יקותיאל יהודה הלברשטאם – הבדלי גרסאות
←חיבוריו: עריכה |
←חיבוריו: הבהרות - שיהיה ברור המנהג. רק חלק (למיטב זכרוני - מועט) נדפס בחייו. |
||
שורה 68: | שורה 68: | ||
==חיבוריו== |
==חיבוריו== |
||
כמנהג אדמור"י צאנז לא הדפיס ספרים במשך רוב חייו. |
כמנהג אדמור"י צאנז - שלא להדפיס ספרים בחייהם, לא הדפיס ספרים במשך רוב חייו. רק בשלהי ימיו, לאחר שהפסיק לדרוש עקב חולשתו, חלק מספריו הודפסו. |
||
רבים מספריו יצאו בשם '''שפע חיים'''. הסדרה כוללת 24 כרכים של ליקוטי דברי תורה, הכוללים שיעורים על חומש ורש"י, דרושים ודברי תורה בסעודות שבת ועוד. שישה כרכים נוספים כוללים "מכתבי תורה" (במהדורה חדשה - שלשה כרכים). מלבד זאת יצאו כרכים נפרדים על חודש תשרי - (שני כרכים), שיחות שנאמרו לפני אמירת ה[[סליחות]], נישואין, על חנוכה - שני כרכים, ימי [[שובבי"ם]], [[ברכת המזון]], [[זמירות ופיוטים לשבת|זמירות לשבת]], וכן שיעורי חומש ורש"י מהשנים ה'תשמ"ב, ה'תשמ"ג וה'תשמ"ד. |
רבים מספריו יצאו בשם '''שפע חיים'''. הסדרה כוללת 24 כרכים של ליקוטי דברי תורה, הכוללים שיעורים על חומש ורש"י, דרושים ודברי תורה בסעודות שבת ועוד. שישה כרכים נוספים כוללים "מכתבי תורה" (במהדורה חדשה - שלשה כרכים). מלבד זאת יצאו כרכים נפרדים על חודש תשרי - (שני כרכים), שיחות שנאמרו לפני אמירת ה[[סליחות]], נישואין, על חנוכה - שני כרכים, ימי [[שובבי"ם]], [[ברכת המזון]], [[זמירות ופיוטים לשבת|זמירות לשבת]], וכן שיעורי חומש ורש"י מהשנים ה'תשמ"ב, ה'תשמ"ג וה'תשמ"ד. |
גרסה מ־00:51, 28 באוקטובר 2018
תבנית:אדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו שפע חיים ודברי יציב; ד' בשבט ה'תרס"ה - ט' בתמוז ה'תשנ"ד, 10 בינואר 1905 - 18 ביוני 1994) היה האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז. עמד בראש החסידות משנת 1946 ועד לפטירתו בשנת 1994. מייסד קריית צאנז בנתניה ובית חולים לניאדו. כיהן גם כרב וכראש ישיבה.
קורות חייו
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם (1851–1918) שהיה אב"ד רודניק, נין לרב חיים הלברשטאם (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה הוסמך להוראה בידי רבי מאיר אריק ואחרים[1]. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר הספרים "קב זהב" ו"מנחת סולת". רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל ליטש רוזנבוים, ראב"ד פרשבורג. בהמשך נסע לפולין ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה. הוא נסע לחצרותיהם של אדמו"רי בית צאנז, בפרט רבי חנה מקאלשיץ ורבי ישעיה מטשחיוב, וכן לחצרות אדמו"רים אחרים בפולין, גליציה והונגריה.
התחתן עם קרובת משפחתו פסיה טייטלבוים, בתו של האדמו"ר מסיגט הרב חיים צבי טייטלבוים, ונולדו לו אחד עשר ילדים. בגיל 21 נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" (דהיינו חסידית) בקלויזנבורג ועמד שם בראש הישיבה. קהילה זו הורכבה מחסידי העיר, בעיקר חסידי סיגט, שהתפלגו מהקהילה האורתודוקסית.
לאחר פלישת גרמניה להונגריה ב-1944 גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בנאדבאניה, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך באוקטובר הביאה הפיכת צלב החץ לגירושו עם משפחתו לאושוויץ. אשתו ואחד עשר ילדיו נספו שם גם הם. הוא שרד את צעדת המוות.
אחר השואה הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים[2]. ב-1946 הגיע לארצות הברית לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו ובניו יורק מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" בצפת, באר שבע, כפר אז"ר וכפר הניצחון. הוא פתח ישיבה בוויליאמסבורג ועמד בראשה, וכן ישיבה במונטריאול בראשה העמיד את הרב שמואל אונסדורפר, לימים מחותנו.
הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב שמואל דוד אונגר - אב"ד נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים.
הוא עסק רבות בזיכרון השואה וקהילות אירופה שנחרבו. לאחר השואה הוא גילה יחס מתון כלפי מדינת ישראל, בשונה מהשקפת דודו רבי יואל טייטלבוים. על רקע זה נוצרו ביניהם חיכוכים. ב-1955 ביקר לראשונה בארץ ישראל והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס. הוא ייסד גם את בית חולים לניאדו בנתניה בעקבות נדר שנדר בתקופת השואה, שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל יהודים[3]. בית החולים משמש את תושבי נתניה והסביבה. בשנת ה'תשכ"ג פתח ישיבה בנתניה לספרדים, שהתקיימה 10 שנים.
בשנת ה'תשל"ב חזר לארצות הברית והתגורר ביוניון סיטי.
נפטר בט' בתמוז ה'תשנ"ד. את מקומו באדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו שכיהן בארצות הברית.
משנתו
תורה
הוא עמד בראשות הישיבות בארצות הברית ובהמשך בישראל. מדי שבוע הוא מסר 3 שיעורים על לימודי הגמרא, 3 שיעורים ביורה דעה ושיעור לקבוצת בחורים בחושן משפט. הוא דיבר רבות על השאיפה לדעת את כל הש"ס, ואמר שעיקר החסידות היא ללמוד גמרא, ובתקופות מסוימות אף סירב שהבחורים ישתתפו בטיש. הוא לקח כחתנים לבנותיו את הבחורים ה"עילויים" מהישיבה, אף שלא היו בעלי ייחוס. הוא כתב תשובות רבות בארבעת חלקי השולחן ערוך אשר לימים יצאו בספרי "שו"ת דברי יציב".
הרב הלברשטאם יזם שני מפעלים לעידוד לימוד זה: מפעל הש"ס העולמי וכוללי אברכים שבהם הנהיג תוכנית של עשר שנות לימוד. הוא הטיף ללימוד בקיאות. הוא דרש למקד את הלימוד בצמידות לטקסט ויצא נגד ההפשטה וההמשגה בעולם הישיבות הליטאי. הוא ייעץ ללומדים לשמור את הקושיות שלהם לעתיד וטען שאלו יתבררו מאליהן מתוך המשך הלימוד.
הוא נהג למסור שיעור חומש עם פירוש רש"י מדי ליל שישי. השיעור החל בפרשנות הפסוקים ועבר לנושאי חסידות, השקפה ואקטואליה. שיעור זה משך אליו שומעים רבים.
בטיש בליל שבת ובהזדמנויות נוספות הוא נהג למסור פלפול למדני ארוך, כמנהג אדמו"רי גליציה.
תפילה
רבי יקותיאל יהודה נהג להתפלל בשעות מאוחרות. תפילותיו נמשכו שעות ארוכות, בבכיות ובהתלהבות. לעיתים נהג לחזור על קטעים מהתפילה מספר פעמים ואף תרגם מילים ליידיש או הוסיף מילים ביידיש (כמו "טאטע" – אבא).
חיבוריו
כמנהג אדמור"י צאנז - שלא להדפיס ספרים בחייהם, לא הדפיס ספרים במשך רוב חייו. רק בשלהי ימיו, לאחר שהפסיק לדרוש עקב חולשתו, חלק מספריו הודפסו.
רבים מספריו יצאו בשם שפע חיים. הסדרה כוללת 24 כרכים של ליקוטי דברי תורה, הכוללים שיעורים על חומש ורש"י, דרושים ודברי תורה בסעודות שבת ועוד. שישה כרכים נוספים כוללים "מכתבי תורה" (במהדורה חדשה - שלשה כרכים). מלבד זאת יצאו כרכים נפרדים על חודש תשרי - (שני כרכים), שיחות שנאמרו לפני אמירת הסליחות, נישואין, על חנוכה - שני כרכים, ימי שובבי"ם, ברכת המזון, זמירות לשבת, וכן שיעורי חומש ורש"י מהשנים ה'תשמ"ב, ה'תשמ"ג וה'תשמ"ד.
- עץ חיים על ט"ו בשבט
- יציב פתגם - תמצית פלפולים ארבעה כרכים
- שו"ת דברי יציב, שבעה כרכים
- אוצרות דברי יציב - על הש"ס (שני כרכים, ברכות ושבת)
- אמרי יציב - שיעורים שמסר לבנות בי"ס "בית חנה"
- שפע טהרה - על הלכות נדה
- מנחת יהודה וירושלים - שיחות
- ישראל סבא - לקט עלונים שקובצו בספר
- חוברות דברי תורה
- חוברות באוצר החיים
- דרך חיים - שיעורים שערך לבנות בי"ס "בית חנה" על דרך החסידות בכלל ודרך צדיקים בפרט (ונמסרו על ידי בתו)
- הליכות חיים - חמשה כרכים - הלכות והליכות ליום יום ושבת מועדי השנה
משפחתו ומתלמידיו
בניו
- רבי צבי אלימלך הלברשטאם מקריית צאנז, נתניה, המכהן כאדמו"ר בישראל
- רבי שמואל דוד הלברשטאם מברוקלין, ניו יורק המכהן כאדמו"ר בארצות הברית
בנותיו וחתניו
- לאה, הייתה נשואה לרבי שלמה גולדמן מיוניון סיטי (בניו ג'רזי), כיהן כאדמו"ר מזוועהיל-צאנז
- חיה מינדל, נשואה לרבי דב וייס, רבה של קריית צאנז בירושלים
- הינדא, נשואה לרבי אפרים פישל מוטצען, רבה של קריית הבעל שם טוב בהדר גנים, פתח תקווה
- יהודית, נשואה לרבי שאול יהודה פריזנט, רב ביוניון סיטי, אחר פטירת גיסו בתשע"ז הוכתר לאדמו"ר מצאנז-זוועהיל.
- אסתר באשא, נשואה לרבי אליעזר דוד שפירא, רב חסידי צאנז בעיר בני ברק וראש ישיבת תורה לשמה
- מתלמידיו לפי סדר הא'-ב'
- הרב יוסף מנחם דייטש, ראש רשת כוללי צאנז קלויזענבורג בארצות הברית
- הרב מאיר הלברשטאם, האדמו"ר מטשאקווא, בני ברק
- הרב אפרים פישל הרשקוביץ, אב"ד האליין וחבר בד"צ צאנז קלויזענבורג בארצות הברית
- הרב אהרן יהודה ווילנר, ראש ישיבת צאנז בארצות הברית
- הרב אשר וייס - ראש ישיבה ופוסק
- הרב משה טוביה וייסברגר, לשעבר רב העיר בודפשט שבהונגריה
- הרב ישראל אריה זלמנוביץ, כיהן לאחר השואה כרב של ברגן-בלזן ולאחר מכן רבה של יבנה ועכו
- הרב יוסף דוד טייטלבוים, האדמו"ר מסאסוב, קריית ישמח משה, גני תקוה
- הרב שמואל אהרן פלדמן, אב בית הדין הרבני בתל אביב
- הרב מנשה קליין, מחבר שו"ת משנה הלכות
- אפרים רייך - איש עסקים ועסקן בולט בתחומי בריאות הנפש ותעסוקת הנשים בציבור החרדי
- הרב יצחק שמואל שכטר, ראש הכוללים בקרית צאנז נתניה, ראש כולל מפעל הש"ס ומחבר שו"ת ישיב יצחק
- הרב אליהו שמואל שמרלר, ראש ישיבת צאנז ומחבר סדרת הספרים דברי אליהו
- מחותנו הרב חיים צבי שפירא, ראש [ישיבת בעלזא בבני ברק וחבר בד"ץ בעלזא
לקריאה נוספת
- יחזקאל פרנקל, לפיד האש, הוצאת מוסדות צאנז.
קישורים חיצוניים
- האדמו"ר מקלוזנבורג דחה החלטתו לעזוב את הארץ, הצופה, 22 באוקטובר 1963
- לוי יצחק הירושלמי, "הקריה" רועשת: הרבי נשאר!, מעריב, 22 באוקטובר 1963
- איריס בראון, 'תפיסתו האקטיביסטית של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג על מדינת ישראל ותפקיד החרדים בה'
- איריס בראון, 'טומאת נידה ומעמד האשה: פסיקתו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג כמקרה מבחן'
- אוד מוצל מאש - קדוש יאמר לו, באתר אתרוג (הקישור אינו פעיל, 9 באוגוסט 2016)
- ק. שבתאי, הצדיק המלהיב חסידיו לעליה, דבר, 25 בדצמבר 1959
- אדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז, באתר MyTzadik
- קובץ ווידאו: הרב רוקד 'מצווה טאנץ' בחתונת בתו פריזנט. (הקישור אינו פעיל, 9 באוגוסט 2016)
- קובץ ווידאו: הרב בסעודה אחרי ברית מילה, יחד עם בנו הרב שמואל דוד הלברשטאם.
- תמיר גרנות, בין למדנות חסידית ללמדנות ליטאית בזמננו: מתודה ואידאולוגיה במשנת האדמו"ר ר' יקותיאל יהודה הלברשטם מצאנז–קלויזנבורג, הכנס הבינלאומי על למדנות יהודית בזמננו, מכון ון ליר, 28 בדצמבר 2011, הרצאה בוידאו (הקישור אינו פעיל, 9 באוגוסט 2016)
- אסתיר פניי - סיפור החורבן והשיקום של חייו של האדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג וקהילתו, בהפקת תאגיד השידור כאן
הערות שוליים
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499
- ^ דרשה ביום הכיפורים תש"ו, סתיו 1945, במחנה העקורים פרנוואלד מפי הלברשטם.
- ^ האדמו"ר יקותיאל יהודה הלברשטאם מספר למה בחר להקים את בי"ח לניאדו, באתר צופר
- ילידי 1905
- אדמו"רי צאנז
- חסידות צאנז-קלויזנבורג
- רבנים בשואה
- אסירים במחנה הריכוז אושוויץ
- רבנים חרדים ישראלים
- נתניה: רבנים
- מחברי ספרי שו"ת
- ראשי ישיבה חסידיים במזרח אירופה
- ראשי ישיבה חסידיים בישראל
- ראשי ישיבה אמריקאים
- אדמו"רים ישראלים
- אדמו"רים אמריקאים
- משפחת טייטלבוים
- בית זידיטשוב
- אמריקאים שנפטרו ב-1994
- ישראלים שנפטרו ב-1994