פרשת פינחס
|
|||||
| פסוקים: | במדבר, כ"ה, י' - ל', א' | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מס' פסוקים: | 168 | ||||
| תוכן: | שכרו של פנחס וציווי להילחם במדיין, מפקד וחלוקת הנחלות, תלונת בנות צלופחד, מינוי יהושע בן נון כיורשו של משה, פרשת הקורבנות | ||||
| מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך | |||||
|
|||||
| הפטרה | |||||
| בני כל העדות | מלכים א', י"ח, מ"ו - י"ט, כ"א | ||||
פָּרָשַׁת פִּנְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק י' ומסתיימת בפרק ל', פסוק א'. פרשת פנחס היא השנייה באורכה מבין פרשות השבוע, ויש בה 168 פסוקים. לרוב קוראים את הפרשה בסמוך לשבעה עשר בתמוז.
תוכן עניינים
נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פנחס ומדיין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהמשך לתיאור חטא בעל פעור שבפרשה הקודמת (בלק), פנחס מקבל שכר מה' על מעשה הקנאות שעשה, שהביא לעצירת המגפה: "לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם ". ה' גם מצווה את משה רבנו ואת עם ישראל להילחם במדין ולנקום על הרעה שגרמו.
חלוקת הנחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המגפה, ה' מצווה לערוך מפקד נוסף של בני ישראל לפי משפחות, לקראת הכניסה לארץ ישראל וחלוקת הנחלות. לאחר תיאור משפחות ישראל על פי המפקד, מתוארת מצוקתן של בנות צלפחד. בנות צלפחד קובלות על כך שלפי החוק הפורמלי לא יקבלו נחלה, כי אין להן אחים. ה' נענה לפנייתן וקובע שגם נשים יוכלו לנחול נחלה, אם אביהן מת בלא בנים.
ירושת משה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה מצטווה לעלות להר העברים ולצפות על ארץ ישראל, שאליה לא ייכנס. לאחר מכן ה' מצווה על משה למנות מנהיגים שיחליפו אותו לאחר מותו, "וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה". משה ממנה את יהושע בן נון ליורשו בפני הכהן הגדול ובפני כל עדת ישראל, לפי ציווי של ה'.
פרשת הקורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרשה הלכתית ארוכה ובה ציווי על קורבן התמיד ופירוט כל קורבנות המוספים של החגים.
הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השבת שבה קוראים את פרשת פנחס עשויה לחול לפני צום שבעה עשר בתמוז או אחריו. אם היא חלה אחריו, אז היא אחת משבתות "תלתא דפורענותא", ואז קוראים הפטרה מעניין חורבן בית המקדש. קוראים בספר ירמיהו, מפרק א', פסוק א' עד פרק ב', פסוק ג'. זו נבואת ההקדשה של ירמיהו, ובה נאמר לו שהוא עתיד לנבא על חורבן בית המקדש ועל חטאי ירושלים.
אם השבת חלה לפני שבעה עשר בתמוז, קוראים בספר מלכים א', מפרק י"ח, פסוק מ"ו עד פרק י"ט, פסוק כ"א, שם מתוארות קורותיו של אליהו הנביא אחרי מעשה הקנאות שעשה בהר הכרמל (על רקע דרשת חז"ל ש"פנחס הוא אליהו"): הנבואה שקיבל בהר סיני ופגישתו עם אלישע.
ההבדל בין שני המפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרשת פנחס, לקראת הכניסה לארץ ישראל, נערך מפקד מבני ישראל. בפרק כ"ו מובאת הסיבה לכך:
וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לָאֵלֶּה, תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. לָרַב, תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ, וְלַמְעַט, תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ, אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו, יֻתַּן נַחֲלָתוֹ. אַךְ-בְּגוֹרָל, יֵחָלֵק אֶת-הָאָרֶץ, לִשְׁמוֹת מַטּוֹת-אֲבֹתָם, יִנְחָלוּ. עַל-פִּי, הַגּוֹרָל, תֵּחָלֵק, נַחֲלָתוֹ- בֵּין רַב, לִמְעָט.
המטרה לחלק את הארץ לפי "מספר" השמות. לתכנן את חלוקת הארץ לנחלות משפחתיות. ואילו, בפרשת במדבר, לפי ספר במדבר, פרק א' המטרה היא לפקוד כל זכר, יוצאי צבא מבן 20 שנה ומעלה. וכך כתוב:
שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם- בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל- תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן .
אחת מהסיבות לעריכת מפקד היא הערכת המצבה של הכוח האדם הצבאי.
כאשר אנו משווים את התוצאות של שני המפקדים, אנו מקבלים ממצא מפתיע, חלפו כמעט 40 שנה וכמעט אין הבדל במספר הנפקדים: המפקד הראשון: "וַיִּהְיוּ, כָּל-הַפְּקֻדִים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף, וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים; וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וַחֲמִשִּׁים" - דהיינו - 603,550.[1]המפקד השני: "שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף, וָאָלֶף; שְׁבַע מֵאוֹת, וּשְׁלֹשִׁים" - דהיינו, 601,730 .[2]
יש להדגיש שהמניין הכללי אמנם דומה, אך במניינם של השבטים כשלעצמם יש שינויים בין המפקדים - חלקם גדולים. למשל, שבט שמעון פחת בכשני שלישים (מ-59,600 ל-22,200). שבט מנשה גדל בכ-20,000 איש (מ-32,200 ל-52,700).
ד"ר יצחק מייטליס[3], מעלה השערה לגבי הסיבה להבדל:[4] במפקד הראשון פקדו רק את הגברים בני עשרים ומעלה ואילו במפקד השני פקדו את ראשי המשפחות. המונח "כל זכר בהם" לא מופיע במטרת המפקד השני ולכן בנות צלפחד שהן ראשי משפחות יכולות לבוא ולתבוע נחלה.
המסקנה היא שמספר בני ישראל במדבר התמעט במידה ניכרת. להערכת יצחק מייטליס "מספרם הכולל ( של בני ישראל) במפקד השני היה כרבע מהמספר במפקד הראשון". אם נסקור את האירועים במדבר אכן היו שורה של אסונות שגרמו לאבדן בנפש: בתבערה, בקברות התאוה, בחטא המעפילים, במגפה בעקבות מחלוקת קורח, במעשה הנחשים והשרפים ובעקבות הזנות של בנות מואב. בנוסף, דור המדבר (כל האנשים שהיו בני עשרים ומעלה בשעת חטא המרגלים), נמחה כולו, חוץ מיהושע בן נון וכלב בן יפונה.
החוקר מוצא לממצא שלו תמיכה ממקור נוסף: המלחמות הראשונות שערך יהושע בארץ ישראל. אם היו 600,000 יוצאי צבא הרי היה מדובר בצבא ענקי. בקרב על העי מדובר על 30,000 איש.[5] אפילו דבורה הנביאה מדברת על: " מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף בישראל".[6]
מסכם עורך הכתבה במקור ראשון: עיון בשני המפקדים שבספר במדבר מעלה שאלות רבות, שהתשובה עליהן מפתיעה, ומעידה על ירידה דמוגרפית דרמטית. ביטוי מספרי לכך מביא ד"ר יצחק מייטליס: "עם ישראל היה עם רב, אך לא בסדר גודל של כשני מיליון נפש ומעלה, כפי שהיה במפקד הראשון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטקסט:
- פרשת פינחס - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת פינחס, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת פינחס, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת פינחס
- פרשת פינחס, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת פינחס, באתר "כיפה"
- פרשת פינחס עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת פינחס, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפיה על פרשת פינחס, באתר "בינינו"
- פרשת פינחס, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת פינחס", באתר ויקישיבה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרשיות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |
 |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |
