פרשת במדבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Arrow r.svg במדבר Arrow l.svg
פסוקים: במדבר, א', א' - ד', כ'
מס' פסוקים: 159
תוכן: נשיאי השבטים, מפקד הגברים לפי שבטים, חלוקת השבטים למחנות, תיאור תפקידם ומספרם של שבט לוי, פדיון בכורות, תפקיד משפחת קהת
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
בני כל העדות הושע, א', א' - ב', כ"ב
מניין בני ישראל

פרשת במדבר היא פרשת השבוע הראשונה בספר במדבר. היא מתחילה בראש הספר (במדבר, א', א') ומסתיימת בפרק ד', פסוק כ'.

בפרשת במדבר יש 159 פסוקים, מה שמציב אותה במקום ה-3 מבין כל 54 פרשות השבוע מבחינת מספר הפסוקים. היא מחולקת ל-30 פרשיות (מיקום 4), מתוכן 23 פרשיות פתוחות ו-7 סתומות, לעומת זאת בפרשה זו אין כלל מצוות.

זו הפרשה האחרונה או אחת לפני אחרונה שנקראת במהלך ספירת העומר.

לרוב יקראו את פרשת במדבר לפני או אחרי ראש חודש סיוון

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה עוסקת בעיקר במניינים ובמִפקדים של בני ישראל ושבטיו.

הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר העוסקות בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מהר סיני אל ארץ ישראל.

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפטרה היא בספר הושע, פרק ב', פסוקים א'-כ"ב. ההפטרה נפתחת בפסוק "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא יִמד ולא ייספר", המתקשר למניין בני ישראל בפרשה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]