מונותאיזם

מונותאיזם

שורשים, סיווג והנהגה
זרם	תאיזם
ארגונים ופעילות
מוסדות	תווחיד

סמלי הדתות האברהמיות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם

מוֹנוֹתֵאִיזְם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם – אמונה באלים רבים. מקור המילה מיוונית: μόνος (מונוס) = אחד, θεός (תאוס) = אלוהות. המונח כשלעצמו מציין רק את ייחודו או בלעדיותו של האל האחד, ושלילת אלים נוספים, אך יש המייחסים לרעיון המונותאיסטי גם את שלילת הגשמות האלוהית.

האמונה לפני המונותאיזם

עמי המזרח הקדום הפגניים ראו בטבע עצמו את האל – ועל כן ראו בשמש, בירח ובכוכבים את האלים.^{[דרוש מקור]}

האמונה העממית באסיה הקטנה שהתבטאה במיתולוגיה היוונית והתגלגלה לאחר מכן גם לתרבות הרומאית, מאמינה באלים רבים – שכל אחד ואחד מהם אחראי על תחום חיים אחר – לדוגמה, אל הגשם, אלת הפריון, אלת המלחמה וכדומה.

אמונה נוספת שהמונותאיזם יצא נגדה היא האמונה הגנוסטית הדואליסטית שנוצרה על ידי זרתוסטרה – המאמינה שישנם שני אלים – האל הטוב והאל הרע. שניהם נמצאים ביניהם במלחמה מתמדת, שאנו העדים לתוצאותיה. אמונה זו רווחה במיוחד ברחבי הממלכה הפרסית, עד לתקופה יחסית מאוחרת בה כבש את מקומה האסלאם.

גם ביהדות מופיעים כוחות-על המתנגדים לאל, הלא הם הלויתן, נחש הבריח והתנין (ישעיהו כ"ז).

הופעת המונותאיזם

יש הטוענים שתחילת הופעתו של המונותאיזם הייתה במהפכה האתניסטית במצרים של אחנתון, מהפכה שלא החזיקה מעמד אחרי מותו. הזרם המרכזי בחקר הדתות טוען כי אלה מבני ישראל אשר הגיעו ממצרים הביאו עמם לכנען את תודעת האל היחיד, והמשיכו בכך גם כאשר מהפכה זו במצרים הסתיימה ונגנזה.^{[דרוש מקור]}

לפני המונותאיזם, הגורס שיש אלוהים אחד ואין בלתו, התקיימו זרמים אחרים הדוגלים בפולחן לאל בודד אך לא שוללים את קיומם של אלים נוספים:

• הנותאיזם, אמונה שכל האלים הם התגלויות שונות של אותו כוח עליון.
• מונולטריזם, אמונה באל אחד והכרה בקיומם של אלים אחרים (אך לא בסגידה להם).

מבשר המונותאיזם ע"פ הדתות האברהמיות

על פי המסורת בדתות האברהמיות, מייסד המונותאיזם הוא אברהם אבינו. על פי דתות אלו, הוא הראשון שיצא נגד עבודת האלילים שהייתה נהוגה ברוב העולם, ואף בבית אביו. לפי תפיסה זו החל המונותאיזם באור כשדים שבעיראק. במדרש האגדה בראשית רבה קיימים מדרשים המתארים את אברהם שובר את הפסילים של אביו באור כשדים.

באסלאם מתואר מאבקו של אברהם בסורת הנביאים, שם מסופר כיצד הוא קורא תיגר על עבודת האלילים של אנשי עירו ושובר את הצלמים, וכן בסורת הפרה (פסוק 258), שם מתואר מאבקו בשליט, כאשר הוא מבקש ממנו להעלות את השמש בדומה לאל. גם בנצרות ובברית החדשה אברהם מועלה על נס ומצוין כמופת למאמין שנכון לבצע הרבה הקרבות למען אמונתו.

לעומת זאת, דעה מקובלת במחקר המודרני היא כי מונותאיזם לא התקיים בממלכות ישראל ויהודה עד לאחר חורבן בית המקדש הראשון, והוא מתבטא לראשונה רק בנבואותיו של ישעיהו השני. על פי המקרא, רוב בני ישראל סגדו במשך רוב תקופת הבית הראשון לאלים רבים, "על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן". בספר מלכים ב' מסופר, כי בתקופת מלכותו של יאשיהו התגלה בבית המקדש "ספר התורה" שתוכנו לא היה מוכר לאיש. הן לפי המסורת היהודית והן לפי המחקר האקדמי מקובל כי אותו ספר הוא ספר דברים. על פי המסופר, יאשיהו נחרד מדברי הספר ופתח במערכה נרחבת נגד עבודת האלילים. מאוחר יותר, נקלע יאשיהו בין אשור לבין מצרים, ונהרג במגידו על ידי פרעה נכו. יורשיו לא המשיכו את דרכו, ורוב העם חזר לעבודת האלילים.

המונותאיזם בדתות האברהמיות

במסורת

במסורות האברהמיות מקובל שהיהדות היא הדת המונותאיסטית הראשונה, שקמה כניגוד לעבודת האלילים שרווחה בקרב עמי האזור. בריאת העולם מתוארת בתורה כבריאה שנעשתה במאמרו של אל יחיד ומופשט ללא כל מאבק באלים אחרים, בניגוד למיתוסי בריאה אחרים כמו אנומה אליש ו מיתוס הבריאה היווני, שבהם הבריאה נעשית תוך כדי התגוששות בין כמה אלים.

בתורה יש ביטויים רבים האוסרים על עבודה זרה, ומחייבים את האמונה באל יהוה, אם כי לעיתים נדירות נכתב שהוא האל היחיד שקיים. לדוגמה, בעשרת הדיברות נאמר "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", ולא "אני האל היחיד שקיים". אחד הפסוקים המכוננים ביהדות הוא "שמע ישראל, ה' אלהינו, ה' אחד", ובספר דברים יש פסוק המורה על יחידותו של האל: "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל" אך רוב הפסוקים הקובעים זאת מופיעים בפרקים המאוחרים של ספר ישעיהו, למשל: "למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי אני ה' ואין עוד"; "זכרו רִאשֹׁנוֹת מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני".

בניגוד לאמונה הגנוסטית המאמינה בשני אלים, נאמר בספר ישעיהו: "יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע" – מכאן שלפי האמונה היהודית האל הוא אחד והוא היוצר את הניגודים, ואחראי הן למה שנתפס בעינינו כטוב והן הנתפס בעינינו כרוע.

בקרב הפרשנים המסורתיים מקובל כי צורת הדיבור ברבים ותוארי כבוד המופיעים במקרא, כמו "אלוהי האלוהים", מרמזים על כבודו וגדלותו של ה', וכי הביטוי "בני האלוהים" מתכוון לבני אדם.

יש בהוגי היהדות שראו את מהות מצוות התורה בתור אנטיתזה לאמונה האלילית. גישה זו מפתח הרמב"ם בחיבורו "מורה נבוכים".

במחקר

לפי המקרא, כמו גם לפי ממצאים ארכאולוגיים, שבטי ישראל היו פוליתאיסטים ועבדו אלים נוספים במקביל ליהוה, כמו אל, בעל, אשרה ועשתרת. בסביבות המאה ה-6 לפני הספירה נערכה רפורמת יאשיהו, בה נאסרה עבודה לאלים אחרים פרט ליהוה, אך רפורמה זו לא נמשכה לאחר ימיו של המלך יאשיהו.

בתנ"ך מופיעים פסוקים שעשויים לרמוז על אמונה כי קיימות מספר ישויות עליונות הנקראות "אלוהים" או "בני האלוהים". לדוגמה, בסיפור הבריאה שבספר בראשית נאמר: "ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו...". דוגמה נוספת מאותו הספר היא פסוקים כגון "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה...", או התייחסות לאל בלשון רבים, כגון בסיפור מגדל בבל: "ויאמר יהוה...הבה נרדה ונבלה שם את שפתם". בספר דברים נאמר: "כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים". דוגמה נוספת, מספר תהילים: "אֱ‍לֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט". בספר איוב נאמר: "ויבואו בני האלהים להתייצב על יהוה".

השפעת הפילוסופיה היוונית על המונותאיזם

הפילוסופיה היוונית הגיעה בשלביה הקלאסיים לחשיבה מונותאיסטית. כבר קסנופנס, בן המאה ה-6 לפנה"ס, נחשב למבשר הרעיון של אל אחד שאינו ניתן לתיאור, וניתן למצוא אותו גם אצל אריסטו ואפלטון. עם זאת, הפילוסופיה היוונית-רומית הייתה שונה במהותה מהדתות המונותאיסטיות. בניגוד לעולם היווני-רומי בו שלטה לרוב התפיסה של אחדות בין צורכי הגוף והנפש (להוציא דיוגנס ואסכולת הציניקנים), הדתות האברהמיות הטיפו לדחיית סיפוקים כדרך להעלות את האספקטים הרוחניים שבאדם. בתקופה בה העולם היווני-רומי היה מרוכז בחיים בעולם הזה, היהדות והנצרות ייחסו יותר חשיבות לחיי העולם הבא ובציפייה לגאולה.

בעקבות המטפיזיקה של אריסטו, פיתחו בימי הביניים מספר פילוסופים מוסלמים ויהודים תפיסה פילוסופית אריסטוטלית של המונותיאיזם הדתי. בעקבות כך הם שללו את המימד הפיזי של האלוהים, וזיהו את האל עליו מדברות דתות ההתגלות עם האל שתיאר אריסטו: הסיבה הראשונה לכל המציאות; עצם אחד מונוליתי (כלומר שאין בו ריבוי או תרכובת של היבטים שונים זה מזה) ויחידאי, שאי אפשר להשוותו או לדמותו בשום היבט לשום עצם אחר; אל שאיננו נע ואין בו שום שינוי; אל המצוי תמיד בשיא המימוש של עצמותו; אל מופשט המוגדר כשכל, היודע את עצמו בלבד (ואת נבראיו הוא יודע 'מבפנים', כיוון שהוא סיבתם ומחוללם), שמציאותו זהה עם מהותו; ושאולי הוא חסר רגשות מלבד שכלתנות טהורה. על רקע ההגדרה האריסטוטלית של האל כשכל טהור, התחבטו כמה תאולוגים בשאלה האם אפשר בכלל לייחס לאלוהים רצון חופשי וספונטני. זיהויו של המונותיאיזם הדתי עם האל שהציג אריסטו מעורר את השאלה, האם בכלל מדובר באישיות או סתם בעקרון מופשט ראשיתי מכונן.

התפשטות המונותאיזם

בתקופה מאוחרת יותר קמו בהשפעת היהדות שתי דתות מונותאיסטיות נוספות – הנצרות והאסלאם, שנסמכו בכתביהן על בסיס האמונה היהודית. דתות אלה שאפו להרחיב את מעגל המאמינים בכל דרך אפשרית. יש הטוענים כי האסלאם לקח זאת צעד אחד קדימה, משום שבקוראן כתוב במפורש שעל המאמין בתורת מוחמד להרוג את כל עובדי האלילים שאינם מוכנים לשנות את דתם. הנצרות, שנרדפה בתחילת דרכה על ידי האימפריה הרומית, התפשטה בעולם לאחר הפיכתה לדת הרשמית של האימפריה, לעיתים בכוח החרב לעיתים בעזרת מיסיונרים נוצרים. המיסיונרים הנוצרים פועלים עד היום כדי להפיץ את הבשורה הנוצרית אף במקומות הנידחים בעולם.

עם התפשטות הנצרות והאסלאם באירופה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, ומאוחר יותר בשאר חלקי העולם, הלך וקטן מספרם של עובדי האלילים. מיליונים רבים המירו את דתם, בין בכוח השכנוע ובין בכוח הזרוע, וגבר מאוד כוחו של המונותאיזם. במקביל, או אולי אפילו קודם, התפתחו במזרח דתות מונותאיסטיות נוספות, מתוכן מספר כתות של ההינדואיזם, וכן הסיקיזם ודתות חדשות כמו הקאו דאי, שנוסדה בתחילת המאה ה-20 בעיר טאי נין שבווייטנאם ומונה כיום כ-5 מיליון מאמינים בווייטנאם וכ-3 מיליון בארצות אחרות. כמו כן, קיימות דתות מונותאיסטיות כגון הדת השומרונית שהתפצלה מהיהדות, והדתות הבהאית והדרוזית שהתפצלו במהלך השנים מהאסלאם.

כיום, רובו ככולו של העולם – בין אם בעולם המערבי ובין אם במזרח התיכון – משתייך לדתות האברהמיות. לעומת זאת, במדינות אחרות (בעיקר באסיה ובאפריקה) ישנם רבים המאמינים באלים רבים (פוליתאיזם), או בדתות שאינן מונחות על פי עקרונות האלוהות (כגון בודהיזם).

ראו גם

• אמונה באלוהים (יהדות)
• אינדוקטרינציה
• העידן החדש
• רוחניות

לקריאה נוספת

• יחזקאל קויפמן, תולדות האמונה הישראלית - יצירתו הגדולה על המונותאיזם היהודי. מוסד ביאליק-דביר, תשכ"ד.(הספר בקטלוג ULI)
• יהדות ואלילות - אסא כשר. מסדרת "אוניברסיטה משודרת", משרד הביטחון 2004

קישורים חיצוניים

• יורם שורק, סיפורו של אל, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏")
• topic/inclusive-monotheism מונותאיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מונותאיזם, דף שער בספרייה הלאומית
• קנת' סיסקין, מתי הפך המקרא למונותאיסטי? באתר התורה