שמעה (דמות מקראית) – הבדלי גרסאות
מ עיצוב |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אישיות תנ"כית |
|||
| ⚫ | |||
| בתנ"ך = {{תנ"ך|שמואל א|טז|קצר=כן}}; {{תנ"ך|שמואל ב|יב|קצר=כן}} |
|||
| ⚫ | |||
| תקופה = [[התקופה הישראלית]] |
|||
| תמונה = Samuel e david.jpg |
|||
| ⚫ | |||
}} |
|||
| ⚫ | |||
==דמותו== |
==דמותו== |
||
ב{{תנ"ך|שמואל א|טז|ט}} מופיע לראשונה שמעה כבן השלישי של ישי, אבי [[דוד]], בסיפור משיחת דוד למלך: {{ציטוטון|וַיַּעֲבֵר יִשַׁי, שַׁמָּה; וַיֹּאמֶר, גַּם-בָּזֶה לֹא-בָחַר ה' |
ב{{תנ"ך|שמואל א|טז|ט}} מופיע לראשונה שמעה כבן השלישי של ישי, אבי [[דוד]], בסיפור משיחת דוד למלך: {{ציטוטון|וַיַּעֲבֵר יִשַׁי, שַׁמָּה; וַיֹּאמֶר, גַּם-בָּזֶה לֹא-בָחַר ה'}}. בפסוק זה מסופר כי גם שמעה לא נבחר על ידי ה'. הופעתו השנייה והשלישית בתנ"ך היא בספר שמואל ב' פרק יג' ובפרק זה מצוין כי היה אביו של [[יונדב בן שמעה|יונדב]]: {{ציטוטון|וּלְאַמְנוֹן רֵעַ, וּשְׁמוֹ יוֹנָדָב בֶּן-שִׁמְעָה, אֲחִי דָוִד}}. ספר [[דברי הימים]], ברשימת היחס של בני [[ישי]], מציין אף הוא כי היה האח השלישי, בכתיב: '''שִׁמְעָא''': {{ציטוטון|וְאִישַׁי הוֹלִיד אֶת-בְּכֹרוֹ, אֶת-אֱלִיאָב--וַאֲבִינָדָב, הַשֵּׁנִי, וְשִׁמְעָא, הַשְּׁלִשִׁי}}{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|ב|יג}}.}}. בספר {{תנ"ך|דברי הימים א|כ|ז|קצר=כן}} מצוין שמו בכתיב '''שִׁמְעָא''', אך כאביו של יהונתן: {{ציטוטון|יְהוֹנָתָן, בֶּן-שִׁמְעָא, אֲחִי דָוִיד}}. |
||
| ⚫ | [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] מייחס ל[[רבי חייא]] ייחוס [[גניאולוגיה|גניאולוגי]] המגיע עד שמעה אחי דוד. במסכת כתובות מסופר: {{ציטוטון|רבי איעסק ליה לבריה בי רבי חייא, כי מטא למיכתב [[כתובה]] נח נפשה דרביתא. אמר רבי: חס ושלום פסולא איכא? יתיבו ועיינו במשפחות, רבי אתי מ[[שפטיה בן אביטל]] ורבי חייא אתי משמעי אחי דוד. אזיל איעסק ליה לבריה בי [[רבי יוסי בן זמרא|רבי יוסי בן זימרא]]|{{בבלי|כתובות|סב|ב}}}}.{{ש}}תרגום: {{ציטוטון|רבי היה עסוק [להשיא] לו לבנו מבית רבי חייא, כאשר הגיע לכתוב כתובה נפטרה הנערה. אמר רבי: חס ושלום יש פסול? ישבו ועיינו במשפחות, רבי בא משפטיה בן אביטל ורבי חייא בא משמעי אחי דוד (שנחשב פחות מיוחס). הלך ועסק [להשיא] לו לבנו [בת] מבית רבי יוסי בן זימרא...}}{{הערה|[[אהרון אופנהיימר]], '''רבי יהודה הנשיא''', ירושלים, [[מרכז זלמן שזר|מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי]], 2007, 23.}}. |
||
התלמוד הבבלי מייחס ל[[רבי חייא]] ייחוס [[גניאולוגיה|גניאולוגי]] המגיע עד שמעה אחי דוד. במסכת כתובות מסופר: |
|||
"רבי איעסק ליה לבריה בי רבי חייא, כי מטא למיכתב [[כתובה]] נח נפשה דרביתא. אמר רבי: חס ושלום פסולא איכא? יתיבו ועיינו במשפחות, רבי אתי מ[[שפטיה בן אביטל]] ורבי חייא אתי משמעי אחי דוד. אזיל איעסק ליה לבריה בי [[רבי יוסי בן זמרא|רבי יוסי בן זימרא]]" ({{בבלי|כתובות|סב|ב}}). {{ש}} |
|||
| ⚫ | תרגום: |
||
==בניו== |
==בניו== |
||
בתנ"ך נזכרים שני בנים לשמעה |
בתנ"ך נזכרים שני בנים לשמעה – האחד חכם, [[יונדב בן שמעה]], והשני גיבור – יהונתן בן שמעי (קרי: שמעה). יהונתן נזכר כמי שנלחם בפלשתים ביחד עם דוד. הוא הרג את אחד מארבעת ילדי הרפה מגת הפלישתית, שהיה בעל שש אצבעות בכל יד ורגל (שמואל ב כא, כ-כא). יונדב נזכר כרעו החכם של אמנון-יורש העצר של דוד, אשר חז"ל התייחסו אל חכמתו כאל חכמה לרשעה, כלומר חוכמה לעשות את הרע, אולי בגלל התוצאות הרעות שהביאה העצה 'החכמה' שלו על אמנון.{{הערה|שם=הרקע לסיפור אמנון ותמר|http://www.news1.co.il/Archive/003-D-129960-00.html}} |
||
== פירוש שמו == |
== פירוש שמו == |
||
גרסה מ־00:07, 17 ביולי 2021
 | |
| דוד נמשח בידי שמואל למלך לצד אחיו. תמשיח קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס על גדות נהר הפרת, המאה ה-3 לפנה"ס | |
| אב |
ישי  |
|---|---|
| אם |
נצבת |
| צאצאים |
יונדב בן שמעה |
| תקופה | התקופה הישראלית |
| בתנ"ך | שמואל א', ט"ז; שמואל ב', י"ב |
  | |
שִׁמְעָה הוא בנו של ישי ואחי דוד, מוזכר בספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק ט' בשם: שַׁמָּה, וזו הופעתו הראשונה בתנ"ך.
דמותו
בספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק ט' מופיע לראשונה שמעה כבן השלישי של ישי, אבי דוד, בסיפור משיחת דוד למלך: ”וַיַּעֲבֵר יִשַׁי, שַׁמָּה; וַיֹּאמֶר, גַּם-בָּזֶה לֹא-בָחַר ה'”. בפסוק זה מסופר כי גם שמעה לא נבחר על ידי ה'. הופעתו השנייה והשלישית בתנ"ך היא בספר שמואל ב' פרק יג' ובפרק זה מצוין כי היה אביו של יונדב: ”וּלְאַמְנוֹן רֵעַ, וּשְׁמוֹ יוֹנָדָב בֶּן-שִׁמְעָה, אֲחִי דָוִד”. ספר דברי הימים, ברשימת היחס של בני ישי, מציין אף הוא כי היה האח השלישי, בכתיב: שִׁמְעָא: ”וְאִישַׁי הוֹלִיד אֶת-בְּכֹרוֹ, אֶת-אֱלִיאָב--וַאֲבִינָדָב, הַשֵּׁנִי, וְשִׁמְעָא, הַשְּׁלִשִׁי”[1]. בספר דברי הימים א', כ', ז' מצוין שמו בכתיב שִׁמְעָא, אך כאביו של יהונתן: ”יְהוֹנָתָן, בֶּן-שִׁמְעָא, אֲחִי דָוִיד”.
התלמוד הבבלי מייחס לרבי חייא ייחוס גניאולוגי המגיע עד שמעה אחי דוד. במסכת כתובות מסופר: ”רבי איעסק ליה לבריה בי רבי חייא, כי מטא למיכתב כתובה נח נפשה דרביתא. אמר רבי: חס ושלום פסולא איכא? יתיבו ועיינו במשפחות, רבי אתי משפטיה בן אביטל ורבי חייא אתי משמעי אחי דוד. אזיל איעסק ליה לבריה בי רבי יוסי בן זימרא” (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ב, עמוד ב').
תרגום: ”רבי היה עסוק [להשיא] לו לבנו מבית רבי חייא, כאשר הגיע לכתוב כתובה נפטרה הנערה. אמר רבי: חס ושלום יש פסול? ישבו ועיינו במשפחות, רבי בא משפטיה בן אביטל ורבי חייא בא משמעי אחי דוד (שנחשב פחות מיוחס). הלך ועסק [להשיא] לו לבנו [בת] מבית רבי יוסי בן זימרא...”[2].
בניו
בתנ"ך נזכרים שני בנים לשמעה – האחד חכם, יונדב בן שמעה, והשני גיבור – יהונתן בן שמעי (קרי: שמעה). יהונתן נזכר כמי שנלחם בפלשתים ביחד עם דוד. הוא הרג את אחד מארבעת ילדי הרפה מגת הפלישתית, שהיה בעל שש אצבעות בכל יד ורגל (שמואל ב כא, כ-כא). יונדב נזכר כרעו החכם של אמנון-יורש העצר של דוד, אשר חז"ל התייחסו אל חכמתו כאל חכמה לרשעה, כלומר חוכמה לעשות את הרע, אולי בגלל התוצאות הרעות שהביאה העצה 'החכמה' שלו על אמנון.[3]
פירוש שמו
לדעת מרטין נות, השם שמעה או שמה הוא שם תאופורי מקוצר המגיע מהשמות המורכבים מהשורש ש.מ.ע.[4]
הנצחת שמו
היישוב שמעה בהר חברון, השייך למועצה האזורית הר חברון, ממוקם דרומית לעיר חברון, בסמוך לא-סמוע, נקרא על שמו של שמעה, אחיו של דוד המלך. היישוב הוקם בסיוע תנועת אמנה.
הערות שוליים
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק י"ג.
- ^ אהרון אופנהיימר, רבי יהודה הנשיא, ירושלים, מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, 2007, 23.
- ^ http://www.news1.co.il/Archive/003-D-129960-00.html
- ^ ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ח