לדלג לתוכן

טיטן 2 GLV

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיטן 2 GLV
Titan II GLV
שיגור ג'מיני 11
שיגור ג'מיני 11
ייעוד שיגור חלליות מאוישות של תוכנית ג'מיני
משפחה משפחת משגרי הטיטן
יצרן חברת גלן ל. מרטין, מרטין מריאטה
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
גרסאות GLV
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור LC־19‏ בנמל החלל קייפ קנוורל
שיגורים 12
הצלחות 12
שיגור ראשון 8 באפריל 1964
שיגור אחרון 11 בנובמבר 1966
מטענים ידועים חללית ג'ימיני
יכולת
מטען ל־LEO 3,600 ק"ג
מידע נוסף
גובה 31.40 מטרים
קוטר 3.05 מטרים
משקל 154,000 ק"ג
שלבים 2
שלב ראשון טיטן 1–2
מספר מנועים 2
סוג מנוע LR-87-7
דחף 2,172 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 296 שניות
בגובה פני הים - 258 שניות
זמן בעירה 139 שניות
דלק אירוזין 50/N2O4
שלב שני טיטן 2-2
מספר מנועים 1
סוג מנוע LR-91-7
דחף 444 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 316 שניות
בגובה פני הים - 160 שניות
זמן בעירה 180 שניות
דלק אירוזין 50/N2O4

טיטאן 2 GLVאנגלית: Titan II GLV,‏Gemini Launch Vehicle ) היה משגר שפותח מטיל בליסטי בין־יבשתי "טיטן 2". המשגר נוצל לשיגור חלליות מאוישות של תוכנית ג'מיני בשנים 19641966.

תיאור המשגר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשגר על בסיס "טיטאן 2" נבחר כי הוא היה בעל אמינות גבוהה יותר ממשגר "אטלס LV-3B" שנוצל בתוכנית מרקורי.

להתאמתו לטיסות מאוישות בוצעו מספר פעולות. הם כללו טיפול ברעידות, הוספת מערכות נוספות לאבטחת אמינות, הכנסת מכל דלק נוסף ושיפורים נוספים. במהלך השיגורים נרשמו מספר בעיות אך כל השיגורים בוצעו בהצלחה. הצוות עבר תאוצה של 6G שהיה גבוה יחסית לטיסות שהיו קודם לכך.

באפריל ובמאי 1964 בוצעו טיסות לא מאוישות כטיסה תת-מסלולית לבדיקת מערכות. טיסה מאוישת ראשונה בוצע ב-23 במרץ 1965 וטיסה אחרונה בוצע ב-11 בנובמבר 1966.

משגר שתואם יחידה ששיגרה חללית ג'מיני 3 הוצב במרכז החלל קנדי. משגר נוסף זהה לג'מיני 9A הוצב במוזיאון החלל באוקלהומה. בנוסף לכך במוזיאונים נוספים הותקנו מודלים של משגר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיטן 2 GLV בוויקישיתוף