סויוז T-13

סויוז T-13
Союз Т-13

צוות החללית (בהמראה)
נתוני משימה
מטרה מרכזית	עגינה בתחנת החלל סאליוט 7 והחזרתה לפעילות
כן שיגור	קוסמודרום בייקונור כן שיגור מס' 1
שיגור	6 ביוני 1985 06:39:52 UTC
נחיתה	26 בספטמבר 1985 09:52:00 UTC
משך המשימה	112 ימים, 3 שעות, 12 דקות 0 שניות
נתוני חללית
מסת החללית	6,850 ק"ג
משגר	סויוז U2
נתוני מסלול
מספר הקפות	1774 הקפות
אפהליון	222 ק"מ (כדור הארץ)
פריהליון	198 ק"מ (כדור הארץ)
זמן הקפה	88.7 דק'
נטיית מסלול	51.6 מעלה
צוות
אנשי צוות	ולדימיר דז'ניבקוב, ויקטור סביניך, גאורגי גרצ'קו
משימות קשורות
משימה קודמת סויוז T-12 משימה הבאה סויוז T-14
מזהים
מספר קטלוג לוויינים	15804
מאגר המידע הלאומי	1985-043A

סויוז T-13 (ברוסית: Союз Т-13) הייתה חללית מסדרת סויוז, שהמריאה ב-6 ביוני 1985 מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן לתחנת החלל סאליוט 7.

צוות

צוות המראה

• ולדימיר דז'ניבקוב - מפקד
• ויקטור סביניך - מהנדס טיסה

צוות נחיתה

• ולדימיר דז'ניבקוב - מפקד
• גאורגי גרצ'קו - מהנדס טיסה

צוות גיבוי

• לאוניד פופוב - מפקד
• אלכסנדר אלכסנדרוב - מהנדס טיסה

תיאור המשימה

"סויוז T-13" שוגרה ב-6 ביוני 1985 מקוסמודרום בייקונור. החללית נבנתה על ידי תאגיד הטילים והחלל אנרגיה. זו הייתה חללית סויוז מדגם סויוז-T. השיגור בוצע מכן שיגור מס' 1 בעזרת משגר סויוז U.

החללית ביצע עגינה בתא עגינה קדמי של תחנת החלל סליוט 7 ב-8 ביוני. תחנת החלל הייתה במצב תקלה משמעותית וללא שליטה. בהדרגה הצוות עבר לתחנת החלל והחל בפעילויות תיקון. לאחר שתחנת החלל חזרה למצב תקין, הצוות התחיל לעבוד לפי תוכנית ניסויים.

ב-18 בספטמבר לתחנת החלל התחברה חללית סויוז T-14. לאחר 110 ימי טיסה ולדימיר דז'ניבקוב ביחד עם גאורגי גרצ'קו חזרו בחללית "סויוז T-13" לכדור הארץ.

פעילות משלחת מס' 4 לתחנת החלל סאליוט 7

רקע

מאז שצוות סויוז T-12 עזב תחנת החלל סאליוט 7 היא פעלה באופן אוטונומי. בפברואר 1985 התרחשה תקלה במערכת הקשר ולא היה ניתן יותר להעביר פקודות לתחנת החלל. צוות בקרה החליט להפעיל את המשדר מחדש. כתוצאה מכך התרחשה תקלה בכלל מערכת החשמל של תחנת החלל והיא נותרה ללא מקורות חשמל.

לאחר הערכת מצב הוחלט לבצע משימה תיקון. בחללית "סויוז T-13" הותקנו מערכות לשיפור יכולת עגינה ידנית, הוגדל מלאי דלק, מים ומזון במטרה להגדיל יכולת טיסתו עצמאית. כתוצאה מכך הוא היה יכול לכלול זוג אנשי צוות בלבד.

ב-8 ביוני החללית התקרבה לתחנת החלל ובמרחק של 4.4 ק"מ התהליך עבר לידני. לאחר מספר תמרונים העגינה לתא עגינה קדמי הסתיימה בהצלחה.

תיאור פעילות

לאחר עגינה מוצלחת ופתיחת פתחים התברר שהטמפרטורה בתוך תחנת החלל היא כ-3–5 מעלות מתחת לאפס. כמו כן הפאנלים סולאריים של תחנת החלל לא היו מכוונים לשמש ולא היו מסוגלים לספק חשמל לתחנה. מלאי המים שהיה קיים הוקפא.

החלו פעילויות לחידוש עבודת תחנת החלל. בניגוד למקובל עבודות בתוך התחנה היו מבוצעות על ידי קוסמונאוט בודד והשני היה בעתודה בתוך החללית.

ב-10 ביוני בעזרת מדחפי החללית שונה מסלול תחנת החלל ופאנל סולארי שלה החל לפעול. קוסמונאוטים בדקו מצברים של תחנת החלל והחלו בטעינתם.

ב-11 ביוני מצברים החלו לפעול והיה ניתן להפעיל מערכות תאורה, ניקוי אוויר, חימום ומערכות בקרה שונות.

ב-12 ביוני מים במערכות התחנה התחממו ועברו למצב נוזלי. באותו יום לראשונה בוצע שידור טלוויזיה מתחנת החלל. הקוסמונאוטים הופיעו ללא בגדים חמים במטרה להציג מצב תקין.

ב-14 ביוני פעולות תיקון הסתיימו ותחנה חזרה לפעילות מלאה ותקינה.

ב-23 ביוני לתא עגינה אחורי של תחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 24. עם החללית הגיעו 2,300 ק"ג אספקה וציודים להחלפת ציוד פגום.

ב-15 ביולי חללית מטען פרוגרס 24 התנתקה מתחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.

ב-21 ביולי לתחנת החלל הגיעה חללית מטען TKS (שוגרה בשם "קוסמוס 1669"). עם החללית הגיע מטען שכלל פאנל סולארי חדש וחליפות חלל משודרגות.

ב-2 באוגוסט דז'ניבקוב וסביניך ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5 שעות. במהלך פעילות זו הותקן פאנל סולארי חדש.

ב-18 בספטמבר לתחנת החלל התחברה חללית סויוז T-14 (ולדימיר ואסיוטין היה מפקד צוות). החל הליך העברת אחריות על תחנת החלל צוות החדש.

ב-26 בספטמבר חללית "סויוז T-13" עזבה את תחנת החלל על סיפונה היה ולדימיר דז'ניבקוב ביחד עם גאורגי גרצ'קו.

סביניך נותר בתחנת החלל והצטרף למשלחת מס' 5.

חללית סויוז T-14 נותרה מחוברת כחללית חירום.

בתרבות

על פעילות לתיקון תחנת החלל צולמו 3 סרטים תיעודיים.

בשנת 1999 סביניך פרסם ספר בו תיאר את האירועים.

בשנת 2017 צולם סרט "סאליוט 7" שזכה במספר פרסים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סויוז T-13 בוויקישיתוף

• נתוני המשימה
• נתונים מאנציקלופדיית החלל
• תיאור פעילות משלחת מס' 4