תשתית הטרור בתוך האוכלוסייה האזרחית בעזה
תשתית הטרור בתוך האוכלוסייה האזרחית בעזה היא רשת של תשתיות טרור שארגון הטרור חמאס הקים במשך שנים רבות בלב האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה, כגון בתוך בית החולים שפאא', בית החולים האינדונזי ובית החולים א-רנתיסי, וכן בתוך בתי ספר, גני ילדים, מסגדים ועוד. רוב תשתיות הטרור נחשפו במהלך פשיטות של צה"ל במסגרת התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. הטמעת תשתיות הטרור בלב האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה היא חלק מהשימוש במגן אנושי בידי חמאס.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות מתקפת הפתע צה"ל פתח במלחמת חרבות ברזל, במסגרתה נערך תמרון קרקעי ברצועת עזה במשך מספר חודשים. בעקבות התמרון הקרקעי נחשפו מאות איתורים של תשתיות טרור שארגון הטרור חמאס הטמין בלב האוכלוסייה האזרחית, ובכלל זאת בבתי חולים, בגני ילדים ובבתי ספר.
פירוט הממצאים שאותרו בבתי החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הודעת דובר צה"ל,[5] על סמך ממצאים שהתגלו במסגרת פשיטות של צה"ל למתחמים השונים, ארגון הטרור חמאס ממקם באופן שיטתי ולאורך שנים תשתיות טרור במבנים אזרחיים כמו בתי ספר, גני ילדים ומסגדים. בין התשתיות נחשפו מנהרות טרור, מקומות מסתור למחבלים, חמ"לים לניהול מבצעים, עמדות שיגור רקטות וטילי נ"ט, וכן מחסני אמצעי לחימה כמו רימונים, מטעני חבלה ורקטות RPG.
על פי הודעת דו"צ, פעמים רבות המחבלים השוהים בבתי החולים לבושים כמאושפזים או כצוות רפואי במטרה להסוות את עצמם.
תת-קרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרתפי בתי החולים, בקומות התת-קרקע, לצד משרדים ושירותים רגלים כבכל בית חולים, נחשפו יציאות המחברות לתשתיות תת-קרקע מבצעיות, לצד חדרי חמ"ל, תשתיות תקשורת וציוד טכנולוגי. כמו כן אותרו מתחת למרחב בית החולים מספר רשתות של מנהרות טרור המובילות מתוך בתי החולים לנכסי טרור סמוכים.
ניתוח תשתיות הטרור בבתי החולים בעזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית החולים שיפאא'[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית החולים שיפאא' אותרו אמל"ח ואמצעים נוספים בקומות התת-קרקעיות של בית החולים. כמו כן, אותר פיר מנהרת טרור מבצעית. במחלקת לב נמצאו מחסן אמל"ח, תחמושת וחדר חקירות, במחלקת פיזיותרפיה נמצאו מטענים. בנוסף, כוחות צה"ל איתרו עדויות לכך שחטופים הוחזקו בבית החולים.[6] כמו כן אותרו כספי טרור שיועדו לחלוקה לפעילים של חמאס בתוך בית החולים.[7]
בית החולים א-רנתיסי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית החולים א-רנתיסי אותרה מפקדה אזורית ממנה ניהלו מחבלי חמאס את מאמצי הלחימה בסביבה, כגון מארבים ופעילויות התקפיות וכן גם כמקום מסתור לבכירי החמאס. כמו כן, בבית החולים נמצאו פיר מבצעי ואמל"ח רב. גם בבית חולים זה נמצאו עדויות המצביעות על החזקת חטופים במקום.
בית החולים כמאל עדואן[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת חרבות ברזל נעצר מנהל בית החולים, אשר גויס לחמאס בדרגה שמקבילה לתת-אלוף. מחקירתו עלה כי בבית החולים היו כ-16 עובדים ששימשו פעילים צבאיים של חמאס, בהם רופאים, אחים, פרמדיק, פקידים ואנשי צוות. כמו כן, עלה כי הובא לשם חייל חטוף.[8]
בית החולים האינדונזי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית החולים האינדונזי אותרו תשתיות טרור נרחבות, ובקרבתו אותרו פירים המובילים לתוואי מנהור באזור בית החולים. כמו כן, בסמיכות לבית החולים נמצא רכב מסוג טויוטה קורולה בעל לוחית רישוי צהובה, שהיה שייך למשפחתו של סאמר טאללקה. ברכב נמצאו שרידי RPG וכתמי דם השייכים לחטוף נוסף.[9]
מטרת השימוש בנכסי אוכלוסייה אזרחית לתשתית טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי דובר צה"ל, תשתיות הטרור ממוקמות במקומות אלו במטרה להשתמש בתושבי עזה כ"מגן אנושי" ו"אפוד מגן" למחבלי חמאס, זאת בניגוד לדין הבינלאומי האוסר זאת, ותוך ניצול המחויבות של צה"ל לדיני הלחימה והימנעות מתקיפה של איתורים מסוג זה.[5]
ממצאים שאותרו בגני ילדים ובתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2023, במהלך סריקות שביצע צק"ח של חטיבה 14 בפאתי שכונת שאטי בעיר עזה, נתקל הכוח תשתיות טרור בתוך גן ילדים, אשר הוכנו מראש לקראת הגעת כוחות צה"ל לאזור.[10]
במסגרת מבצע עוז וניר מצאו כוחות צה"ל תשתיות טרור בתוך בתי ספר, מתנ״סים ומבני עירייה. בין החומרים שנמצאו היו חוברות לימוד של חמאס המלמדות ומתרגלות שיטת הפעלת משגרי רקטות וטילים. כמו כן, נמצא בבית ספר בשכונה תוכן שהועבר לתלמידים הכולל תמונות המלמדות על סוגי אמצעי לחימה.[11]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדויות לשימוש שעושים ארגוני הטרור ברצועה עזה בתשתיות אזרחיות - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 3 בינואר 2024
- לילך שובל, בסמוך לנדנדות ומתוך בתי ספר: כך חמאס משתמש במבנים אזרחיים למטרות טרור | צפו, באתר ישראל היום, 5 בדצמבר 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ 1 2
ממחלקת האשפוז ועד מרתפי בתי החולים: כך חמאס הפך את בתי החולים ברצועה למוקדי טרור, באתר צה"ל, 25 בדצמבר 2023
- ^ גלי וינרב, תשתיות טרור ומפקדת חמאס: מה נחשף בבית החולים שיפא?, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2023
- ^ מזה בחמאס פחדו: צה"ל שם את ידו על האוצר הגדול של ארגון הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2024
- ^ יואב זיתון, מנהל בי"ח בעזה הודה: "זה מתקן צבאי של חמאס, עובדים שם פעילי טרור" | צפו בחקירתו, באתר ynet, 19 בדצמבר 2023
- ^ לילך שובל, רכב ישראלי, כתמי דם של חטוף ותשתיות טרור: הממצאים שצה"ל חשף בבית החולים האינדונזי בעזה, באתר ישראל היום, 25 בדצמבר 2023
- ^ ב. ניסני, עשרות מטרות הותקפו בעזה; תשתיות טרור בתוך גן ילדים, באתר כיכר השבת, 31 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, קילומטר מהגבול: צה"ל השמיד מאות תשתיות טרור בבתי ספר ומתנ"סים בעזה, באתר ynet, 10 בינואר 2024
