יעקב ליצמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב ליצמן
יעקב ליצמן בכנס OECD השנתי השני
תאריך לידה 2 בספטמבר 1948 (בן 66)
כ"ח באב ה'תש"ח
כנסות 15 - 19
סיעה יהדות התורה, אגודת ישראל
תפקידים בולטים

יעקב (יענקל) ליצמן (נולד ב-2 בספטמבר 1948) הוא חבר הכנסת בסיעת יהדות התורה, חסיד גור ושליחו בכנסת של האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליצמן נולד במחנה עקורים בגרמניה להורים ניצולי השואה מפולין שנמנו עם הזרם הליטאי[1]. בגיל שנתיים, ב-1950, היגרה המשפחה לארצות הברית והשתקעה בשכונת בורו פארק שברובע ברוקלין. בגיל 17, ב-1966, עלה לישראל להמשך לימודיו התורניים.

כיהן כמנכ"ל בית הספר היסודי "בית יעקב - חסידי ירושלים". ויזם הקמת קריה חרדית בבית שמש, ושם הייתה עיקר פעילותו. בד בבד עסק בייעוץ לאדמו"ר שמחה בונים אלתר ובראשית שנות ה-80 כבר נחשב לעוזרו הבכיר ונשלח למסדרונות הכנסת ללוות את אברהם יוסף שפירא. בשנים 90-92 ליווה מקרוב את נציג גור בכנסת, משה זאב פלדמן, בעת שהלה כיהן כיו"ר ועדת הכספים. לאחר פטירת הפני מנחם ומינויו של הרב יעקב אריה אלתר לאדמו"ר, ויתר ליצמן על אזרחותו האמריקאית ונבחר כח"כ בשנת 1999 ובמערכות הבחירות שלאחריה. בין 2001 ל-2003 ושוב החל מ-2005 ועד 2007 שימש כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת. במהלך כהונתו בכנסת יזם מספר חוקים, ובהם חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים וחוק המקנה פטור לבתי כנסת, מסגדים, כנסיות וחילוות מתשלום דמי חכירה למינהל מקרקעי ישראל.

השפעתו נובעת בעיקר מהיותו איש סודו של האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר. ליצמן, לצד חנוך זייברט ויוסף קופרברג, חבר ב"ועדת השלושה", שהוסמכה על ידי האדמו"ר לנהל את כל ענייניה הפוליטיים והחינוכיים של החסידות‏[2].

ב-15 בנובמבר 2008 הותקף ליצמן על ידי אנשים מחסידות סלונים על רקע מעורבותו במאבקה של חסידות גור נגד היבחרות מאיר פרוש לראשות עיריית ירושלים[3].

ליצמן שובץ במקום הראשון ברשימת יהדות התורה לכנסת ה-18, אולם הוא לא קיבל לידו את ראשות ועדת הכספים כבעבר, עקב התנגדות של חברי סיעתו‏[4]. ולמרות שהכריז כי רבו הורה לו שלא יכהן בתפקיד של סגן שר, הוא ניאות לבסוף, לאחר שגם רבו הורה לו להסכים להתמנות לסגן שר הבריאות[5]. בד בבד חדל לשמש יו"ר סיעת יהדות התורה, ובמקומו התמנה לתפקיד חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. במהלך כהונתו, בשנת 2011, התקיימה שביתת הרופאים שנמשכה מספר חודשים. בתפקידו כסגן שר הבריאות דרש את מימושו של סעיף 8(ד) לחוק מוות מוחי-נשימתי, המאפשר למשפחתו של מי שנקבע כי מת מוות מוחי-נשימתי לדרוש המשך טיפול בו, עד להפסקת פעולת הלב, ביחס לתינוקת חרדית, שנקבע כי מתה מוות מוחי. בהתערבותו של ליצמן אכן נמשך הטיפול בתינוקת עוד כשבועיים, עד לרגע שבו נדם לבה‏[6]. ליצמן דורש להפריד בין נשים לגברים בבתי החולים הפסיכיאטריים‏[7]. יזם מימון טיפולי שיניים לילדים מתקציב סל התרופות[8]. ביחסו לטיפולי הפריה מלאכותית הביא בחשבון גם שיקולי הלכה[9].

ליצמן נשוי לחוה‏[10], אב לחמישה ומתגורר בירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


יושבי ראש ועדת הכספים בכנסות ישראל

דוד צבי פנקס | ישראל גורי, דוד צבי פנקס | ישראל גורי | ישראל קרגמן, יוסף קרמרמן | ישראל קרגמן | שלמה לורינץ, ישראל קרגמן | שלמה לורינץ | אברהם יוסף שפירא | מיכה חריש, משה-זאב פלדמן, אברהם בייגה שוחט | גדליה גל | אברהם רביץ | אלי גולדשמידט, יעקב ליצמן, שלום שמחון | אברהם הירשזון, יעקב ליצמן | אבישי ברוורמן, יעקב ליצמן, סטס מיסז'ניקוב | משה גפני | ניסן סלומיאנסקי