ארגון הבריאות העולמי – הבדלי גרסאות

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏פרוייקטים מרכזיים: הרחבה, הוספת מקור
←‏פרוייקטים מרכזיים: הרחבה, הוספת מקור
שורה 96: שורה 96:
1967: ארגון הבריאות העולמי מקים את תכנית מיוחדת למחקר והדרכה [[מחלות טרופיות]] (TDR Special Programme for Research and Training in Tropical Diseases). התוכנית היא שיתוף פעולה בין ה-WHO הבנק העולמי, יוניסיף ו-[[תכנית פיתוח של האו"ם|UNDP]]. מטרת התוכנית היא לקדם את הטיפול במחלות עוני.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.who.int/tdr/about/en/|כותרת=TDR {{!}} About us|אתר=WHO|תאריך_וידוא=2020-07-21}}</ref>
1967: ארגון הבריאות העולמי מקים את תכנית מיוחדת למחקר והדרכה [[מחלות טרופיות]] (TDR Special Programme for Research and Training in Tropical Diseases). התוכנית היא שיתוף פעולה בין ה-WHO הבנק העולמי, יוניסיף ו-[[תכנית פיתוח של האו"ם|UNDP]]. מטרת התוכנית היא לקדם את הטיפול במחלות עוני.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.who.int/tdr/about/en/|כותרת=TDR {{!}} About us|אתר=WHO|תאריך_וידוא=2020-07-21}}</ref>


1974: השקת התוכנית לחיסון ילדים במטרה לחסן ילדים בכל העולם. התוכנית הוטמעה בכל המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי. כעשור לאחר תחילת התוכנית WHO פרסמה לוח חיסונים הכולל מועדים וזמנים לחיסונים.<ref>{{צ-מאמר|שם=World Health Organization Expanded Programme on Immunization: Progress and Evaluation Report|קישור=https://nyaspubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1749-6632.1989.tb27358.x|כתב עת=Annals of the New York Academy of Sciences|שנת הוצאה=1989|עמ=45–68|כרך=569|doi=10.1111/j.1749-6632.1989.tb27358.x|מחבר=R. H. Henderson}}</ref> ב-1997, תוכנית החיסונים הגיע לכיסוי גלובלי של כ- 80%. אולם, במדינות שונות אחוז הילדים המחוסנים משתנה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Facilitating the WHO expanded program of immunization: the clinical profile of a combined diphtheria, tetanus, pertussis, hepatitis B and Haemophilus influenzae type b vaccine|קישור=https://doi.org/10.1016/S1201-9712(03)90011-7|כתב עת=International Journal of Infectious Diseases|שנת הוצאה=2003-06|עמ=143–151|כרך=7|doi=10.1016/s1201-9712(03)90011-7|מחבר=Javier Arístegui, Vytautas Usonis, Hoosen Coovadia, Stella Riedemann}}</ref>
1974: השקת התוכנית לחיסון ילדים במטרה לחסן ילדים בכל העולם. התוכנית הוטמעה בכל המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי. כעשור לאחר תחילת התוכנית WHO פרסמה לוח חיסונים הכולל מועדים וזמנים לחיסונים.<ref>{{צ-מאמר|שם=World Health Organization Expanded Programme on Immunization: Progress and Evaluation Report|קישור=https://nyaspubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1749-6632.1989.tb27358.x|כתב עת=Annals of the New York Academy of Sciences|שנת הוצאה=1989|עמ=45–68|כרך=569|doi=10.1111/j.1749-6632.1989.tb27358.x|מחבר=R. H. Henderson}}</ref> ב-1997, תוכנית החיסונים הגיע לכיסוי גלובלי של כ- 80%. אולם, במדינות שונות אחוז הילדים המחוסנים משתנה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Facilitating the WHO expanded program of immunization: the clinical profile of a combined diphtheria, tetanus, pertussis, hepatitis B and Haemophilus influenzae type b vaccine|קישור=https://doi.org/10.1016/S1201-9712(03)90011-7|כתב עת=International Journal of Infectious Diseases|שנת הוצאה=2003-06|עמ=143–151|כרך=7|doi=10.1016/s1201-9712(03)90011-7|מחבר=Javier Arístegui, Vytautas Usonis, Hoosen Coovadia, Stella Riedemann}}</ref> ב-2010 אחוז הילדים המחוסנים באפריקה שמדרום לסהרה עמד על 77%.<ref>{{צ-מאמר|שם=A bibliometric analysis of childhood immunization research productivity in Africa since the onset of the Expanded Program on Immunization in 1974|קישור=https://doi.org/10.1186/1741-7015-11-66|כתב עת=BMC Medicine|שנת הוצאה=2013-03-14|עמ=66|כרך=11|doi=10.1186/1741-7015-11-66|מחבר=Charles S. Wiysonge, Olalekan A. Uthman, Peter M. Ndumbe, Gregory D. Hussey}}</ref>


== מבנה WHO ==
== מבנה WHO ==

גרסה מ־17:39, 21 ביולי 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון
פרמטרים ריקים [ נשיאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ארגון הבריאות העולמי
WHO - World Health Organization
תחום בריאות
מדינה שווייץ, הפיליפינים, מצרים, ארצות הברית (הודיעה על עזיבה, אך החלטה זו עוד לא נכנסה לתוקף), דנמרק, הודו, הרפובליקה של קונגו
מטה הארגון ז'נבה עריכת הנתון בוויקינתונים
סינוף בינלאומי כלל עולמי
יושב ראש תאודרוס אדהנום גברה-יסוס
עובדים 7,000 (נכון ל־2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 7 באפריל 1948 – הווה (76 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נסיך אסטוריאס לשיתוף פעולה בינלאומי (2009)
  • קצין במסדר קונדור האנדים עריכת הנתון בוויקינתונים
www.who.int
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארגון הבריאות העולמי - חלוקה לאזורים:
אפריקה (ברזוויל), אמריקה (וושינגטון), מזרח הים התיכון (קהיר), אירופה (קופנהגן), דרום מזרח אסיה (דלהי), מערב האוקיינוס השקט (מנילה)

ארגון הבריאות העולמי (באנגלית: WHO - World Health Organization) הוא אחת מהסוכנויות של האומות המאוחדות, תחום עיסוקו הוא בריאות הציבור. WHO נוסד ב-7 באפריל 1948 ובמבוא לחוקת הארגון נכתב: "ההנאה מרמת הבריאות הגבוהה ביותר שניתן להשיגה, היא אחת מזכויות היסוד של כל בשר ודם בלא הבדל גזע, דת, השקפה מדינית, מעמד כלכלי או חברתי."[1]

מטה הארגון יושב בז'נבה שבשווייץ. לארגון שישה משרדים אזוריים ו-150 נציגויות במדינות שונות.

"יום הבריאות העולמי" נקבע בתאריך הקמת הארגון, 7 באפריל[2].

מנדט ארגון הבריאות העולמי כולל סינגור על הזכות לבריאות אוניברסלית, מעקב, פיקוח והתראה על סיכונים בתחום בריאות הציבור, תיאום התגובות למצבי חירום בריאותיים וקידום בריאות האדם ורווחתו. WHO מספק סיוע טכני למדינות, קובע תקנים והנחיות ואוסף נתונים על סוגיות בריאות גלובליות באמצעות סקר הבריאות העולמי. הפרסום המרכזי שלו הוא דוח הבריאות העולמי, המספק הערכות מומחים לנושאי בריאות גלובליים וסטטיסטיקות בריאות של כל המדינות. הארגון מגדיר את המושג "בריאות" בצורה רחבה, ומכליל בו תקינות פיזית, נפשית וסביבתית.[1]

לארגון הבריאות העולמי היה תפקיד משמעותי בביעור האבעבועות השחורות, הכחדה כמעט מלאה של מחלת הפוליו ופיתוח חיסון לאבולה.

נציגי המדינות החברות באומות המאוחדות מתכנסים אחת לשנה ופעם בשלוש שנים בוחרים במועצת מנהלים של 31 חברים, אשר מנהלים את הארגון למשך שלוש שנים.

ה-WHO מסתמך על תרומות של המדינות החברות ושל תורמים פרטיים. תקציבו של הארגון לשנים 2020–2021 עומד על 4.84 מיליארד דולר[3].

היסטוריה והקמה

רקע

שיתוף הפעולה הראשון בין מדינות בנושאי בריאות היו סדרה של 14 כנסים, הוועידות הסניטריות הבינלאומיות (אנ') שאורגנו ביוזמת ממשלת צרפת בין השנים 1891 ל-1938 ועסקו במניעת התפשטות מגפות, כולרה וקדחת צהובה. חוקרים קוראים בוועידות את ההתחלה של פעילות בינלאומית שהובילה להקמת ארגון הבריאות העולמי[4]. גם הארגון עצמו, רואה בוועידות את מקור ההתפתחות שלו.[5] עם הקמת חבר הלאומים בשנת 1920, הוקם ארגון הבריאות של חבר הלאומים שפעל מז'נבה.[6]

ארגון הבריאות של חבר הלאומים (LNHO) פעל בהשראת האידיאל לפיו אספקה שוויונית של בריאות ורווחה יכולה להפחית סכסוכים חברתיים תוך מדינתיים ולסייע במניעת מלחמה. LNHO תמך ביוזמות מדעיות לקידום מדעי הרפואה ולשיפור בריאות ותנאי החיים, ובכך להבטיח לכידות חברתית, ולקידום "בריאות במובן הרחב ביותר של המילה".[7] לודוויק רייצ'מן (אנ'), רופא ובקטריולוג יהודי פולני עמד בראש LNHO. רייצ'מן קידם מהלכים עצמאים, גייס משאבים ותמך במחקרים בתחום הבריאות שעוררו אי נוחות אצל חלק מהפוליטיקאים ומזכירות ארגון הבריאות.[8] בתחילת דרכו התמודד הארגון עם מגפות במזרח אירופה בעקבות מלחמת העולם הראשונה.[7]

הקמה

במהלך "ועדת האומות המאוחדת בנושא מוסד בינלאומי" שהתקיימה באפריל 1945, שמינג סזה, דיפלומט סיני, קידם את הרעיון להקמת ארגון בריאות בינלאומי בחסות הארגון החדש אצל נציגים נורווגים וברזיליים. לאחר שלא הצליח לגייס תמיכה, סזה פנה לאלג'ר היס, ששימש כמזכ"ל הוועידה, שתמך ברעיון להקמת ארגון בריאות בינלאומי. סזה ונציגים אחרים פעלו להעביר הצהרה הקוראת לוועידה בינלאומית לבריאות.[9] מהלך נוסף שתמך בהקמת WHO היה הגבלת תפקידה של אונרר"א לטיפול בפליטים באירופה. דיפלומטים אמריקאים חששו מהמשמעויות הכלכליות של התרחבות פעילות הסוכנות לשיקום מערכות הבריאות במדינות אירופה.[10]

חוקת ארגון הבריאות העולמי נחתמה על ידי נציגי 51 מדינות שאז היו חברות באו"ם ועשר מדינות נוספות.[11] החוקה נכנסה לתוקף ב-7 באפריל 1948. העצרת הראשונה של ארגון הבריאות התקיימה ב-24 ביולי 1948 בה אושר תקציב של 5 מיליון דולר אמריקאי לסוכנות לשנת 1949. אנדרייה שטאמאר, רופא וחוקר בריאות הציבור קרואטי, היה יושב הראש של העצרת הראשונה וממנסחי החוקה.[12] בעצרת נבחר ברוב גדול ברוק צ'יסהולם, פסיכיאטר קנדי כמזכ"ל הראשון של הארגון.[13] חלק מעובדי ארגון הבריאות של חבר הלאומים המשיכו את עבודתם ב-WHO.[10]

עקרונות הפעולה

עקרונות הפעולה של ארגון הבריאות העולמי כפי שמופיעים בחוקת הארגון:[14]

  • בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מוחלטת ולא רק היעדר מחלה או תשישות.
  • ההנאה מסטנדרט בריאות הגבוה ביותר הניתן להשגה היא אחת מהזכויות הבסיסיות של כל בן אנוש ללא הבחנה בין גזע, דת, אמונה פוליטית, מצב כלכלי או חברתי.
  • בריאותם של כל העמים חיונית להשגת שלום וביטחון ותלויה בשיתוף פעולה מלא של יחידים ומדינות.
  • הישגיה של מדינה לקידום והגנה על בריאות הוא בעל ערך לכל.
  • התפתחות בלתי שוויונית ברחבי העולם בקידום בריאות ובקרת מחלות, במיוחד מחלות מידבקות, היא סכנה משותפת.
  • התפתחות בריאה של הילד היא בעלת חשיבות בסיסית; היכולת לחיות בצורה הרמונית בסביבה משתנה חשובה להתפתחות זו.
  • שיתוף  בידע רפואי, פסיכולוגי ובכל ידע רלוונטי, חיוני להשגת בריאות מלאה לכל העמים.
  • חוות דעת מושכלת ושיתוף פעולה אקטיבי של ציבור חשובים ביותר לשיפור בריאותם של אנשים.
  • על ממשלות מוטלת האחריות לבריאותם של התושבים, ואת זאת הן יכולות לממש אך ורק באמצעות מתן שירותי בריאות ושירותים סוציאליים נאותים.

ב-2012 ארגון הבריאות העולמי הגדיר את תפקידו בקידום תחום בריאות הציבור[15]:

  • בזמני משבר בריאותיים WHO ישמש כראש החץ ויעמוד בראש שותפויות.
  • עיצוב סדר היום המחקרי ועידוד מחקר, תרגום והפצת ידע.
  • ניסוח וקידום נורמות, קני מידה ומעקב אחר יישומם.
  • ניסוח מדיניות אתית ומבוססת ראיות.
  • לתת תמיכה טכנית שתוביל לשינוי ובניית יכולת מוסדית בת קיימא.
  • מעקב אחר מצב הבריאות והערכת מגמות בריאות

תחומי פעולה מרכזיים

ארגון הבריאות העולמי בנוי בשמונה חטיבות העוסקות במחלות מדבקות, מחלות שאינן מדברות ובריאות נפשית, בריאות משפחתית וקהילתית, פיתוח בר-קיימא וסביבות מקדמות בריאות, טכנולוגיות בריאות ותרופות ופיתוח מדיניות. חטיבות אלה תומכות בארבעת עמודי התווך של ארגון הבריאות העולמי: הדרכה ברחבי העולם לבריאות, פיתוח עולמי של סטנדרטים משופרים לקידום בריאות, שיתוף פעולה עם ממשלות בחיזוק תוכניות הבריאות הלאומיות ופיתוח טכנולוגיות, מידע וסטנדרטים בריאותיים משופרים.[16]

מחלות מדבקות: ארגון הבריאות העולמי פועל למיגור מחלות זיהומיות בשני מישורים: הראשון – הפחתת הנטל הבריאותי, החברתי והכלכלי של מחלות מידבקות אופן כללי; השני – להילחם ב-HIV / איידס, במלריה ובשחפת.

פרוייקטים מרכזיים

1947: הקמת שירות מידע אפידמיולוגי באמצעות טלקס.

1950: מבצע חיסון נגד שחפת באמצעות חיסון BCG.

1955: השקת התוכנית למיגור המלריה והקמת הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן.

1959: תוכנית למיגור אבעבועות שחורות מהעולם. התוכנית לא התקדמה כמתוכנן בגלל העדר תקציבים וחיסונים. רק ב-1967 לאחר גיוס כספים נוספים ושינוי שיטת המעקב אחר המחלה חלה ירידה בהתפשטות המחלה. הבעיה שעמה התמודד צוות WHO הייתה דיווח לקוי על מקרי אבעבועות שחורות . הארגון הקים רשת של יועצים שסייעו למדינות בהקמת פעילויות מעקב ומניעת הדבקה. לאחר למעלה משני עשורים של מאבק באבעבועות שחורות, הכריזה ארגון הבריאות העולמי ב-1980 כי המחלה בוערה - זו המחלה הראשונה בהיסטוריה שחוסלה על ידי מאמץ אנושי.[17]

1967: ארגון הבריאות העולמי מקים את תכנית מיוחדת למחקר והדרכה מחלות טרופיות (TDR Special Programme for Research and Training in Tropical Diseases). התוכנית היא שיתוף פעולה בין ה-WHO הבנק העולמי, יוניסיף ו-UNDP. מטרת התוכנית היא לקדם את הטיפול במחלות עוני.[18]

1974: השקת התוכנית לחיסון ילדים במטרה לחסן ילדים בכל העולם. התוכנית הוטמעה בכל המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי. כעשור לאחר תחילת התוכנית WHO פרסמה לוח חיסונים הכולל מועדים וזמנים לחיסונים.[19] ב-1997, תוכנית החיסונים הגיע לכיסוי גלובלי של כ- 80%. אולם, במדינות שונות אחוז הילדים המחוסנים משתנה.[20] ב-2010 אחוז הילדים המחוסנים באפריקה שמדרום לסהרה עמד על 77%.[21]

מבנה WHO

בארגון הבריאות העולמי חברות 194 מדינות, כל המדינות החברות באו"ם למעט ליכטנשטיין. מדינות החברות באו"ם זכאיות להצטרף לארגון הבריאות העולמי. בנוסף, שתי טריטוריות שאינן חברות באו"ם, ניואה ואיי קוק חברות בארגון. טריטוריות שאינן מדינות חברות באו"ם יכולות להצטרף כחברות נלוות. מדינות החברות בארגון הבריאות העולמי ממנות משלחות לאספת הארגון, שהיא גוף קבלת ההחלטות העליון של הארגון.[16]

האספה הכללית של ארגון הבריאות העולמי מתכנסת, בדרך כלל, בחודש מאי בכל שנה. בנוסף למינוי מנכ"ל הארגון כל חמש שנים, האספה בוחנת ומאשרת את תוכנית העבודה והתקציב של ה-WHO. האספה בוחרת 34 נציגים לוועד המנהל בעלי מומחיות בתחום הבריאות לתקופה של שלוש שנים. תפקידיו העיקריים של הדירקטוריון הם ביצוע החלטות האספה על בסיס המדיניות שהתוותה וייעוץ לאספה[16].

מטה ארגון הבריאות העולמי יושב בז'נבה, שווייץ. בנוסף, ישנם שישה משרדים אזוריים ברחבי העולם ו-147 משרדים מקומיים במדינות שונות. המשרדים האזורים מתמקדים בנושאי בריאות באזור פעילותם ויכולים לעבוד בצורה צמודה עם הממשלה במדינה בה הם פועלים לפתח וליישם מדיניות מקומית. מטה הארגון עוסק בעניינים המשפיעים על כל העולם.[22]

בראש ה-WHO עומד מנהל כללי הנבחר אחת לחמש שנים על ידי האספה הכללית של הארגון.[23] תאודרוס אדהנום הוא מנהל הארגון מאז יולי 2017.[24] בארגון הבריאות העולמי עובדים כ-7000 איש ברחבי העולם[25]. כתמיכה בעקרון סביבת עבודה נטולת טבק, ארגון הבריאות העולמי אינו מגייס מעשני סיגריות.[26]

הכנסות ארגון הבריאות העולמי מגיע מתרומות של מדינות חברות, הבנק העולמי, קרנות נדבנות וחברות תרופות. נכון לשנת 2020, התורמת הגדולה ביותר לארגון היא ארצות הברית, שתורמת כ-400 מיליון דולר בשנה.[27] המימון ל-WHO מגיע מתקציב מחלקת המדינה בארגונים בינלאומיים.[28] בשנת 2018 התורמים הגדולים ביותר לארגון הבריאות העולמי היו ארצות הברית, קרן ביל ומלינדה גייטס, בריטניה, גרמניה ו-GAVI Alliance.[29]

בתוכנית הכללית החדשה של ארגון הבריאות העולמי, המשימה היא "לקדם בריאות, לשמור על בטיחות העולם, לשרת את הפגיעים". מטרות חדשות של ה-WHO שנת 2023 כוללות: מיליארד בני אדם נוספים הנהנים מכיסוי בריאותי אוניברסלי, מוגנים טוב יותר במצבי חירום בריאותיים, ונהנים מבריאות טובה יותר.

מגפת הקורונה ב-2019-2020

ארגון הבריאות העולמי התעדכן בנוגע להתפרצות המגפה על ידי רשויות סין, החל מדצמבר 2019 ושיבח את רשויות סין על הטיפול שנקטו על מנת לצמצם את ההתפשטות[30]. באמצע ינואר 2020 הזהיר הארגון שהנגיף צפוי להדביק רבים בעולם[31] וב-11 במרץ הכיר הארגון בהתפשטות הנגיף כמגפה עולמית[32]. עם זאת, נשמעה ביקורת על ההסתמכות הגבוהה מדי של הארגון על המידע המגיע מסין, מבלי לבקר אותו כראוי[33]. כך, ב־14 בינואר 2020 צייץ הארגון בחשבון הטוויטר שלו שממשלת סין "לא מצאה עדות ברורה להדבקה מאדם לאדם של נגיף הקורונה החדש"[34]. בנוסף, ב-3 בפברואר אמר יו”ר ארגון הבריאות העולמי כי “הפסקת טיסות נרחבת אינה נדרשת כדי להביס את הנגיף הסיני”[35]. כמו כן הובעה ביקורת על האיחור בהנחיות הארגון בהתגוננות ובמניעת הפצת המגפה[36]. בעקבות הביקורות החליט נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, להקפיא את המימון האמריקני לארגון[37], צעד שספג גם הוא ביקורות.

בישיבת עצרת ארגון הבריאות שתתקיים ב-18 במאי 2020, תדון השאלה האם ארצות הברית ומדינות אחרות יקראו לארגון הבריאות העולמי לחקור את תגובתה של סין להתפרצות נגיף הקורונה. בשבועות האחרונים הצטרפו גורמים אירופיים ואוסטרלים לנשיא ארצות הברית בקריאה לחקירת הטיפול בסין בנגיף הקורונה[38].

ביולי 2020, הודיעה ארצות הברית על פרישה מהארגון, שתיכנס לתוקף ב-6 ביולי 2021. [39]

מנהלים

שם מדינה תקופת כהונה
ברוק צ'יסהולם קנדהקנדה קנדה 1948–1953
מרקולינו גומש קנדאו ברזילברזיל ברזיל 1953–1973
הלפדן מהלר דנמרקדנמרק דנמרק 1973–1988
הירושי נקג'ימה יפןיפן יפן 1988–1998
גרו הרלם ברונדטלנד נורווגיהנורווגיה נורווגיה 1998–2003
לי ג'ונג ווק קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 2003–2006
אנדרש נורדסטרום שוודיהשוודיה שוודיה 2006–2006
מרגרט צ'אן הונג קונגהונג קונג הונג קונג 2007–2017
תאודרוס אדהנום גברה-יסוס אתיופיהאתיופיה אתיופיה החל מיולי 2017

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארגון הבריאות העולמי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 "WHO Constitution, BASIC DOCUMENTS, Forty-ninth edition" (PDF).{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  2. ^ אתר רשמי של ארגון הבריאות הבינלאומי
  3. ^ Published: Apr 16, 2020, The U.S. Government and the World Health Organization, KFF, ‏2020-04-16 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Valeska Huber, THE UNIFICATION OF THE GLOBE BY DISEASE? THE INTERNATIONAL SANITARY CONFERENCES ON CHOLERA, 1851–1894, The Historical Journal 49, 2006-06, עמ' 453–476 doi: 10.1017/S0018246X06005280
  5. ^ Norman Howard-Jones, The scientific background of the International Sanitary Conferences 1851-1938, WHO Chronicle 28, 1974
  6. ^ Michael McCarthy, A brief history of the World Health Organization, The Lancet 360, 2002-10, עמ' 1111–1112 doi: 10.1016/S0140-6736(02)11244-X
  7. ^ 1 2 Paul Weindling, As origens da participação da América Latina na Organização de Saúde da Liga das Nações, 1920 a 1940, História, Ciências, Saúde-Manguinhos 13, 2006-09, עמ' 555–570 doi: 10.1590/S0104-59702006000300002
  8. ^ Susan Pedersen, Back to the League of Nations, The American Historical Review 112, 2007-10-01, עמ' 1091–1117 doi: 10.1086/ahr.112.4.1091
  9. ^ Jon Carlson & Shannon B. Dermer (ע), The SAGE encyclopedia of marriage, family, and couples counseling, Thousand Oaks, California: SAGE, 2016, עמ' 1765, ISBN 978-1-4833-6954-9
  10. ^ 1 2 Cueto, Marcos, Theodore M. Brown, Elizabeth Fee, The World Health Organization : a history, Cambridge, United Kingdom: Cambridge University Press, 2019, עמ' 35-40, ISBN 978-1-108-69287-8
  11. ^ The Move towards a New Health Organization: International Health Conference, web.archive.org, ‏1947
  12. ^ Theodore M. Brown, Elizabeth Fee, Andrija Stampar, American Journal of Public Health 96, 2006-8, עמ' 1383 doi: 10.2105/AJPH.2006.090084
  13. ^ "Dr. Brock Chisholm, Former W.H.O. Head, Dies". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1971-02-05. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-06-05.
  14. ^ "Constitution of the World Health Organization" (PDF). World Health Organization. נבדק ב-11 בפברואר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "The role of WHO in public health". WHO. נבדק ב-26 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 3 Manish Kumar Yadav, Structure and Functions of the World Health Organization, IOSR Journal Of Humanities And Social Science Volume 22, Issue 9, September. 2017
  17. ^ History of Smallpox | Smallpox | CDC, www.cdc.gov, ‏2019-02-15 (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ TDR | About us, WHO
  19. ^ R. H. Henderson, World Health Organization Expanded Programme on Immunization: Progress and Evaluation Report, Annals of the New York Academy of Sciences 569, 1989, עמ' 45–68 doi: 10.1111/j.1749-6632.1989.tb27358.x
  20. ^ Javier Arístegui, Vytautas Usonis, Hoosen Coovadia, Stella Riedemann, Facilitating the WHO expanded program of immunization: the clinical profile of a combined diphtheria, tetanus, pertussis, hepatitis B and Haemophilus influenzae type b vaccine, International Journal of Infectious Diseases 7, 2003-06, עמ' 143–151 doi: 10.1016/s1201-9712(03)90011-7
  21. ^ Charles S. Wiysonge, Olalekan A. Uthman, Peter M. Ndumbe, Gregory D. Hussey, A bibliometric analysis of childhood immunization research productivity in Africa since the onset of the Expanded Program on Immunization in 1974, BMC Medicine 11, 2013-03-14, עמ' 66 doi: 10.1186/1741-7015-11-66
  22. ^ A World Health Organization Primer, Medscape
  23. ^ "WHO Governance". WHO.
  24. ^ "World Health Assembly elects Dr Tedros Adhanom Ghebreyesus as new WHO Director-General". WHO.
  25. ^ "Employment: who we are". WHO. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Employment: who we need". WHO. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Global Criticism for Trump's W.H.O. Cuts Over Coronavirus Response: Live Updates". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2020-04-15. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-04-15.
  28. ^ The U.S. Role in International Organizations’ Response to COVID-19, United States Department of State (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ WHO Results Report - Programme Budget 2018-2019 (PDF). WHO.
  30. ^ Wuhan lockdown 'unprecedented', shows commitment to contain virus: WHO representative in China, רויטרס, 23 בינואר 2020
  31. ^ איתי גל, מגפת הווירוס המסתורי מסין: סינון בשדות תעופה; חשש מהתפשטות בעולם, באתר ynet, 18 בינואר 2020
  32. ^ JAMIE DUCHARME, The WHO Just Declared Coronavirus COVID-19 a Pandemic, Time, ‏MARCH 11, 2020 (באנגלית)
  33. ^ באתר "הגרדיאן"
  34. ^ שני אשכנזי, ‏איך ישרוד ארגון הבריאות העולמי את הפסקת המימון והמתקפה של נשיא ארה"ב, באתר גלובס, 21 באפריל 2020
  35. ^ ריץ' לאורי, נשיונל רוויו, שקרים מסוכנים: ארגון הבריאות העולמי נכנע לסינים ומעל בתפקידו, באתר מידה, 12 באפריל 2020
  36. ^ קרבה לסין ועיכוב מסוכן: הארגון שהיה אמור לבלום את הקורונה תחת אש, באתר וואלה‏, 11 באפריל 2020
  37. ^ טראמפ עוצר את המימון לארגון הבריאות העולמי: "נכשל בטיפול בקורונה", באתר וואלה‏, 15 באפריל 2020
  38. ^ "W.H.O. Meeting Could Bring Calls for China Investigation: Live Coverage". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2020-05-18. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-05-18.
  39. ^ סוכנויות הידיעות‏, לאחר איומי טראמפ: ארה"ב עוזבת רשמית את ארגון הבריאות העולמי, באתר וואלה‏, 08 ביולי 2020



סוכנויות וארגונים מתמחים של האו"ם (UN Specialized Agencies) דגל או"ם
ארגוני תקינה ורגולציה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA)‏1 • הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) • ארגון הימאות הבינלאומי (IMO) • איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) • איגוד הדואר העולמי (UPU) • הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO)
ארגונים חברתיים-כלכליים, תרבותיים והומניטריים ארגון המזון והחקלאות (FAO) • ארגון העבודה הבין-לאומי (ILO) • ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (UNESCO) • ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי (UNIDO) • ארגון התיירות העולמי (UNWTO) • תוכנית המזון העולמית (WFP)‏2 • ארגון הבריאות העולמי (WHO) • הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO)
ארגונים פיננסיים הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי (IFAD) • קרן המטבע הבינלאומית (IMF) • הבנק העולמי (WB)
הערות 1 סוכנות בינלאומית אוטונומית, בעלת מעמד מיוחד באו"ם – מדווחת על פעילותה לעצרת הכללית, ועל פי הצורך למועצת הביטחון.
2 אינה "סוכנות מתמחה" מבחינה פורמלית אך מהווה חלק בלתי נפרד מהאו"ם בתוקף הסכם לשיתוף פעולה עמו.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ארגון_הבריאות_העולמי&oldid=28739330"