יונתן רטוש

יונתן רטוש (18 בנובמבר 1908 - 25 במרץ 1981) הוא שמו הספרותי של אוריאל שלח או אוריאל הלפרין. רטוש היה משורר, מתרגם, ומקים תנועת העברים הצעירים, ששמם הנפוץ יותר, שנטבע ככינוי גנאי על ידי אברהם שלונסקי, הוא הכנענים.

תולדות חייו

אוריאל הלפרין נולד ב-18 בנובמבר 1908, בן בכור ליחיאל היילפרין, מחנך עברי ותומך של חיים ויצמן, ופנינה, גננת עברייה שהשתייכה לפועלי ציון. בילדותו גדל בוורשה, ובעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו לאודסה.

ב-1919, בהיותו בן 11, עלה לארץ ישראל עם אמו, אחיו ואחותו על האוניה "רוסלאן" שיצאה מאודסה. בשנת 1920 הצטרף אליהם גם אביו. למד בגימנסיה העברית בירושלים וב"גימנסיה הרצליה", בה קיבל את תעודת הבגרות בשנת 1926. באוקטובר 1926 פרסם את שירו הראשון בעיתון "הארץ".

רטוש קרא ליצירת עם חדש, עברי ולא יהודי, בארץ ישראל. בשיריו התייחס פעמים רבות לאלמנטים פגאניים מקומיים ולנוף הישראלי המדברי.

באביב 1934 משך אותו בן ציון נתניהו, מחשובי אנשי הרוח של התנועה הרוויזיוניסטית, לעבוד ב"הירדן", עיתונה היומי החדש של התנועה.

ב-25 במרץ 1937 פרסם בעיתון "הירדן" את השיר "תורה", עליו חתם לראשונה בשם "יונתן רטוש". אחת הסיבות לשימוש בשם עט היא הפחד שמא דעותיו הרוויזיוניסטיות יפגעו בו. למשמעותו של שם זה ניתנו ברבות הימים פירושים שונים.‏ על פי עדות אחיו, עוזי אורנן, הוא ביקש לבחור בשם של ניגודים: שילוב של יונתן העדין עם רטוש הקשוח (מהשורש רט"ש).

בשנת 1939 היה בין מייסדי תנועת הכנענים. בשנות השישים כתב על כך לבנימין תמוז: "ביסדנו ב-1939 - את מה שמכונה ברשימתך בשם 'הכנענים', הייתי אני האדם המבוגר היחידי בחבורה כבן שלושים. השאר, שמהם עתידים היו להתפתח סופרים, משוררים, עיתונאים ועוד, כדבריך, היו בעת ההיא נערים בני 19-20 כיוון שמראש לא פניתי אלא אל משכילים בני גיל זה, מתוך הנחה שמבוגרים מהם נשחתו בתוך הגופים הציוניים והאווירה הציבורית הציונית."

בחודש מאי 1942, שלושה חודשים לאחר הירצחו של אברהם שטרן (יאיר), פרסם רטוש לזכרו את השיר "בארגמן", אותו החל לכתוב מיד כשנודע לו דבר הרצח. ספרו חופה שחורה יצר התנגדות רבה בקרב רבים מהמשוררים, ועבר זמן רב עד שזכה להכרה.

רטוש היה אחד מאבות ספרות המדע הבדיוני בארץ ישראל. בשנת 1952 פרסם, תחת שמו האמיתי, אוריאל שלח, תרגום לקובץ סיפורי מדע בדיוני קצרים שנקרא "היה היה בעתיד". רטוש התחבט בינו ובין עצמו כיצד לתרגם את המונח "Science Fiction", ולבסוף כתב "ההגדרה הטובה ביותר: 'סיור דמיוני של איזו עובדה או תאוריה שבתחום הדעת'. מיטב הכינויים היה אפס כל כינוי, אבל לשם ציון יצוינו כאן כל הסיפורים מסוג זה כספרות-מדע". הספר הכיל סיפורים מאת גדולי הסופרים בתחום באותה תקופה כריי ברדבורי ו א. א. וון ווגט, רובם בהשפעת המלחמה הקרה שהשפיעה על היוצרים באותה התקופה. תרגום הספר והוצאתו היו מעשה חלוצי, אך חלף עוד זמן רב עד שספרות "המדע הבדיוני" פרצה והפכה לתחום מוכר בהוצאות הספרים בארץ. כמו כן, תירגם ספרים תחת השם הבדוי יוסף לוז.

רטוש היה לשונאי ומחדש פורה של תחדישים עבריים. רטוש גם יצר אלפי חידושי לשון ("תחדישים") בעברית, שחלקם נקלטו, כגון: ממטר, הסלמה, טווח, ממסד, סוגה וחלופה. בשנת 2008 יצא לאור מילון בשם "מילים מתבקשות", ובו כ-4000 מילים מתחדישיו של רטוש. המילון יצא לאור על ידי פרופ' מיכל אפרת, ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה, בת זוגו של פרופ' עוזי אורנן, אחיו של רטוש.‏

אחדים משיריו של רטוש הולחנו, מהם מוכר בעיקר לחנו וביצועו של צביקה פיק לשיר "על חטא". שירו "מיליון" הוקלט הן על ידי עפרה חזה בלחן של אילן וירצברג והן על ידי אריק איינשטיין בלחן של שם טוב לוי. לוי הלחין ושר גם את שירו של רטוש "לו באת". שיר נוסף מוכר שכתב רטוש הוא "כמעט", שהלחין יגאל גורדון ושרה נורית גלרון.

אחיו עוזי אורנן הוא בלשן, חבר האקדמיה ללשון העברית ופעיל בנושאי דת ומדינה. אח אחר הוא הבלשן פרופ' צבי רין. שהרן שלח, בנו של יונתן רטוש, הוא מתמטיקאי. בנו האחר, חמן שלח, היה שופט, ונרצח באוקטובר 1985, עם אשתו אילנה ובתם צליל, בראס בורקה שבסיני בידי חייל מצרי.

ספריו

• לקבר ישמעאל, אוריאל הלפרין - יונתן רטוש, תל אביב, 1932.
• חופה שחורה, שירים, מחברות לספרות, תל אביב 1941.
• יוחמד, שירים, מחברות לספרות, תל אביב 1952.
• צלע, שירים, אגודת הסופרים העברים ליד דביר, (תל אביב) 1959.
• שירי חשבון, הדר, תל אביב 1963.
• שירי ממש, הדר, תל אביב 1965.
• ההולכי בחושך: מזמור, ירושלים 1965.
• שירי חרב, 1930-1964, ספרית שהרן, תל אביב 1969.
• שירי יונתן רטוש: חופה שחורה, בארגמן, יוחמד, צלע, הדר, תל אביב 1974.
• שירי פרט, דביר, (תל אביב) 1975.
• אהבת נשים: צרור שירים, דביר, תל אביב 1975.
• שירי נערה, דביר, תל אביב 1975.
• שירים: שירי חרב, ההולכי בחושך (מזמור), הדר, תל אביב 1977.
• שירי אהבה, איורים יוסל ברגנר, הדר, (תל אביב) 1983.
• ילקוט שירים (ליקט אהרון אמיר, מבואות דן מירון), מחברות לספרות, תל אביב 1991.

לקריאה נוספת

• דן מירון, "יונתן רטוש כגיבור תרבות", בתוך: הארץ, 15.4.1990-9 (פורסם מחדש בתוך: נוגע בדבר, זמורה ביתן, תל אביב, תשנ"א 1991, עמ' 161-202).
• י. עמרמי (עורך), יונתן רטוש (אוריאל שלח): מכתבים, הוצאת "הדר", תל אביב 1986.
• יהושע פורת, שלח ועט בידו: סיפור חייו של אוריאל שלח (יונתן רטוש), הוצאת מחברות לספרות, 1989.
• זיוה שמיר, להתחיל מאל"ף: שירת רטוש, מקוריות ומקורותיה, 1993.
• בנימין תמוז, "פרידה מיונתן רטוש", בתוך: הארץ, 10.4.1981.
• מיכל אפרת, המלים המתבקשות - תחדישיו של יונתן רטוש, , הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 2011.
• חיים פסח, "בין רטוש לפאונד: פואטיקה ואידאולוגיה", בתוך: מאזניים, נובמבר 1982.

שירים

• שיר קרב לבני קוריטה,
• חנינה, דבר, 8 בינואר 1960
• אביר, דבר, 15 באפריל 1960
• מוסרות, דבר, 2 בספטמבר 1960
• שדרה, דבר, 3 בפברואר 1961
• שני שירי פרוד, דבר, 31 במרץ 1961
• מוחמד, דבר, 26 במאי 1961
• כף, דבר, 17 באוגוסט 1962
• שה, דבר, 31 ביולי 1964
• בגד, סרטן, דבר, 15 בינואר 1965
• בראשית, דבר, 2 באוקטובר 1959
• זר, דבר, 21 באוגוסט 1959

קישורים חיצוניים

• דינה ציונית, יונתן רטוש, באתר מט"ח.
• שהרן שלח, זיכרונותיו של בן, באתר הארץ
• יונתן רטוש, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• יונתן רטוש ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• שירי לב-ארי, המלה ממטר עוררה סערה, באתר עכבר העיר, 17 באוקטובר 2008
• יהודה ליבס, מיתוס תיקון האלוהות: קבלת הזוהר ושירת רטוש, בבלוג של אלי אשד, באתר "רשימות", 8.3.2009
• בני מר, צריך לטובב, אבל אפשר גם לפרגן, באתר הארץ, 28 בינואר 2011
• רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: המילים המתבקשות של יונתן רטוש, באתר nrg מעריב, 20 בינואר 2011
• חיים פסח, יונתן רטוש, עזרא פאונד והאידיאולוגיה והשירה הכנענית מאמר באתר "יקום תרבות"
• אלי אשד, ההשבעה של יונתן רטוש, מגזין "יקום תרבות"