צ'כיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Xqbot (שיחה | תרומות)
מ r2.5.2) (בוט מוסיף: so:Jamhuuriyadda Czech
Ebrambot (שיחה | תרומות)
מ r2.5.2) (בוט מוסיף: ckb:چیک
שורה 160: שורה 160:
[[ce:Чехия]]
[[ce:Чехия]]
[[ceb:Republikang Czech]]
[[ceb:Republikang Czech]]
[[ckb:چیک]]
[[co:Cechia]]
[[co:Cechia]]
[[crh:Çehiya]]
[[crh:Çehiya]]

גרסה מ־18:24, 26 בדצמבר 2010


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה

פרמטרים [ ראש המדינה, תמונת סמל, שמות מנהיגים, תמונת מפה, תמונת דגל, מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרפובליקה הצ'כית
Česká republika
מוטו לאומי האמת מנצחת
המנון לאומי היכן ביתי
ממשל
משטר רפובליקה
ראש מדינה נשיא צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא צ'כיה פטר פאבל
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת צ'כיה פטר פיאלה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית צ'כית
עיר בירה פראג 50°5′N 14°28′E / 50.083°N 14.467°E / 50.083; 14.467
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הפרלמנט הצ'כי עריכת הנתון בוויקינתונים
רשות שופטת בית המשפט העליון של הרפובליקה הצ'כית, בית המשפט המנהלי העליון של הרפובליקה הצ'כית, Constitutional Court of the Czech Republic עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אירופה
שטח יבשתי[1] 78,867 קמ"ר (118 בעולם)
אחוז שטח המים 2%
אזור זמן UTC +1
היסטוריה
הקמה חלוקת צ'כוסלובקיה
- תאריך 1 בינואר 1993
ישות קודמת הרפובליקה הפדרטיבית של הצ'כים והסלובקים, הרפובליקה הצ'כית עריכת הנתון בוויקינתונים
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 במאי 2024)
10,502,344 נפש (89 בעולם)
צפיפות 133.17 נפש לקמ"ר (92 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 15.17%
גילאי 15 - 24 9.20%
גילאי 25 - 54 43.29%
גילאי 55 - 64 12.12%
גילאי 65 ומעלה 20.23%
כלכלה
תמ"ג[3] (2022) 290,924 מיליון $ (47 בעולם)
תמ"ג לנפש 27,701$ (54 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2022)
0.895 (32 בעולם)
מדד ג'יני 25.3 (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע קורונה צ'כית‏ (CZK)
בנק מרכזי הבנק הלאומי הצ'כי עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
חגים לאומיים
סיומת אינטרנט cz
קידומת בין־לאומית 420
www.czechia.eu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות
חילופי משמרות בארמון הנשיא
ארמון הנשיאות בתוך מצודת פראג

הרפובליקה הצ'כית (צ'כית: Česká republika, ‏האזנה?‏) הידועה גם כצ'כיה היא מדינה ללא מוצא לים במרכז אירופה. היא גובלת בצפונה בפולין, במערבה בגרמניה, בדרומה באוסטריה ובמזרח עם סלובקיה. היא מורכבת משני אזורים עתיקים בשם בוהמיה ומורביה וחלקים מאזור שלזיה. ב-1 במאי 2004 הצטרפה לאיחוד האירופי.

בירתה של המדינה היא פראג, עיר בעלת היסטוריה ארוכה, כולל נוכחות יהודית עתיקה. כיום היא יעד תיירותי פופולרי.

היסטוריה

השטחים הצ'כיים אוחדו לראשונה תחת ממלכה אחת בשנת 873 על ידי שושלת פז'מיסל (Přemyslovci). מאוחר יותר הייתה ממלכת בוהמיה גורם חזק באזור, אולם היא התמוטטה בעקבות מספר מלחמות וסכסוכים אזוריים. את הממלכות המקומיות החליפה האימפריה האוסטרו-הונגרית שהשתלטה על האזור.

לאחר נפילת האימפריה במלחמת העולם הראשונה, נוצרה צ'כוסלובקיה כאיחוד בין השטחים הצ'כיים לשטחים הסלובקיים. במדינה זו היה מיעוט גרמני גדול ששימש תירוץ לפלישת גרמניה הנאצית לצ'כיה בשנת 1938. הונגריה פלשה לרוב שטחי סלובקיה. לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה צ'כוסלובקיה למדינה קומוניסטית מתונה.

בשנת 1968 הנהיג שליט צ'כוסלובקיה, אלכסנדר דובצ'ק, ליברליזציה במדינה, במסגרתה טיפל בשיקום העיתונות החופשית ובזכויות האזרח, ושחרר חברי המפלגה שנאסרו או הוגלו במהלך השנים. צעדים אלה, שנודעו כ"האביב של פראג", עוררו דאגה רבה במוסקבה. ב-20 באוגוסט 1968 נערכה הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ששמה קץ לליברליזציה.

בקיץ 1989 הופל המשטר הקומוניסטי ב "מהפכת הקטיפה" והמדינה שבה לדמוקרטיה. לאחר זמן קצר הפסיקה צ'כוסלובקיה להתקיים כמדינה אחת ובינואר 1993 נפרדה לשתי מדינות עצמאיות: הרפובליקה הצ'כית וסלובקיה. הרפובליקה הצ'כית שמרה לעצמה את ההמנון והדגל של צ'כוסלובקיה.

צ'כיה הצטרפה לארגון נאט"ו בשנת 1999 והפכה להיות חלק מהאיחוד האירופי בשנת 2004.

פוליטיקה


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יחסי צ'כיה וישראל

לעם הצ'כי יחס קרוב לעם היהודי מזה שנים רבות. הנוכחות היהודית בולטת בפראג. גדול הסופרים הצ'כים, פרנץ קפקא, אף הוא יהודי. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בה שררה בצ'כוסלובקיה דמוקרטיה יציבה וליברלית, קיבלו היהודים שוויון זכויות מלא. בתקופה זו חיו בצ'כוסלובקיה כ360 אלף יהודים (מתוכם 118,000 בשטחי צ'כיה של היום). בתגובה על היחס החם הזה קראו יהודים יוצאי צ'כיה לקיבוץ שהקימו בארץ כפר מסריק על שם הנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה, פרופסור תומס גאריג מסריק.

בימי מלחמת העולם השנייה סבלו הצ'כים רבות מאימי כיבוש הנאצי, וכשלוש מאות אלף מיהודי המדינה נספו בשואה.

צ'כוסלובקיה תמכה בהצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל ואף תמכה בה על ידי אספקת נשק בעת מלחמת השחרור.

משנות ה-50 ועד סוף שנות ה-80, כחלק מהמדיניות של הגוש המזרחי בהנהגת ברית המועצות, תמכה צ'כוסלובקיה במדינות ערב ואף סיפקה להן נשק. במיוחד התפרסמה עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית ב-1955.

בשנים האחרונות מביעה צ'כיה יחס חם ואוהד למדינת ישראל. במשרד החוץ הישראלי מגדירים אותה כמדינה האירופית האוהדת ביותר לישראל. בשנת 2002 אף השווה מילוש זמאן, ראש ממשלת צ'כיה דאז, בראיון לעיתון "הארץ" בין יאסר ערפאת לאדולף היטלר ורמז להיסטוריה הצ'כית: "היטלר היה אז הטרוריסט הגדול ביותר בעולם. לא היה צריך לנהל איתו משא ומתן, כשם שכיום אין לנהל משא ומתן עם טרוריסטים". הצ'כים אף משווים בין זכות השיבה של הפלסטינים שרוצים לחזור לשטחי מדינת ישראל למיעוט הגרמני שהוגלה מצ'כיה בתום מלחמת העולם השנייה ודורש כיום לחזור. בתקופת מבצע עופרת יצוקה, אף טענה צ'כיה, בתפקידה כנשיאה התורנית של האיחוד האירופאי, כי הפעולה הישראלית ברצועה איננה 'התקפית' כי אם 'הגנתית'. משקיעים ישראלים רבים פעילים בצ'כיה ומחזיקים בנכסי מקרקעין רבים.

בשנים האחרונות נוסעות נשים ישראליות רבות לצ'כיה (וכן למדינות אחרות במזרח אירופה) כדי לעבור טיפולי הפריה חוץ גופית באמצעות תרומת ביציות, בשל הקושי להשיג ביציות לתרומה בישראל [1].

אזורים

הרפובליקה הצ'כית מורכבת מ-13 מחוזות (קראייה - kraje; יחיד: קראי - kraj), ועיר בירה אחת:

מפת צ'כיה בחלוקה לאזורים
מפת צ'כיה בחלוקה לאזורים
אזורעיר בירהצבע
פראג* 
אזור בוהמיה המרכזיתקלדנו, אך המשרדים ממוקמים בפראג
אזור בוהמיה הדרומיתצ'סקה בודייוביצה
אזור פילסןפילסן
אזור קרלסבדקרלסבד
אזור אוסטי נד לבםאוסטי נד לבם
אזור ליברץליברץ
אזור הראדץ קרלובההראדץ קרלובה
אזור פרדוביצהפרדוביצה
אזור אולומואוץאולומואוץ
אזור שלזיה המורביתאוסטרבה
אזור דרום מורבייהברנו
אזור זליןזלין
אזור ויסוסינהייהלבה

כלכלה

הכלכלה הצ'כית היא מהיציבות ומהמצליחות בין המדינות הפוסט קומוניסטיות. היא התאוששה מהמיתון מאז אמצע 1999, וצמיחה בשנים 2001 ו-2002 הובלה על ידי יצוא לאיחוד האירופי, במיוחד לגרמניה, והשקעת חוץ, בעוד הביקוש הפנימי התחדש. התמ"ג לנפש הוא $19,475. התוצרת הצ'כית לנפש היא כשני שליש מזו של הכלכלות האירופאיות המובילות.

תעשייה, מחצבים וסחר חוץ

בצ'כיה כורים בממוצע שנתי 11 מיליון טון פחם, פחם חום בתפוקה של 66 מיליון טון בשנה, וכן מעט גז בישול ונפט לשימוש מקומי. כן כורים בצ'כיה נחושת, אבץ, עופרת, מגנזיום כסף, ואף אנטימון.

תעשייה: התעשיות העיקריות המיוצאות חוץ למדינה הן: ייצור פלדה, מכונות, ציוד תעשייתי, ציוד חקלאות, כלי רכב, כימיקלים, נשק וחומרי נפץ, מוצרי מזון, מוצרי חרסינה ועוד.

המדינה מייבאת בעיקר: נפט, אלומיניום, ציוד אלקטרוני, מחשבים, ציוד תעשייתי, ופלדה. המסחר מתנהל בעיקר עם המדינות: גרמניה, סלובקיה השכנה,איטליה, רוסיה, פולין, ושאר מדינות האיחוד האירופי.

כמו כן התיירות משתמשת מקור חשוב להכנסותיה של המדינה, שכן מידי שנה פוקדים את מדינה זו למעלה מ-20 מיליון תיירים.

גאוגרפיה

מפת צ'כיה


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

דמוגרפיה

הרפובליקה אינה בעלת מגוון אתני גדול, מרבית האוכלוסייה הם צ'כים (95%). במדינה קיימים מספר מיעוטים הכוללים את הגרמנים, צוענים, הונגרים, אוקראינים ופולנים.

אחרי חלוקת צ'כוסלובקיה בשנת 1993, נותר מיעוט של סלובקים ברפובליקה הצ'כית והם מהווים כ-2% מכלל האוכלוסייה. יש לציין כי הגבול בין צ'כיה לסלובקיה נותר פתוח למעבר חופשי לאזרחי צ'כוסלובקיה לשעבר.

השפה הרשמית במדינה היא השפה הצ'כית, והיא מכונה לפעמים גם "בוהמית". הצ'כית היא שפה סלאבית מערבית, מתוך קבוצת השפות הסלאביות של משפחת השפות ההודו אירופאיות.

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות


קישורים חיצוניים

תבנית:Link FA

תבנית:Link FA