לא תתורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לא תתורו
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ט
ברייתא ספרי, במדבר ט"ו, ל"ט
משנה תורה הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכות א'-ג'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו מ"ז
ספר החינוך, מצווה שפ"ז
מקורות נוספים מלבי"ם על במדבר ט"ו, ל"ט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לא תתורו היא מצוות לא תעשה מהתורה האוסרת על הליכה אחר דברים אסורים או כאלה העלולים להביא את האדם לדבר עבירה. מצווה זו היא המקור העיקרי לאיסור הסתכלות בערווה והרהור עבירה.

מקור המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המצווה בפסוק בספר במדבר בסוף פרשת ציצית: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם. למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלהיכם" [1].

בספרי פירשו את הפסוק: "'ולא תתורו אחרי לבבכם' - זו מינות, ...'ואחרי עיניכם' - זו זנות, שנאמר '[וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו], אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי הִיא יָשְׁרָה בְּעֵינֵי' (שופטים יד, ג)"[2]. פרשנות דומה קיימת בתלמוד ירושלמי שבו נאמר: "'לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' - אמר רבי לוי: ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה, דכתיב (משלי כג) "תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה" - אמר הקב"ה אי יהבת לי לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי (=אם נתת לי את לבך ועיניך, אני יודע שאתה שלי)."[3].

במניין המצוות של ספר החינוך נמנית מצווה זו במצווה שפ"ז - "איסור ההליכה לרעה אחר מחשבת הלב ומראה העיניים" - "שלא ירדוף האדם אחר מראה עיניו" (ואילו ברמב"ם לאו מ"ז ובסמ"ג לאו ט"ו)[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ט.
  2. ^ ספרי על במדבר טו לט
  3. ^ ירושלמי ברכות א ה
  4. ^ נראה שעיקרו של הלאו הוא הנתירה אחרי מחשבות הלב וראית העיניים באמונות זרות ומחשבות שליליות כפי שמרחיב בכך ספר החינוך. מונה המצוות מציינים כי בלאו זה אין מלקות, מכיוון שייתכן שלא יהיה בו מעשה