עמנואל שרפנטייה

עמנואל שרפנטייה
Emmanuelle Charpentier
לידה	11 בדצמבר 1968 (בת 55); ז'וביזי-סור-אורז', צרפת
ענף מדעי	ביוכימיה
מקום מגורים	צרפת, אוסטריה, שוודיה
מקום לימודים	אוניברסיטת פייר ומארי קירי (1995); מכון פסטר (1995) ;
מוסדות	Max Planck Unit for the Science of Pathogens (1 בינואר 2018); אוניברסיטת וינה; מכון מקס פלאנק לפתוגנים; אוניברסיטת אומאו; בית הספר לרפואה של הנובר ;
פרסים והוקרה	ראו פרסים והוקרות
	https://www.mpg.de/9343753/infektionsbiologie-charpentier האתר הרשמי
תרומות עיקריות
	שימוש בקריספר להנדסה גנטית

עמנואל שרפנטייה (בצרפתית: Emmanuelle Charpentier; נולדה ב-11 בדצמבר 1968) היא ביוכימאית צרפתייה, המכהנת כראש מכון מקס פלאנק לפתוגנים (אנ') בברלין. כלת פרס וולף לרפואה לשנת 2020 על "פענוח וניתוב מחדש של מערכת החיסון החיידקית CRISPR/Cas9 לעריכה של הגנום",^[1] וכלת פרס נובל לכימיה לשנת 2020 (יחד עם ג'ניפר דאודנה).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרפנטייה נולדה בז'וביזי-סור-אורז' שבחבל איל-דה-פראנס בצרפת. בשנים 1986–1992 למדה ביולוגיה, ביוכימיה וגנטיקה באוניברסיטת פייר ומארי קירי וסיימה תואר שלישי. לאחר מכן שימשה עוזרת הוראה במוסד. היא למדה במכון פסטר (1992–1995) ובמרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג (1993–1995). כעמיתת מחקר שהתה במכון פסטר (1995–1996), באוניברסיטת רוקפלר (1996–1997), עבדה במרכז הרפואי של אוניברסיטת ניו יורק (1997–1999), בבית החולים לילדים סנט ג'וד בממפיס (1999) ובמכון סקירבול בניו יורק (1999–2002). לאחר ששבה לאירופה מונתה לראש מעבדה באוניברסיטת וינה. היא עבדה במעבדות מקס פרוץ באוסטריה וב-2009 עברה לאוניברסיטת אומאו בשוודיה. בשנים 2013–2015 שימשה ראש מחלקה במרכז הלמהולץ למחקר זיהומים.

ב-2015 מונתה לראש מחלקה במכון מקס פלאנק לביולוגיית זיהומים. ב-2018 הקימה יחד עם אגודת מקס פלאנק את המכון לפתוגנים אותו היא מנהלת.

שרפנטייה התפרסמה בזכות עבודתה עם ג'ניפר דאודנה בנושא הקריספר. ב-2012 פורסם בכתב העת Science, מאמרן שכתבו יחד עם ארבעה חוקרים נוספים, על המחקר פורץ הדרך בתחומו. המאמר תחת הכותרת "A Programmable Dual-RNA–Guided DNA Endonuclease in Adaptive Bacterial Immunity", הראה לראשונה את השימוש בקריספר לחיתוך DNA.^[2]

שרפנטייה היא המייסדת של החברות "CRISPR Therapeutics" ו-"ERS Genomics" שהוקמו במטרה לקדם פיתוח טכנולוגיות הנדסה גנטית של CRISPR-Cas9 ליישומים ביוטכנולוגיים וביו רפואיים.

ב-2020 זכתה בפרס נובל לכימיה יחד עם ג'ניפר דאודנה על חלקן בפיתוח השיטה לעריכה גנטית - קריספר.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרפנטייה זכתה לאורך הקריירה בפרסים והוקרות רבים, בהם:

2011 - פרס פרנסטרום למדענית המבטיחה
2014 - פרס גוראן גוסטפסון מטעם האקדמיה המלכותית השוודית למדעים
2014 - פרס גבאי לביוטכנולוגיה ורפואה (אנ')
2014 - פרס ד"ר פול ינסן למחקר בתחום הביו-רפואה (אנ')
2015 - פרס לואי-ז'נטט למחקר בתחום הביו-רפואה (אנ')
2015 - פרס פריצת דרך במדעי החיים
2015 - פרס נסיך אסטוריאס למחקר טכני ומדעי
2015 - נבחרה לטיים 100
2015 - פרס ארנסט יונג למדעי ביו-רפואה (אנ')
2015 - פרס גרובר בגנטיקה
2015 - פרס מאסרי
2015 - נבחרה לעמיתה זרה באקדמיה המלכותית השוודית למדעים^[3]
2016 - מקום חמישי בבחירה לאיש השנה של המגזין "טיים"
2016 - פרס HFSP ע"ש יסוהירו נקסונה
2016 - פרס טאנג
2016 - פרס לוריאל-אונסק"ו לנשים במדע (אנ')
2016 - פרס מיינבורג (אנ')
2016 - פרס קרן וורן אלפרט (אנ')
2016 - פרס קרן גיירדנר (אנ')
2016 - פרס פול ארליך ולודוויג דרמשטאדטר (אנ')
2016 - מדליית ג'ון סקוט יחד עם פנג ז'נג וג'ניפר דאודנה
2017 - פרס יפן
2017 - פרס המרכז הרפואי אולבני
2018- פרס קוולי לננוטכנולוגיה
2019 - פרס הארווי, יחד עם פנג ז'נג וג'ניפר דאודנה^[4]
2020 - פרס וולף לרפואה, יחד עם ג'ניפר דאודנה
2020 - פרס נובל לכימיה, יחד עם ג'ניפר דאודנה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא עמנואל שרפנטייה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של עמנואל שרפנטייה (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של עמנואל שרפנטייה

עמנואל שרפנטייה, ברשת החברתית LinkedIn
עמנואל שרפנטייה, באתר פרס נובל (באנגלית)
עמנואל שרפנטייה באתר מכון פלאנק
עמנואל שרפנטייה אתר אוניברסיטת אומאו
גלי וינרב, ‏הכירו את המדעניות זוכות פרס נובל והתגייסותן למאבק בקורונה, באתר גלובס, 15 באפריל 2020
עמנואל שרפנטייה, באתר פרס נובל (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ עמנואל שרפנטייה, באתר קרן וולף
^ המאמר
^ אתר האקדמיה
^ הטכניון מעניק את פרס הארווי, 7 באוקטובר 2019, אתר הטכניון

[1] עמנואל שרפנטייה, באתר קרן וולף

[2] המאמר

[3] אתר האקדמיה

[4] הטכניון מעניק את פרס הארווי, 7 באוקטובר 2019, אתר הטכניון

[1]

[2]

[3]

[4]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023)