לדלג לתוכן

מוזיאון ארץ ישראל

מוזיאון ארץ ישראל
סמליל המוזיאון
סמליל המוזיאון
מוזיאון ארץ ישראל
מוזיאון ארץ ישראל
מוזיאון ארץ ישראל
מידע כללי
סוג מוזיאון לארכאולוגיה והיסטוריה
של ארץ ישראל
על שם ארץ ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רחוב חיים לבנון 2
מיקום תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1958
תאריך פתיחה רשמי 1958 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°06′11″N 34°47′47″E / 32.103152777778°N 34.796416666667°E / 32.103152777778; 34.796416666667
www.eretzmuseum.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הסמליל הראשון שעיצב פרנץ קראוס בשנת 1959. הדימוי המרכזי הסימטרי התבסס על ממצא עתיק שהתגלה בחפירות ארכאולוגיות ובו שני איילים נשענים על עץ תמר
סמליל המוזיאון עד ראשית 2016

מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (קריית המוזיאונים) (בעבר נקרא: מוזיאון הארץ) הוא מוזיאון בתל אביב, המציג ממצאים ארכאולוגיים העוסקים בארץ ישראל מזמנים שונים ומתארים את רב התרבותיות שלה, בעבר ובהווה. לצד זאת, מעלה המוזיאון תערוכות אמנות מגוונות.

המוזיאון נקרא בראשיתו "מוזיאון הארץ". בשנת 1983 שונה שם המוזיאון ל"מוזיאון ארץ ישראל" על ידי מנכ"ל המוזיאון רחבעם זאבי, במקביל להפיכת המוזיאון מאגודה עות'מאנית לחברה.[1] השם החדש נתקל בהתנגדות של מוזיאון ישראל שטען שהשם החדש עלול לבלבל תורמים בחוץ לארץ. באמצע 1987 הוציא בית המשפט המחוזי בירושלים צו האוסר על המוזיאון להשתמש בשם מוזיאון ארץ ישראל.[2] הצו בוטל לאחר מספר ימים.[3]

בראשית 2016 עבר המוזיאון תהליך של מיתוג מחדש, בו אימץ לעצמו את השם "מוז"א", לצד סמליל חדש.

המוזיאון הוקם על ידי עיריית תל אביב על בסיס עזבונו של התעשיין ולטר מוזס, שאסף ממצאים אומנותיים וארכאולוגיים מהתרבות הארצישראלית הקדומה והחדשה. הוא קבע בצוואתו להקים מוזיאון בתל אביב שיהווה מוסד מדעי ברמה גבוהה, יפרסם עבודות מחקר וספרים מדעיים וחינוכיים, יערוך חפירות ארכאולוגיות וישים דגש מיוחד על חינוך לאהבת הארכאולוגיה.[4]

המוזיאון הוקם במטרה לשלב ארכאולוגיה, תרבות ופולקלור של ארץ ישראל בכל הזמנים, כשהמודל לתכנונו היו מוזאוני הארץ (Landesmuseum) באירופה, המציגים היסטוריה בשילוב פולקלור ייחודי של כל מחוז ומדינה. בשנותיו הראשונות פעל בתחומי המוזיאון גם מוזיאון למדע. במוזיאון ביתנים בתחומים שונים, כגון ארכאולוגיה יודאיקה, פולקלור, מלאכה ואמנות ישראלית.

מוזיאון הארץ הוקם בתחילת 1947 על ידי ולטר מוזס ומספר חברים, בהם עוה"ד גרינוולד וד"ר א. רוזנבלום. עריית תל אביב הקצתה מגרש ליד הבימה לצורך בניית מבנה למוזיאון.[5] היוזמה הראשונה של "מוזיאון הארץ" היה תערוכה של תעשייה ישראלית קדומה, שכללה בעיקר מוצגים מאוספו של ד"ר מוזס.[6] באפריל 1947 ארגן מוזיאון הארץ קורסים למבוגרים בענייני ארכאולוגיה, פרהיסטוריה, גאוגרפיה ואורניתולוגיה[7] וכן סיורים לימודיים.[8] במאי 1947 פתח מוזיאון הארץ תערוכה של קונכיות, צדפים ואלמוגים, בבית התרבות של עיריית תל אביב ברחוב הירקון.[9][10] באוקטובר 1948 השתתף מוזיאון הארץ בהצגת תערוכה על מלחמה בימי קדם במוזיאון תל אביב.[11] באוקטובר 1950 השתתף ולטר מוזס מטעם מוזיאון הארץ בפגישה שדנה בייסוד איגוד מוזיאונים בישראל.[12] בשנת 1953 הציג מוזיאון הארץ תערוכה בניו יורק.[13][14]

במרץ 1953 תרם מוזס את המוזיאון לעירית תל אביב.[15][16] נחתם הסכם בין עיריית תל אביב ופרופ' וולטר מוזס על פיו מוזס תורם את אוסף הזכוכיות שלו לעיריית תל אביב להקמת מוזיאון שהנהלתו תמונה במשותף על ידי העירייה ומוזס. עירית תל אביב קיבלה על עצמה להקצות מגרש, לממן את בניית המוזיאון ולממן את ניהולו. נקבע שמוזס יהיה ראש הקורטוריון של המוזיאון.[17] במרץ 1955 הוחלט שהמגרש יהיה בשייך מוניס.[18]

אבן פינה למוזיאון הונח ב-22 במרץ 1956, סמוך לתל קסילה, שבו התגלו ממצאים ארכאולוגיים חשובים, ביום השנה לפטירתו של פרופ' וולטר מוזס.[19] המוזיאון הוקם בשלבים על פי תוכנית של האדריכל ורנר יוסף ויטקובר ל-14 ביתנים,[20] בהם: מוזיאון הזכוכית, מוזיאון המטבעות, מוזיאון הקרמיקה, ביתן נחושתן, והפלנטריום. המטרה של החלוקה לביתנים הייתה להתאים את היחידה המוזיאלית של ביתן לקשב של המבקר הממוצע.[21]

ראשון הביתנים שנבנה הוא ביתן הזכוכית ולמרתפו הוכנסו מוצגי זכוכית רבים כבר בשנת 1957.[22] המוזיאון נחנך בנוכחות ראש העיר, חיים לבנון, שר החינוך, זלמן ארן, ויו"ר הכנסת, נחום ניר, ב-28 במאי 1959.[23][24]

בתחילת דצמבר 1959 נחתם הסכם עם משפחת קדמן להקמת ביתן המטבעות.[25] באוקטובר 1960 הוחל בהקמת הביתן.[26] המבנה הושלם עד סוף שנת 1961, ולאחר מספר חודשים שהוקדשו להכנת התצוגה,[27] נפתח הביתן ב-1 באפריל 1962.[28]

תוכניות להקמת מוזיאון זואולוגי ומוזיאון לעתיקות קפריסין[29] לא הגיעו לידי ביצוע.

הביתן השלישי במוזיאון, בית בידס, שופץ במהלך שנת 1962 לצורך תצוגה של מוזיאון אתנוגרפי ומלבושי עדות יהודיות.[30] הוא נחנך במעמד נשיא המדינה, זלמן שזר, ב-20 ביוני 1963.[31] בבניית הביתן הרביעי, מוזיאון החרס, הוחל בשנת 1963[32] והוא נחנך בנוכחות יושב ראש הכנסת, קדיש לוז, ב-27 ביולי 1966.[33] במקביל הוחל בהקמת מוזיאון למדע וטכניקה על שטח מחנה גדנ"ע שפונה. המוזיאון יועד לכלול מדורים למתמטיקה, אווירונאוטיקה, אסטרונומיה, אסטרונאוטיקה ואנרגיה אטומית.[34] במסגרת ההקמה הוצב במקום קטר מימי הרכבת הטורקית.[35] המוזיאון למדע וטכניקה נחנך ב-10 ביוני 1964,[36] במבני עץ ארעיים[37] ששמשו את הצבא הבריטי. באותה עת הוא כלל שלושה ביתנים: ביתן לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה, ביתן למתמטיקה וביתן לאנרגיה ותחבורה.[38] הפלנטריום, שהיה מבנה הקבע הראשון של מוזיאון המדע, הופעל לראשונה במרץ 1968[39] ונחנך רשמית ב-23 במאי 1968.[40]

באפריל 1965 נפתח מוזיאון הכתב בבית שנקר ברחוב ביאליק. המוזיאון הועבר לקריית המוזיאונים במחצית הראשונה של שנת 1972.

עוד בתחילת 1961 הוצגה במוזיאון תערוכה של ממצאים מתמנע.[41] באביב 1964 הוציא המוזיאון משלחת לתמנע, בראשות בנו רותנברג, לקיים בה חפירות ולהכין תוכניות למוזיאון של הממצאים, שאז חשבו להקים באתר.[42] בעת חזרת המשלחת, ביוני 1964, הוחלט להקים את המוזיאון בקרית המוזיאונים ברמת אביב.[43] עונת חפירות שנייה התקיימה בשנת 1965.[44] ממצאי החפירות הוצגו בתערוכה זמנית במוזיאון בסוף 1966[45] ובדצמבר 1966 הוחל בבניית ביתן קבע לממצאים בשח של 45 מ"ר. על פי התכנית אז היו אמורים הממצאים להיות חלק ממוזיאון למטלורגיה.[46] הביתן נחנך ב-17 באפריל 1968.[47]

במרץ 1969 נחנך גן אלפרין.[48]

בשנת 1979 נפתח לקהל פסיפס שנחשף בחצרות המוזיאון וכלל כתובות בעברית ויוונית.[49][50]

בסוף שנות ה-70 המוזיאון התנוון. מספר המבקרים במוזיאון שדווח היה מנופח, ובפועל ביקרו בקרית המוזיאונים ברמת אביב בין 45–50 אלף איש בשנה.[51] ראש עירית תל אביב, שלמה להט מינה את נחום שמיר ליו"ר הדירקטוריון כדי שישפר את המוזיאון, אולם הוא הסתכסך עם עובדי המוזיאון ובעיתונות הוחלפו האשמות לגבי האחריות למצב העגום של המוזיאון.[52][53] מוזיאון המדע והטכנולוגיה פעל בביתנים ישנים, ללא מיזוג,[54] ורוב התצוגות שלו התקלקלו ובעקבות זאת הוא נסגר.[51] בינואר 1981 גנבו פורצים מהתכולה של מוזיאון הפולקלור.[55] הביתן נפתח מחדש באוקטובר 1982.[56]

ביולי 1982 הציג זאבי בפני הנהלת עירית תל אביב תוכנית אב לפיתוח המוזיאון שכלל הקמת 14 ביתנים חדשים ושיפוץ ביתנים ישנים, כולל הוספת מיזוג.[57] המוזיאון התרחב בשנות ה-80, אך הייתה ביקורת על עלות ההתרחבות לעיריית תל אביב וכן על בנייה בלתי חוקית.[58]

בספטמבר 2023 במסגרת תוכנית האב להתחדשות המוזיאון הפך גן המוזיאון לשטח פתוח לציבור המהווה חלק ממרקם החיים העירוני. זאת בתכנון סטודיו אורבנוף אדריכלות נוף ובביצוע סטודיו דה לנגה וקימל אשכולות אדריכלים.[59][60]

הנהלת המוזיאון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1958 מונה חיים אלפרין למנהל אדמיניסטרטיבי של המוזיאון. הוא ניהל את המוזיאון[61] עד לפטירתו בשנת 1967. לאחר פטירתו של אלפרין מונה ד"ר בן ציון כדורי, עובד בכיר בעירית תל אביב יפו, למנהל זמני של המוזיאון,[62] שהפך למינוי של קבע בו כיהן כדורי עד פטירתו באפריל 1972. בנובמבר 1972 מונה ניצב יהודה פראג למנכ"ל המוזיאון והוא כיהן בתפקיד עד שנת 1977.[63] בשנת 1977 מונה יוסף כלב למנהל את המוזיאון.[64] הוא פרש מהתפקיד בסוף מאי 1980 לאור דרישתו של יו"ר הנהלת המוזיאון, נחום שמיר.[65] בספטמבר 1980 התפטר מתפקיד המנכ"ל, אסא לפן בגלל התנגדותו להקמת מוזיאון הפלמ"ח על שטח המוזיאון אך לא תחת הנהלתה.[66] לאחר מספר מנכ"לים שכיהנו תקופות מאוד קצרות,[67] מונה רחבעם זאבי ליו"ר הנהלה ומנכ"ל המוזיאון בסוף 1981.[68][69] מספר פעמים הגיש זאבי את התפטרותו,[70] אך בכל פעם הוא חזר בו.[71][72] בסוף 1987 המליצה ועדת הביקורת של עיריית תל אביב להפריד בין תפקיד יו"ר ההנהלה והמנכ"ל.[73][74] שנה לאחר שזאבי נבחר לכנסת קבע היועץ המשפטי של עיריית תל אביב שזאבי אינו יכול לקבל משכורת כמנהל המוזיאון בנוסף למשכורת מהכנסת.[75] הוא התפטר מתפקיד יו"ר הנהלת המוזיאון כשהתמנה לשר בממשלה.[76]

בשנים 1989–1990 כיהן ששון שילה כמנהל המוזיאון.[77]

אילן כהן כיהן כמנכ"ל המוזיאון במשך 20 שנה, משנת 1998 עד סוף שנת 2017. בינואר 2018 מונה למנכ"ל המוזיאון עמי כץ שמסר כי "בכוונתו להפוך את מוז"א לאחד משלושת המוזיאונים המובילים במדינה".[78]

בסוף 1986 התמנה מאיר בן דב לאוצר ראשי של המוזיאון.[79]

צחי בקר היה אוצר ראשי של המוזיאון מסוף שנות ה-90 עד סוף 2016.[80]

בסוף 2016 נבחרה ד"ר דבי הרשמן לאוצרת ראשית של המוזיאון החל משנת 2017.[81]

באפריל 2023 מונתה רז סמירה לסמנכ״לית ואוצרת ראשית של המוזיאון.[82]

אתרי המוזיאון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפת המוזיאון (הצפון למטה)
תל קסילה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוזיאון ארץ ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מוזיאון ארץ ישראל תל אביב, דבר, 4 באוגוסט 1983
  2. ^ רן לוי, מוזיאון ישראל ניצח במאבק על "ארץ ישראל", חדשות, 2 ביוני 1987
  3. ^ רחבעם זאבי: מוזיאון ישראל הופך את התורמים למטומטמים, חדשות, 10 ביוני 1987
  4. ^ דף מידע על ייסוד המוזיאון באתר המוזיאון
  5. ^ אהבת המולדת ע"י הכרת המולדת, המשקיף, 22 במאי 1947
  6. ^ תערוכת תעשיה ישראלית קדומה, הַבֹּקֶר, 11 בפברואר 1947
  7. ^ ינתן חינוך למבוגרים בקורסים ליד מוזיאון הארץ בתל אביב, הארץ, 7 באפריל 1947
    "מוזיאון הארץ" ועירית ת"א פותחים השבוע בקורסים ובסיורים להכרת הסביבה, הַבֹּקֶר, 15 באפריל 1947
  8. ^ מוזיאון הארץ, המשקיף, 12 ביוני 1947
  9. ^ תערוכת קונכיות ים ואלמוגים, הארץ, 16 במאי 1947
    קונכיות, הארץ, 10 ביוני 1947
  10. ^ פ. עזאי, צדפים, חלזונות ותערוכה, הארץ, 23 במאי 1947
  11. ^ "מלחמה בימי קדם" תערוכה במוזיאון ת"א, על המשמר, 26 באוקטובר 1948
    ש. שריה, מאז ומתמיד ארבה מלחמה לשערי ישראל, הַבֹּקֶר, 31 באוקטובר 1948
  12. ^ יוקם איגוד המוזיאונים בישראל, הארץ, 26 באוקטובר 1950
  13. ^ מישראל עד למוזיאון מטרופוליטן בניו יורק, על המשמר, 3 ביולי 1953
  14. ^ הצלחה לתערוכה הארכיאולוגית הישראלית בניו יורק, דבר, 7 ביולי 1953
  15. ^ "מוזיאון הארץ" לרשות עירית תל אביב, הצופה, 20 במרץ 1953
  16. ^ המוזיאון הארכיאולוגי לרשות העיריה, על המשמר, 22 במרץ 1953
  17. ^ מ. מייזלס, מוקם מוזיאון לעתיקות בתל אביב, מעריב, 27 במרץ 1955
  18. ^ הונחה אבן פינה לביה"ס לכלכלה ב"קרית האוניברסיטה" של ת"א, הארץ, 20 במרץ 1955
  19. ^ הונח אבן פינה למוזיאון הארץ, חרות, 23 במרץ 1956
  20. ^ שמעון סאמט, מוזיאון הארץ בתל־אביב, הארץ, 8 בנובמבר 1957
  21. ^ ש. קרן, מוזיאון הארץ ברמת אביב, על המשמר, 14 באוקטובר 1960
  22. ^ הצייד שהפך לאספן, דבר, 3 בינואר 1958
    יהודה רות, מוזיאון הארץ בבניינו, על המשמר, 31 בינואר 1958
  23. ^ נחנך "מוזיאון הארץ", הארץ, 29 במאי 1959
  24. ^ י. דקל, אמנות שבירה בצל האילנות, חרות, 28 במאי 1959
    הראשון לביתני מוזיאון הארץ, הארץ, 29 במאי 1959
  25. ^ ביתן מטבעות - במוזיאון הארץ, הארץ, 6 בדצמבר 1959
  26. ^ הוחל בהקמת ביתן המטבעות, דבר, 14 באוקטובר 1960
  27. ^ תקוה ויינשטוק, מוזיאון הארץ, מעריב, 12 בינואר 1962
  28. ^ צבי אלגת, בת"א יוצגו 2 אוספי מטבעות - הגדולים והמושלמים בעולם, מעריב, 29 במרץ 1962
    נחנך מוזיאון קדמן למטבעות, הַבֹּקֶר, 2 באפריל 1962
  29. ^ תכנית להקמת קרית מוזיאונים בתל אביב, הארץ, 17 בנובמבר 1960
  30. ^ מוזיאון הארץ גדל, דבר, 9 בנובמבר 1962
  31. ^ נחנך המוזיאון לאתנוגרפיה בת"א, למרחב, 21 ביוני 1963
  32. ^ תערוכה של <<זכוכית קמיע>> תפתח היום ב<<מוזיאון הארץ>>, הארץ, 13 בנובמבר 1963
  33. ^ נחנך מוזיאון החרס מעבר לירקון בת"א, דבר, 28 ביולי 1966
  34. ^ מוזיאון למדע וטכניקה ייפתח בסוף השנה בתל־אביב, הצופה, 23 באפריל 1963
  35. ^ מבית הקברות למקום כבוד במוזיאון למדע בתל אביב, על המשמר, 20 במאי 1963
    קטר עתיק נמסר למוזיאון לטכניקה, דבר, 1 בנובמבר 1963
  36. ^ נפתח המוזיאון לטכניקה ומדע בת"א, הַבֹּקֶר, 11 ביוני 1964
  37. ^ קרית המוזיאונים ברמת־אביב, דבר, 24 ביוני 1964
  38. ^ מוזיאון למדע וטכניקה בתל אביב, למרחב, 16 ביוני 1964
  39. ^ אברהם רותם, הפלנטריום בת"א הופעל לראשונה, מעריב, 26 במרץ 1968
  40. ^ נפתח הפלנטריום במוזיאון הארץ בת"א, על המשמר, 24 במאי 1968
  41. ^ מוזיאונים תערוכות, הארץ, 17 בפברואר 1961
  42. ^ יעקב ארז, משלחת ארכאולוגית תחקור בתמנע ובנחל עמרם, מעריב, 9 בדצמבר 1963
    "מוזיאון הארץ" יקיים חפירות במכרות המלך שלמה בתמנע, חרות, 30 במרץ 1964
  43. ^ שלשה תנורים שלמים להפקת נחושת, הַבֹּקֶר, 9 ביוני 1964
  44. ^ תנור להתכת נחושת מהתקופה הכלקוליתית נתגלה בתמנע, דבר, 20 ביוני 1965
  45. ^ תעשיית נחושת מתקופת דוד נתגלתה בחפירות בתמנע, על המשמר, 21 בנובמבר 1966
  46. ^ ביתן תמנע יוקם ב"מוזיאון הארץ", למרחב, 16 בדצמבר 1966
  47. ^ נחנך ביתן חפירות תמנע, למרחב, 18 באפריל 1968
  48. ^ גן ע"ש חיים אלפרין, דבר, 9 במרץ 1969
  49. ^ שאול הון, סודה של הכתובת השומרונית, מעריב, 16 בספטמבר 1977
  50. ^ צבי אילן, בית כנסת או כנסייה, דבר, 10 באוגוסט 1979
  51. ^ 1 2 צבי אילן, שעתו הקשה של מוזיאון הארץ, דבר, 23 ביולי 1981
  52. ^ להט ייפגש עם המועצה המדעית של מוזיאון "הארץ", דבר, 6 ביולי 1981
  53. ^ צבי אילן, שעה קשה למוזיאון, דבר, 19 ביוני 1981
  54. ^ רחל דנור, לצערנו צדק הכותב בטענתו, מעריב, 22 באוקטובר 1979
  55. ^ הפורצים למוזיאון הארץ גילו בקיאות בתכולתו, מעריב, 29 בינואר 1981
  56. ^ נפתח ביתן הפולקלור במוזיאון, מעריב, 14 באוקטובר 1982
  57. ^ זאבי הציג תכנית־אב למוזיאון הארץ, דבר, 19 ביולי 1982
  58. ^ זאב אופירי, דו״ח בעיריית ת״א: ליקויים חמורים בניהול מוזיאון הארץ, חדשות, 4 בדצמבר 1986
    זאב אופירי, כבר לא רכוש פרטי, חדשות, 6 במאי 1987
  59. ^ בוסתן מוז"א
  60. ^ פתיחת הבוסתן לציבור באתר עיריית ת"א
  61. ^ ח. אלפרין מנהל אדמיניסטרטיבי של מוזיאון הארץ, הארץ, 4 בנובמבר 1958
    כלי זכוכית ונציאניים מוצגים ב"מוזיאון הארץ", דבר, 17 בנובמבר 1960
    נחנך מוזיאון קדמן למטבעות, חרות, 2 באפריל 1962
    מוזיאון הכתב יוקם בקריית המוזיאונים, חרות, 14 באוגוסט 1964
  62. ^ ב.צ. כדורי מנהל מוזיאון הארץ, דבר, 8 במאי 1967
  63. ^ יהודה פראג נתמנה מנהל מוזיאון הארץ, דבר, 1 בנובמבר 1972
  64. ^ י. כלב מנהל מוזיאון "הארץ", דבר, 5 ביוני 1977
  65. ^ אברהם רותם, הקרב על מוזיאון הארץ, מעריב, 30 במאי 1980
    אברהם רותם, מנהל מוזיאון הארץ פורש מתפקידו, מעריב, 1 ביוני 1980
  66. ^ מנהל מוזיאון הארץ הגיש התפטרותו ללהט, מעריב, 21 בספטמבר 1980
  67. ^ דנקה הרניש, יוסף כלב מפר שתיקתו, דבר, 16 בספטמבר 1981
  68. ^ נחום ברנע, שטח הפקר, דבר, 13 בנובמבר 1981
  69. ^ דנקה הרניש, גנדי נבחר ליו"ר מוזיאון הארץ, דבר, 4 בדצמבר 1981
  70. ^ ענת גטניו, גנדי: אני מתפטר, צ'יץ': בסדר, חדשות, 23 באוגוסט 1985
    שרה פרידמן, לאחר עימות עם להט פרש רחבעם זאבי מניהול מוזיאון הארץ, מעריב, 30 במרץ 1987
    זאבי פורש מניהול מוזיאון הארץ, מעריב, 7 ביולי 1987
  71. ^ רוני הדר, גנדי ימשיך לנהל מוזיאון הארץ, מעריב, 27 באוגוסט 1987
  72. ^ היו חברים, חדשות, 4 בספטמבר 1987
  73. ^ עידו טל, המליצו להפריד בין מנכ"ל ויו"ר מוזיאון הארץ, חדשות, 20 בדצמבר 1987
  74. ^ עידו טל, אושר מינויו כיו"ר הדירקטוריון של מוזיאון הארץ, חדשות, 28 בדצמבר 1987
  75. ^ שרה פרידמן, יועץ משפטי לעיריית ת"א: 'גנרי' מקבל משכורת שלא כדין, מעריב, 1 בדצמבר 1989
  76. ^ ענת אבניאלי, זאבי התפטר מהנהלת מוזיאון הארץ, חדשות, 7 בפברואר 1991
  77. ^ אדר אבישר, להט בעד הקרנת הסרטים במוזיאון, מעריב, 30 באוגוסט 1989
    חן קוטס, כך מכרתי את נפשי לשטן, מעריב, 29 בנובמבר 1990
  78. ^ מונה מנכ"ל חדש למוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, באתר הארץ, 17 בינואר 2018
  79. ^ יואל רפל, כאן ועכשיו, מעריב, 27 בנובמבר 1986
    מודיעים על רב שיח, מעריב, 5 בפברואר 1988
  80. ^ אוצרת ראשית וסמנכ"לית חדשה במוזיאון ארץ ישראל, ערב רב, 21 בנובמבר 2016
  81. ^ אתר למנויים בלבד אוצרת ראשית חדשה למוזיאון ארץ ישראל: ד"ר דבי הרשמן, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2016
  82. ^ אירית מטיאס, אוצרת חדשה למוזאון ארץ ישראל בתל אביב, תל אביב אוןליין, 21 באפריל 2023
  83. ^ ביתן קדמן למטבעות של מוזיאון הארץ ייחנך באוקטובר, הארץ, 16 ביולי 1961