לדלג לתוכן

שמרנות – הבדלי גרסאות

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
CyberWhisper (שיחה | תרומות)
491 עריכות
שינוי עריכה
CyberWhisper (שיחה | תרומות)
491 עריכות
שינוי עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|שמרנים|מפלגות שמרניות|המפלגה השמרנית}}
{{מפנה|שמרנים|מפלגות שמרניות|המפלגה השמרנית}}
'''שמרנות''' (ב[[לעז]]: '''קונסרבטיזם''') היא [[אידאולוגיה]] ו[[פילוסופיה]] [[תרבות]]ית, [[חברה (סוציולוגיה)|חברתית]] ו[[פוליטיקה|פוליטית]] השואפת לקדם ולשמר מוסדות, מנהגים וערכים [[מסורת]]יים, מתוך תפיסה הנוטה להעדיף יציבות, המשכיות והתפתחות הדרגתית. העקרונות המרכזיים של השמרנות עשויים להשתנות ביחס ל[[תרבות]] ול[[ציוויליזציה]] שבה היא מופיעה. בתרבות המערבית, בהתאם ל[[אומה]] המסוימת, השמרנים מבקשים לקדם מגוון מוסדות חברתיים כמו [[משפחה|המשפחה הגרעינית]], ה[[דת]] המאורגנת, ה[[לאום]] ו[[מדינת הלאום]], [[זכות הקניין|זכויות הקניין]] וצורת השלטון. במאות ה- 17 וה-18 הופיעה ב[[אירופה]] התנועה ה[[ליברליזם|ליברלית]] כחלק מתנועת ההשכלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ciaotest.cc.columbia.edu/olj/cr/cr_99scj01.html|כותרת=Critical Review: Liberalism and Enlightenment in Eighteenth-Century Germany|אתר=ciaotest.cc.columbia.edu|תאריך_וידוא=2023-09-25}}</ref> התנועה הליברלית פעלה לשחרר את האדם מהתלות בסמכות הדתית והאריסטוקרטית, לאפשר לו לחיות את חייו באופן חופשי ועצמאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/topic/liberalism/Classical-liberalism|כותרת=Liberalism - Individualism, Free Markets, Liberty {{!}} Britannica|אתר=www.britannica.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-09-25}}</ref> כחלק מהשינויים להם גרמה התנועה הליברלית הייתה גם המהפכה הצרפתית בשנים 1789-1799 והיא הובילה לעליית תנועת השמרנות.[https://www.britannica.com/topic/conservatism]
'''שמרנות''' (ב[[לעז]]: '''קונסרבטיזם''') היא [[אידאולוגיה]] ו[[פילוסופיה]] [[תרבות]]ית, [[חברה (סוציולוגיה)|חברתית]] ו[[פוליטיקה|פוליטית]] השואפת לקדם ולשמר מוסדות, מנהגים וערכים [[מסורת]]יים, מתוך תפיסה הנוטה להעדיף יציבות, המשכיות והתפתחות הדרגתית. העקרונות המרכזיים של השמרנות עשויים להשתנות ביחס ל[[תרבות]] ול[[ציוויליזציה]] שבה היא מופיעה. בתרבות המערבית, בהתאם ל[[אומה]] המסוימת, השמרנים מבקשים לקדם מגוון מוסדות חברתיים כמו [[משפחה|המשפחה הגרעינית]], ה[[דת]] המאורגנת, ה[[לאום]] ו[[מדינת הלאום]], [[זכות הקניין|זכויות הקניין]] וצורת השלטון. במאות ה- 17 וה-18 הופיעה ב[[אירופה]] התנועה ה[[ליברליזם|ליברלית]] כחלק מתנועת ההשכלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ciaotest.cc.columbia.edu/olj/cr/cr_99scj01.html|כותרת=Critical Review: Liberalism and Enlightenment in Eighteenth-Century Germany|אתר=ciaotest.cc.columbia.edu|תאריך_וידוא=2023-09-25}}</ref> התנועה הליברלית פעלה לשחרר את האדם מהתלות בסמכות הדתית והאריסטוקרטית, לאפשר לו לחיות את חייו באופן חופשי ועצמאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/topic/liberalism/Classical-liberalism|כותרת=Liberalism - Individualism, Free Markets, Liberty {{!}} Britannica|אתר=www.britannica.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-09-25}}</ref> כחלק מהשינויים להם גרמה התנועה הליברלית הייתה גם המהפכה הצרפתית בשנים 1789-1799 והיא הובילה לעליית תנועת השמרנות.[https://www.britannica.com/topic/conservatism]

⚫
==שמרנות תרבותית וחברתית==
⚫
שמרנות חברתית היא תפיסה פוליטית המאמינה שהממשלה צריכה לאכוף ערכי מוסר מסורתיים. שמרנים חברתיים ברחבי העולם שונים בנוגע לערכים הספציפיים שהם רוצים להגן עליהם.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.quora.com/What-is-the-difference-between-cultural-conservatism-and-social-conservatism|כותרת=What is the difference between cultural conservatism and social conservatism?|אתר=Quora|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-09-25}}</ref> שמרנים חברתיים בארצות-הברית נוטים להיות יותר דתיים ונוטים להיות בקשר עם אנשים הדומים להם.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.thoughtco.com/cultural-conservatism-3303795|כותרת=What Do Cultural Conservatives Believe?|אתר=ThoughtCo|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-09-25}}</ref> שמרנות תרבותית הנה אידיאולוגיה הקשורה לשמרנות חברתית. זוהי תפיסה פוליטית המאמינה שהמסורת והערכים התרבותיים הם הבסיס לחברה. שמרנים תרבותיים הם לאומנים ומסורתיים יותר משמרנים חברתיים, והם רואים בכלכלת שוק חופשית איום על התרבות שלהם.<ref name=":0" /> שמרנים תרבותיים נוטים יותר לשנאת זרים ולכן מואשמים לפעמים בגזענות.<ref name=":1" />

במחצית [[המאה ה-20]] החלו מהפכות תרבותיות ב[[ארצות הברית]], אשר הגיעו גם לאירופה. במרכזה של המהפכה התרבותית עמדה, בין היתר, המהפכה ה[[מוזיקה|מוזיקלית]] – מהפכת ה[[רוק'נרול|רוק'נ'רול]], אשר עודדה מתירנות, התנהגות פרובוקטיביות, אורח חיים ראוותני, ריקודי זוגות של בנים ובנות ביחד, ו[[חירות האדם|חופש]] [[יחסי מין|מיני]].{{דרושה הבהרה|גם בשנות ה-20 היתה תנועה של חופש מיני ומוזיקה ופמיניזם , הערך קופץ מאמה ה-19 60 שנה קדימה}}{{דרושה הבהרה|תאור מאד צר של ליברלזים כאילו כל מהותו הוא סקס, סמים ורוקנורול}} רבים רואים את שיאן של מהפכות אלה ב[[שנות השישים]], כאשר דור [[ילדי הפרחים]] בארצות הברית מרד במבוגרים ובמוסכמות שלהם, והציג שינויים בכל תחומי החיים: הופעה חיצונית – [[שיער]] ארוך (לבנים) וסגנון לבוש ייחודי וססגוני, [[תרבות הפנאי]] – [[עישון]] [[סמים]] והאזנה למוזיקת [[מוזיקת רוק|רוק]], ערכים – חופש מיני במקום [[צניעות]], ערכים [[אוניברסליזם|אוניברסליים]] במקום ערכים [[לאום|לאומיים]] ו[[דת]]יים, התנגדות ל[[מלחמה]] באשר היא.{{דרושה הבהרה|האם הליברלזים בכל התחומים היה בשיאו בשנות ה-60? הרי מאז גלובלציזה לדוגמה דווקא גדלה, וכך גם חופש ללהט"ב וגם זכויות לנשים}} [[אופנה|אופנת]] ילדי הפרחים חלפה ב[[שנות השבעים]], אך הערכים הליברליים ממשיכים להתקיים ובאים לידי ביטוי בקריאה ל[[חופש הדת|חופש דת]], [[חופש ההתארגנות|חופש ההתאגדות]], [[חופש הביטוי]], [[זכות הקניין]], [[סחר חופשי]], [[כלכלת שוק]], [[סובלנות]] כלפי מיעוטים מבחינת גזע, מגדר ונטייה מינית.

רבים בעולם המערבי מתנגדים לשינויים אלה מטעמים דתיים ו/או [[מוסר]]יים.{{מקור}} אנשים אלה נקראים שמרנים. מבחינת התפיסה השמרנית התנועה הליברלית מהווה סיכון משום שבחברה ליברלית קיימים תנאים נוחים יותר לחופש מיני וחופש בסגנון הלבוש (רלוונטי בעיקר לנשים) ואלו נושאים שלפני התנועה הליברלית נחשבו ל[[טאבו (חרם)|טאבו]] (ונחשבים עד היום במדינות מסוימות).{{מקור}}{{דרושה הבהרה|מה עם שמרנים ליברלים?}}{{דרושה הבהרה|מה עם ערכים אחרים של הליברלים כמו חופש ביטוי, התנגדות למלוכנות, דמוקרטיה, חופש דת? האם גם להם יש התנגדות?}}

לדת יש תפקיד חשוב בהשפעה על היותו של אדם שמרן: כל דת היא מטבעה שמרנית כיוון שהיא דוגלת בערכיה ושואפת לשמר אותם; על כן, היא תתנגד לשינויים אשר מנוגדים לרוחה.{{מקור}}{{דרושה הבהרה|כיצד יודעים מה הם ערכי הדת ורוחה? האם יהדות לדוגמה בעד הגנה על הסביבה או הגנה על הדורות הבאים? איך זה בא לידי ביטוי בזרם השמרני? האם יהדות או נצרות הם בעד שמירה על הבריאות? קשה להגדיר מהם הערכים המרכזיים של דת והדבר יכול להשתנות עם השנים}} אם כי קיימים בתוך הדתות זרמים מגוונים אשר שונים זה מזה ברמת השמרנות שלהם לעומת מוכנותם לקבל שינויים. השמרנים בעולם המערבי מזוהים לרוב עם ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|ימין]] ה[[פוליטי]], כיוון שדת, לאום ו[[אדמה]] הם ערכיו של הימין.{{דרושה הבהרה|לא ברור באיזה מובן אדמה היא ערך של הימין? האם הכוונה לטריטוריה? מבחינה סביבתית הרבה ימנים דווקא דוגלים בהרס מערכות אקולוגיות כולל הרס האדמה}} הליברלים (בהקשר החברתי), לעומת זאת, מזוהים לרוב עם מחנה השמאל, אשר מאמין בחופש דתי, בחופש מיני, שוויון זכויות, חופש הפרט, ב[[קידמה]] וב[[שלום]]. מסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] ואילך מתחלפת בהדרגה האידאולוגיה הליברלית מערכים אוניברסליים לערכים אינדיבידואליים – [[פוסט מודרניזם]] ו[[קץ האידאולוגיה]].{{מקור}}{{דרושה הבהרה|מה עם ליברלים ימנים? האם אין שמרנים הדוגלים בקידמה?}}


==שמרנות כאידאולוגיה==
==שמרנות כאידאולוגיה==
שורה 49: שורה 40:


כ[[השקפת עולם]], פוליטיקאי שמרן שואף "לשפר את הקיים, ולא להמציא דבר חדש"{{הערה|שם=אלון}}.
כ[[השקפת עולם]], פוליטיקאי שמרן שואף "לשפר את הקיים, ולא להמציא דבר חדש"{{הערה|שם=אלון}}.
⚫
==שמרנות תרבותית וחברתית==
⚫
שמרנות חברתית היא תפיסה פוליטית המאמינה שהממשלה צריכה לאכוף ערכי מוסר מסורתיים. שמרנים חברתיים ברחבי העולם שונים בנוגע לערכים הספציפיים שהם רוצים להגן עליהם.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.quora.com/What-is-the-difference-between-cultural-conservatism-and-social-conservatism|כותרת=What is the difference between cultural conservatism and social conservatism?|אתר=Quora|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-09-25}}</ref> שמרנים חברתיים בארצות-הברית נוטים להיות יותר דתיים ונוטים להיות בקשר עם אנשים הדומים להם.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.thoughtco.com/cultural-conservatism-3303795|כותרת=What Do Cultural Conservatives Believe?|אתר=ThoughtCo|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-09-25}}</ref> שמרנות תרבותית הנה אידיאולוגיה הקשורה לשמרנות חברתית. זוהי תפיסה פוליטית המאמינה שהמסורת והערכים התרבותיים הם הבסיס לחברה. שמרנים תרבותיים הם לאומנים ומסורתיים יותר משמרנים חברתיים, והם רואים בכלכלת שוק חופשית איום על התרבות שלהם.<ref name=":0" /> שמרנים תרבותיים נוטים יותר לשנאת זרים ולכן מואשמים לפעמים בגזענות.<ref name=":1" />

אנשים דתיים נוטים להיות שמרנים יותר מבחינה פוליטית ותומכים בסדר חברתי קיים. בבדיקה בקנה מידה גדול שנעשתה עלה כי האמונה בדת ב-15 מתוך 16 מדינות, במגוון דתות הייתה קשורה לאידיאולוגיות ימניות ושמרניות.<ref>{{צ-ספר|שם=Conservative and Liberal Values in Relation to Religiosity|קישור=https://doi.org/10.1007/978-3-030-94691-3_11|מו"ל=Springer International Publishing|שנת הוצאה=2022|מקום הוצאה=Cham|ISBN=978-3-030-94691-3|עמ=221–244|מחבר=Nurit Novis-Deutsch, Ariela Keysar, Benny Beit-Hallahmi, Sławomir Sztajer, Maria Klingenberg, Thea Piltzecker|שפה=en}}</ref>


== שמרנות בארצות הברית ==
== שמרנות בארצות הברית ==

גרסה מ־22:28, 25 בספטמבר 2023

המונח "שמרנים" מפנה לכאן. לערך העוסק במפלגות שמרניות, ראו המפלגה השמרנית.

שמרנות (בלעז: קונסרבטיזם) היא אידאולוגיה ופילוסופיה תרבותית, חברתית ופוליטית השואפת לקדם ולשמר מוסדות, מנהגים וערכים מסורתיים, מתוך תפיסה הנוטה להעדיף יציבות, המשכיות והתפתחות הדרגתית. העקרונות המרכזיים של השמרנות עשויים להשתנות ביחס לתרבות ולציוויליזציה שבה היא מופיעה. בתרבות המערבית, בהתאם לאומה המסוימת, השמרנים מבקשים לקדם מגוון מוסדות חברתיים כמו המשפחה הגרעינית, הדת המאורגנת, הלאום ומדינת הלאום, זכויות הקניין וצורת השלטון. במאות ה- 17 וה-18 הופיעה באירופה התנועה הליברלית כחלק מתנועת ההשכלה.[1] התנועה הליברלית פעלה לשחרר את האדם מהתלות בסמכות הדתית והאריסטוקרטית, לאפשר לו לחיות את חייו באופן חופשי ועצמאי.[2] כחלק מהשינויים להם גרמה התנועה הליברלית הייתה גם המהפכה הצרפתית בשנים 1789-1799 והיא הובילה לעליית תנועת השמרנות.[1]

שמרנות כאידאולוגיה

השמרנות ביסודה מתנגדת לגישות רדיקליות שלפיהן ניתן להביא לשיפור חברתי על ידי שינויים מהירים ומרחיקי לכת.[דרושה הבהרה][דרוש מקור][דרושה הבהרה][דרושה הבהרה][דרושה הבהרה]

השמרנות היא גישה פילוסופית נורמטיבית ופרקטית כאחד. היא נורמטיבית, כיוון שהיא מציעה לתומכיה הגדרות מובנות של "טוב" ו"רע". מבחינת התפיסה השמרנית, שימור המצב הקיים היא "טוב" וערעור על הסדר הקיים על ידי ביצוע שינויים גדולים ומהירים באורחות החיים זה "רע".[דרושה הבהרה] השמרנות היא פרקטית כיוון שהיא מכתיבה כללים לניהול מדיניות. לתפיסתה, התערבות ושינוי של חלוקת הכוח בחברה בשם ה"צדק" עלולה ליצור קונפליקטים, מאבקים על מקורות הכוח החדשים וכתוצאה מכך הגברת האי צדק.[דרושה הבהרה]

למרות שלשמרנות יש רעיונות ברורים למדי מהי המדינה ה"אידיאלית" אליה היא חותרת ומהם העקרונות המנחים אותה, עליה להתחשב גם בגבולות האפשרי, הגבולות שמציבים יחסי הכוחות בתוך החברה ויכולת האדם להשתנות.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]

עקרונות הבסיס של השמרנות

אף על פי שקיימות גישות שונות המתייחסות לנושא השמרנות, ישנם שלושה עקרונות העומדים בבסיס כלל הגישות:

  1. המציאות האנושית מורכבת ממספר לא ידוע של משתנים, ולכן לא ניתן להסיק בוודאות את ההשלכות של כל שינוי משמעותי[3].
  2. ה"מוסדות" והתרבות האנושית מתפתחים בתהליך אבולוציוני הכולל ניסוי וטעייה, ולכן כפיית שינויים דרסטיים צפויה להזיק יותר מאשר להועיל[3].
  3. "הטבע האנושי", על מעלותיו וחסרונותיו, אינו צפוי להשתנות באלפי השנים הקרובות. לכן כל חזון אוטופי המתעלם מחסרונותיו של הטבע האנושי, נידון בהכרח לכישלון[3].

גישתו של אדמונד ברק

אחד מההוגים השמרניים המרכזיים הוא המדינאי הליברלי-שמרני אדמונד ברק.[דרושה הבהרה] גישתו של אדמונד ברק, תופסת את המציאות כתוצר מורכב של תהליך דיאלקטי היסטורי. בתהליך זה נוצר איזון בין הצרכים, הכוחות והרצונות השונים בקהילה, איזון המיוצג באמצעות הפרקטיקות, המוסכמות וההסדרים החברתיים. אלו ממלאים תפקידים פורמליים ובלתי פורמליים כאחד (גם אם לפעמים שונים מייעודם המקורי). אדמונד ברק מזהיר כי סך התפקידים כה מורכב עד כי האדם מוגבל ביכולתו להבינם. יוצא שהניסיון ההיסטורי, להבדיל מקריטריונים רציונליים מופשטים או דגמים אוניברסליים, הוא המתאים מוסד חברתי לקהילה נתונה בזמן נתון. לפיכך, ככל שחברה ותיקה יותר, כך מתרבים התחומים שבהם הושגו מוסכמות ונוצרו פרקטיקות. הודות לכך פוחתים אזורי החיכוך. זאת ועוד, מוסכמות ופרקטיקות אלו מהוות מבנה רב עוצמה, המגביל את היכולת לשנותן.

מהאמור לעיל נובעת מסקנה שמרנית מרכזית. אף שהתנהגות פוליטית מושפעת מתבונה והגיון, היא גם מושפעת מרגש, דמיון ומסורת. לפי התפיסה השמרנית האדם ובאופן מודגש יותר חברה, מתקשים לשנות תפיסות "עצמי" ו"האחר". האדם מעצב תפיסות ודימויים בצעירותו אשר ילוו אותו בהמשך חייו. בעיצוב התפיסות והדימויים הפרט מאמץ תפיסות הרווחות בסביבתו. לאחר מכן, תפיסות אלו ימנעו ממנו להשתנות. גם כאשר הוא עובר תהליך של שינוי, התפיסות הרווחות בחברה לא השתנו. עקב זאת, לרוב יאמץ בחזרה את דעותיו הקודמות. על כן, שינוי יכול להתבצע רק לאורך זמן ובהדרגה. שינוי מהותי יכול להתרחש רק במהלך של כמה דורות. להבדיל מהאדם, המוגבל ביכולת הלימוד שלו, המדינה המתקיימת דורות רבים יכולה לצבור שינויים הדרגתיים לכלל שינוי מהותי. שינוי מהותי יוגדר כשינוי של תפיסות יסוד כגון תפיסות זהות וכיוצא בזה. על כן, טוען אדמונד ברק, כי עד כמה שהתאוריות על תיקון החברה נכונות באופן מטפיזי, כך הן שגויות מוסרית ופוליטית.

ניתן להגדיר את הפוליטיקה של ברק, כ"פרגמטיזם בעל עקרונות". לטענתו, מטרת המוסדות וההסדרים היא מילוי צרכים ולא מימוש זכויות. על כן, הוא מבחין בין קביעת מטרות ארוכות טווח, לבין הוצאתן לפועל. משמע, הפעולה הפוליטית היא אמצעי ותיבחן לפי קנה מידה של תועלת. המטרה היא הקריטריון לפיו נקבע האם הפעולה הייתה מוצדקת או מוטעית. רוצה לומר, תבונה פוליטית היא התאמת מטרות לאמצעים (ולא רק להפך) והבנת הטוב הפרקטי, המוגבל ובר ההשגה, של קהילה בזמן ומקום נתון. כל זאת, להבדיל מטוב אידיאלי אשר ניסיון להשיגו יביא סבל גדול יותר.

הפוליטיקאי השמרן נדרש להפיק את המרב מהקיים, אולם הוא גם מחויב להתאים עצמו למציאות המשתנה. ההיסטוריה אינה קופאת על שמריה ובמציאות של צרכים ויחסי כוחות משתנים, המוסדות והפרקטיקות מתאימים את עצמם. פער ואי התאמה בין הכוחות והצרכים בחברה מחד והמוסדות והפרקטיקות מאידך, עלולים להוביל למלחמות ומשברים. לאור זאת מייעץ אדמונד ברק, כי הרוצה לשמר את היתרונות שבמצב הקיים, חייב לשנות. אך על השינוי להיות הדרגתי. כיוון שאין דרך להבין את כלל הכוחות הפועלים במערכת, מעצב המדיניות עלול להשמיט נושאים חשובים וליצור בעיות אחרות תוך ניסיון לפתור את הקיימות. הוא ממליץ על שינוי במסגרת 'הכלת תכנים חדשים למסגרות ישנות', הפוגע במינימום יתרונות והישגים קיימים. לפיכך, יש ליצור מנגנונים לבחינת שינוי מדורג הלוקח בחשבון את שיקולי העבר, כמו בשיטת הכרעת הרוב ה"אל-זמני". על רקע זה התנגד ברק למהפכה הצרפתית. לטענתו, היה צורך להמתין עד שוך ההתרגשות, אז ייראו פני הדברים על דיוקם. אומנם בחיסול סדר קיים הורסים גם פגמים רבים, אך משום שהסדר החדש אינו מגובה במסורת ולגיטימציה, הוא יישען על שימוש בכוח (תוך הפרת זכויות למען המטרה). רק בהדרגה יתעצבו סדרי ממשל, תיבנה לגיטימציה ויחל תהליך 'רכישת' הזכויות.

ערך ה"חירות" בתפיסה השמרנית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ערך החירות בתפיסה השמרנית מתבסס על הבנה כי חירות היא תוצר של הסדרים פוליטיים וחברתיים המאפשרים לה להתקיים ולא זכות טבעית מולדת של האדם כפי שטוענת התפיסה הליברלית ולפי תפיסה זו החירות קודמת למדינה ולשלטון. לפי התפיסה השמרנית כיוון שחירות היא תוצר של המשטר האנושי היא מתפתחת מתוך שינויים חיוביים בהסדרים הפוליטיים הקיימים לפי התפיסה השמרנית כפי שמסביר אדמונד ברק בספרו מחשבות על המהפכה בצרפת לצד החירות יש חשיבות רבה ליציבות המשטר וההסדרים הפוליטיים והחברתיים שמשמרים את יציבותה של החברה לכן התפתחותה של חירות צריכה להיות מבוססת על ומתוך הסדרים פוליטיים שמאפשרים את קיומה ולא על בסיס זכויות טבעיות שקודמות להסדרים הפוליטיים כפי שגורסת התפיסה הליברלית.

פרשנות נוספת לערך החירות בהגות השמרנית הגדיר ד"ר משה מאיר לפיו ערך החירות העומד בבסיס התפיסה השמרנית; הסתכלות הרואה ביחיד, האטום האנושי, את מי שגלומים בו גם החיבורים למשפחה, לקהילה ולעם. במקום ה'אטום' (הקיים בתפיסת ה"חירות" הליברלית) ניצבת ה'מולקולה'. בהתאם לכך, "הגדרת החירות היא חירות של אדם הרקום במעגלי הזהות"[4].

כפועל יוצא, במקרה של התנגשות ערכים התפיסה השמרנית תיטה להעדיף את חירויות המשפחה, הקהילה והעם עם פני חירויות היחיד. לכן הגישה השמרנית אינה נוטה לתמוך בזכות ההפלה, בהקלה על גירושין, במתן אפשרות נישואין בלי מגבלה של זהות ובהמתת חסד[4].

כהמשך לכך, התפיסה השמרנית תיטה לתמוך בפלורליזם המאפשר קיום מלא למשפחה, לקהילה ולעם. מאידך, במקרים רבים יש בתפיסה השמרנית התנגדות ל"אידיאה הפלורליסטית" הסבורה כי אין "אמת מוחלטת" ולכן "מצַווה לאפשר שימה של נרטיב ליד נרטיב"[4].

שמרנות פוליטית

גם פוליטיקאים שמרנים מקדמים חקיקה ותקנות התואמים להשקפת עולמם[3], ובמקביל פעמים רבות ליברלים מתנגדים לשינויים בכיוון הסוציאליסטי ולהפך.

ההגדרה המאפיינת לרוב את פעילות הפוליטיקאים השמרנים היא נקיטת צעדים הדרגתיים והפיכים והימנעות משינויים קיצוניים ומהירים[3].

כהשקפת עולם, פוליטיקאי שמרן שואף "לשפר את הקיים, ולא להמציא דבר חדש"[3].

שמרנות תרבותית וחברתית

שמרנות חברתית היא תפיסה פוליטית המאמינה שהממשלה צריכה לאכוף ערכי מוסר מסורתיים. שמרנים חברתיים ברחבי העולם שונים בנוגע לערכים הספציפיים שהם רוצים להגן עליהם.[5] שמרנים חברתיים בארצות-הברית נוטים להיות יותר דתיים ונוטים להיות בקשר עם אנשים הדומים להם.[6] שמרנות תרבותית הנה אידיאולוגיה הקשורה לשמרנות חברתית. זוהי תפיסה פוליטית המאמינה שהמסורת והערכים התרבותיים הם הבסיס לחברה. שמרנים תרבותיים הם לאומנים ומסורתיים יותר משמרנים חברתיים, והם רואים בכלכלת שוק חופשית איום על התרבות שלהם.[5] שמרנים תרבותיים נוטים יותר לשנאת זרים ולכן מואשמים לפעמים בגזענות.[6]

אנשים דתיים נוטים להיות שמרנים יותר מבחינה פוליטית ותומכים בסדר חברתי קיים. בבדיקה בקנה מידה גדול שנעשתה עלה כי האמונה בדת ב-15 מתוך 16 מדינות, במגוון דתות הייתה קשורה לאידיאולוגיות ימניות ושמרניות.[7]

שמרנות בארצות הברית

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא אין תיאור רחב והסטורי כל המונח ככתוב בערך באנגלית.

לארצות הברית מקום מיוחד בשל המאבק החברתי-תרבותי שמתחולל בתוכה בין שמרנים לפרוגרסיבים, אשר יחס הכוחות הפוליטי ביניהם נוטה לשוויון. במדינה זו, השמרנים, המזוהים עם המפלגה הרפובליקנית האמריקאית, דוגלים בכך שתהיה השפעה חזקה של הדת הנוצרית וערכיה, במיוחד של ערכי המשפחה, על החברה והמדינה. לעומתם, הפרוגרסיבים, אשר מזוהים עם המפלגה הדמוקרטית האמריקאית, שואפים לכך שארצות הברית תהיה מדינה פלורליסטית ככל האפשר, עם השפעה דתית מינימלית. שני נושאי המחלוקת הבולטים בין המחנות הם נישואים חד-מיניים והפלות. בשנת 2006 אנדרו שלפלי (שמרן אמריקאי), הקים את קונסרבפדיה, שהיא אנציקלופדיה מקוונת המיועדת לציבור השמרני בארצות הברית[8].

התנגדות הדת לליברליזציה של החברה הביאה לברית פוליטית בין המחנה הנוצרי-דתי-שמרני והנהגת היהדות החרדית במדינה כנגד הזרם הליברלי, אשר לדידם של השמרנים הדתיים, מאיים למעשה על שתי הדתות כאחד. למעשה, היהודים החרדים בארצות הברית הם מתומכיה המובהקים של המפלגה הרפובליקנית[דרוש מקור].

שמרנות בישראל

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הגיגים ספקולטיבים חסרי משמעות, בתוספת ניימדרופינג של בעלי דעה חסרת חשיבות.

השמרנות בישראל מבוססת על ערכי הלאומיות והיהדות ומזוהה בדרך כלל עם הימין הפוליטי בישראל. היא מתאפיינת בתמיכה בציונות ובפטריוטיות ובגישה אוהדת לדת היהודית ולמסורת, המתבטאת בין השאר בערבות הדדית וערכי משפחה (בין השאר צניעות, בעיקר בתחום המיני). רוב השמרנים בארץ תומכים בשוק חופשי וליברליזם כלכלי.

שמרנות קיימת גם בחברה החרדית ובמגזר הערבי, אך היא אינה מבוססת על ציונות אלא על שמרנות דתית, תרבותית וחברתית המתבטאת בקיום מנהגים מסורתיים ומבנה קהילתי ריכוזי ו/או סגור (כגון משפחה, חצר חסידית או חמולה).

בישראל יש מסורת שמרנית ארוכת שנים הגובלת לפעמים בריאקציה (רצון לחזור לעבר, להחזיר עטרה ליושנה). בשנים האחרונות מתפתח זרם שמרני המגבש תפיסת עולם סדורה סביב השמרנות עצמה כעיקרון מנחה, במנותק מהמוסדות והמסורות הראויים לדעתם לשימור. זאת בין השאר כתגובת נגד למגמות פרוגרסיביות ופוסטמודרניסטיות בפוליטיקה הישראלית.

ביוזמת קרן תקווה נערך ב-16 במאי 2019 כנס "שמרנות ישראלית הראשון", בבנייני האומה. הכנס נועד לפתוח דיון בהגדרת ה'שמרנות' שמתאימה לחברה הישראלית ותוכנית הכנס כללה מושבים מקבילים שעסקו בהיבטים הפוליטיים, האינטלקטואליים והחברתיים של השמרנות בתחומי מדיניות, כלכלה ותרבות. העיתונאי יואב שורק הגדיר את מהות הכנס: ”נקודת התחלה ונקודת סיום - סיום שלב ארוך ומורכב של זריעת זרעים בערוגות שונות, והתחלה של שלב חדש, שבו מבקשים לאסוף את היבול הצנוע של אותם זרעים מן הערוגות השונות לכלל תנועה מוכרזת, כדי שלדברים יהיה כוח ותהודה וכדי שיוכלו להתברר עוד ועוד”[9].

נדב איל כתב על הקרן: "שמרנות היא קהילתנית. היא מקדשת את המקום, המסורת, הדרך בה תמיד נהגנו. קרן תקווה ושלוחותיה מחפשות לא שמרנות, אלא מהפכה של דיבוב אמריקני זול ... אם מביטים בחזקות שבמדינות המערב, באלה שטוב לחיות בהן, הרי שמדינות רווחה מאפשרות חיים טובים ויציבים, והשיטה האמריקנית במצוקות עמוקות. שמרנות ישראלית אמיתית הייתה מברכת על מדינת הרווחה, ערך מסורתי, קונצנזוס של הציונות, ושואלת איך לתקן אותה (באורח קפיטליסטי, לדידם של שמרנים, בוודאי)"[10].

עם ההוגים השמרנים בישראל נמנים הרב חיים נבון, איילת שקד[11], אסף שגיב, יורם חזוני, ד"ר רן ברץ, ד"ר רונן שובל, יואב שורק, אופיר העברי וד"ר גדי טאוב. עם הגופים המקדמים הגות שמרנית בישראל נמנים קרן תקווה, כתב העת השילוח, אתר האינטרנט מידה והוצאת הספרים סלע מאיר המוציאה לאור בעברית את הספרים של ההוגים השמרנים בארץ ובעולם.

ההיסטוריה של ההגות השמרנית

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. (14 בינואר 2023)

את תחילת ההמסורת השמרנית ניתן לראות במסורת האנגלו-אמריקאית. את תחילת השמרנות ניתן למצוא עוד בלקטי הכתבים המשפטיים האנגליים המוקדמים ביותר ששרדו, המתוארכים למאה ה-12, שבהם ניתן לראות כאבותיה הקדומים של המסורת השמרנית. ההוגה הבולט הראשון שניתן לזהות כמאמין במסורת השמרנית האנגלית הוא סר ג'ון פורטסקיו (אנ') (1394–1479). מעמדו של פורטסקיו במסורת השמרנית האנגלו-אמריקנית דומה במידת-מה למעמדו של ג'ון לוק במסורת הליברלית המאוחרת-יותר. אף שפורטסקיו אינו מייסדה של המסורת השמרנית, הוא המנסח הבולט הראשון שלה והדגם שלאורו התפתחה המסורת המאוחרת-יותר. בעת שהותו בגלות כתב פורטסקיו כמה חיבורים בנוגע לחוקה של אנגליה ולחוקיה. אחד הראשונים שבהם הוא חיבור קצר ששמו 'שבח חוקי אנגליה'. כמו המסורת השמרנית המאוחרת-יותר, גם פורטסקיו אינו מאמין שכתבי הקודש או התבונה האנושית יכולים לספק חוק אוניברסלי כלשהו המתאים לכל האומות. אנו מוצאים שהוא שואב תכופות מחוקת משה ומ"ארבעת ספרי המלכים" (אלו שאנו מכנים ספרי שמואל א-ב ומלכים א-ב) ומסתייע בהם לשם הבנת הסדר המדיני והחוקה האנגלית. יחד עם זאת, פורטסקיו מדגיש כי בכל ממלכה, החוקים משקפים את ניסיונה ההיסטורי של האומה ואת אופייה, בדיוק כפי שהחוק המנהגי האנגלי תואם את הניסיון ההיסטורי האנגלי. פורטסקיו טוען למשל כי אומה בעלת משמעת עצמית והרגל של ציות-מרצון לחוקים (ולא מתוך כפייה) היא אומה המסוגלת לקחת חלק פורה באופן שבו היא נמשלת. אופי כזה, קובע פורטסקיו, הוא אופיו של העם האנגלי. כמאתיים שנים לאחר מותו נוהל המאבק הגדול של מגיני החוקה האנגלית המסורתית במהלך המאה ה-17 – נגד האבסולוטיזם המדיני מצד אחד, ונגד חסידיו הראשונים של הרציונליזם האוניברסלי ברוח לוק מצד שני. מאבק זה הוא חלק משמעותי בתהליך גיבושה של מסורת שמרנית. בין ההוגים החשובים שהובילו מאבק זה ניתן למנות את ג'ון סלדן (1584–1654). סלדן – בכיר משפטני החוק המנהגי של דורו, הוגה מדיני בולט, הפך למנהיג מוביל בפרלמנט והצטרף לאדוארד קוק בשורת התנגשויות עם המלך וסמכויותיו. בתקופה זו כפר הפרלמנט בכמה זכויות מלכותיות כביכול: בזכות לאסור נתינים אנגלים מבלי שיובאו בפני בית דין; בזכות להטיל מיסים ומלווים כפויים ללא אישור הפרלמנט; בזכות לשכן חיילים בבתי אזרחים; ובזכות לעשות שימוש בממשל צבאי כדי לעקוף את חוקי הממלכה. בשנת 1628 היה לסלדן תפקיד מוביל בניסוחו, ובהבאתו לידי אישור בפרלמנט, של מסמך חשוב שנודע בשם "עצומת הזכות" – מסמך שביקש להשיב על כנן "את הזכויות והחירויות השונות של הנתינים" שהוכרו במסגרת החוקה האנגלית המסורתית.

סלדן ראה עצמו כיורש המסורת שבמסגרתה פעל פורטסקיו, והיה אף מעורב בהדפסת מהדורה חדשה של 'שבח חוקי אנגליה' בשנת 1616. הגנתו-שלו על המסורות הלאומיות האנגליות ראתה אור בשורת חיבורים קצרים על תולדות החוק האנגלי ובשורת חיבורים עבי כרס (שסלדן החל לכתוב בעת ששהה במאסר, תחת האשמה מעורפלת בהמרדה, בעקבות פעילותו בפרלמנט של 1628–1629) הבוחנים שאלות של חוק ומחשבה מדינית, מתוך שיח עם המסורת הרעיונית הרבנית הקלאסית. המפורסם בין חיבורים אלה הוא 'החוק הטבעי וחוק האומות' (1640) אדיר הממדים. בחיבוריו אלה ביקש סלדן להגן על המסורות השמרניות – כולל זו האנגלית – לא רק מפני התורה האבסולוטיסטית של בני סטיוארט אלא גם מפני הטיעונים שהעלה הרציונליזם האוניברסלי – טיעונים שלפיהם די לבני האדם להיוועץ בתבונתם, הזהה לחלוטין אצל כולם, כדי לקבוע את החוקה הטובה ביותר בעבור האנושות-כולה. השקפה רציונליסטית זו החלה לקבץ לה תומכים בקרב חסידיו האנגליים של ההוגה המדיני הדגול, הוגו גרוטיוס, אשר בחיבורו 'על חוקי המלחמה והשלום' (1625) הציע כי אפשר להיפטר מהחוקות המסורתיות של האומות השונות באמצעות הסתמכות בלעדית על תבונתו של היחיד.

כאז כן עתה, שמרנים לא יכלו להבין כיצד הסתמכות על תבונה אוניברסלית עשויה להיות בת-ביצוע. בהתאם לכך, עמודיו הראשונים של "החוק הטבעי וחוק האומות" כוללים התקפה רחבת היקף על תורות שכאלה. סלדן טוען שם שבמהלך ההיסטוריה כולה, "שימוש בלתי מוגבל בתבונה טהורה ופשוטה" הוביל למסקנות שהן "במהותן חסרות-עקביות ולא דומות בין בני אדם". אם היינו יוצרים ממשל על בסיס התבונה הטהורה בלבד, היה ממשל זה מוביל – בסופו של דבר – לא רק להתפרקות הממשל המדיני אלא גם לבלבול רחב היקף, למחלוקות עמוקות, ולאי-יציבות מתמדת (שכן ממשל אחד יוחלף באחר שברגע מסוים נראה תבוני יותר). למעשה, בדחיית הרעיון שלפיו מערכת זכויות הניתנת ליישום באופן אוניברסלי היא מן האפשר כל עיקר, סלדן הולך בעקבות פורטסקיו. כפי שכתב סלדן בהערותיו למהדורת 1616 של 'שבח חוקי אנגליה' מאת פורטסקיו, מה "שאפשר והוא מתאים ביותר או צודק במדינה אחת, אפשר שיהיה באותה המידה חסר-צדק או חסר-התאמה באחרת, ויחד עם זאת שתיהן חוקתן וממשלן מעולים". ביחס לאלה המאמינים שתבונתם-שלהם הפיקה את האמיתות האוניברסליות אשר אמורות להיות ברורות מאליהן בעבור כל בני האדם, הוא מזהיר ב"חוק הטבעי וחוק האומות" כי "המנהג עוטה לעיתים קרובות את מסכת הטבע, ואנו נשבים בכך עד למידה שבה פעילויות אשר אומות אימצו, בהתבסס על מנהג בלבד, נוטות לעיתים קרובות להיראות כחוקים אנושיים, טבעיים ואוניברסליים".

סלדן משיב לטענות בעניין התבונה האוניברסלית באמצעות טיעון בזכות עמדה שניתן לכנותה "אמפיריציזם היסטורי". לפי עמדה זו, כפי שהוא מסביר ב"החוק הטבעי וחוק האומות" החשיבה שלנו בענייני מדינה ומשפט צריכה להתבסס על מורשת המסורת הלאומית. זו מאפשרת למדינאי או למשפטן להתגבר על המאגר הדל של ההתבוננות והניסיון שיחידים מסוגלים לצבור במהלך חייהם "אותה ינקות דלת-ידע אשר חיינו הקצרים בלבד מאפשרים לנו" ולנצל את "דורות-עברוּ הרבים של התבוננות וניסיון" אשר מאפשרים לנו "לצבור לנו שנים כאילו חיִינו אפילו מתחילת הימים". את השמרנות המודרנית ניתן לזהות אצל אדמונד ברק (1729–1797). את הביקורת שלו על המהפכה הצרפתית בספרו "מחשבות על המהפכה בצרפת" הוא שואב מהחשיבות של חיבור למסורת ולדת ולא מעצם הניסיון לצאת מהשלטון הטוטליטארי ששלט בצרפת באותה תקופה. אין ספק שרעיונותיו הושפעו עמוקות מהמסורת האנגלית ומהגותם של מגיניה ובהם פורטסקיו וסלדן. על אף השתייכותו למפלגה הוויגית (שהייתה המפלגה השמאלית בבריטניה אז) החליט ברק לחצות את הקווים ולהגן על המסורת האנגלית מפחד שגלי המהפכה יגיעו גם לאנגליה. הגותו באותה התקופה היא זו שהביאה לפריצת השמרנות לתודעה העולמית ועל כן הוא נחשב כאבי השמרנות המודרנית. יש לציין כי ההוגים האנגלים באותה תקופה שביקשו לשמור על המסורת האנגלית מפני השלטון הטוטאליטרי מחד ומפני הרציונליזם והתבונה האוניברסלית מאידך לא הגדירו עצמם כשמרנים אך רעיונותיהם הניחו תשתית מוצקה לחשיבה השמרנית המודרנית ומהווים את הבסיס לה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמרנות בוויקישיתוף
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ריבוי קישורים, מיקוד בזרם קטן ושולי כאשר בעולם יש מגוון זרמים אחרים, רחבים יותר.
סרטונים והרצאות על שמרנות

הערות שוליים

  1. ^ Critical Review: Liberalism and Enlightenment in Eighteenth-Century Germany, ciaotest.cc.columbia.edu
  2. ^ Liberalism - Individualism, Free Markets, Liberty | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 אלון שלו, ‏"על השמרנות: הדרך לטוב האפשרי", השילוח, גיליון 14, אפריל 2019
  4. ^ 1 2 3 ד"ר משה מאיר, ‏"גדר על פי התהום", השילוח, 5, יולי 2017
  5. ^ 1 2 What is the difference between cultural conservatism and social conservatism?, Quora (באנגלית)
  6. ^ 1 2 What Do Cultural Conservatives Believe?, ThoughtCo (באנגלית)
  7. ^ Nurit Novis-Deutsch, Ariela Keysar, Benny Beit-Hallahmi, Sławomir Sztajer, Maria Klingenberg, Thea Piltzecker, Conservative and Liberal Values in Relation to Religiosity, Cham: Springer International Publishing, 2022, עמ' 221–244, ISBN 978-3-030-94691-3. (באנגלית)
  8. ^ כריסטופר סטוקר: ויקיפדיה לשמרנים נוצריים, מתוך דר שפיגל, אוחזר ב-19.06.15
  9. ^ יואב שורק, ‏פתיחה חגיגית, השילוח, 15, יוני 2019
  10. ^ ציוץ של נדב אייל, באתר טוויטר, 26 במאי 2022
  11. ^ בנוסף להיות פוליטיקאית שמרנית היא כתבה מאמרים שמרניים, בעיקר בתחומי המשפט בישראל והחקיקה בישראל.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שמרנות&oldid=37166337"