קברות התאווה
קברות התאווה הוא שם מקום במדבר פארן, והתחנה ה-13 של עם ישראל בנדודיהם במדבר, לאחר יציאת מצרים. על פי ספר במדבר פרק י"א, בקברות התאווה מרדו בני ישראל נגד האלוהים ונגד משה, כשהעילה לכך היא העדר הבשר והירקות שהיו להם במצרים. אלוהים נענה לבקשת העם ודאג להסיע אליהם באמצעות הרוח להקות של שליו שהיו בדרכן לנחות בחופי צפון חצי האי סיני. עם זאת, נגף ה' את המתאווים לבשר והמית בהם רבים כעונש על תלונתם וכפיות טובתם. בעקבות תלונתם של ישראל, ופנייתו של משה אל האלוהים שהוא זקוק לתמיכה הנהגתית מגשרת של זקני העם, הוקמה הסנהדרין הראשונה שסייעו למשה בהעברת המסרים האלוהיים לעם, ובהנהגת עם ישראל.
על פי המסופר בפרשת בהעלותך, נסעו בני ישראל ממדבר סיני, למדבר פארן. קברות התאווה הייתה תחנתם הראשונה מאז עזבו את הר סיני, כשנה לאחר מעמד הר סיני.
חטא המתאוים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האספסוף, הערב רב שבעם ישראל, מאס במן ודרש בשר, מכיוון שהמן היה כל כך טוב עד שלא גרם לאוכליו להזדקק לצרכיהם[דרוש מקור], והם פירשו את העובדה שלא זקוקים לעשות צורכיהם מכיוון שזהו "לחם קלוקל", או משום טעמו השונה, וחוסר הגוון (וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל--בִּלְתִּי, אֶל-הַמָּן עֵינֵינוּ).[1] הם משכו אחריהם את כל עם ישראל, ויחד בכו בפני משה ואהרון שהם רוצים לחזור למצרים, בגלל האוכל ה"מגוון" שהיה שם, לחם ששמו אותו מעל הבשר וקיבל את ריחו[דרוש מקור]. בעקבות מריבה זו משה התייאש, ואמר לה' שהוא לא יכול להנהיג את העם לבד, ואם ה' לא יתן לו עזר, הוא מעדיף למות.[2]
הקמת הסנהדרין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה' שעה לתפילתו של משה, ואמר לו לאסוף שבעים איש מהטובים שבעם ולהביא אותם למשכן. שם יתן ה' עליהם רוח נבואה, והם יעזרו למשה לשפוט את העם כאשר ביקש. וכן אמר ה' למשה להכין את העם לכך שמחר הם עומדים לאכול בשר. ואכן כך עשה משה.[3]
שניים מבין האנשים שלא אסף משה אלא החליט להשאירם במחנה, אלדד ומידד, התנבאו במחנה אפילו שמשה לא זימן אותם למשכן להתנבא. כאשר שמע זאת יהושע בן נון, המליץ למשה לכלוא אותם, אך משה לא הסכים ואמר: "מי יתן כל עם ה' נביאים"- השאיפה הנעלה היא שכל העם יהיו נביאים למרות שלא זומנו, ועד שיש לפחות שניים כאלה, אכלא אותם?![4]
עונש המתאוים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה' שלח למתאוים שרצו בשר, שליו בכמות גדולה כל כך, עד שכל אחד היה יכול לאסוף כמה עומרים שרצה על ידי הושטת היד בלבד. ואז כש"הבשר עודנו בין שיניהם"- עוד לא הספיקו אפילו לבלוע, ה' הכה בעם מכה גדולה מאוד על זה שמרדו בו ולא סמכו עליו שהמן הוא טוב. על שם המעשה הזה נקרא מקום זה "קברות התאווה".[5]
חטא המתאוננים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – חטא המתאוננים, תבערה (אתר מקראי)
בתחילת פרק י"א בספר במדבר, לפני תיאור חטא המתאווים בקברות התאווה, מספרת התורה על חטא המתאוננים שאירע במקום שנקרא לאחר המעשה בשם 'תבערה'. ע"פ פשט הפסוקים ולדעת רוב המפרשים, מדובר במקום שונה מקברות התאווה. אולם קיים פירוש הרואה בשני השמות הללו תיאורים שונים של אותו מקום הרומז לאותו המאורע משתי זוויות ראייה שונות.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלחנן סמט, מנהיגות במשבר דיני בעלי החיים, באתר "דעת"
- דניאל שמואלי, קברות התאווה מתלונה לכפירה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- אביה הכהן, קברות התאווה - למשמעותו של סיפור מקראי (אורכב 20.02.2018 בארכיון Wayback Machine), "דעות", 2 (אב תשנ"ח), עמ' 23–25
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קודמת: מדבר סיני |
נדודי בני ישראל במדבר | הבאה: חצרות |