אחמדים בישראל
האחמדים בישראל (בערבית: أحمدية في إسرائيل) הם קהילה קטנה של אחמדים (פלג מוסלמי) בישראל. הקהילה הוקמה לראשונה בסביבות שנות ה-20 של המאה ה-20 בימי המנדט הבריטי. ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון בה האחמדים יכולים לנהל את אורח חייהם הייחודי בגלוי[1]. בשל כך, השכונה האחמדית שבחיפה, כבאביר, משמשת כמרכז של קהילת האחמדים במזרח התיכון[2][3].
ב-17 במרץ 1928 ובמהלך שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 של המאה העשרים, החלו השליחים האחמדים (המבשרים) להגיע לכפר כבביר. ראשון המבשרים היה מאולאנא ג'לאל אל דין שמס. הוא הגיע לחיפה ב-1927 מהודו דרך דמשק. בחיפה הוא נפגש עם צעירים מבני כבאביר שהזמינוהו לפגוש את זקני הכפר. באותה תקופה היו תושבי הכפר נתונים להשפעת הסופים המשתייכים למסדר השאד'לי (אנ') שמרכזו בעיר עכו. לאחר ביקור המבשר הראשון בכפר, החלו המשפחות להצטרף בהדרגה לכת האחמדית, ומקץ כמה שנים נהייה הכפר למרכז התנועה האסלאמית האחמדית במזרח התיכון.
בשנת 1934 נחנך המסגד הראשון ולידו המרכז הרוחני והתרבותי. הפעילות להפצת עקרונות התנועה האחמדית החלה ב-1927, ובשנת 1932 הוחל בהוצאת הירחון "אלבשרא" (הבשורה), ביטאון התנועה, הממשיך לראות אור עד עצם היום הזה. השליחים של העדה הקדישו את מרצם ואת זמנם לחינוך הילדים ולהשרשת המסורת הדתית בקרב המבוגרים. בשנת 1934 נפתח בית הספר היסודי בו למדו בנים ובנות. תחילה למדו הילדים בתוך המסגד ובחדרים הנספחים. כיום בית הספר "אלאחמדייה" נמצא בבניין נפרד בלב השכונה. באותה שנה (1934) נרשמה העדה כאגודה עות'מאנית (כיום עמותה).
ענייני העדה מנוהלים על ידי ועד מנהל נבחר. בנוסף לוועד המנהל, מאורגנים בני העדה בארגונים וולונטריים שונים: מועצת ילדים, מועצת ילדות, מועצת צעירים, מועצת זקנים ומועצת נשים. בראש הוועד המנהל עומד האמיר הנבחר נציג המרכז העולמי, והוא האחראי לתפילות ולדרשות ושאר הפעילויות הרוחניות והארגוניות של העדה. ב-1979 הוחלט להרוס את המסגד הישן, ובמקומו נבנה מסגד אחר חדיש וגדול המהווה אטרקציה לתיירים ולסיורים רבים מישראל ומהעולם. הוא נושא אותו שם של המסגד הישן – ג'אמע סיידנא מחמוד.
כל המפעלים וכל הפעילויות של העדה ממומנים על ידי תרומות בני העדה האחמדית בארץ בלבד: כל חבר וחברה בתנועה מעלים תרומה חודשית חובה, הנעה בין 25,6% ל-10% מהכנסתם, לקופת העדה.
איש הדת הראשון, מאולאנא ג'לאל א-דין שמס, שהייה מכפר קטן בשם שחוואן בפנג'אב שבהודו הבריטית, כמה קילומטרים מקדיאן (אנ'), מרכז העדה בזמנו. הוא זכה להצטרף ל"אל-מדרסה אל-אחמדיה" בשנת 1910. הוא קיבל את התואר מאולבי פאזיל בגיל 20 ונסע לדמשק כדי להטיף לאחמדיה ב-27 ביוני 1925.
מאולאנא שמס א-דין אל-מלאבארי נולד בעיר מנרקד (אנ') בקרלה שבהודו. הוא הגיע לישראל מהודו בשנת 2004, לאחר שהוצב על ידי הח'ליף של העדה האסלאמית האחמדית, מירזה מסרור אחמד, כאיש הדת והשליח הראשי במדינה, לאחר שלמד באוניברסיטת העדה בקדיאן (Qadian), הודו.
לא ידוע מה מספרם של האחמדים הישראלים, אם כי לפי הערכות יש כ-2,200 אחמדים בלבד[4].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1924 הגיע לחיפה הח'ליף מירזא בשיר א-דין מחמוד אחמד בנו של מייסד העדה האיסלמית האחמדית מירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני. בני משפחת עודה התפללו במסגד איסתיקלאל בעיר התחתית של חיפה ושם פגשו את ג'לאל א-דין שמס, המבשר האחמדי מהודו. בני המשפחה החליטו להצטרף לקהילה האחמדית[5]. ב-17 במרץ 1928, הועבר "מרכז המשלחת האחמדית לארצות המזרח-התיכון" מדמשק לכבאביר. ב-1934 נחנך המסגד הראשון בכפר ובאותה שנה נפתח גם בית ספר (בהמשך ב-1978 נוסד גם בית ספר אלאחמדייה). ב-1979 נבנה מסגד חדש במקום הישן (שניהם נקראים ג'אמע סיידנא מחמוד - "אדוננו מחמוד" על שם הח'ליף השני של העדה). למסגד שני מינרטים שגובהם 35 מטרים והוא בנוי כמבנה מתומן המזכיר את צורת כיפת הסלע בירושלים.
מסגד הראשון של השכונה הוקם בשנת 1931, ומסגד מחמוד גדול יותר בשנות ה-80.
קהילת האחמדים בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהילת האחמדים מפוזרת ואנשי הקהילה מתגוררים במחוזות שונים במדינת ישראל, אך מרבית הקהילה מרוכזת בעיר השלישית בגודלה בישראל, חיפה.
חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שישנם אחמדים רבים באזורים אחרים בישראל, שכונת כבאביר שבחיפה היא הקהילה הגדולה והמבוססת היחידה בישראל. עם זאת, בשכונה לצד הרוב האחמדי מתגוררים מעט יהודים, ערבים נוצרים ואף דרוזים. הקהילה במקום ככל הנראה מורכבת ממספר פליטים פלסטיניים שברחו לשכונה בעקבות החרמתם על ידי בני משפחותיהם ביהודה ושומרון[6]. פקידי עיריית חיפה רואים בשכונה מודל של דו קיום. דוגמה לכך היא דבריו של יונה יהב, ראש עיריית חיפה שתיאר את האחמדים המקומיים כ"ערבים רפורמים"[7]. כמה פוליטיקאים אף ביקרו את אנשי קהילה המקומית, הנשיא, שמעון פרס הגיע לשכונה לארוחת אפטאר במהלך חודש הרמדאן[8].
ב-2009 במסגרת משלחת של אנשי דת יהודים, נפגש נשיא הקהילה האחמדית בישראל עם האפיפיור, בנדיקטוס השישה עשר וזאת כדי להעביר מסר ישיר מפי הח'ליף החמישי של הקהילה, מירזא מסרור אחמד[9]. ב-2011 ערכה הקהילה המקומית סיור בעיר לאורחי ועידת ראשי הערים הבינלאומית ה-27, בה השתתפו 26 ראשי ערים ממדינות שונות בעולם, אירוע שנערך על ידי המועצה האמריקאית ליהדות התפוצות ובשיתוף משרד החוץ הישראלי[10].
מקומות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צאלה קוטלר הדרי, מוזיאון מורשת לעדה האחמדית צפוי לקום בשכונת כבאביר בחיפה, באתר גלובס, 10 במאי 2019
שלום ולא ג'יהאד: הצצה מיוחדת לעדה המוסלמית של האחמדים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 14:29)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Berger, Raymond (6 במרץ 2018). "Safe Refuge in Israel". Times of Israel.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Visit Haifa". נבדק ב-17 בפברואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Kababir and Central Carmel – Multiculturalism on the Carmel". נבדק ב-17 בפברואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Kababir". Israel and You. אורכב מ-המקור ב-30 בינואר 2015. נבדק ב-17 בפברואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ מוחמד שריף עודה, ראש העדה האחמדית בכבאביר בהרצאה שנשא בעמותה לתולדות חיפה ב-18/3/2010.
- ^ "Ahmadi Muslim leader condemns terrorism against Israel". Israel News. אורכב מ-המקור ב-17 בפברואר 2015. נבדק ב-17 בפברואר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Muslim sect celebrates 25 years since Koran translated into Yiddish". Haaretz. נבדק ב-17 בפברואר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Emanuela C. Del Re (3 במרץ 2014). "Approaching conflict the Ahmadiyya way: The alternative way to conflict resolution of the Ahmadiyya community in Haifa, Israel". Springer: 127.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "World should judge religions on their true teachings". אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2015. נבדק ב-19 במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Mayors from 26 countries convene in Israel". Israel Ministry of Foreign Affairs. נבדק ב-25 בפברואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה)
| קבוצות בחברה הישראלית (ישראלים) | ||
|---|---|---|
| ישראלים לפי דת | יהודים • נוצרים • מוסלמים • דרוזים • בהאים • שומרונים העבריים מדימונה • עדי יהוה • יהדות משיחית • סובוטניקים | |
| יהודים | אשכנזים • ספרדים • מזרחים • הודים • אתיופים • יוצאי ברית המועצות חילונים • מסורתיים • דתיים • חרדים אורתודוקסיים • קונסרבטיביים • רפורמים • קראים | |
| ערבים | בדואים • ערבים-נוצרים • אחמדים • מדנים • פלאחים • עלווים | |
| מיעוטים | צ'רקסים • צוענים • ארמים | |