פרשת פינחס

פינחס
פסוקים:	במדבר, כ"ה, י' – ל', א'
מס' פסוקים:	168
תוכן:	שכרו של פינחס וציווי להילחם במדיין, מפקד וחלוקת הנחלות, תלונת בנות צלופחד, מינוי יהושע בן נון כיורשו של משה, פרשת הקורבנות
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (6)  לא תעשה (0) דיני נחלות, קורבן התמיד, מוסף של שבת, מוסף של ראש חודש, מוסף של שבועות, תקיעת שופר בראש השנה
הפטרה
מלכים א', י"ח, מ"ו – י"ט, כ"א

בנות צלפחד בפני משה

משה מברך את יהושע בפני הכהן הגדול

פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק י' ומסתיימת בפרק ל', פסוק א'. פרשת פינחס היא השנייה באורכה מבין פרשות השבוע, ויש בה 168 פסוקים. לרוב קוראים את הפרשה בסמוך לשבעה עשר בתמוז.

נושאים בפרשה

פינחס ומדין

בהמשך לתיאור חטא בעל פעור שבפרשה הקודמת (בלק), פינחס מקבל שכר מה' על מעשה הקנאות שעשה, שהביא לעצירת המגפה: "לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם". ה' גם מצווה את משה רבנו ואת עם ישראל להילחם במדין ולנקום על הרעה שגרמו.

חלוקת הנחלות

תצפית מהר נבו על ארץ ישראל. השלט מפרט את הכיוון והמרחק אל הערים הגדולות.

לאחר המגפה, ה' מצווה לערוך מפקד נוסף של בני ישראל לפי משפחות, לקראת הכניסה לארץ ישראל וחלוקת הנחלות. לאחר תיאור משפחות ישראל על פי המפקד, מתוארת מצוקתן של בנות צלפחד. בנות צלפחד קובלות על כך שלפי החוק הפורמלי לא יקבלו נחלה, כי אין להן אחים. ה' נענה לפנייתן וקובע שגם נשים יוכלו לנחול נחלה, אם אביהן מת בלא בנים.

ירושת משה

משה מצטווה לעלות להר העברים ולצפות על ארץ ישראל, שאליה לא ייכנס. לאחר מכן ה' מצווה על משה למנות מנהיגים שיחליפו אותו לאחר מותו, "וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה". משה ממנה את יהושע בן נון ליורשו בפני הכהן הגדול ובפני כל עדת ישראל, לפי ציווי של ה'.

פרשת הקורבנות

פרשה הלכתית ארוכה ובה ציווי על קורבן התמיד ופירוט כל קורבנות המוספים של החגים.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת פינחס יכולה לחול בשבעה תאריכים שונים:

• שנת השג - י"ד בתמוז
• שנת החא - ט"ז בתמוז
• שנת זשה ושנת בחה, שנת בשה ושנת גכה - י"ט בתמוז
• שנת זחג, שנת זשג ושנת בחג - כ"א בתמוז
• שנת השא ושנת זחא - כ"ג בתמוז
• שנת הכז - כ"ד בתמוז
• שנת בשז ושנת גכז - בארץ ישראל י"ז בתמוז, בחוץ לארץ כ"ד בתמוז

הפטרה

השבת שבה קוראים את פרשת פינחס עשויה לחול לפני צום שבעה עשר בתמוז או אחריו. אם השבת חלה לפני שבעה עשר בתמוז (ובמנהג איטליה אפילו כשחל אחרי י"ז בתמוז), קוראים בספר מלכים א', מפרק י"ח, פסוק מ"ו עד פרק י"ט, פסוק כ"א (בנוסח רומניא סיימו פסוק ט"ז), שם מתוארות קורותיו של אליהו הנביא אחרי מעשה הקנאות שעשה בהר הכרמל (על רקע דרשת חז"ל ש"פינחס הוא אליהו"), הנבואה שקיבל בהר סיני, ופגישתו עם אלישע.

אם היא חלה אחריו, אז היא אחת משבתות "תלתא דפורענותא", ואז קוראים ברוב הקהילות הפטרה מעניין חורבן בית המקדש, במקום את הפטרת הפרשה. הפטרת הפורענות הראשונה, הנקראת בשנים אלה בפרשת פינחס, היא בספר ירמיהו, מפרק א', פסוק א' עד פרק ב', פסוק ג' (התימנים מסיימים בפרק א', פסוק י"ט). זו נבואת ההקדשה של ירמיהו, ובה נאמר לו שהוא עתיד לנבא על חורבן בית המקדש ועל חטאי ירושלים.

ההבדל בין שני המפקדים

בפרשת פינחס, לקראת הכניסה לארץ ישראל, נערך מפקד מבני ישראל. בפרק כ"ו מובאת הסיבה לכך:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ, וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ, אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ. אַךְ-בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת-הָאָרֶץ, לִשְׁמוֹת מַטּוֹת-אֲבֹתָם יִנְחָלוּ. עַל-פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט.

— ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוקים נ"ב-נ"ו

המטרה לחלק את הארץ לפי "מספר" השמות. לתכנן את חלוקת הארץ לנחלות משפחתיות. ואילו בפרשת במדבר, לפי ספר במדבר, פרק א' המטרה היא לפקוד כל זכר, יוצאי צבא מבן 20 שנה ומעלה. וכך כתוב:

שְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל, תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן.

— ספר במדבר, פרק א', פסוקים ב'-ג'

אחת מהסיבות לעריכת מפקד היא הערכת המצבה של כוח האדם הצבאי.

כאשר משווים את התוצאות של שני המפקדים, מקבלים ממצא מפתיע: חלפו כמעט 40 שנה ולמרות זאת, כמעט אין הבדל במספר הנפקדים: המפקד הראשון: "וַיִּהְיוּ כָּל-הַפְּקֻדִים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים" - דהיינו 603,550.המפקד השני: "שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וָאָלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים" - דהיינו 601,730.

יש להדגיש שהמניין הכללי אמנם דומה, אך במניינם של השבטים כשלעצמם יש שינויים בין המפקדים - חלקם גדולים. למשל, שבט שמעון פחת בכשני שלישים (מ-59,600 ל-22,200). שבט מנשה גדל בכ-20,000 איש (מ-32,200 ל-52,700).

ד"ר יצחק מייטליס משער כי הסיבה להבדל היא שבמפקד הראשון פקדו רק את הגברים בני עשרים ומעלה ואילו במפקד השני פקדו את ראשי המשפחות, גם אם מדובר בנשים או בצעירים יותר. המונח "כל זכר בהם" לא מופיע במטרת המפקד השני ולכן בנות צלפחד שהן ראשי משפחות יכולות לבוא ולתבוע נחלה. הוא מסיק כי מספר בני ישראל לקראת תום תקופת הנדודים במדבר התמעט במידה ניכרת, בעקבות מספר מגפות שהכה בהם ה' ומתוארות לאורך ספר במדבר, ובעיקר העונש על חטא המרגלים, שבו נמחה רוב דור המדבר. מייטליס מביא ראיה לדעתו ממספרם הנמוך של הלוחמים שהשתתפו בקרב על העי בספר יהושע.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

• פרשת פינחס, באתר ויקיטקסט
• פרשת פינחס - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת פינחס, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת פינחס, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• גיליונות נחמה לפרשת פינחס
• פרשת פינחס, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• פרשת פינחס, באתר "כיפה"
• פרשת פינחס עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת פינחס, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת פינחס, באתר "בינינו"
• פרשת פינחס, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת פינחס", באתר ויקישיבה
• דברי תורה לפרשת פינחס באתר ישיבת הר ברכה
• שיעורים לצפייה על פרשת פינחס, באתר "התנועה הרפורמית"
• תכנים על פרשת פינחס, באתר של סיון רהב-מאיר