון פלסטיני ותקף את בית החולים, שהיווה סמל של השלטון הישראלי, ביידוי אבנים.[11] באחד השבועות הסוערים של האינתיפאדה פשטו כוחות צה"ל על בית החולים שש פעמים וניהלו בתוכו מרדפים אחרי מחבלים ומפרי סדר.[12][13] במרוצת ימי השלטון הישראלי העבירו הממונים הרפואיים הישראלים מתפקידם רופאים פלסטינים שנחשדו בקשרים עם ארגוני הטרור ובראשם אש"ף, צעדים שנתפסו על ידי הפלסטינים כהתערבות פוליטית בניהול בית החולים.[14] בספטמבר 1989 הגיעו רעולי פנים לבית החולים וחיסלו במכות גרזן, במסגרת נקמת דם, פצוע שהיה בחדר הניתוח.[15]
לאחר הסכם אוסלו טיפל בית החולים בין היתר בקורבנות העינויים של כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, ובהם כוח 17.[16] בשנת 1998 הצליח רופא גרמני, לאחר מאמצים שנמשכו שבועיים בבית החולים, להציל את חייו של עדנאן אל-ע'ול, שהורעל על ידי סייען ישראלי שהצליח להערים עליו ולהשקותו בכוס קפה בביתו.[17]
בדצמבר 2008, בעת מבצע עופרת יצוקה, ניהל את בית החולים ד"ר ח'אלד חסן.[18] ביולי 2014, בעת מבצע צוק איתן ניהל את בית החולים ד"ר נאסר טטאר.[19]
מפקדת החמאס ושימוש לצורכי טרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תשתית הטרור בתוך האוכלוסייה האזרחית בעזה
בינואר 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה, טען ראש השב"כ, יובל דיסקין, כי אנשי חמאס מסתתרים בבית החולים, מתוך ביטחון כי צה"ל לא יתקוף את המבנה. מנגד, טען מנהל בית החולים שיפא כי טענה זו שקרית.[18] לטענת גורמי שב"כ, מרתף בית החולים הופקע על ידי החמאס ומשמש כמפקדה.[20]
ביולי 2014, בעת מבצע צוק איתן, טען כתב הוושינגטון פוסט, כי משרדי בית החולים משמשים הלכה למעשה כמפקדה הראשית של החמאס וכי ניתן לראות את ראשי החמאס מסתובבים במסדרונות ובמשרדי בית החולים.[21] בחקירה של פעיל חמאס שנעצר במהלך המבצע הודה הפעיל כי איסמעיל הניה ובכירי חמאס מסתתרים במרתף של בית החולים.[22] באותה שנה, עיתונאית פינית דיווחה שראתה מחבלים משגרים רקטות מבית החולים.[23]
ב-27 באוקטובר 2023 בתדרוך לתקשורת הזרה חשף דובר צה"ל דניאל הגרי מידע מודיעיני שמוכיח שחמאס מיקם מתחת לבית החולים שיפא את המפקדה הראשית שלו ומפקדות נוספות, רשת מנהרות טרור, מקלטים לבכירי חמאס, מרכזי ניהול ירי רקטי ותשתיות טרור נוספות, במטרה להשתמש בבית החולים כמגן אנושי, ולמנוע תקיפות של צה"ל על תשתיות הטרור ובכירי חמאס.[24][25] בתיעוד שפורסם על ידי צה"ל ושב"כ נראים חטופים מישראל מובלים לתוך בית החולים על ידי מחבלים חמושים בבוקר 7 באוקטובר.[26]
השתלטות צה"ל על המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת חרבות ברזל כבש צה"ל את מתחם בית החולים וביצע חיפושים בחלקים בתוכו החל מ-15 בנובמבר 2023.
ב-19 בנובמבר 2023 חשפו כוחות הנדסה קרבית, יהל"ם, יחידת שלדג, חטיבה 7, חטיבת החילוץ[27] ועוקץ מנהרת טרור מתחת לבית החולים שיפא. אחת המנהרות הייתה בעומק 10 מטר ואורך 55 מטר שבה אחת הכניסות חסומה בידי דלת משוריינת עם חרך ירי.[28][29] באותו ערב חשף דובר צה"ל תמונות ממצלמות אבטחה מבית החולים שיפא שמראות מחבלים חמושים לוקחים לשם אזרחים שנחטפו ב-7 באוקטובר.[30] כמו כן חשף שמחבלי חמאס רצחו את החטופה נועה מרציאנו בתוך בית החולים שיפא.[31] בעקבות המקרים נעצר מנהל בית החולים והועבר לחקירת שב"כ.[32]
- ערך מורחב – מבצע ניתוח מקומי
ב-18 במרץ 2024 החל מבצע ניתוח מקומי שבו פשטו כוחות מיוחדים של צה"ל ושירות הביטחון הכללי שכללו את שייטת 13 ויחידה 504 של אמ"ן על בית החולים שיפא לאחר שהתקבל מודיעין שלפיו חמאס הקים מפקדה בבית החולים והשתמש בו לצורכי טרור.[33][34][35][36] כוחות של אוגדה 162, בהובלת צק"ח 401, הכולל גדודים של חטיבת הנח"ל וחטיבת גבעתי, כיתרו את המתחם.[37] במהלך הפעילות התנהלו חילופי אש כבדים במתחם שבו שהו אלפי עקורים,[38] שבהם נהרגו שלושה חיילים.
בפעולה נהרגו כ-200 מחבלים,[39][40] ביניהם פאא'ק מבחוח, ראש מנהלת המבצעים בביטחון הפנים של חמאס, ונעצרו כ-800 חשודים, מהם מעל 500 מחבלים,[41][42][43] בהם בכירים רבים בחמאס ובגא"פ כגון מחמוד קוואסמה, שהיה מעורב בחטיפת שלושת הנערים ב-2014,[44] מפקדי מטה הגדה של חמאס, מפקדים בגא"פ ובכירים נוספים.[45] בסריקות נמצאו בבית החולים אמל"ח רב וכספים (למעלה מ-11 מיליון ש"ח) שיועדו לטרור.[46][42] בנוסף תפסו כוחות צה"ל והשב"כ בבית החולים חומר מודיעיני רב ואיכותי.[47][40] במקביל לפעולה הצבאית, הכניס צה"ל סיוע הומניטרי לבית החולים, שכלל מי שתייה, מזון, ציוד רפואי וגנרטור.[48] המבצע הסתיים ב-1 באפריל 2024.[49]
בימים שלאחר יציאת כוחות צה"ל מהאזור, ההגנה האזרחית בעזה דיווחה על כ-400 הרוגים שנמצאו במתחם בית החולים ובאזור ח'אן יונס[50].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Tamara Barnea and Rafiq Husseini, Cooperate and Separate: The Disengagement of the Palestine Health Care System from Israel and Its Emergence as an Independent System, Greenwood Publishing Group, 2002, pp. 135-141. (באנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, ה"בונקר" בו מסתתרים בכירי החמאס – נבנה בידי ישראל, באתר הארץ, 12 בינואר 2009
- צבי אלחייני, הצצה נדירה: כך תיכננו ובנו אדריכלים ישראלים את בית החולים שיפא בעזה, באתר Xnet, 28 ביולי 2014
Hamas HQ Hidden Under Gaza's Largest Hospital, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 10:39)- צבי אלחייני, ישראל בנתה, ישראל תהרוס? הצצה לבי"ח שיפא בעזה שבנו אדריכלים ישראלים, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- אלי אשכנזי, בית חולים שיפא הפך למרכז הפעילות של חמאס. זה עומד להסתיים בקרוב, באתר וואלה, 9 בנובמבר 2023
רוני לינדר, מלכודת שיפא: האתגר הכי גדול של ישראל במלחמה, באתר TheMarker, 10 בנובמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סרטון של דובר צה"ל המתאר את מפקדות חמאס מתחת לבית החולים
- ^ Booth, William (2023-04-15). "While Israel held its fire, the militant group Hamas did not". Washington Post (באנגלית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2023-11-06.
- ^ 1 2 שיתוף הפעולה בעזה בעיקר בשטח הרפואה, מעריב, 20 ביולי 1967
- ^ 1 2 משולם עד, קצינים שהיו לעובדי רפואה, דבר, 18 ביוני 1967
- ^ נחנך בי"ח למחלות עיניים בעיר עזה, מעריב, 13 בנובמבר 1972
- ^ מחלת בית החולים, דבר, 1 בדצמבר 1982
- ^ דיאליזה בשיפא, חדשות, 18 באוגוסט 1989
- ^ משה ז"ק, עזה לומדת מבגדד, מעריב, 31 בדצמבר 1990
- ^ צבי אלחייני, הצצה נדירה: כך תיכננו ובנו אדריכלים ישראלים את בית החולים שיפא בעזה, באתר Xnet, 28 ביולי 2014
- ^ מיכה קירשנר, תאופיק ברהום, 16 (תמונה), חדשות, 16 בספטמבר 1988
- ^ עשרות פצועים ברצועה, חדשות, 13 בדצמבר 1987
- ^ David McDowall, Palestine and Israel: The Uprising and Beyond, I.B.Tauris, 1990, p. 3
- ^ Patrick O'Heffernan, Mass Media and American Foreign Policy: Insider Perspectives on Global Journalism and the Foreign Policy Process, Greenwood Publishing Group, 1991, p. 177
- ^ Anthony Chase and Amr Hamzawy (Editors), Human Rights in the Arab World: Independent Voices, University of Pennsylvania Press, 2008, p. 131
- ^ אורי בינדר, עשרה רעולי פנים רצחו באכזריות ערבי בחדר ניתוח בבי"ח "שיפא" בעזה, מעריב, 22 בספטמבר 1989
- ^ The Palestinian Regime: A "Partial Democracy", As'ad Ghanem, P. 123 Sussex Academic Press, 2002
- ^ Zaki Chehab, Inside Hamas: The Untold Story of Militants, Martyrs and Spies, I.B.Tauris, 2007, p. 64
- ^ 1 2 דניאל אדלסון, מנהל ביה"ח בעזה על האשמות דיסקין: שקרים, באתר ynet, 31 בדצמבר 2008
- ^ מנהל בית החולים שיפא בעזה: "40 הרוגים בתקיפה בסג'עייה", באתר מעריב השבוע, 20 ביולי 2014
- ^ ראיון עם סגן ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן
- ^ William Booth, While Israel held its fire, the militant group Hamas did not, וושינגטון פוסט, 15 ביולי 2014
- ^ ישראל היום, 26 באוגוסט 2014
- ^ VIDEO: Finnish reporter sees rockets fired from Gaza hospital, ynet, 2 August 2014.
- ^
מפקדת טרור של חמאס ממוקמת מתחת לביה"ח המרכזי בעזה. ההוכחות, באתר צה"ל, 27 באוקטובר 2023
- ^ IDF, Press Briefing by IDF Spokesperson Rear Admiral Daniel Hagari Regarding Gaza's Shifa Hospital, October 27th, באתר צה"ל, 27 באוקטובר 2023
- ^ לילך שובל, חטופים מובלים לבית החולים שיפא, באתר ישראל היום, 19 בנובמבר 2023
- ^ הילה גד, חשיפת מנהרת הטרור מתחת לשיפאא' - מעיני לוחמת חילוץ, באתר צה"ל, 14 בדצמבר 2023
- ^ נחשפה מנהרת טרור מתחת לבית החולים שיפאא' - תיעוד מבפנים, באתר צה"ל, 19 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, מנהרה תת-קרקעית, חדר פיקוד של חמאס ואמל"ח במחלקת הלב: תיעוד הגילויים החדשים בשיפא, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, מצלמות האבטחה חשפו: מחבלי חמאס הובילו בכוח חטופים בתוך שיפא | התיעוד, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ דובר צה"ל: "נועה מרציאנו נרצחה על ידי מחבל חמאס בתוך בית החולים שיפא", באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ מנהל בית החולים 'שיפא' נעצר והועבר לתחקור בשב"כ - צה"ל מסביר, באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2023
- ^ המבצע הממוקד לסיכול טרור בביה"ח שיפאא', באתר צה"ל, 18 במרץ 2024, צה"ל ושב"כ ממשיכים את המבצע המיוחד בשיפאא' - ומעמיקים את הפגיעה, באתר צה"ל, 21 במרץ 2024, צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 21 במרץ 2024.
- ^ ניר דבורי, מול המחבלים, בתוך שיפא: תיעוד ההיתקלות של לוחמי השייטת בביה"ח, באתר מאקו, 18 במרץ 2024.
- ^ דקה אחר דקה: כך פשטו כוחותינו בשנית על שיפא וחיסלו עשרות מחבלים, ביניהם בכיר, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:27), 18 במרץ 2024.
- ^ יניב קובוביץ וג'קי חורי, חייל נהרג בפשיטת צה"ל על בית החולים שיפא; הצבא הרג בכיר בביטחון הפנים של חמאס, באתר הארץ, 18 במרץ 2024
- ^ פשיטה מהירה, איתור אמצעי לחימה והיתקלויות פנים אל פנים: צק"ח 401 ממשיכים בפעילות המבצעית בביה"ח שיפאא', באתר צה"ל, 23 במרץ 2024
- ^ Israeli forces raid Gaza City's al-Shifa hospital, BBC, Joel Gunter & David Gritten, 18.03.24
- ^ צה"ל: כ-200 מחבלים חוסלו במרחב בית החולים שיפא בעזה, באתר ynet, 28 במרץ 2024.
- ^ 1 2 שי לוי, השתלטו על מחלקות שלמות, חשבו שצה"ל לא יפעל: הטעות של חמאס בשיפא, באתר מאקו, 21 במרץ 2024.
- ^ שי לוי, הפעילות בשיפא: צה"ל והשב"כ חיסלו בכיר בביטחון הפנים של חמאס, באתר מאקו, 18 במרץ 2024,
צה"ל חיסל את ראש מנהלת ביטחון הפנים של חמאס, באתר "סרוגים", 18 במרץ 2024. - ^ 1 2 יואב זיתון, ההסחה שצלחה, והמחבל שסיפר "הבנתי שמכאן אצא מת או שבוי": המצור על שיפא, באתר ynet, 19 במרץ 2024.
- ^ דובר צה"ל: "המבצע בשיפא - הגדול ביותר מתחילת המלחמה", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 06:13), 21 במרץ 2024.
- ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, צה"ל ושב"כ: עצרנו בשיפא את אחד ממתכנני חטיפת שלושת הנערים ב-2014, באתר ynet, 20 במרץ 2024
- ^ כיתור מלא בתוך 15 דקות: מעל 140 מחבלים חוסלו, 650 נעצרו - המבצע בשיפא נמשך, באתר מאקו, 21 במרץ 2024.
- ^ יואב זיתון, RPG ליד לשכת מנהל ביה"ח, 300 עצורים ועשרות מחוסלים: נמשכת הפעילות בשיפא, באתר ynet, 19 במרץ 2024.
- ^ ניר דבורי, המבצע שהפתיע את חמאס: המודיעין שבישראל לא חשבו שישיגו, באתר מאקו, 20 במרץ 2024.
- ^ תיעוד: צה"ל הכניס משאית סולר ומשאית סיוע לאזור בית החולים שיפא, באתר ערוץ 7, 20 במרץ 2024,
תוך כדי המבצע: סיוע הומניטרי הוכנס לשיפא, באתר "סרוגים", 20 במרץ 2024. - ^ יואב זיתון, עינב חלבי, בניינים שרופים, מאות עצורים ומחוסלים: הלוחמים עזבו את שיפא אחרי השלמת המבצע, באתר ynet, 1 באפריל 2024.
- ^ Over 400 bodies of slain Palestinians recovered in Gaza City and Khan Yunis, וואפא, 9.04.24
| עזה | |
|---|---|
|
