שיחה:ירון לונדון

דף שיחה זה הוזכר בתכנית לונדון וקירשנבאום ב-25 בנובמבר 2010, במהלך ראיון עם דוד שי.

ניסיתי להכניס את ההתבטאות המזעזעת שלו נגד הרוגי מירון הורידו לי אותה, מה הקריטריונים שלפיהם התבטאות נגד ערבים נכנסת לדף ונגד הרוגים חרדים ,לא?

דוד שלום,

לא הבנתי למה שיחזרת את העריכה שלי לשפה הקלוקלת שהייתה שם. --טומי (שיחה) 12:11, 11 פברואר 2006 (UTC)

פרטים אלמנטריים

מישהו יודע תאריך לידה ואת מוצאו של ירון לונדון?

ירון לונדון (1936)? מבוגר מדי! למיטב ידיעתי הוא בן גילו של יוסי שריד שהיה חברו הטוב,כלומר יליד 1940.

אכן, 1940! תיקנתי בערך.Alosha38 06:32, 27 בפברואר 2007 (IST)

שנת לידה

האמנם 1944? הרישומון אומר לי (לא שאני מודה שיש לי כזה) שהוא נולד ב-1940. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 14:08, 19 במרץ 2007 (IST)

הסברתי לאנונימי בדף השיחה. צהוב עולה 14:09, 19 במרץ 2007 (IST)

נראה לי שצריך להסביר זאת לספק האינטרנט של האנונימי. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 14:10, 19 במרץ 2007 (IST)

לדעתי האנונימי פעל מתוך כוונה טובה, הוא קרא את הכתבה בעיתון וראה שיש להוסיף 4 שנים לתאריך הלידה אז הוא עשה זאת. צהוב עולה 14:10, 19 במרץ 2007 (IST)

אולי טעות בכיוון המצעיר היתה מרגיזה אותו פחות. ד.ט 14:25, 19 במרץ 2007 (IST)

הסרת פרטים תפלים

עיסוקם ומקום מגוריהם של ילדיו לא רלוונטים בעיני לערך. גם שמותיהם לא רלוונטים (למעט דניאלה), אבל בינתיים השארתי. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 13:11, 19 במרץ 2007 (IST)

בתו מפורסמת ולכן ראוי לציין שהיא קריקטוריסטית. בנוסף אין שום סיבה לא לציין יותר מחצי שורה על ילדיו, אחרי הכל הם חלק כלשהו מחייו. איך אפשר להבין מהערך שאין לו השכלה? האם זה כתוב במקום כלשהו? אנחנו לא כותבים פה סיפור קצר ולא ניתן להגיד "מספיק שלא כתוב שיש לו - אז אין לו", אם זה לא אינטואטיבי שלאדם כמוהו אין השכלה אקדמית. צהוב עולה 14:00, 19 במרץ 2007 (IST)

מי שיתעניין בעיסוקי ביתו יואיל לגשת לערך עליה. אין לעיסוקיה הרבה מידע לגבי עבודתו ופועלו של אביה, או לגבי הביוגרפיה האנציקלופדית שלו. בטח לא עיסוקיהם ומקום מגוריהם של ילדיו האחרים, לדעתי גם לו לשמותיהם. גם רחוב מגוריו, שמו של כלבו, וארוחת הבוקר המועדפת עליו הם חלק כלשהוא מחייו ובכל זאת אין אנו מציינים אותם בערך. אין זה נאה לציין לגביו שאין לו השכלה רשמית, כיוון שמעולם לא התיימר לכזו ומכיוון שאין לכזו רלוונטיות גדולה לעיסוקיו. בערך על צבי ינאי, שערך את מחשבות (כתב עת), והיה מנכ"ל משרד המדע, ראוי לציין עובדה כזו (ואפילו שם היא מופיעה רק באמצע המאמר). כאן אין לה מקום. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 14:05, 19 במרץ 2007 (IST)

אין לנו הגבלת מקום ואין שום סיבה שבעולם לא לכתוב מילה יותר על ילדיו משמם. לגבי ההשכלה אני חושב שזה מוסיף לידיעת הקורא שאין ללונדון תואר, בניגוד למה שניתן היה לצפות. אני לא יודע מדוע אתה נלחם נגד הכנסת הפרטים הללו. צהוב עולה 14:07, 19 במרץ 2007 (IST)

כיוון שאני חושב שהם טפלים ומיותרים לערך. פירטתי מעט למעלה. אתה לעומת זאת, לא מצליח להסיבר לי למה הם חשובים לערך. למה מישהו אמור להסיק שיש לו תואר אקדמי אם לא כתוב כך בערך או למה צריך לפרט את ילדיו, שמותיהם ועיסוקיהם. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 14:26, 19 במרץ 2007 (IST)

למה לפרט מתי הוא נולד, במה הוא עוסק והיכן הוא עובד? מאותה סיבה. צהוב עולה 14:27, 19 במרץ 2007 (IST)

אני מסכים עם צהוב עולה. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 14:29, 19 במרץ 2007 (IST)

אלה הפרטים בהם צריך לעסוק הערך עליו. אני חושב שזה ברור ומוסכם. הפרטים במחלוקת הם טפלים. כמו אלה שציינתי למעלה. כמו כן הטיעון - "אין מגבלת מקום" לא תופס, כי הוא נכון לגבי כל דבר, ולפיו אין כמעט שיקולי עריכה. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 14:31, 19 במרץ 2007 (IST)

זה לא הפעם הראשונה שזה עולה. פרטי הילדים הם לא פרטים טפלים בכלל. הם מראים איזה מן חיים הצליח נשוא הערך לגדל. אם הילדים שלו היו שיכורים ובכלא - זה אומר משהו - ומאיירת מפורסמת גם אומר משהו. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 14:33, 19 במרץ 2007 (IST)

בת שיש עליה ערך בהחלט צריכה להיכנס, וכך כבר אמרתי. עם זאת, אין צורך לפרט עיסוקים ומגורים של כל הילדים, ונדמה לי שגישה זו מקובלת בערכים כאן. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 14:39, 19 במרץ 2007 (IST)

לא קראתי את הערך הזה כי לונדון פשוט לא מעניין אותי. הדיון הזה עניין אותי יותר מאשר לונדון עצמו. בכל אופן ובאופן כללי, רצוי כן לציין את שמות הילדים ואם הם מפורסמים - רצוי גם לציין את עיסוקם (מקום מגורם פחות חשוב). ולגבי ההשכלה - רצוי כן לציין כי אין לנשוא הערך השכלה אקדמית, אחרת יחשבו שהערך פשוט אינו שלם. אנחנו לא האנציקלופדיה העברית שבה אם לא כתוב שיש למישהו תואר - אז מן הסתם אין לו - אנחנו אנציקלופדיה בהקמה אינסופית - ולכן אפשר להניח שהקורא יסיק שהערך לא שלם ושחסר מידע לגבי התואר שלו. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 15:59, 19 במרץ 2007 (IST)

בעניין איזכור הילדים עושה רושם שאנו מסכימים. בעניין התואר אני חולק עליך. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 18:49, 19 במרץ 2007 (IST)

פרט ביוגרפי חסר

כתוב - "תקופה מסויימת שהה בצרפת". איזה מן פרט ביוגרפי תמוה ולא מוסבר זה?! מדוע שהה בצרפת? לכמה זמן? העובדה כרגע תמוהה ומאוד מנותקת מהקשר ואם לא תימצאנה התנגדויות סבירות, או הרחבה נאה, אסירנה. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 13:54, 19 במרץ 2007 (IST)

אבוי לי

אבדו חלקים אחרים של הערך שבהם לא נגעתי. האם תוכלו לסייע לי בשחזורם? וירצי 11:14, 20 במרץ 2007 (IST)

שכוייח על השיפוץ המסיבי, רק הערה אחת - איני מבין גדול בנושא, אבל נדמה לי שהפסקה:

"את מעמדו לא קנה לונדון בקלות. בתחילת דרכו נתפס כאיש טלוויזיה רדוד ופופוליסטי שעורר הסתייגות רבה בקרב מכתיבי הטעם. מראה דמותו בתחילת שנות השמונים במסדרונותיה של אוניברסיטת תל אביב עורר בקרב רבים גיחוך כלשהו. בסופו של דבר הפך לונדון לאיש מקצוע שהשפיע על עיצוב דמותה של התקשורת הישראלית. מאחר שלא השתלב במסגרות הקיימות, הוא ניתץ אותן ויצר חדשות במקומן. כך עיצב במידה רבה את חזותה של הטלוויזיה כפי מידתו."

מלאה בהשערות לא מבוססות מטעם הכותב, ויהיה קשה למצוא לה סימוכין ראויים. אולי כדאי לשכתב? ‏ ~ קובי‏ • שיחה 11:41, 20 במרץ 2007 (IST)

אתה צודק כמובן באשר לחלק הראשון. מדובר בי ובחבריי בתקופת לימודי התואר הראשון באונ' ת"א, בבניין גילמן. אבל אני מוכרחה לציין שהתחושות האלה שיקפו את הרוח הכללית אז. אתם מוזמנים לשכתב. בחלק השני אטפל מיד. וירצי 12:24, 20 במרץ 2007 (IST)

לדעתי את כל הפסקה צריך להסיר. Mort 12:35, 20 במרץ 2007 (IST)

אני מקווה שעכשיו זה בסדר. וירצי 13:00, 20 במרץ 2007 (IST)

יותר טוב, אבל אין לי מושג לגבי מה שנשאר (הייתי ילד באותה תקופה), ואני חושב שצריך קונצנזוס רחב בשביל להגיד מה שנאמר שם. רציתי גם לציין שלפי דעתי עמדתו בנוגע לברית המילה מיותרת מאוד (מחקתי), ושאולי כדאי לסדר את פעילותו לפי נושאים, כך שהדיסק שהוציא ב-2005 יוכל להיות מוזכר בסמוך לאיזכור פזמוניו המפורסמים. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 13:56, 20 במרץ 2007 (IST)

אפשר לקצר את זה ל"הביע התנגדות לביצוע ברית המילה". זה לא לא רלוונטי. לגבי הערך - מפריע לי שכל שורה כמעט היא פסקה נפרדת. אי אפשר לנסות לכתוב את הטקסט בחלוקה לעניינים שונים, כמו "ביוגרפיה", "ככותב" ו"כאיש טלויזיה"? קומולוס • שיחה 14:07, 20 במרץ 2007 (IST)

זה רלוונטי כמו כל עמדה שלו בנוגע לכל דבר אחר. אני צרכן תקשורת בינוני, וצופה בתכניתו בשנה האחרונה בצורה פחות או יותר קבועה, ולא שמעתי על העניין עד עכשיו. אני בא לומר שאין פה משהו מאוד מפורסם, ולכן לא מאוד מהותי לדמותו אלא עמדה שלו בנושא מעט רגיש. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 14:22, 20 במרץ 2007 (IST)

היות הנושא רגיש אינה רלוונטית. אם יש מראה מקום לדבר, ניתן לציין אותו. קומולוס • שיחה 14:40, 20 במרץ 2007 (IST)

מעניין שאתה מתעלם מכל מה שכתבתי ומציין רק את זה שאמרתי שהנושא רגיש. ציינתי זאת כדי לרמוז שזו הסיבה היחידה להיות הנושא מוזכר בערך. אכן הצדק איתך - אין להיות הנושא רגיש כל רלוונטיות, ועל כן אין להזכיר את עמדתו זו בערך. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 14:44, 20 במרץ 2007 (IST)

תפסיק להיות כמו זהר. התייחסתי לחלק בדבריך שמצאתי לנכון להתיחס אליו. זה לא "מעניין". לעניינו: יש לכלול את הנושא מכיוון שזו עמדה יוצאת דופן והאיש פובליציסט. אם היה שרברב, לא היה בכך עניין לציבור. כיוון שהוא מתפרנס מכתיבת דעתו בעיתונים, יש לכך רלוונטיות לערך. היותו של הנושא רגיש (בעיני מי?) אינה רלוונטית לשאלת הופעת המידע בערך. המשפט האחרון בהודעתך אינו היקש לוגי תקין. קומולוס • שיחה 15:14, 20 במרץ 2007 (IST)

לא יודע למה אתה מתכוון בקשר לזהר אבל אודה לך אם תפסיק לתת לי עצות. בנוגע לנושא - הבעתי כבר דעתי שעמדתו בנושא, גם בהיותו פובליציסט (ונדמה לי שלא פובליציסט בנושאי הלכה דווקא או בנושא המסורת היהודית), רלוונטית כמו כל עמדה אחרת שלו. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 15:51, 20 במרץ 2007 (IST)

זהר מסרב תכופות להמשיך בדיון אם לא התייחסו לכל פסיק שכתב. לכך התכוונתי. דעותיו רלוונטיות וצריכות להופיע בערך אודותיו. אם אתה חולק על כך, לא נותר לי אלא להמתין לתגובות של ויקיפדים נוספים. 15:57, 20 במרץ 2007 (IST)

אם אין לנושא עצמו רלוונטיות, אז למה לא לכתוב את עמדתו בנוגע לשביתת המורים של 2003, או לפרשת מכירת המניות של דן חלוץ במלחמת לבנון השנייה? או פשוט לעשות טבלה, עם כל עמדותיו כפי שהובעו במאמרים שכתב, עם תאריך המאמר ועמדה בנושא (שורה לדוגמא: |הפרטת בתי החולים הציבוריים| 20/07/2001 | נגד | צריך לשמור על הזקנה במסדרון|)? ‏ ~ קובי‏ • שיחה 16:09, 20 במרץ 2007 (IST)

אני שונא שאנשים מדברים בנושאים שהם לא מבינים בהם ("המשפט האחרון בהודעתך אינו היקש לוגי תקין"). מי אמר שזה היקש של משהו? אגב אם מדברים על לוגיקה, קרא את דחליל (כשל לוגי), זה בדיוק מה שעשית. "הצגת רק חלק מטיעון היריב (לרוב החלק החלש בו), הפרכתו והעמדת פנים שכל הטיעון של היריב הופרך.". לא התייחסת לכל הטיעון של יוסאריאן, אלא רק לחלק ה"חלש" בו, או כמו שאמרת "התייחסתי לחלק בדבריך שמצאתי לנכון להתייחס אליו" - ובכך התעלמת משאר הטיעונים היותר חזקים וכאילו הפרכת אותם. זו גם הסיבה שזהר בצדק לא מוכן לדון עם אנשים שמפעילים כשלים לוגיים כאלה. צהוב עולה 15:58, 20 במרץ 2007 (IST)

סליחה על התוספת הלא עניינית, אבל קומולוס - להביא כדוגמא חבר קהילה אחר לשלילה זה לא בדיוק נעים או חביב. כדאי תשמנע מכך. רותם - אהמ... 16:07, 20 במרץ 2007 (IST)

לרותם - לא תמיד הכל נעים וחביב. אשתדל להמנע מכך. צהוב: אני מוכן לקבל תיקונים, אבל למיטב הבנתי השימוש במילים "ועל כן" במשפט הבא: "אכן הצדק איתך - אין להיות הנושא רגיש כל רלוונטיות, ועל כן אין להזכיר את עמדתו זו בערך." מראה על הסקה של דבר אחד מדבר אחר, רק שלא ניתן כלל להסיק את החלק השני מהחלק הראשון. אנא הצבע על התקלה בדברי. לגבי אי ההתחייסות לחלק הראשון - האם העובדה שיוסאריאן לא נתקל בפרט כלשהו בעוד שהוא מעיד על עצמו כצרכן תקשורת בינוני היא החלק החזק של הטיעון? קומולוס • שיחה 16:14, 20 במרץ 2007 (IST)

טעות שלי, אני חשבתי שאתה מדבר על ההודעה הקודמת של קובי: "... ולכן לא מאוד מהותי לדמותו אלא עמדה שלו בנושא מעט רגיש" ולא שמתי לב למה שהוא כתב אחר כך. אבל אתה שוב עושה עכשיו את כשל הדחליל, כשאתה אומר שהוא צרכן טלוויזיה בינוני ולא מתייחס לטיעון שלונדון לא מדבר בכלל על העמדה הזו בנוגע לברית מילה (גם אני לא שמעתי עליה). צהוב עולה 16:19, 20 במרץ 2007 (IST)

עכשיו זה בסדר. התכנסנו לדרישה למקור. נדמה לי שוירצי הוסיפה אחד כזה. האם נחה דעתך? קומולוס • שיחה 16:22, 20 במרץ 2007 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ::::::::::::לקומולוס - לא הבנת את טיעוני. טענתי כי העניין הגיע לערך מלכתחילה כיוון שהוא נושא רגיש, וכיוון שפרט זה לא רלוונטי, אין להכניסו לערך. אבל כל זה לא משנה, הדיון נמשך בינתיים למטה. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 16:24, 20 במרץ 2007 (IST)

שלום לקובי ולקומולוס,

אני וירצי שהכניסה את סוגיית ההתנגדות של לונדון לברית המילה. כדי לומר את דעתי בנושא לא נותר לי אלא לצטט את דבריו של קומולוס: "לעניינו: יש לכלול את הנושא מכיוון שזו עמדה יוצאת דופן והאיש פובליציסט. אם היה שרברב, לא היה בכך עניין לציבור. כיוון שהוא מתפרנס מכתיבת דעתו בעיתונים, יש לכך רלוונטיות לערך".
אני רוצה להאמין שעמדות אישיות של אנשים אינן עומדות כחוצץ בינם לבין העובדות היבשות (והמעניינות מאוד, במקרה זה). אני מחזירה את המידע הנ"ל לערך + קישור חיצוני לאתר שבו מצוטטת עמדתו של לונדון במלואה. וירצי 16:05, 20 במרץ 2007 (IST)

אני נגד. העניין אנקדוטלי לחלוטין, ואין מקומו בביוגרפיה אנציקלופדית על האיש. אם היה פרק על עמדותיו בעמודי הדעות של ידיעות, ובתוכו פסקה על ענייני יהדות או יחס לתינוקות, ילדים וחינוך, ניחא. אם היה מציב עמדה זו בראש סדר היום שלו, ומוביל קמפיין בנושא, ומנסה לשכנע את הציבור בעמדתו, מילא. אבל במצבו של הערך ברגע זה, ולאור חוסר העניין שמגלה לונדון בנושא, כל המשפט נראה כסתם קינטור מחוץ לקונטקסט. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 16:20, 20 במרץ 2007 (IST)

נכון, יש להרחיב את הפסקה (לכשתסודר לכדי אחת כזו, וירצי) כך שציג דעות מעניינות נוספות שלו. קומולוס • שיחה 16:22, 20 במרץ 2007 (IST)

כנראה ששוב לא ירדת לסוף דעתי. אני בעד להסיר את האיזכור מהערך עכשיו. אם בעתיד יורחב הערך באופן ניכר, אולי יש לשקול להחזירו. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 16:27, 20 במרץ 2007 (IST)

העובדה שאתה קורא למשפט הזה "קנטור" מספרת את הסיפור כולו. אני מכירה אנשים רבים שיתחילו להעריך את ירון לונדון רק בזכות "הקנטור" הזה. ובאשר להרחבת הפסקה כך שתכלול דעות מעניינות נוספות שלו - אני מברכת על כך ואשמח לעשות זאת בעתיד או לערוך ולתרום לכל תוספת שיוסיפו האחרים.עצוב לי לקרוא את ההתנצחויות ואף להיגרר אליהן מעט. בשביל מה זה טוב? אם יש חילוקי דעות, ודאי יש דרך מסודרת ונעימה יותר להגיע להכרעות. וירצי 16:31, 20 במרץ 2007 (IST)

אני מסכים בנוגע להתנצחויות, אבל אם אני עושה פעולת עריכה ומישהו מביע עמדה נגדה, מן הראוי להתפלמס בנושא ולהגיע לאיזו פשרה או הכרעה. אני מרגיש שאם הייתי מתעלם, כי אז הייתי פועל בגסות. בעניין עריכתך - כעת האיזכור נראה עוד יותר מנותק. מה לערך ולכך שב 2001 הביע עמדה בנושא זה או אחר? ומה לגבי עמדות רבות ומגוונות אחרות שהביע? למה להזכיר דווקא את זו? בגלל איזכור דעתו זו כמייצג כמעט יחיד של דיעותיו בכלל, ובגלל המקובלות הגבוהה של הטקס בציבור הישראלי, נראה לי הדבר כקנטרנות. אני מבין שזה לא כך ועל כן תמה עוד יותר על האיזכור. בברכה, ‏ ~ קובי‏ • שיחה 16:37, 20 במרץ 2007 (IST)

קובי, עלי להתנצל. לאחר שראיתי איזה אתר הובא (במקור) כמראה מקום, אני חש שיתכן וחטאתי בחטא הוויכוח לשם הוויכוח. אין מקום לציין את עמדתו הפרטנית בנושא, ואני חושד שהגברת וירצי מנצלת כאן את הבמה הויקיפדית כדי לקדם אג'נדה שאין לה קשר ממשי לנושא הערך. מבחינתי אפשר להוריד. יש קישור למאמרים רבים מאוד שלו בתחילת הקישורים החיצוניים. קומולוס • שיחה 16:44, 20 במרץ 2007 (IST)

קומולוס. אתה חושד בכשרים. אין לי שום אג'נדה ושום דעה (גם אין לי ילדים). תודה לעידן שהביא את הקישור הנכון ישירות מY-NET וירצי 16:48, 20 במרץ 2007 (IST)

בבקשה. :-) עידן ד 16:53, 20 במרץ 2007 (IST)

ראוי לזכור שלונדון הוא פובליציסט, ובתור שכזה הוא מפרסם את דעותיו במגוון רחב של תחומים (כידוע, אתמול, למשל, הביע דעתו על ויקיפדיה והאינטרנט). אין טעם למנות את כל דעותיו, לשם כך יש קישור לרשימת הטורים שלו ב-ynet. אם ניתן לזהות במאמריו תפיסת עולם מסוימת המנחה את כתיבתו (כפי שקל לזהות אצל גדעון לוי, למשל), ראוי להציגה בערך, ואפשר ללוות בהמחשה מתוך מאמר שלו. דוד שי 19:47, 20 במרץ 2007 (IST)

סידור הערך

צריך לסדר את הערך. או כרונולוגית (חלוקה לתקופות) או נושאית; בצורה הנוכחית הוא כמעט לא קריא. בהתחשב ברב-תחומיות של לונדון, אני חושב שעדיפה חלוקה נושאית, אך גם חלוקה כרונולוגית אפשרית. רונן א. קידר 14:41, 20 במרץ 2007 (IST)

מסכים, כבר הצעתי למעלה חלוקה נושאית, נדמה לי שכרגע הערך מסודר פחות או יותר כרונולוגית.. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 14:45, 20 במרץ 2007 (IST)

הערך מסודר כעת כרונולוגית, עם סטיות נושאיות במקום שהדבר מתבקש. דוד שי 19:42, 20 במרץ 2007 (IST)

עוד מאותו דבר?

הפתרון לכמות קטנה של אמירות סתמיות אינו הגדלת מספרן וניסוח מחדש של הקודמות. מאחר ואינני מומחה ללונדון, אני נמנע מלערוך ולהוסיף, אבל יש כמה דברים שאינם נסבלים:

1. ירון לונדון (נולד ב-24 באוגוסט 1940) הוא איש תקשורת ופובליציסט ישראלי ותיק ובעל השפעה -- "בעל השפעה" היא הערכת הכותב. איזו השפעה יש לו? האם מישהו יכול להצביע על דוגמה קונקרטית? אם לא, למחוק
2. לונדון למד בגמנסיה הרצליה במגמה ספרותית חקלאית. הוא החל את מסלול עבודתו כשדר רדיו בקול ישראל, והיה ידוע אז כמי שמביע את דעותיו באופן חופשי. בתחילת שנות השבעים החל להגיש תוכניות אירוח בטלוויזיה הישראלית. לונדון הוא חבר מערכת העיתון "ידיעות אחרונות" -- "היה ידוע אז כמי שמביע את דעותיו באופן חופשי" -- ידוע למי? ומה זה חשוב? זה פורשדואינג לקריירה שלו כמורד? למחוק. כל הפסקה הזו היא גיבוב של קטעי משפטים לא קשורים, שהכללתם קשורה אך ורק במידע הידוע לנו, לא בחשיבותו. את מי מעניין באיזה מגמה למד בתיכון אם האנציקלופדיה לא יודעת לספר באיזו שנה החל לעבוד ברדיו והתחיל להגיש תוכניות אירוח?
3. בתחילת דרכו נתפס לונדון כאיש טלוויזיה פופוליסטי ועורר הסתייגות בקרב מכתיבי הטעם, אבל בהדרגה הפך לאיש מקצוע בעל השפעה. מאחר שלא השתלב במסגרות המקובלות בימים ההם, יצר קונספטים חדשים ועיצב במידה ניכרת את חזותה של הטלוויזיה הישראלית. -- לא נכון מאל"ף עד ת"ו. למחוק
4. את משנתו הטלוויזיונית פרש במגוון של תוכניות תעודה ומלל שיצר בעשרות שנות פעילות, ובהן: "עלי כותרת" "טנדו", "דילמה", "מצב הרוח", "סופשבוע", "ככה וככה", "סוף ציטוט", ועוד -- אפשר לומר שהוא הנחה, ערך, וכו'. אין צורך ב"את משנתו הטלוויזיונית פרש" כי זה לא נכון
5. "בשנים 1982-1964 עסק לונדון גם בכתיבת פזמונים, ועם להיטיו נמנים "אליעזר בן יהודה", "גשר אלנבי", "החיים היפים", "לו הייתי פירט", "בואי לאילת", "מרדף" ועוד. לונדון הביע חרטה על כתיבת "מרדף" בביצוע חווה אלברשטיין ויונתן זיו וכינה את השיר פשיסטי, מאחר שהוא מבטא מיתוס המחבר בין אדמה לדם." -- טריוויה. הדיון ב"מרדף" מיותר.
6. ב-1975 ראיין לונדון את הזמר ניסים סרוסי בתוכניתו "טנדו". לונדון התנשא עליו והתייחס אליו באופן מזלזל, תוך שהוא מציג את מילות שיריו באופן מגוחך. סרוסי השיב מלחמה. בזיכרון הקולקטיבי נטמע האירוע כהתנגשות בין-תרבותית בין הזרם המבוסס והדומיננטי לבין תרבות נרמסת ודחויה. הדבר גרר את הפיכתו של סרוסי לנציג המוזיקה המזרחית הנלחמת על מקומה. גלי התקוממות שבאו אחר כך היוו את תחילתו של המאבק שבסופו ניתן היה לשמוע את הזמר מזרחי בכל התחנות. כחלק מתהליך גדול יותר תרם העניין גם למה שמכונה "פריצת השד העדתי" בשנות ה-90. -- שוב, לא נכון וכתוב בעברית קלוקלת. המסקנות יומרניות ומאולצות. אפשר להזכיר את הפרשה, אין להציג כאן את הניתוח המופרך, שכותבו מן הסתם לא ראה את הראיון.
7. את ההשראה לתוכנית "סוף ציטוט" שאב לונדון מאיש הטלוויזיה הצרפתי ברנאר פיבו שהוכיח בתוכנית הטלוויזיה שלו "אפוסטרוף" (1990-1974) כי ניתן לדבר בטלוויזיה על נושאים אינטלקטואליים בלי להפיל תרדמה על הצופים. התוכנית שודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון (והיחיד אז) ונחלה הצלחה רבה. -- האמנם? מה זה "נושאים אינטלקטואליים"? התוכנית עסקה בספרות; נדירות, בלשון.
8. ב-1992 ראיין בבית חולים את הסופר פנחס שדה, שחלה בסרטן ריאות ומת זמן קצר לאחר מכן. ראיון זה הכה הדים, בעיקר בשל התייחסותו של לונדון לנושא רגיש מבחינתו של שדה - מותה של המשוררת חבצלת חבשוש -- "הכה הדים" זה השם ל"יש הפניות בגוגל"? זה לא אומר שזה גם חשוב. לונדון התייחס אמנם קצרות לחבשוש, אך הפרסומים שעוררו הדים באמת היו חמש שנים לפני כן, עם התאבדותה וההאשמות שהטיחו בשדה בני משפחתה. אם לא מכירים את הסיפור, לא כותבים. למחוק
9. לונדון עבר לערוץ 2 עם הקמתו ויצר בו סדרות תעודה שעסקו בהיבטים שונים של החברה הישראלית ובהן: 'הפואטיקה של ההמונים' ו'השמן עם הסוני'. -- ועתה, אפשר גם לגשת לתוכן שלהן?
10. כיום הוא מנחה לצד מוטי קירשנבאום את תוכנית האקטואליה "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10. ב-2005 זכתה התוכנית בפרס האקטואליה. קירשנבאום הזמין בשנת 1988 את לונדון להשתתף בקליפ שביים ללהיט של דני סנדרסון, 'אצל הדודה והדוד'. הקליפ היה פופולרי מאוד בזמנו. לונדון נראה בו מגיח ממקלט הטלוויזיה בבריכת שחייה ויורק מים -- ושוב, נדמה לכותב שהוא יודע מה קרה שם, אבל הוא לא יודע מה קרה שם. בקליפ לונדון עורך פרודיה על התוכנית 'סוף ציטוט'.
11. ירון לונדון הוא בנו של בצלאל לונדון, משחקניו הראשיים של תיאטרון המטאטא וממשתתפי הסרט המדבר העברי הראשון, "זאת הארץ". יגאל מוסינזון סיפר כי בעקבות שהייתו בבית משפחת לונדון יצר את דמותו של ירון זהבי, גיבור סדרת הספרים המפורסמת חסמב"ה, בהשראת דמותו של ירון לונדון הצעיר. בתו היא הקריקטוריסטית והסופרת דניאלה לונדון-דקל. עם מבצעי פזמוניו נמנו שלישיית הגשש החיוור, להקת הנח"ל והשלושרים. בשנת 2005 יצא לאור הדיסק "לו הייתי פירט", ובו אוסף פזמוניו. ב-1983 שיחק בסרטו של יצחק (צפל) ישורון "זוג נשוי". ב-2001 הביע לונדון עמדה מגובשת נגד טקס ברית המילה. -- כמו כן יש לציין שגובהו 1.67 והוא שוקל 89 ק"ג ולמד שנתיים פסנתר ואוהב את אמיליה מוסטבן. אורי רדלר 17:00, 20 במרץ 2007 (IST)

רק לגבי נקודה 10, אכן לונדון נראה בסוף הקליפ כשהוא מגיח ממקלט טלוויזיה בבריכת שחייה ויורק מים. קודם לכן הוא נראה בתוך המקלט, מגיש את "סוף ציטוט". ד.ט 17:06, 20 במרץ 2007 (IST)

פרט שולי, כשירון לונדון מגיח מימי הבריכה הוא לא רק יורק מים אלא ממשיך לדון ברצינות תהומית המנוגדת למראהו הרטוב והמדובלל בנושא התוכנית תוך שימוש מכוון במלים פלצניות. אביהו • שיחה 19:21, 20 במרץ 2007 (IST)

ערכתי את הערך, בהתאם למרבית הערותיו של אורי רדלר, וכן בהתאם להערות של ד.ט ואביהו. ―דוד שי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ומה בקשר להופעתו בסרט שלאגר (בתפקיד עצמו, כמנחה עלי כותרת)? אבינעם 21:35, 20 במרץ 2007 (IST)

ונדמה לי שהוא היה כתב הטלוויזיה בפריז (נדמה שהיה המשפט הקבוע: כאן ירון לונדון - פריז. מישהו זוכר, או שאני הוזה?), עד שהחליף אותו יואב טוקר (וההמשך בדברי החמישייה הקאמרית). אבינעם 21:43, 20 במרץ 2007 (IST)

לא יהא חלקי עמכם

שלום, חלקכם ניסחתם הצהרת כוונות מרשימה מאוד באשר לפעילות שלכם בוויקיפדיה. המטרה העיקרית שלי (אבל לא היחידה) הייתה שיתגשמו בי דבריו של גולף בראוו. הנה הם לפניכם: ברוכה הבאה וירצי, סתם ולא סתם. המשיכי בדרכך זו ואני מאחל לך שתיהני מכל מילה ומשפט בדרך. --‏Golf Bravo‏ 16:48, 17 במרץ 2007 (IST)
לא תיארתי לעצמי שהמקום הזה כה תחרותי וכה עוין. לא שיערתי שיש בקרבכם מידה רבה כל כך של רשעות וקטנוניות.
בעוד כמה מכם ערמו תלי תלים של דיונים וניתוחים מלומדים על "ירדו עלינו", הפשלתי שרוולים ויצאתי למלאכה האפרורית של הרחבת הערך ושיפורו. במהלך החודשיים וחצי שאני פה התחלתי לפתח "גאוות יחידה" ונאמנות רעיונית לוויקיפדיה. חשתי כאילו כבודה של ויקיפדיה מונח על כתפיי הדלות (דלות מדיי לטעמכם, כפי שניווכח בהמשך דבריי). הסיבה הנוספת שבחרתי "להתנפל" על האייטם החדשותי הלוהט היא רצון למשוך תשומת לב. אמנם קיבלתי לא מעט מחמאות בימים האחרונים (בעיקר על בציר טוב), אבל לקראת המפגש הקרוב רציתי להיות מוכרת יותר בקרב הקהילה שלכם. האגו שלי לא קטן, אני יודעת, ולכן לאחר שסיימתי את עבודתי הודעתי במזנון שאני מצפה לתגובות בדף השיחה שלי. הרגשתי כטווס גא, כמי שפעלה גדולות ונצורות למען המפעל המשותף, וציפיתי בצניעות מדומה למבול של מחמאות נלהבות.

ןמה קיבלתי?

עד רגע זה לא נמצא צדיק אחד שטרח לזרוק לעברי מילה טובה (והערך בסופו של דבר, לאחר עריכתו של דוד שי, מתבסס על עבודתי הסיזיפית והשקדנית).

ולהלן כמה פנינים של אורי רדלר:

1. בתחילת דרכו נתפס לונדון כאיש טלוויזיה פופוליסטי ועורר הסתייגות בקרב מכתיבי הטעם, אבל בהדרגה הפך לאיש מקצוע בעל השפעה. מאחר שלא השתלב במסגרות המקובלות בימים ההם, יצר קונספטים חדשים ועיצב במידה ניכרת את חזותה של הטלוויזיה הישראלית. -- לא נכון מאל"ף עד ת"ו. למחוק

באמת חבל, דוד שי, שלא שמעת בקולו באשר לפסקה שביקש למחוק מאל"ף עד ת"ו והשארת ממנה חלקים משמעותיים מאוד, בעצם את "הלב" - "ותרמו לעיצוב פניה של הטלוויזיה בישראל". ובאשר לרישא של המשפט, אני מציעה לך, רדלר, לנבור מעט בארכיונים. אתה צפוי להיות מופתע מאוד מהממצאים. רמז דק: ברר את שמו של מבקר הטלוויזיה המשכיל ובעל שיעור הקומה שהיה אז (נדמה לי שהיום הוא פרופסור לתיאטרון) ובדוק את דעותיו ואת דעות חבריו באשר למושא הדיון הזה. בימינו, כשכל זב חוטם הופך למבקר טלוויזיה, המושג הזה של "קובעי טעם" מן הסתם אף אינו מוכר לך.

2. שוב, לא נכון וכתוב בעברית קלוקלת. המסקנות יומרניות ומאולצות. אפשר להזכיר את הפרשה, אין להציג כאן את הניתוח המופרך, שכותבו מן הסתם לא ראה את הראיון.
ראיתי גם ראיתי את הראיון. היש אדם במדינה שלא ראה? (בתנאי שנולד והגיע בכלל לשלב שבו עמד על דעתו). הניתוח מופרך? כדאי לך להחליף בעניין זה דעות עם אנשי הקשת המזרחית.

וגולת הכותרת: "שוב, לא נכון וכתוב בעברית קלוקלת".

בעניין זה לא נותר לי אלא לומר לך ביבושת: אורי רדלר, של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על העברית שלי.

3. "הכה הדים" זה השם ל"יש הפניות בגוגל"? זה לא אומר שזה גם חשוב. לונדון התייחס אמנם קצרות לחבשוש, אך הפרסומים שעוררו הדים באמת היו חמש שנים לפני כן, עם התאבדותה וההאשמות שהטיחו בשדה בני משפחתה. אם לא מכירים את הסיפור, לא כותבים. למחוק.

"אם לא מכירים את הסיפור לא כותבים. למחוק", כתב החכם. את הפרטים המלאים שאני יודעת על סיפורה של חבצלת חבשוש, שאותם למדתי מפי אנשים שהכירו אותה מקרוב – אתה לא תדע אפילו תחיה עשרה גלגולי חיים ברציפות.

לי ברור כשמש מי משנינו מגיע למסקנות "יומרניות, מאולצות ומופרכות".

4. לונדון עבר לערוץ 2 עם הקמתו ויצר בו סדרות תעודה שעסקו בהיבטים שונים של החברה הישראלית ובהן: 'הפואטיקה של ההמונים' ו'השמן עם הסוני'. -- ועתה, אפשר גם לגשת לתוכן שלהן?

מה כואב לך? הרי ברור שאפשר לגשת לתוכן שלהן. אפשר ורצוי ואפילו הכרחי. או שמא החלטת להעביר לידיי את המונופול על הכתיבה בוויקיפדיה? מדוע שלא תעשה מעשה בעצמך, במחילה? ממש במו ידיך ובשימוש הולם בזמנך הפנוי? הרשה לי לגלות את אוזניך שוויקיפדיה היא מיזם שיתופי, ולכוללללם יש זכות מלאה לתרום להרחבתה מעבר למילוי דפי השיחות בהתזות ארס כלפי התמימים שבוחרים לפעול במקום לבלבל פה את המוח זה לזה.

האמנם? (כנראה התכוונת לכתוב "האומנם") מה זה "נושאים אינטלקטואליים"? התוכנית עסקה בספרות; נדירות, בלשון.

העובדה שאתה מפריד בין נושא אינטלקטואלי לבין העיסוק הספרותי ראויה לציון. מעניין איך קורה שמישהו בא להטיל רבב בעבודתו של אחר וחושף אגב כך את ערוותו.

ב-2001 הביע לונדון עמדה מגובשת נגד טקס ברית המילה. -- כמו כן יש לציין שגובהו 1.67 והוא שוקל 89 ק"ג ולמד שנתיים פסנתר ואוהב את אמיליה מוסטבן
להשוות בין עמדה קונטרוברסלית של פובליציסט מוביל מהמיינסטרים(!) בנוגע לסוגיה רגישה הנוגעת ממש בקודשי האומה לבין משקל וגובה וכו' היא תעודת עניות לכותב. רק תעודה? פרופסורה!

גם קומולוס לא טמן ידו בצלחת וכתב:

"ואני חושד שהגברת וירצי מנצלת כאן את הבמה הויקיפדית כדי לקדם אג'נדה שאין לה קשר ממשי לנושא הערך".

אף שהובהר לאדון קומולוס כי הוא חושד בכשרים (ולכן חלילה עלול ללקות בגופו, ולאו דווקא במקום ההוא), שכן נושא ברית המילה מתחילתו ועד סופו רחוק ממני ומתחומי התעניינותי כרחוק מזרח ממערב, הוא לא טרח כלל ועיקר להתנצל כפי שהתנצל וממש הכה על חטא בפני חבר אחר (מכובד יותר מן הסתם) שורה אחת קודם לכן.

לסיכום, יש מן הסתם אנשים טובים בוויקיפדיה. נתקלתי בכמה מהם לשמחתי. אבל מי שנותן את הטון הוא קומץ פסידו אינטלקטואלים נפוחים מחשיבות עצמית. אפילו דוד שי הביורוקרט (what ever that means) לא טרח להרגיע את יורקי האש ולהגיד מילה טובה. הצהרתי פה שאינני דוגלת במדיניות "לא אוכל לא שותה". נראה שפרגון אנושי "אוכל ושותה" ממה שאין ברשותם של חלק מכם. ביאליק כתב על מנדלה מוכר הספרים שהייתה בו "מידת הרחבות. לא מנהג קפדן וצר עין, אלא מנהג הבקי שיש לו רב, ולפיכך עינו יפה וידו רחבה". אני נדה לחלקכם על המעט שברשותכם. כל מה שכתבתי פה אינו מניפולציה שנועדה לעורר חנופה או השתדלות שאחזור בי. האווירה פה אינה לרוחי. בשנה הבאה אהיה בת 50, ובגילי כבר מגיע לי טוב מזה.

נ"ב לגילגמש: מצא מישהו אחר שיביא שני בקבוקי תירוש למפגש פסח שלכם. ―וירצי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום וירצי, חלקך בשכתובו של הערך משמעותי ביותר וכל מי שרוצה להיווכח בו ייכנס לדף הגרסאות הקודמות ויראה. הבסיס לעבודתנו כאן הוא עבודת צוות וזה בדיוק מה שקרה בערך הזה שהגיע לרמה די טובה, אם כי עדיין יש בו מקום להשלמת פרטים ביוגרפיים. נקווה שתישארי ותמשיכי לתרום כפי שכבר הספקת לעשות בזמן הקצר של שהותך בויקיפדיה. מלמד כץ 22:55, 20 במרץ 2007 (IST)

וירצי, תרשי לי להגיד בשם כולם תודה על העריכות שלך בתקווה שתישארי. אורי רדלר תמיד מדבר בצורה כזו והעירו לו על כך מספר פעמים. לדעתי גם מה שקומולוס אמר לא מכובד. אי אפשר לחנך את כל העולם, ולפעמים כדאי להתעלם מהערות מסוימות. בכל מקרה אני בטוח שכולם (כולל רדלר וקומולוס) מעריכים את פעילותך כאן ורוצים שתישארי. עובדה שכמו שאמרת, דוד שי התבסס בעריכתו על עבודתך. חבל יהיה לראות אותך פורשת בגלל הערות כאלו או אחרות. אני בטוח שאם אנשים היו יודעים שאת רוצה פידבק חיובי היו נותנים לך יותר (וחבל שזו לא הנורמה פה). דרך אגב אני מקווה שתביני שכל העריכות שהיו פה הן לטובת הערך (בין השאר העריכה של דוד שי). צהוב עולה 22:57, 20 במרץ 2007 (IST)

שלום וירצי, ישנו כלל תלמודי ידוע: "בושת - הכל לפי המבייש והמתבייש". אם הראל או אבינועם, למשל, יתנפלו עליך, ראוי שתרגישי רע מאוד, אבל כשאורי רדלר מתנפל, לא צריך להתרגש - זה סגנונו, ואצלו חשוב להתמקד במהות ולא בסגנון. בעריכתי בעקבות הערותיו השתדלתי לשמר את עיקר עבודתך, ולהסיר את מה שראוי להסיר. אני מעדיף שלא להיכנס לדיון מפורט בכל עריכה, אבל אתייחס לדוגמה אחת בדבריך, "ועורר הסתייגות בקרב מכתיבי הטעם" - זו קביעה סתומה, מי הם "מכתיבי הטעם" שמדובר בהם? כיצד הסתייגו? בוודאי עדיף עליה המשפט (דוגמה בדיונית) "מבקר הטלוויזיה יוסי כהן, מחשובי המבקרים באותה עת, כתב על תוכניתו של לונדון טנדו 'אף שחז"ל קבעו טב למיטב טנדו, לגבי טנדו זו אנוס אני לומר: ביש למיטב טנדו'" - משפט זה מביא עובדות ברורות בפני הקורא, ומאפשר לו לשפוט בעצמו את משמעות הדברים. בסופו של דבר, בזכות עמלך, ועמל אלה שבאו אחריך, הערך השתפר פלאים. מי יודע, אולי לונדון עוד יאמין בכוחו של ההמון, ואם יבקר בדף השיחה יילמד גם על כוחניותו. דוד שי 23:30, 20 במרץ 2007 (IST)

וירצי יקרה, אם השכנים אינם יפים בעיניך, את יכולה לא להגיד להם שלום לא כשאת עולה וגם לא כשאת יורדת במדרגות. אין זה הוגן לחשוך את הויקיפדים מתירושך, ובמיוחד כשהסיכוי לחלות פני באירוע מצומצם למדי. התברר שאינני "מנדלה מוכר ספרים" ובכך אין גילוי גדול. לא מנדלי אני. שובי מעלבונך.

לעניין עצמו, אני חושב שלהבעת דעתי היה בסיס, אם כי אני חייב להודות כי הפגמים שמצאתי אינם בהכרח שלך, כך שלא ברור לי על מה העלבון הגדול. אסתפק בשלוש דוגמאות:

1. פרשת סרוסי: דומה כי קצפך יצא על כך שייחסתי לך אי-ראייה של הראיון בשעה שאת טוענת בתוקף "ראיתי גם ראיתי את הראיון. היש אדם במדינה שלא ראה?" ומוסיפה ומסתייגת מהערותי על העברית שלך. כאן, דומה, אני צודק אך למחצה. עיקרו של הקטע מועתק מהערך ניסים סרוסי, כך שוודאי שידך לא הייתה במעלי העברית, אבל גם מעוררת ספקות מסוימים האם אכן את זוכרת את שראית גם ראית. נער הייתי ולצערי גם זקנתי, וזכרוני מן האירוע הוא של דיון תקיף וער שסרוסי לא היה מצויד בכלים לעמוד בו והוצג באופן נלעג. קצפו של לונדון יצא על שירים כמו "אמא" (עם חרוזי הפז "אמא, אישה אחת ומה רבות בה הדמויות/ אמא, היא כל אותם הרגשות בין אושר לדמעות/ והיא האופק הרחב אשר הזמן בו לא חלף/ והיא הווה והיא עבר והיא המאושרת במחר"). את השאלה האם ניתן להציג את מילות שיריו של סרוסי באופן לא נלעג אותיר לבקיאים ממני, אך שאלת המזרחיות לא הייתה המוקד בראיון, כי אם הנלעגות הכללית והסנטימנטליות הזולה של זמרי סן-רמו-דה-לה-שמטה מסוגו של סרוסי.
2. פרשת יריקת המים: כאן, אפשר לזכות אותך מאשמת אי נכונות עובדתית. כתבת "קירשנבאום הזמין בשנת 1988 את לונדון להשתתף בקליפ שביים ללהיט של דני סנדרסון, 'אצל הדודה והדוד'. הקליפ היה פופולרי מאוד בזמנו. לונדון נראה בו מגיח ממקלט הטלוויזיה בבריכת שחייה ויורק מים" כשהמקור לשגיאה הוא כנראה כתבת NRG בה כתוב: "בסוף שנות ה-80 הזמין קירשנבאום את לונדון להשתתף בקליפ הקאלט ללהיט של דני סנדרסון, 'אצל הדודה והדוד'... לונדון... נראה יוצא מהטלוויזיה בבריכת השחייה ויורק מים לכל עבר". כאמור, שגיתי כשייחסתי לך את השגיאה, אם כי אולי היה כדאי לאזכר את המקור.
3. חבצלת חבשוש: אני עומד בדעתי כאן וסבור כי דבריך מבוססים על מה שכתוב כאן. איזכורה של חבשוש לא היה אירוע ראשון. שורה של כתבות התפרסמו על הנושא עם מותה וביתר שאת כאשר פורסם "שירת חבצלת" (בנובמבר 1986) שבו התייחסה חבשוש לשדה כמי שהפך אותה ל"זונה כמשל". הידע שלי שאוב בעיקרו מ"שירת חבצלת", אבל אינני רואה מה מידת הרלוונטיות של הידע שלך על חייה לעניין הראיון עם לונדון. אגב, הוא מת כשנה וחצי אחרי הראיון, לא "זמן קצר" אחרי כן. אורי רדלר 04:11, 21 במרץ 2007 (IST)

על הראיון עם סרוסי נכתב בערך: "לונדון התנשא עליו והתייחס אליו באופן מזלזל, תוך שהוא מציג את מילות שיריו באופן מגוחך. סרוסי השיב מלחמה. בזיכרון הקולקטיבי נטמע האירוע כהתנגשות בין-תרבותית בין הזרם המבוסס והדומיננטי לבין תרבות נרמסת ודחויה.". אתה טוען שזה שגוי, כי "שאלת המזרחיות לא היתה במוקד הראיון". קרא שוב: לא נאמר בערך ששאלת המזרחיות היתה במוקד הראיון, או הוזכרה בו בכלל, תיאור הראיון עצמו בערך הוא כמו התיאור שלך. כן נאמר שהראיון נתפס בתודעה הציבורית כהתנגשות בין תרבויות. האם גם זה לא נכון בעיניך? אפשר למצוא אזכורים רבים של הראיון שיעידו על כך.

בקשר לבריכה, כפי שאמרתי קודם הוא אכן נראה כאילו הוא יוצא מן המקלט שהושלך לבריכה ויורק מים. רצונך להוסיף, שהיתה שם גם פרודיה על "סוף ציטוט"? הוסף. אבל טעות אין כאן, לא של כותבי הערך ולא של אנרג'י. (אגב, הטקסט שמשמיע לונדון בקליפ הוא טקסט אופייני לאותה תוכנית ולא מוגזם בכוונה - משהו על "הסופר, העיתונאי והעורך יצחק בן-נר) - והאלמנט ההומוריסטי הוא כולו עניין המשכה של התוכנית לאחר היציאה מן הבריכה, משהו כמו שייצא חיים יבין מן המים ויאמר ש"נמשכים המגעים להרחבת הקואליציה").

לגבי הראיון וחבשוש, הטענה שתקפת לפיה הראיון עם שדה הכה הדים, בעיקר בגלל האזכור לפרשת חבשוש, אין משמעה שסיפור חבשוש נחשף לראשונה. מן הצד השני, העובדה שהפרשה נחשפה קודם לכן, אין משמעה שהראיון לא עורר הדים. זה לא מפתיע כל כך שראיון בערוץ 2 יעורר יותר הדים ציבוריים מספר. אתה רשאי כמובן לבקש אסמכתא לאותם הדים, אבל התקפתך הגורפת אין לה בסיס.

לשאר טענותיך התייחסה וירצי. ד.ט 10:07, 21 במרץ 2007 (IST)

שעשעתם אותי כהוגן. הערך הנוכחי אודות ירון לונדון קצר למדי, ובכל זאת דף השיחה של הערך עומד להתפקע מרוב מלל. לזכותו של מר לונדון יאמר שויקיפדיה משקפת היטב את אישיותו. הוא מרבה להוסיף מלל על דברים של מה בכך, ומסוגל לשוחח ברצינות תהומית כמחצית השעה על מונח מסוים, אשר שני משפטים המתארים אותו הם כבר בגדר הגזמה טרחנית. מאחר שאני שולט במגוון של נושאים, אני מוצא עצמי לא פעם משתאה מרצף ניסיונותיו של ירון לונדון להיראות בפני הצופה ההדיוט כמבין דבר בתחומים רבים, ומתברר כי לא כך הוא. הוא שוגה לעיתים קרובות, ובדיוניו בענייני השעה הוא משתמש לא פעם במידע שספג מכתבות באתרי אינטרנט, מבלי לציין את הכתבה (כמוהו עושה לעיתים יאיר לפיד, הן בטורו ב-7 ימים והן בתוכניתו). למרבה הצער, מרבית האוכלוסייה לא ניחנה באינטליגנציה רבה כדי לעמוד על ההבחנות הללו, וכך מצטייר אדם כמו ירון לונדון כאינטלקטואל, אם כי זאת לא ידוע לנו עדיין מפרסומיו המדעיים. אפשר שהוא אינטלקטואל, ובעיניי הוא אכן כזה, אך התרשמות ההמון אין לה ואסור שתהיה לה כל השפעה על חיבור ערכים באנציקלופדיה תקנית.

מאחר שאני ותיק הויקיפדים כבר אינני מתרגש מאיומי הסרק לנטוש את המפעל שנבנה באתר זה. בדרך כלל עוזבים ויקיפדים שהידע המוגבל שלהם איננו מאפשר להם לחבר ערכים חדשים או להרחיב את הקיימים, ואז הם מוצאים ויכוח תמים כתירוץ לעזוב. עוד לא מצאתי יחיד סגולה בויקיפדיה שאין לו תחליף, למעט החבר שי דוד, שעל כל מגרעותיו (כדרך כל אדם), הוכיח עד עתה שקדנות אין קץ לתועלת המיזם.

בכל אופן, בתגובה לדבריו של החבר שי דוד, יש לציין כי אם החבר הראל מתנפל על מישהו אזי אין להיבהל ולא צריך להתייחס אליו. דרגת התבונה שלו הותירה עליי עד כה רושם משמים למדי (אם כי אני מוקיר אותו עד מאד כאדם וכחבר בקהילה). את החבר רדלר אינני מכיר, אבל חדותו מותירה עניין גם לאחר קריאת דבריו, ורצוי להתייחס אליהם בכובד ראש. בן הטבע 08:23, 21 במרץ 2007 (IST)

מכל מקום, מי שאומר על אדם אחר ברשות הרבים:
דרגת התבונה שלו הותירה עליי עד כה רושם משמים למדי אינו ראוי בעיניי להתייחסות כבדת ראש מצד איש. אפילו הוא החלוץ שייבש ביצות ונטע באדמה את אותו הזרע עצמו שממנו צמחה האנציקלופדיה המפוארת הזאת. וירצי 09:53, 21 במרץ 2007 (IST)

לא נותר לי אלא להתייחס להשמצות כאלה כמחמאה, כאשר הן באות מפיו של קשקשן צמרת שהגחיך עצמו עד זרא בפני כל קוראיו כאן. ‏Harel‏ • שיחה 10:51, 21 במרץ 2007 (IST)

החברה וירצי, דומני שתסכולך הויקיפדי (המוכר לרבים וטובים) אופף אותך בלהבות של מבוכה. לא ביקשתי שתתייחסתי לדבריו של החבר רדלר, אלא דרשתי זאת משאר החברים שנטו לתמוך בגרסתך, ולו בשל הטענה האי-רציונאלית שיהא טעם בדבריו של החבר הראל, כי הוא אינו ברוטאלי דיו, כחבר רדלר למשל. התנהגות של בעלי חיים איננה מדד לשכלם ולכישוריהם המוחיים, כידוע לי. בן הטבע 11:41, 21 במרץ 2007 (IST)

החלק הפותח נועד לאורי רדלר, והסיום - לשאר...

אתה כותב:
"... אך שאלת המזרחיות לא הייתה המוקד בראיון, כי אם הנלעגות הכללית והסנטימנטליות הזולה של זמרי סן-רמו-דה-לה-שמטה מסוגו של סרוסי".
החמצת כליל את הנקודה. לא מוקד הראיון הוא החשוב אלא הדרך שבה הוא נטמע בתודעה הקולקטיבית, אשר לה היו השלכות מרחיקות לכת בהרבה מכפי שאתה סבור.
הנה ציטוט:
"... כמו בראיון המיתולוגי ההוא עם סרוסי, לונדון חשף הפעם, לא את הצד הגזעני של אישיותו, אלא את הצד השוביניסטי הזעיר בורגני. ירון זהבי של התקשורת הישראלית".
צר לי, אך נאמנים עליי דבריו של כותב זה יותר מאשר דבריך שלך (ולא רק משום שוויקיפדיה בחרה להקדיש לו ערך. עניין זה כשלעצמו אין בו כדי להוכיח דבר, כמובן). אבל לדעתי הדוגמה הבאה משכנעת אפילו יותר:
"סרוסי הנעלב עזב את הארץ ובאותה נשימה הפך את לונדון לסמל הצבר האשכנזי המתנשא מעל המוסיקה המזרחית וזמריה". ("סיכום 57 שנות עצמאות" – NRG)
"לא יעזור לך", כך נחרת הדבר בתודעה הציבורית, ואי אפשר לטעון עליי שדעתי ניזונה מקיפוח עדתי.

ואתה ממשיך להתעקש:
"איזכורה של חבשוש לא היה אירוע ראשון".
כיצד הגעת, למען השם, למסקנה הנחרצת והמופרכת שאני סבורה כי מדובר באירוע ראשון?
ואני חוזרת למשפט הקודם:
"הכה הדים" זה השם ל"יש הפניות בגוגל"? זה לא אומר שזה גם חשוב. לונדון התייחס אמנם קצרות לחבשוש, אך הפרסומים שעוררו הדים באמת היו חמש שנים לפני כן, עם התאבדותה וההאשמות שהטיחו בשדה בני משפחתה. אם לא מכירים את הסיפור, לא כותבים. למחוק.
איך לעזאזל אתה מעז לחרוץ שטויות כאלה בפסקנות כזו? לטובתך אני מציעה לך להתיידד מעט עם הספק. הספק הוא אבי החוכמה, קבעו חכמים ממני.
עיון מעמיק בכתביך הבהיר כי הטעות נובעת מכשל לוגי מצדך:
"...אך הפרסומים שעוררו הדים באמת היו חמש שנים לפני כן."
לדעתך, מטבע הלשון "הכה הדים" הולם התייחסות לפרשה ההיא בלבד. מי שעושה שימוש במטבע לשון זאת (או זה) בסמיכות לאזכור שמה של חבשוש ודאי מסגיר את בורותו.

אגב, בעניין הצורך שלי בדיוק - אני ממליצה לך בחום לבקר בדף השיחה של אליעזר ליבנה. תוכל לראות שם כיצד עלה בידי להוציא משלוותו ויקיפד נעים הליכות ונוח לבריות בעזרת הפרפקציוניזם האובססיבי והטרחני שלי. ההבדל בינינו הוא הסגנון.

"הכה הדים" במילון שלי פירושו הפך לשיחת היום; כתבו על כך בעיתונים; הוזכר בתוכניות טלוויזיה אחרות וכו'. קראתי את "החיים כמשל" מתישהו בגיל ההתבגרות, והספר הותיר בי חותם עמוק. לכן עקבתי בדריכות אחר מסכת חייו של הסופר. אני מודה ומתוודה שגם ייתכן כי לא כל דבר שמכה הדים לתפיסתי הוא אכן כזה. מכל מקום, גם אם הפרזתי בהערכת האימפקט הציבורי של הראיון - מכאן ועד התנפלות חסרת מעצורים הדרך רחוקה.

ואיך לא הצלחת להתאפק שוב, בראשית דבריך, בעניין "מנדלה" שנכתב בסערת הרגש והצמדת לו את מנדלי התקני. נאמר - מודה ועוזב ירוחם. אתה לא הודית ולא עזבת. אה, בעצם הודית שאתה לא מנדלי – אכן עובדה מרעישה.
אורי רדלר, "הסגנון הוא האדם", אמרו הצרפתים. במיוחד עבורך חילצתי מאוצר המילים הצרפתי את המובאה מתוך דברי חבר האקדמיה הצרפתית במעמד קבלתו כחבר האקדמיה:

Le style est l'homme même

Le style c'est l'homme et l'œuvre l'expression d'une nature et d'une aventure, d'une expérience incommensurable à toute autre et qui, par conséquent, transcende toute catégorie normalisée (GUIRAUD ds Langage, 1968, p. 440).

עכשיו אני פונה ("במעבר חד"...) לשאר החברים שעודדו אותי. דבריכם באו כשמן בעצמותיי. אמנם כבר אמר הרמב"ם: "אל תרצה את חברך בשעת כעסו", אך הוא אינו צודק בעניין זה (אגב, גם המלצות האכילה שלו לא הרשימוני :-))
אני רוצה להודות לכולכם מעומק לבי. חבל שתמיכה כזו מובעת רק בנסיבות כאלה. סיכומו של דבר, אני יוצאת ל"חופשת ויקי" כדי להתאושש מהמכות שניחתו עליי פה וכדי להתענג על ההכרה שזכיתי בה לפתע פתאום (לאחר שכבר חשתי כעני בפתח, הצמא לכל בדל של התייחסות). היו בטוב.
וירצי 09:39, 21 במרץ 2007 (IST)

רק רציתי לומר שאני שמח שלקחת את הדברים בפרופורציה הראויה... הערה קטנונית: זכות היוצרים לביטוי שמורה לרבי שמעון בן אלעזר (ובמקורות אחרים לרבי יוחנן, רבי יוסי, ורבי שמעון בן יוחאי), כך שלא על הרמב"ם טרונייתך... ועייני [1] :-) הלל • שיחה • תיבת נאצות 09:55, 21 במרץ 2007 (IST)

תיקונים כאלה אני אוהבת מאוד. תודה רבה. וירצי 10:45, 21 במרץ 2007 (IST)

זה המקום להזכיר לכל הצופים והצופות כי האקדמיה הצרפתית דחתה את עבודותיו של נילס אבל בטענה שהכתב לא קריא, ועשתה צרות איומות ללואי פסטר בתואנות שונות ומשונות, ויש בידי אינספור דוגמאות שכאלה אודות הצרפתים, אולם אינני חפץ להעיב על רוחו הפזורה של ניצן הורביץ, שמא הוא עצמו יגיע לדף שיחה זה בעקבות חיפוש מידע על מר לונדון, בן הטבע 11:54, 21 במרץ 2007 (IST).

אתה כנראה מדבר על האקדמיה הצרפתית למדעים, לא על האקדמיה הצרפתית שעוסקת בלשון ובספרות בלבד ואבל ופאסטר אינם מעניינה. ד.ט 11:59, 21 במרץ 2007 (IST)

מתברר שלואי פסטר ודאי היה מענייניה של אותה פסבדו-אקדמיה. הוא היה אפילו חבר בה. בכל אופן, חמתי יצאה על הביטוי המטופש "הסגנון הוא האדם". כל דבר שלא ניתן לכמת אותו לפי מרכיביו ולבדוק כימות זה באופן אמפירי שוב ושוב ושוב... אינו ראוי להתייחסות רצינית, אפילו לפי עקרון אי הוודאות. ההתלהמות הכללית כלפי החברה וירצי היתה מוצדקת, משום שהיא הטמיעה את השקפותיה הפרטיות לתוך ערך אנציקלופדי.

אין לי מושג מי זה סרוסי. מעולם לא שמעתי את שיריו, ובכלל, "המוסיקה המזרחית" איננה מוסיקה, אלא בליל של קולות צורמים לאוזן. מה חבל שמייחסים את שיריהם הנאים של זוהר ארגוב, בועז שרעבי ודומיהם, לתוך הגדרה פשטנית זו, כי אלה הם שירים ישראליים שפועלים בשיטה הרמונית לפי מינוחה האירופי. סיכומו של דבר, ביבי יכול לשחק עם החיילים הבריטים, להתייעץ עם השר גנדי בממשלתו, להחריב את כלכלת הרשויות המקומיות, ועדיין יתמכו בו "המוסיקאים המזרחיים" לכהונה שניה, מלבד ניסים גרמה, כמובן, ששר את "יש לנו פלאפל". הידד, איזו תרומה לשירה העברית, בן הטבע 14:23, 21 במרץ 2007 (IST)

אגב, בן הטבע, האם נטלת כבר חלק בהצבעה. אני בטוח שרבים סקרנים לראות את בחירתך. מלמד כץ 14:49, 21 במרץ 2007 (IST)

כהיסטוריון חובב, אוכל להשיב לך ברוחו של לואי פסטר: רק בעוד דורות אחדים נדע מיהם עשרת הישראלים הגדולים של זמננו. הסופרים, הציירים, המוסיקאים ואנשי המדע הדגולים שבינינו עדיין אינם נודעים בציבור הרחב. כך פעלה ההיסטוריה מאז ומתמיד, למעט מקרים חריגים. בן הטבע 08:30, 22 במרץ 2007 (IST)

לב"ה - אם עד עכשיו לא הכרתיך, אך הערכתי את העברית הנאה השגורה על מקלדתך, ואת נועם הליכותיך במקומות בהם כתבת, הרי שרושם זה התקלקל מאוד לאור דף שיחה זה. התגובה למעלה סתם נכתבה בגסות וביהירות לא מוסברות, ואילו זו כבר חוטאת בבורות ובטעם רע, תרתי משמע. ‏ ~ קובי‏ • שיחה 17:52, 21 במרץ 2007 (IST)

ברשותך אצטט את לואי פסטר כתגובה להערתך: "איש מדע צריך לחשוב על אשר ייאמר עליו בדורות הבאים, ולא על העלבונות או השבחים של בני דורו". בן הטבע 08:08, 22 במרץ 2007 (IST)

ברשותך אצטט את לואי פסטר ציטוט חלקי מאוד כתגובה להערתך: "איש מדע צריך לחשוב". גדי אלכסנדרוביץ' 08:10, 22 במרץ 2007 (IST)

אכן, איש מדע צריך לחשוב שכל מיני הדיוטות תמיד יעליבו או ישבחו אותו בדורו, אבל אל לו לשים לב לכך. עליו להמתין עד יעבור הדור שבו חי והתקיים, בן הטבע 08:30, 22 במרץ 2007 (IST)

בן הטבע, האם מהערתך ניתן להבין כי אתה מאמין בגלגול נשמות? מלמד כץ 12:10, 22 במרץ 2007 (IST)

חרף כל דבריי האחרונים הנך מתקשה לתפוש שאני מתכוון לחיי נצח. איזה יאוש, בן הטבע 21:48, 22 במרץ 2007 (IST)

כדי לעצור ויכוח זה, אזכיר לכם את עצתו של שלמה המלך: "אל תען כסיל כאיוולתו, פן תשוה לו גם אתה". מובן שכל אחד מכם מוזמן לבחור את הכסיל כרצונו, ובלבד שתעסקו בכתיבת ערכים ולא בהתנצחות. דוד שי 08:49, 22 במרץ 2007 (IST)

כולם להירגע!

לא את תיבת הפנדורה הזו ייחלתי לפתוח כשציטטתי את הטור של לונדון. מה לדעתכם הוא יחשוב כעת על הערך שלו, וחשוב יותר: על דף השיחה של הערך שלו? גדי אלכסנדרוביץ' 13:42, 21 במרץ 2007 (IST)

מה שחושב מר לונדון מעניין אותי כשלגים של תקופת הפרקמבריון, אם ירד אז שלג. הלל • שיחה • תיבת נאצות 13:57, 21 במרץ 2007 (IST)

זה מאוד חבל, כי אני מניח שאתה מבין שאני משתמש בו כאן בתור דוגמה לקוראים שלנו - שעבורם (ולא עבור עצמנו) אנחנו כותבים. גדי אלכסנדרוביץ' 17:40, 21 במרץ 2007 (IST)

לדעתי הערך סביר מאד מבחינת היקף (ביחס לנושאו), ארגון וסגנון, וירון יהיה מרוצה. (כמובן, לא בדקתי שכל העובדות שבו נכונות). אני מניח שהקורא הממוצע לא נכנס לדף השיחה, ואם נכנס אז לא מבין מי נגד מי ויוצא. ד.ט 17:50, 21 במרץ 2007 (IST)

בדיוק. זוכר את הכתבה המשועשעת בעיתון שתיארה את הויכוח על הכפר ההוא? גדי אלכסנדרוביץ' 18:26, 21 במרץ 2007 (IST)

אינני יודע מה ירון לונדון יחשוב על דף השיחה (ובדומה להלל, זה לא בראש תחומי העניין שלי), אבל אני יודע מה אני חושב: ויקיפדיה איננה נכתבת על-ידי מלאכים, אלא על-ידי בני אדם, שלהם יש גם יצרים ורגשות, ולא רק אהבת דעת. גם באנציקלופדיות אחרות (ומיזמים אנושיים בכלל) יש לעוסקים יצרים ורגשות, אך אלה בדרך כלל סמויים מעין הקורא, ונחשפים רק לעתים רחוקות. כמה נפלאה היא השקיפות של ויקיפדיה, שמאפשרת לכל קורא לראות גם את אחורי הקלעים, אם כי לפעמים, כמו באכילת נקניק, יותר נעים לא לדעת איך נוצר המוצר שלפנינו. דוד שי 01:50, 22 במרץ 2007 (IST)

השקיפות יפה יפה, אבל הדף הזה מכוער מכוער. גדי אלכסנדרוביץ' 08:04, 22 במרץ 2007 (IST)

פרט מעברו

בלהט הטענות והטענות שכנגד שעברו מהר מדי להשמצות אישיות, קצת נשכח הערך. שני פרטים נוספים. האחד, שבו אני לא בטוח, גם לי זכור שירון לונדון היה תקופה מסוימת כתב הרדיו בפריז. והשני, שבו אני כן בטוח, שפרט לעיסוקים המוזכרים בערך, ירון לונדון השתתף במופע שאותו ראיתי וכלל, בנוסף לו, שני שחקנים (לא חותם, אבל ייתכן שגילת אנקורי הייתה אחת מהם), וסקסולוגית ועסק בצורה ספק רצינית, ספק הומוריסטית בנושאי יחסי מין. אביהו • שיחה 18:50, 21 במרץ 2007 (IST)

כתבתי למעלה, אבל נעלם בים הגידופים שמסביב:

ונדמה לי שהוא היה כתב הטלוויזיה בפריז (נדמה שהיה המשפט הקבוע: כאן ירון לונדון - פריז. מישהו זוכר, או שאני הוזה?), עד שהחליף אותו יואב טוקר (וההמשך בדברי החמישייה הקאמרית). אבינעם 21:43, 20 במרץ 2007 (IST)

אני זוכרת, מהטלוויזיה לפני יואב טוקר. "ירון לונדון, פריז" - משפט בלתי נשכח. רחל 08:37, 22 במרץ 2007 (IST)

הנה עוד אחד שזוכר. דוד שי 08:52, 22 במרץ 2007 (IST)

במה עסקו התוכניות?

ירון לונדון הוא בראש ובראשונה מנחה טלוויזיה, שהנחה תוכניות רבות. בערך הופיעו רק שמות של תוכניות. סידרתי את השמות בצורה שתאפשר לכתוב משפט או שניים על כל תוכנית, כך שייחודה של התוכנית וחלקו של לונדון בה יובאו לידיעת הקורא. אני מקווה שיהיה מי שישלים את החסר, בהתאם לדוגמה של "סוף ציטוט". דוד שי 05:01, 22 במרץ 2007 (IST)

ב- 28 או 29 באוגוסט 2007, רואיין ירון לונדון על ידי בן כספית בערוץ 23 (הטלויזיה החינוכית). בראיון נתגלה פרט מענין בקריירה של ירון לונדון. את הקריירה התקשורתית שלו החל ב1958? כחייל בגלי צה"ל, אולם נזרק משם עקב תקרית שבה השליך רימון עשן לחדרו של מנהל הספריה המוסיקלית רמי דרומי (לימים עורך התכנית "מי מפחד ממוסיקה קלאסית" ברדיו), בתואנה שהאחרון התנכל לו...

מוזיקה וקולנוע

בעת קריאת הערך צחקתי לעצמי, האם הפעולות האיזוטריות האלה שוות איזכור בויקפדיה? פסקאות אלו לדעתי דינם מחיקה אריקל 04:52, 26 באפריל 2007 (IDT)

הראיון עם ניסים סרוסי

אני שם את נפשי בכפי ומציע נוסח אחר לכתוב על הראיון "המיתולוגי"

• בשנת 1975 ראיין לונדון את הזמר ניסים סרוסי בתוכניתו "טנדו", ביקר את מילות שיריו ותהה מה סוד הצלחתו של סרוסי. לימים נתפש הראיון כהתנגשות בין-תרבותית בין הזרם המבוסס והדומיננטי לבין תרבות נרמסת ודחויה כשסרוסי נחשב לנציג המוזיקה המזרחית הנלחמת על מקומה, למרות שסגנונו של סרוסי לא היה מזרחי. לא שרדו הקלטות של הראיון, אולם קיים מערכון של ניקוי ראש בכיכובו של דובי גל בו מוצג לונדון כמקנא בסרוסי. לאחר שנים הסביר לונדון את שאלותיו כמושפעות מראיון עם שרל אזנבור בו צפה, ובאותו ראיון נשאל אזנבור שאלות דומות. אלגוריתמיקאי 22:26, 21 בנובמבר 2007 (IST)

בעיות בערך: עובדות- האם למד בגימנסיה הרצליה (כפי שכתוב פה) או בכפר הירוק כפי שמוזכר בראיון שלו עם סמדר שילוני או אולי בשני המוסדות? הערך מאוד לא ממוקד, הרבה סעיפים בלי פירוט (פרט לראיון עם סרוסי). פרטים בסיסים חסרים, לדוגמה היותו שליח רשות השידור במערב אירופה (פריז) בשנים ?? אלגוריתמיקאי 01:36, 23 בנובמבר 2007 (IST)

השיר "מרדף"

אני מודה שלא קראתי את כל הדיון המלומד שמעל הודעה זו. אבל בכל זאת אשאל, מיהו "המאור הגדול" העונה לשם יונתן זיו שכינה את השיר "מרדף" "פשיסטי" ולמה בדיוק התבטאותו צריכה להיות מצוטטת בויקיפדיה? ואם כבר עסקנו בשיר היפה הזה, מהיכן הסימוכין לכך שלונדון הביע חרטה על כתיבתו?אודי 19:32, 23 בנובמבר 2007 (IST)

לפי מה שאני מבין מהפסקה, זיו הוא אחד ממבצעי השיר ולונדון עצמו הוא שכינה את השיר פשיסטי מהסיבה שמובאת בהמשך המשפט. חי _{◣ 23.11.2007, 20:38 (שיחה)}

לא שמעתי על הזמר יונתן זיו ובחיפוש בגוגל של שמו יחד עם המילה מרדף, מתקבלות אפס תוצאות. גם אם מישהו בשם זה ביצע אי-פעם את השיר יחד עם אלברשטיין, הרי שעדיין היא מזוהה עם השיר וניתן למחוק את שמו של יונתן זיו מן המאמר. לגבי חרטתו של לונדון ביקשתי סימוכין. על "עמיחי" המיליטריסטי הוא לא מתחרט?אודי 22:05, 23 בנובמבר 2007 (IST)

אפשר להתחיל מן המאמר הזה (הבשורה של ירון לונדון, בתחתית הדף), אם כי אני מחפש מאמר מפורט יותר. לגבי יונתן זיו - להסיר. אבינעם 23:11, 23 בנובמבר 2007 (IST)

נראה לי שהראיון ב-NRG הוא קישור טוב יותר. אפשר להביא את הדברים בשם אמרם: "יש שיר אחד שהיום לא הייתי כותב, וזה 'מרדף', שנמצא בדיסק. יש בשיר הזה תיאורים עם נימות פשיסטיות שהיום לא הייתי כותב". אינני חושב שמדובר בחרטה, ולכן עדיף להביא את הציטוט המדויק ללא פרשנות. בברכה, אבינעם 23:31, 23 בנובמבר 2007 (IST)

אנקדוטות מיותרות

האנקדוטה לגבי השתתפותו בקליפ זניח מאוד אינה ראויה לערך על האיש. כך גם בנוגע לפירוט בנוגע לסרט בו השתתף בתפקיד זוטר. יוסאריאן • שיחה 19:26, 18 בדצמבר 2007 (IST)

תוכנית טלוויזיה על פרשת השבוע

בערך יוסף בן שלמה כתוב: "למזגו הסוער וללהט האינטלקטואלי שלו נתוודעו רבים כאשר הגיש עם ירון לונדון תוכנית טלוויזיה שעסקה בפרשת השבוע". התוכנית הזאת רצה שנה שלמה והייתה משובחת. אולי מישהו מכם זוכר את שמה של התוכנית ואת זמנה? Dahlia 15:55, 12 בינואר 2008 (IST)

שם משפחתו הקודם של לונדון

הרי ברור לכולם שמשפחת "לונדון" מעוברתת. רציתי לשאול ולחקור מה שם משפחתו הקודם ראשית, והאם אביו הוא זה ש"עיברת" את שם המשפחה או סביו ומעלה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני תמה על הנחת היסוד שלך. אלפי שמות משפחה הם שמות של מקומות יישוב, אז למה לא להניח שמשפחת לונדון היא פשוט משפחה שזה שמה כבר מאה שנים? ‏DGtal‏ 10:49, 4 במרץ 2008 (IST)

מקור השם לא ברור, אך ככל הנראה לא קשור לעיר לונדון, ובכל אופן הוא לא שונה בדורות האחרונים. דב ט. - שיחה 11:16, 4 במרץ 2008 (IST)

קצת הסבר בקישור: [2] דב ט. - שיחה 11:18, 4 במרץ 2008 (IST)

פישלנו על פי לונדון (וולווט)

הבלוגרית ולווט כותבת [3] על ירון לונדון וויקיפדיה:

"ירון לונדון הופתע אתמול, ונראה שבתום לב, מכך שיש לו ערך בויקי (כשכותבים את שמו בגוגל זה הקישור הראשון שמגיעים אליו) והלין על שלא הכיר את עצמו שם - סיבה לדיון משעשע בשאלה מי אנחנו באמת - מי שאנחנו תופסים את עצמנו, או האופן בו הסביבה רואה אותנו. הכי חמור מבחינתו היה שהזקינו אותו בארבע שנים, דבר שהוא לא יכול להרשות לעצמו, כך הוא אומר, בגלל יתרת הזמן שלו."

הערך אכן לא טוב. אלגוריתמיקאי - שיחה 02:16, 27 באפריל 2008 (IDT)

אתה מאחר בשנה בערך. היא כתבה זאת במרס 2007. הערך השתנה פלאים. קמה מהומת אלוהים. קרא לאחור בדף השיחה הזה. Dahlia - שיחה 02:53, 27 באפריל 2008 (IDT)

אני אכן מאחר בשנה (לא שמתי לב כי מדובר ב-2007 ולא 2008), אבל הערך עודנו גרוע. אלגוריתמיקאי - שיחה 14:12, 27 באפריל 2008 (IDT)

איומים על חיי לונדון

האם זה [4] מעניין מישהו? האם זה אינציקלופדי?Eddau - שיחה 06:02, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

אני בטוח שזה מעניין את לונדון, למשל... אבל כרגע נראה לי שמיותר להזכיר זאת בערך. כרגע זה עיתונאי. אם הפרשה תהפוך לחשובה ומפורסמת יותר, כדאי יהיה להזכירה. ‏odedee • שיחה 11:18, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

הודעה חשובה!

שלום, הנה קישור לראיון שהיה עם אורן זריף מתוך אתר נענע 10 אני לא יודע פשוט איך לשים את הקישור

http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=575869&sid=182

תשימו אותו בהערת השוליים והפנייה מתוך "ראיונות בולטים",הסעיף השלישי==שנמצא בערך. תודה.

הוספתי. דוד שי - שיחה 20:01, 8 בספטמבר 2008 (IDT)

כעיתונאי וכאיש טלוויזיה

הפסקה הראשונה תחת הכותרת הזו נראית לי קצת מבולבלת. אפוסטרוף (לא הסימן, התוכנית, אגב) היא תוכניתו של ברנאר פיבו, לא של לונדון. האם השנים 1974 - 1990 מתייחסות ללונדון או לפיבו? ערןב - שיחה 18:15, 26 בנובמבר 2008 (IST)

הסרתי את הקטע המטעה, השנים 1974 - 1990 מתייחסות לפיבו. דרך אגב, הגיע הזמן לתרגם את en:Bernard Pivot. דוד שי - שיחה 23:47, 26 בנובמבר 2008 (IST)

דברי ירון לונדון בערוץ 10 על כך שהציע לרצוח מתנחלים בעת פינוי

ירון לונדון טען שם "מתנחלים מתיישבים על כל מיני קרקעות שלא להם, קרקעות גזולות של פלסטינים"(ניתן לצפות בסרט שמראה זאת בyoutube)והוסיף "שצריך 3000 חיילים לפנות 2 משפחות (של מתנחלים) מה דעתכם לקחת פלוגה אחת ולתת לה רשות לירות"- ראוי לציין זאת!

תפישת עולמו של לונדון

אני לא מבין למה התוספת שלי על תפישת עולמו של לונדון הוסרה. איזו אסמכתא טובה יותר מהצהרותיו בשידור חי. אגב לונדון בודאי יברך על התוספת. ―Arikcohen (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

להצגת תפיסת עולמו של אדם ראוי להסתמך על התייחסות מפורטת, במאמר או במשדר המוקדש לכך, ולא משפט אחד שאולי נאמר בשידור חי. בכל מקרה, ראוי להביא אסמכתא שניתן לבדוק, ולא "שמעתי בשידור חי". דוד שי - שיחה 05:36, 27 בנובמבר 2010 (IST)

ממתי אתאיסט זה דת ?

ירון לונדון הוא יהודי אלה אם כן הוא שינה את זה בתעודת זהות ואם זה ככה צריך לכתוב את זה . אני אתאיסט וחושב שהיהדות זה שטות אבל הדת שלי כביכול בתעודת זהות זה "יהודי".אני מוסיף דרוש מקור ליד איפה שכתוב אתאיסט בדת... המקור הדרוש זה להראות שהוא החליף את זה בפומבי בתעודת זהות Aviax1 - שיחה

יהודי זה לא רק דת, זה גם לאום. ראה יהודים. ‏ישרון • שיחה • !!and 19,327 people are justin bieber fan‏ 23:41, 21 ביולי 2011 (IDT)

אני מתכוון לזה שכל עוד הוא לא משנה את זה בת"ז אז הוא נחשב יהודי וזה לא משנה התפיסת עולם . יש הרבה אתאיסטים יהודים בארץ Aviax1 - שיחה 01:46, 22 ביולי 2011 (IDT)

אגב מעניין לדעת שלונדון הצהיר שהוא "עברי מכנען" במהלך תוכנית של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10. מי שלא מכיר את תנועת הכנענים - שיקרא. משרד הפנים רושם את אלו שחברים בתנועה זו כ-"עברים" ולא כ-"יהודים" בסעיף הלאום^{[דרוש מקור]}.

צבא

היכן שירת ירון לונדון ? דף עזר - שיחה 15:47, 6 ביולי 2014 (IDT)

מאתר אנשים ישראל: "את שירותו הצבאי החל לונדון בגלי צה"ל, אבל בגלל סערת הנפש המתמדת שלו ומזגו הסוער והמרדני הוא הועמד למשפט משמעתי וסולק מהתחנה. את שירותו סיים כסמל משמעת בבסיס חיל החינוך." ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:39, 6 ביולי 2014 (IDT)

לקחת אדם עם מזג סוער ומרדני ולעשותו סמל משמעת - רק צה"ל יכול לחשוב על רעיון מקורי כזה. דוד שי - שיחה 20:56, 6 ביולי 2014 (IDT)

👍. ביקורת - שיחה 21:00, 6 ביולי 2014 (IDT)

פרשת נסים סרוסי

אלמוני הוסיף בערך: "בינואר 1975 עלה לונדון לכותרות כאשר אירח בתוכניתו "טנדו" את גורית קדמן, איקא ישראלי וניסים סרוסי. בתוכנית הזאת שאל לונדון את סרוסי שאלות באופן גזעני, מתנשא ומזלזל. מה שהביא לאחר שידור התוכנית לכעס ותיסכול גדול אצל רבים מהאוכלוסיה, ובעיקר מעדות המזרח שחשו פגועים ונחותים. כ-20 שנה לאחר מכן, בשנת 1994 התארח סרוסי בתוכנית "בטברנה" בהנחיית שמעון פרנס ודפנה דקל ונשאל על אותו ראיון עם ירון לונדון, ואמר שהוא כבר שכח מזה וכבר מזמן לא כועס. "אבל בזמנו" המשיך סרוסי "הפגיעה בי אישית הייתה שולית יחסית. העניין שהוא פגע בכל האוכלוסיה מיוצאי עדות המזרח". באופן לא ברור התוכנית הזאת שבה לונדון מראיין את סרוסי לא קיימת במאגרי הארכיון של הטלוויזיה הישראלית."

משתמש:Uziel302 ביטל את העריכה בתואנה "פרשייה שולית, נטול מקור, ניסוח לא נייטרלי". ובכך צר לי, לגבי הטיעון הראשון והשני אתה פשוט לא שולט בחומר. לא פרשה שולית בכלל, ועוררה הדים במשך שנים אח"כ. למעשה היא גמרה את הקריירה של סרוסי! נטול מקור? לא צריך מקור כשם שלא צריך מקור שאובמה הנשיא. אבל יכולת לחפש ותוך שניה היית מוצא למשל את המקור הזה. הניסוח לא כזה קלוקל ששווה שחזור. בקיצור, אני מחזיר את זה, ותוכל להמשיך לדון כאן. בורה בורה - שיחה 12:37, 29 בינואר 2015 (IST)

עכשיו אני רואה שזה כבר קיים בערך, מה שרק מחזק את טענתי שההסרה הייתה שגוייה. בורה בורה - שיחה 12:40, 29 בינואר 2015 (IST)

אני מבין למה זה יכול להופיע בפסקת ראיונות בולטים, אני לא מבין למה זה צריך להופיע פעם נוספת בסיכום הקריירה הטלוויזיונית שלו. מקורות לעצם קיום הפרשייה הנחתי שקל למצוא אבל לציטוט "הפגיעה בי אישית הייתה שולית יחסית. העניין שהוא פגע בכל האוכלוסיה מיוצאי עדות המזרח" אין מקור והעובדה שהוא שונה על ידי האנונימי עצמו מעלה חשד רציני לגבי דיוק הציטוט. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:57, 29 בינואר 2015 (IST)

אם היית כותב "כפילות" או "לא במקום בערך" ניחא. תמיד אפשר להעביר. אבל כתבת טיעונים שלטעמי פוגעים באלמוני, כאילו זו עריכת זבל. בקיצור, גם עריכות של אלמונים כדאי לבדוק יותר לעומק. בורה בורה - שיחה 13:06, 29 בינואר 2015 (IST)

כתבתי טיעונים ענייניים שכעת אני רואה כלא מדויקים. אני לא חושב שהיה בטיעונים שלי משהו פוגעני. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:01, 29 בינואר 2015 (IST)

הרשעה בתקיפה

אריה ענבר הוציא את ירון לונדון מהקטגוריה:מורשעים בפגיעות גופניות בישראל בטענה כי 'לא מתאים לקטגוריה כי לא נידון למאסר'. בנוסף, הוא פתח אצלי דיון בדף שיחה וטען "לא צריך להופיע באותה קטגוריה עם אנסים ורוצחים. בזמנו סוכם שלא כל הרשעה תוביל לקטלוג, אלא רק הרשעות משמעותיות, כאלה שנלווים להן עונשי מאסר או עונש משמעותי אחר. אם נקטלג הרשעות, עליהן הוטל קנס, זה יתאים גם להרשעות חניה". קיימות מספר בעיות עם טענותיו של אריה ענבר:

1. "לא צריך להופיע באותה קטגוריה עם אנסים ורוצחים" - זו דמגוגיה. לונדון מופיע בקטגוריה:מורשעים בפגיעות גופניות בישראל משום שהוא הורשע בתקיפה (כך לפי המקור). אנסים ורוצחים נמצאים בתת קטגוריה נפרדת. גם אייל ברקוביץ, אביגדור ליברמן, ואסי דיין נמצאים תחת הקטגוריה הזו, ואף אחד לא טוען שיש להסירם מהקטגוריה משום שהם לא צריכים להופיע עם אנסים ורוצחים.

2. "לא מתאים לקטגוריה כי לא קיבל עונש מאסר" - אשמח לראות את הדיון בו הוחלט כי רק מי שקיבל עונש מאסר צריך להכלל בקטגוריה הזו. אביגדור ליברמן קיבל גם הוא עונש בצורת קנס והוא כלול בקטגוריה הזו. אסי דיין, אפי חביביאן, אליעזר כהן, עדנה לב - אף אחד מהם לא ישב בכלא בגין הרשעתם בתקיפה והם כלולים בקטגוריה הזו.

3. "אם נקטלג הרשעות, עליהן הוטל קנס, זה יתאים גם להרשעות חניה" - השוואה של עבירת תקיפה לעבירת חניה אינה במקום. בטח גם אריה ענבר יודע שיש הבדל בין עבירה פלילית (כמו תקיפה) לבין עבירה על חוקי עזר עירוניים כמו עבירות חניה או אי איסוף גללים של כלב, ובכל מקרה: לונדון לא קוטגר בקטגוריה של עבירת חניה או אי איסוף גללים אלא בקטגוריה ההולמת את הרשעתו (ובהזדמנות זו, כדאי לציין שאולי יש סיבה טובה מבחינת חשיבות אנציקלופדית שקטגוריה למורשעים בעבירות תקיפה קיימת, בעוד קטגוריות למורשעים בעבירות חניה או אי איסוף גללים לא קיימות). מה שרלוונטי זה סוג ההרשעה ולא איך בית המשפט ראה לנכון להתמודד איתה בגזר הדין.

4. כרגע קיים מצב לא סביר: בערך עצמו מצוין שהוא הורשע בתקיפה, אולם אסור (לפי אריה ענבר) לשייך אותו לקטגוריה בדבר ההרשעה.

5. לאור כל זאת, אני מתרשמת שהסרת הקטגוריה היא בבחינת אפליה לא מוצדקת שפוגעת באמינות הקטלוג של ויקיפדיה, ולכן אבקש להשיב את הקטלוג שהוסר (אלא אם אכן התקיים דיון מסודר בו הועלו והתקבלו נימוקים למצב זה, ואז בשם האחידות - יש להסיר ערכים נוספים מהקטגוריה הזו). דוג'רית - שיחה 11:06, 26 בנובמבר 2017 (IST)

אינני בקיא בנהלי הקטלוג ובמטרותיו. אפליה אסור שתהיה כמובן. בברכה אגלי טל - שיחה 11:24, 26 בנובמבר 2017 (IST)

הקטלוג אכן צריך להיות על בסיס האם הורשע או לא הורשע בעבירת תקיפה. אני מסכים שלעתים הכללה בקטגוריה יוצרת מצבים "לא נעימים", בהם הערך נמצא באותה קטגוריה עם ערכים שלא מרגיש נוח לשים אותם יחד... אבל ככה זה.

(כמובן אם התקיים דיון בעבר והתקבלו החלטות בנושא, אשמח לקישור לשם). אוריאל, Orielno - שיחה 11:33, 26 בנובמבר 2017 (IST)

יתכן שכדאי לפצל את הקט' לשתיים. בקטגוריה אחת יהיו אלה שהורשעו במעשי אונס ובקטוגריה שנייה אלה שהורשעו בעבירה קלה יותר. גילגמש • שיחה 12:16, 26 בנובמבר 2017 (IST)

גילגמש, אנסים נמצאים בתוך הקטגוריה:מורשעים באונס בישראל, כך שההפרדה (הברורה והמתבקשת) כבר קיימת. דוג'רית - שיחה 12:47, 26 בנובמבר 2017 (IST)

אני שמח לראות שזה דף שיחה פופולרי. לעצם העניין, כנראה שיש רבים שאינם יודעים שאני בניתי מחדש, לפני כשמונה שנים, את עץ הקטגוריות העוסקות בפשיעה, עברינות והרשעה, בניה מחדש כדי שיתאים למקובל בעולם המשפט, להבדיל מהמקובל בעיתונות הפופולרית. בדיונים לקראת בניית עץ הקטגוריות השתתפו בעיקר משתמש:דוד שי ומשתמש:Yuri. מאז עבר זמן רב וויקיפדים פעילים שינו שמות של קטגוריות ובהזדמנות זו נמחקו דפי שיחה או שינו את שמם, כך שאיני יודע איפה היה דיון כזה או אחר, אך אני זוכר את הדיונים. דיון חשוב היה בנושא מי יקוטלג ומי לא והוחלט אז שיקוטלגו רק מי שהורשעו וקיבלו עונש מאסר (נדמה לי שאפילו היה סף של חצי שנת מאסר) או עונש חמור אחר.

1+2דוג'רית, אנ י מניח שאינך יודעת מהי דמגוגיה, אחרת לא היית משתמשת במושג זה בנסיבות אלה. אני לא מבדיל בין ירון לונדון ובין אחרים שהוכנסו שלא בצדק לקטגוריה זו - הקטגוריות לא נועדו כדי לבייש אנשים, מי שלא קיבל עונש מאסר לא צריך להיות בקטגוריה זו.

3 אני באמת יודע מהי עבירה פלילית ולידיעתך, עבירת חניה, כמו כל עבירות התנועה, היא עבירה פלילית.

4+5 אין שום אפליה, אני מזמין אותך ואת יתר הוויקיפדים שקטלגו ביד קלה, להוציא מהקטגוריה את כל מי שלא צריך להיות בה. כאחד הכותבים העיקריים בערך של ירון לונדון, עקבתי אחר הנעשה בו וגיליתי את הקטלוג השגוי - אני לא עוקב אחר הערכים האחרים, שהוזכרו כאן.

דרך אגב, יש המוני אחרים, שהורשעו בתקיפה סתם או תקיפה חבלנית או התנהגות פרועה במקום ציבורי ולא הוכנסו לקטגוריה - דוגמה בולטת הוא טדי קולק, לגביו אפילו לא מזכירים את שערוריית הסטירה והמשפט.

ולסיכום יש עודף קטלוג, צריך יותר איפוק. בברכה. ליש - שיחה 13:06, 26 בנובמבר 2017 (IST)

בזכות הפירוט של אריה ענבר (שהוא דוד שי ויורי היו בדיונים), הצלחתי למצוא את הדיון המדובר: שיחת קטגוריה:ישראלים שהורשעו בעבירות מסוג פשע (מדיון זה יש קישורים לעוד איזה 5 דיונים שקדמו לו בנושאים דומים).

לא קראתי הכל (כי יש מלא דיונים), אז אשמח אם אחד מהמשתתפים דאז יגיד לנו מה המסקנה הסופית? התנאי הוא מינימום חצי שנת מאסר? וכמובן אי אפשר לצפות מכולם ש"יידעו" מעצמם שקיים קריטריון כזה, יש לכתוב אותו בראש כל קטגוריה שהדיון נוגע אליו. אוריאל, Orielno - שיחה 13:26, 26 בנובמבר 2017 (IST)

המינימום זה באמת לכתוב את הקריטריון הזה כדי שגם הקוראים יבינו לפי מה מקוטלגים הערכים. גילגמש • שיחה 13:29, 26 בנובמבר 2017 (IST)

המשפט "לא צריך להופיע באותה קטגוריה עם אנסים ורוצחים" הוא דמגוגי. ברור שלא כל מי שהורשע בתקיפה נכלל עם רוצחים ואנסים, וגם במערכת הקטגוריות של ויקיפדיה זה ברור (ולראייה: הקטגוריות הנפרדות). כל הכבוד אריה ענבר שבנית לפני 8 שנים עץ קטגוריות. העיתונות הפופולרית לא קשורה לכאן אלא עצם הרשעתו של אדם במערכת המשפט. קטגוריות אכן לא נועדו לבייש אף אדם ולא להלל אף אדם, אולם מי שזכה בפרס סוקולוב: ראוי שיאוכלס ב'קטגוריה:זוכי פרס סוקולוב', ומי שהורשע בתקיפה - ראוי שיאוכלס ב'קטגוריה:מורשעים בתקיפה' - וזאת לא כדי להלל או לשבח אלא כדי להציג את הפרטים הרלוונטיים של אותה אישיות. אותו דיון שנערך לפני 8 שנים לא זכה להסכמה רחבה. הבחנתי אולי בשני עורכים וחצי שקיבלו את ההצעה הזו, ומתוכם - דוד שי ששינה את עמדתו לאחר ששם הקטגוריה שונה לשם טכני. ניתן לראות את הדיון כאן. וגם יורי באותו דיון החזיק בדעתו של דוד שי, אבל בכל מקרה: אותם דיונים היו תקפים לגבי קטגוריה שכבר נמחקה מוויקיפדיה ולא לגבי הקטגוריה הזו. כל עוד מקוטגרים בקטגוריה הזו שלל האישים שמקוטגרים בה - אין שום סיבה עניינית להוציא ממנה דווקא את ירון לונדון. אם הקהילה תחליט אחרת באופן גורף - זה משהו אחר. צריכה להתקיים אחידות בנושא. דוג'רית - שיחה 14:50, 26 בנובמבר 2017 (IST)

הדיווח שלך לא מדויק וזה בלשון המעטה. אתן כאן ציטוט של דוד שי מהצבעת המחלוקת על שינוי שם הקטגוריה:פושעים פליליים ישראלים "אם תטרח לקרוא את שיחת קטגוריה:פושעים פליליים ישראלים, וגם הערות שלי בדף הצבעה זה, תראה שהתגבשה הסכמה לא לכלול בקטגוריה מי שנדון לפחות מחצי שנה מאסר, ואז הוסט הדיון להצבעה זו. בעניין שבל"ר, ראה סעיף 413ג לחוק העונשין - יש מצב שהוא פשע ויש שאינו פשע. דוד שי - שיחה 23:50, 6 באפריל 2009 (IDT)". הציטוט מוכיח את דברי על ההסכמה לסף של חצי שנת מאסר והציטוט גם מוכיח, שדף השיחה הנדון אדום, כלומר נמחק. בברכה. ליש - שיחה 16:55, 26 בנובמבר 2017 (IST)

ליש, דוג'רית צודקת, הציטוט שאתה הבאת כאן הוא מ-6 באפריל 2009, בשעה שלקטגוריה קראו: "קטגוריה:פושעים פליליים ישראלים". דוד שי היה בעד השארת השם, אך דעתו לא נתקבלה, ולכן ב-10 באפריל 2009 בשעה 10:00 בבוקר השם שונה ל"קטגוריה:ישראלים שהורשעו בעבירות מסוג פשע". 3 שעות לאחר מכן, באותו יום בשעה 13:00, הביע דוד שי את דעתו שבעקבות שינוי השם: "השם "ישראלים שהורשעו בעבירות מסוג פשע" הוא שם טכני, שאינו מותיר שמץ של מקום לגמישות: הורשע - נכלל בקטגוריה, לא הורשע - אינו נכלל". גם יורי הסכים איתו שם. אוריאל, Orielno - שיחה 17:56, 26 בנובמבר 2017 (IST)

ליש עשה עבודה מצוינת בבניית עץ הקטגוריות של המורשעים, ופעמים אחדות הודיתי לו בלבי על כך, אנצל הזדמנות זו כדי להודות לו בפומבי.

במקרה שלפנינו אני תומך בשיוך ירון לונדון לקטגוריה:מורשעים בפגיעות גופניות בישראל, בהתאם לנימוקים שניתנו לעיל. במידת הצורך ניתן יהיה לפצל אותה לתת-קטגוריות, שיבחינו בין עבירות שונות שכעת נכללות כולן בקטגוריה זו. דוד שי - שיחה 20:27, 26 בנובמבר 2017 (IST)

במהלך הדיון לא התקבלה שום הסכמה לכך שקיים כלל לפיו יש לכלול בקטגוריה רק מקרים של מאסר או עונש חמור אחר. אני משיבה את הקטגוריה. דוג'רית - שיחה 08:12, 29 בנובמבר 2017 (IST)

דוג'רית, האם קראת את הידיעה על ההרשעה במקור שציינת, או שזה מידע מכלי שני? דוד שי - שיחה 21:08, 29 בנובמבר 2017 (IST)

קראתי את הידיעה במקור שציינתי. ציטוט מהכתבה: "העיתונאי ואיש הטלוויזיה ירון לונדון (51) הורשע אתמול בבית המשפט השלום בת"א בתקיפתו של פעיל "כך" במהלך רב-שיח בנושא הפלשתינים וישראל שהתקיים ב-88' בבית לסין". בהמשך הכתבה מפורטים פרטי המקרה. צילמתי את הידיעה שקראתי. אם תרצה, תוכל לשלוח אלי מייל ולקבל את הצילום. דוג'רית - שיחה 21:30, 29 בנובמבר 2017 (IST)

תודה, די לי בדבריך אלה. דוד שי - שיחה 21:49, 29 בנובמבר 2017 (IST)

דף זה הוזכר בלונדון את קירשנבאום

האתר נפתח אך לא ניתן לראות את הראיון Nirvadel - שיחה 23:07, 30 בנובמבר 2017 (IST)

קישור לזה שהוא הולך להגיש תוכנית בכאן 11

אני לא מצליח להוסיף קישור לידיעה. מישהו יכול לעזור? צבי ברזילי - שיחה 10:48, 27 בפברואר 2019 (IST)

א', הוא לא. ב' על איזה כלי תקשורת דיברת? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:03, 27 בפברואר 2019 (IST)

אושרת קוטלר מול ירון לונדון

לציטוט ”שולחים את הילדים לצבא, לשטחים ומקבלים אותם 'חיות אדם” בערך אושרת קוטלר הקדישו שש שורות. ואילו כאן משתמש:דוד שי מוחק בעיזוז קטע של שורה וחצי על ההתבטאות המוחצנית "פראי אדם" על הערבים. התיתכן איפה ואיפה? אסור להזכיר את פשעו של מי שדיבר סרה בערבים? משתמש:נרו יאיר מה אומר על כך? לדעתי יש להחזיר את האזכור. בורה בורה - שיחה 09:12, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

הקטע הוא שאם איש ימין היה אומר את זה מזמן היו מכניסים לערך. הפרשה הקודמת עם המעלית משכה יותר תשומת לב. כאן לא בטוח שזה משקף את דעתו. זה די תלוי בהשלכות של האמירה הזאת, אם יהיו. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באב ה'תשע"ט • 10:09, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

ההשוואה אינה מתאימה - מעט מאוד, אם בכלל, מדבריה של קוטלר זכו לפרסום ולעומתה ציטוטים רבים של לונדון זכו לכותרות, לכן צריך להוסיף לערך רק ציטוטים בולטים במיוחד, שהשפיעו על חייו/הקריירה שלו ובינתיים הציטוט הנוכחי אינו כזה. בברכה. ליש - שיחה 10:14, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

צריך להוסיף. כנראה שבערך של קוטלר יש 6 שורות כי היא העזה לדבר על קודש הקודשים: חיילי צה"ל. פה מדובר "רק" בערבים, אז איזו חשיבות אנציקלופדית יש לזה? ככה נראית ויקיפדיה שנכתבת בעיקר ע"י יהודים ציוניים. דוג'רית - שיחה 17:32, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

המצוד אחר כל אמירה של אדם שיש עליו ערך מוריד את המיזם הזה לאשפה. מדובר באדם שיש לו קריירה של 50 שנה בתקשורת, האירוע הזה הוא פרט שולי ביותר בקריירה זו, ספק אם ראוי להביא אותו בביוגרפיה של 300 עמודים על לונדון, בוודאי אין שום טעם להביא אותו בערך אנציקלופדי קטן.

נרו יאיר, אין יום שאנשי ימין לא פולטים דברי תועבה חמורים יותר, ולא תמצא להם זכר בערכיהם. זה לא יפריע לך, כמובן, ליבב "אם איש ימין היה אומר את זה מזמן היו מכניסים לערך". אז בבקשה, לך תוסיף לערך בנימין נתניהו את "אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים". על האמירות של רגב וסמוטריץ' אני מוותר, בכל זאת מדובר באנציקלופדיה שגם ילדים מעיינים בה. דוד שי - שיחה 18:15, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

ליש זכור לך מקרה אחר בו אמרו למישהו להתנצל עד 12 בצהריים או שהוא הולך הביתה אחרי 50 שנות שרות? לי לא זכור, וזה מקרה קיצון שיש להזכיר אותו. אני בטוח שאם שמעון ריקלין היה אומר משהו כזה דוד שי לא היה רץ לחפות עליו. בורה בורה - שיחה 20:34, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

ראו גם ירון לונדון#ראיונות בולטים כמנחה בטלוויזיה על הראיון עם נסים סרוסי. זה ראיון חשוב בערך של סרוסי, לא של לונדון. שוב, היתה ללונדון מעידה ראויה לאזכור, בדומה למעידה זו. בורה בורה - שיחה 21:11, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

הראיון עם סרוסי מיוחד במינו, לונדון ממש מעך את סרוסי, שהיה חסר אונים מולו - אני זוכר את הראיון, זוכר את תגובתי אז וזוכר את התגובה הכללית. בראיון הנוכחי אין פגיעה באדם מסוים ולמעשה כל הסיפור מתמקד בניסוח לא זהיר דיו, כי בעצם העניין אין ספק שלונדון צודק, החברה הערבית של ימינו היא חברה אלימה ולא סובלנית (יחסית למקובל בחברה המערבית) ולא רק כלפי היהודים, אלא בראש וראשונה כלפי הערבים האחרים. לונדון לא חזר בו, אלא רק שיפר ניסוחים והערוץ קיבל זאת. בברכה. ליש - שיחה 22:23, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

דוד, אולי תרצה להזכיר לנו את האמירות והציוצים המ-ז-ע-ז-ע-י-ם שהכנסת לערך יאיר נתניהו, ואז נוכל לבדוק מי מייבב. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באב ה'תשע"ט • 00:17, 30 באוגוסט 2019 (IDT)

הוספת התבטאותו בנושא אסון מירון

מדובר בהתבטאות חריגה שזכתה להד תקשורתי נרחב מאוד והתקבלה בזעזוע בקרב ציבורים שונים. מדוע שלא תופיע בערך עליו? הא בהא טליה - שיחה 22:05, 3 במאי 2021 (IDT)