יהדות משיחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל היהדות המשיחית בארגון יוצאי הצבא האמריקאי

יהדות משיחית היא זרם דתי הטרוגני המבוסס על מרכיבים נוצריים-פרוטסנטים ואוונגליסטיים, שבמרכזם קבלת ישו כמשיח ישראל המתואר בתנ"ך וכ"בן האלוהים" כפי שמתואר, לשיטתם, בברית החדשה, והתייחסות אל התנ"ך ואל הברית החדשה ככתבי קודש. חברי הקהילות העצמאיות המשתייכות לזרם זה מגדירים את עצמם כיהודים, אך הזרם אינו מוכר כפלג בתוך היהדות על ידי כמעט כל הזרמים האחרים. בני זרם זה רואים עצמם כממשיכי חסידיו הראשונים של ישו, שהיו יהודים, וחלקם שומרים על סממנים יהודיים שונים (כגון שמירה על כשרות ועל השבת).

כיום בעולם בין 250,000 ל-300,000 יהודים משיחיים, בהם, 10,000 - 15,000 בישראל[דרוש מקור]

מאפייני היהדות המשיחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים המשיחיים משתמשים בשם ישוע, ולא בשם ישו הנפוץ בקרב דוברי עברית, שכן לשיטתם זה הוא שמו האמיתי. לדעתם השם ישו הגיע בשלב מאוחר יותר, ויש הרואים בו וראשי תיבות בדיעבד של "ימח שמו וזכרו‏‏"‏[1]. ישו נתפס ביהדות המשיחית ובנצרות כחלק מהשילוש הקדוש (אף שחלק מהיהודים המשיחיים דוחים מושג זה לחלוטין[דרוש מקור]): האב, הבן (שהתגלה בישו) ורוח הקודש, שהם אלוהים אחד. לדבריהם, ישו הוא המשיח ובן האלוהים, שהגיע לעולם לבוש בבשר כשאר בני האדם.

בית התפילה "ברוך השם" של הקהילה המשיחית בדאלאס, טקסס

ליהודים המשיחיים אין ספר תפילה אחיד, אך יש קהילות המשתמשות בסידור משלהן. על-פי רוב, התפילות הן אישיות ונאמרות על ידי המתפללים. התפילה נערכת בלב או בעל פה, לבד או עם מאמינים אחרים בקהילה. מבחינתם, התפילות יכולות להיאמר בכל מקום ובכל זמן. לדעתם, על כל מאמין לפתח מערכת יחסים אישית עם אלוהים. התפילות האישיות מופנות אל אלוהים ("אבינו שבשמים") ומסתיימות בדרך כלל במילים "בשם ישוע המשיח, אמן". בקהילות רבות מודגש על ידי החברים המאמינים וכן על ידי רועה הקהילה שעל כל מאמין לפתח מערכת יחסים אישית עם אלוהים, ולא לקבל את דבריו של אח בקהילה או של רועה הקהילה כנכונים. על כל מאמין לבדוק בעצמו כל דבר, ולעשות את כל מה שנידרש, כולל חזרה בתשובה, על מנת להתקרב ולהכיר אישית את אלוהים.

כתבי הקודש שלהם כוללים את התנ"ך ואת הברית החדשה. על פי אמונת היהודים המשיחיים, הנבואות בתנ"ך מדברות על הברית החדשה ועל ישו המשיח, ואין בברית החדשה תורה חדשה, אלא המשכו של התנ"ך. אחד מעיקרי האמונה המשיחית הוא "בישור", כלומר הפצת בשורת האמונה באמצעות פעילות מיסיונרית. הבישור נעשה בדרך כלל בעל-פה, אם כי יש מאמינים העושים זאת באמצעות הפצת הברית החדשה או ספרי אמונה משיחית אחרים.

הקהילות שונות זו מזו באופיין ובגודלן. רוב הקהילות מונות בין 15 ל-35 אנשים (קהילות בית), אם כי ישנן גם קהילות גדולות יותר המגיעות למעל למאה אנשים. רוב הקהילות אינן ידועות כלפי חוץ, ולא ניתן למצוא אותן בדרכים המקובלות (אינטרנט, שלטי חוצות, דפי זהב וכו'). ה"אחים" נאספים לפחות פעם אחת במהלך השבוע לאסיפות של תפילה, קריאה או שירת תודה והלל לאלוהים. ישנן גם אסיפות שבהם ה"אחים" קוראים ביחד בתנ"ך ומדברים על המסר האישי שקיבלו במהלך הקריאה בתנ"ך או המסר שקיבלו דרך חוויה אישית.

היהודים המשיחיים רואים עצמם כאנשים מאמינים ולא כדתיים. לדבריהם, אין הם מחזיקים תמונות של ישו, או של מריה. לדבריהם השימוש במונח "הנוצרי" עוות במהלך ההיסטוריה, שכן משמעותו האמיתית היא "מנצרת" (מקום מגוריו של ישו), ולא דת חדשה כפי שדוברי עברית משתמשים במונח.

להצטרפות של יהודי ליהדות המשיחית נדרש טקס הטבילה לנצרות וטקס "בציעת הלחם" (שגם נקרא "סעודת האדון"). בעיני היהודים המשיחיים הטבילה היא דבר אלוהים, הקורא למאמינים לשים את חייהם הישנים מאחור, לתת לאדם הישן למות, ולקבל את המשיח כאדון בחייהם‏[2]. לטבילה מיוחס גם אלמנט של היטהרות, בדומה לטבילה של יהודים במקווה. על פי היהודים המשיחיים גם סעודת האדון היא דבר אלוהים הקורא למאמינים להודות לאלוהים על ששלח את ישו המשיח, לכפר על חטאי האדם ולטהר את האדם מכל עוונותיו ‏‏‏[3]. היהודים המשיחיים מסתייגים מחלק מהטקסים הנוצריים. מבחינתם המהות היא באמונה פנימית, ולא בעשיית מעשים או בציות לחוקים דתיים כדוגמת הליכה לבתי תפילות, טקסים דתיים, או לבוש מיוחד.

חלק מן היהודים המשיחיים אינם רואים חובה בקיום המצוות הנהוגות ביהדות, שכן במהות אמונתם הם מקבלים את הרעיון המדבר על גאולה על ידי המשיח החי בכל מאמין ועל ידי הליכה בהדרכתה של רוח הקודש. נושא המצוות (כמו ברית-מילה או הדלקת נרות שבת) הוא דבר אישי אצל כל מאמין, אבל אינו נחשב כמהותי באמונה. הקהילות אינן שומרות מצוות כדוגמת שבת, וטקסי בציעת הלחם, שבחלק מהקהילות נערכים בשבת, כוללים מוזיקה, הדלקה וכיבוי של מכשירי חשמל, וכדומה.

יש מאמינים משיחיים שאינם מקבלים את התורה שבעל פה, למרות שעל פי היהדות הרבנית היא מקור להלכה המשלים את התורה. אחרים שאוחזים באמונה שניתנה תורה שבעל פה כלשהי (ואפילו מוצאים סימוכין בדברי ישו מהברית החדשה), אך לא זו המוכרת ביהדות. חלק מהמאמינים המשיחיים אומרים שהתורה שבעל פה, היא המצאה ותוספות של רבנים ופרשנות אישית של רבנים שהתקבלה לאחר הרבה ויכוחים שבסופם הגיעו או לא הגיעו להסכמה. בנוסף לכך יש מהם שטוענים שהתורה שבעל פה היא דרך שבה העדיפו הרבנים לחזק את כוחם, מעמדם, וסמכותם בחברה, תהליך שהחל לטענתם בתקופת בית שני, וזאת על פני חזרה בתשובה וחיזוק האמונה האישית של כל יהודי. פרשנות פסוקי התנ"ך מתבצעת בעיקר באופן אישי ועצמאי על ידי כל מאמין (לדבריהם בהדרכת רוח הקודש), תוך הכוונה של אמונות יסוד משיחיות, ולעתים בקבוצות לימוד ותפילה תוך דיון.

יש מאמינים משיחיים המאמינים שכל תוספת שהיא על האמונה בצורות חיצוניות או בחוקים דתיים שמקורם אינו ברוח הקודש, מרחיקות את המאמין מאלוהים. בניגוד לנצרות הקתולית, שהכריזה על אנשים מסוימים בהיסטוריה כקדושים (כמו מרים, אם ישו), ואף מתפללים אליהם, אין כזה דבר ביהדות המשיחית. הקדושה היא אצל כל מאמין שקיבל לחייו ולתוכו את רוח הקודש.

אמונות יסוד של היהודים המשיחיים כוללות: ישו משיח ישראל ובן אלוהים, התהלכות בעולם בענווה וצניעות, חיפוש רצון האלוהים, היות המאמין כלי של אלוהים למימוש תוכניתו, סליחת החטאים של אחרים, אמונה לפני מעשה - אי נסיון להצטדק בפני אלוהים על ידי מעשים, הליכה נכונה בפני אלוהים ולא על מנת שבני אדם יראו, האלוהים הוא אחד ובלתי משתנה - אלוהי אברהם הוא אלוהי דויד המלך ואלוהי השליחים, הליכה נכונה - או לא - בפני אלוהים תתגלה בסופו של דבר גם כלפי חוץ, "ה' אלוהינו ה' אחד, ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל שכלך ובכל מאודך", "ואהבת לרעך כמוך".

מקור היהדות המשיחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהדות המשיחית התפתחה בשנות ה-60 של המאה ה-20 בארצות הברית‏[4].

היהודים המשיחיים מייחסים לעצמם שורשים קדומים, ורואים עצמם כממשיכיהם של התלמידים היהודים הראשונים שהלכו בדרכו של ישו, ושקיבלו אותו כמשיח בלבד או כממשיכי האביונים שהיו יהודים שקיבלו את ישו כמשיח, ודבקו בהמשך שמירת מצוות תורה. לטענתם, במהלך ההיסטוריה היו יהודים שהאמינו בסתר שהמשיח הוא ישו, ולטענתם סיפורים בספרות התלמודית על תופעות כאלה, מתייחסים לזרם המשיחי שלהם.

רוב ההיסטוריונים דוגלים בהנחה כי לא היה רצף של קהילות משיחיות מימי ישו ועד ימינו, וככל הנראה בסביבות המאה השנייה, עם היפרדות הנצרות והיהדות, נטמעו הנוצרים הקדומים ממוצא יהודי בקהילה הנוצרית הכללית, או ויתרו על הסממנים הנוצריים ונטמעו ביהדות. יש חוקרים הטוענים ‏‏‏[5] כי הקבוצות המשיחיות בימינו התפתחו מזרם נוצרי פרוטסטנטי בשנת 1825 בדבלין שבאירלנד.

קהילות משיחיות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה המשיחית "בית חסדא" בחיפה

הקהילה המשיחית ביפו הוקמה באמצע שנות השלושים של המאה העשרים. קהילות נוספות פועלות בישראל, בין היתר בירושלים, בתל אביב בכרמיאל וביד השמונה, ובסך הכל ישנן עשרות רבות של קהילות משיחיות ברחבי ישראל. מספר היהודים המשיחיים בארץ מוערך בכ-10,000 עד 15,000 איש, מרביתם יהודים שהצטרפו לקהילות אלה, וחלקם ערבים[6].

חלק מהקבוצות מכילות בעיקר יהודים שהגיעו לאמונה בישו, ואחרות - בעיקר גויים, אך למרבית הקבוצות אופי מעורב. אולי הידועה מכל תנועות אלו היא יהודים למען ישועאנגלית: Jews for Jesus) הקוראת לחנך נוצרים על המקורות היהודיים של דתם ובעיקר להביא כמה שיותר יהודים לאמונה המשיחית.

חברי הקהילה בקהילות משיחיות נקראים "אחים", ומנהיג הקהילה נקרא "רועה הקהילה". הרועה אחראי על הצדדים המנהליים והכספיים של הקהילה ועל ארגון הכינוסים השבועיים שלה. בהיעדרו של הרועה יהיו לרוב "אחים אחראים" המנהיגים את הקהילה. ברוב הקהילות מוטל איסור על האחים ללמוד חומר הכופר באמונה המשיחית, כנגד אח שעושה זאת מוטלות סנקציות כך שהקהילה מתייחסת אליו כאל זר תוך הימנעות לעתים אף מלומר לו שלום [1]. ישנם יהודים משיחיים הטוענים שבקהילה שלהם, אין כל איסור מה לקרוא, ואף להפך - בקהילתם כל איסור הוא בגדר חוק דתי, ויש להימנע מחוקים דתיים כי הם לוקחים את חופש הבחירה מהמאמין. עוד טוענים אותם מאמינים שבקהילתם מעודדים כל מאמין לחפש בעצמו את האמת בלי לקבל שום דבר כנכון או כמובן מאליו, רק כי מישהו אחר בקהילה אומר זאת. אותם מאמינים גם טוענים שבביתם יש ספרות רבה ומגוונת שאינה נסתרת מאף אדם.

חלק מקהילות היהודים המשיחיים בישראל מאוגדות בעמותה בשם "עדות משיחית לישראל". ישנן קהילות שבהן נהוג לתת תרומה (מעשר), על פי רצונו של כל מאמין, למימון הוצאות הקהילה, וישנן קהילות המקבלות תרומות מחו"ל.

היהודים המשיחיים מעורבים בחיים במדינה והם משרתים בצה"ל.

קהילות היהודים המשיחיים בישראל עוסקות בפעולות הומניטריות המערבות הטפה להצטרפות לקהילה. פעולות אלו נעשות בעיקר בין אלו הנמצאים במצב קשה, הן מבחינה כלכלית, כמו ניצולי שואה שמקבלים סיוע במצרכי מזון וגישה לשרותי רפואה, משפחות חד הוריות המקבלות סיוע במצרכי מזון וכדומה, והן בין אלו הנמצאים במצב נפשי קשה - נרקומנים, חוזרים בשאלה וחיילים בודדים המקבלים פרט לסיוע הכלכלי גם תמיכה נפשית.

פלגים ביהדות המשיחית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים משיחיים בישראל מתפצלים לשני זרמים עיקריים, אף שאלה אינם מוגדרים.

הפלג הראשון, הזרם המשיחי התנכ"י, רואה עצמו יהודי למהדרין על פי דתו, וממשיך דרכם של האביונים (אותו הפלג המשיחי בימי בית המקדש השני). חברי קבוצה זו רואים בישו משיח בלבד המובטח בנבואות התנ"ך ודוחים כל תאולוגיה המציגה אותו כאלוהים או בן האלוהים, או, לחלופין; רואים בו נביא כמשה בלבד, כזה שאלוהים דיבר דרך התנבאותיו. יהודים אלו רואים את התנ"ך ואת ספר הברית החדשה כספרי קודש עילאיים שאין עליהם עוררין. כן טוענים חברי הפלג שאין פסול בשקידה בספרות דרבנן כגון: תלמוד, משנה, אך אין לקיים הלכות הסותרות את הכתוב בתנ"ך או בברית החדשה או להסתמך על חלקים מספרות זו שאינם תואמים לספרי הקודש לתפיסתם.

יהודים אלה חוגגים את שלוש הרגלים: סוכות, פסח ושבועות. רובם ככולם ממלאים את מצוות התורה באופן חלקי או מלא ושמים דגש על עשרת הדברות, לשם כך הם דוחים בתוקף כל שימוש בצלבים, מגיני דוד או שאר פסלים, ומקפידים על אמונה מתוך רוחניות אשר כמעט ונטולה חומריות. אף שליהודים אלה אין הלכה משלהם, וחלקם אף מתנגדים לתורה שבעל-פה, הם שומרים כשרות על-פי הדינים הקראיים, כמו כן רובם שומרי שבת. יהודים אלה רואים בנצרות או בכל זרם המקנה לישו מנצרת "אלוהות" כופרים ממש.

הפלג השני והעיקרי הם היהודים המשיחיים המתבססים על מוטיבים מהנצרות האוונגליסטית. חלק מחברי הפלג אינם רואים עצמם כיהודים על פי דתם, קרבתם היחידה אל היהדות היא דיבור עברית, לרוב כשפת אם, חגיגת שלוש הרגלים ומספר חגים נוספים שלמעשה כל אחד חוגג על פי רצונו. בני פלג זה מקבלים את רוב הדוקטרינות הנוצריות, הם לא רואים הבדל ממשי בין עצמם לנוצרים אף שהם דוחים חלק מהמנהגים הנוצריים כגון: החגים הנוצריים עצמם, שימוש בפסלים, או טבילה בכנסייה. חסידי פלג זה רואים בישו משיח ישראל ובנו של אלוהים.

היחס כלפי יהודים משיחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות של הקהילות המשיחיות בחיפה

מעמדם החוקי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שקיימת מחלוקת על מי הוא יהודי משיחי, יהודים משיחיים אינם נחשבים ליהודים לעניין חוק השבות (הם נחשבים כ"בני דת אחרת") [2]. יהודים משיחיים שאמם יהודיה לפי ההלכה אינם נחשבים ל'לא יהודים', אלא ליהודים מומרים, כלומר - יהודים שהמירו את דתם במוצהר לדת אחרת, וגם אינם מקיימים מצוות עיקריות, כמצוות שבת.

בפסק דין תקדימי של בג"ץ, שדן בעתירת יהודים משיחיים לקבל סל קליטה על פי חוק השבות, פסק נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק בהתאם לקונצנזוס שהיה קיים בישראל בשנות ה-80 של המאה ה-20:

גורמים אלה (לאומיים, דתיים, לשוניים, היסטוריים...) מובילים היום כולם למסקנה, כי מי שמאמין במשיחיותו של ישו ורואה באמונתו זו את האפקטיבית שבאמונותיו ועושה לה נפשות ומתרכז לשם כך בקהילות הרי הוא אדם המאמין בדת אחרת...המבחן הראוי הוא המבחן החילוני-לאומי, המשקף את התודעה הלאומית שלנו כיום. נראה לי כי לעניין תודעה לאומית זו קיים קונצנזוס רחב בעם היהודי, וקיימת בו הסכמה לאומית, כי אמונה בישו כמשיח, מלך היהודים ובן האלוהים והטפה אקטיבית להגשמת אמונה זו בין היהודים, תוך יצירת קהילה מיוחדת לשם כך, כי כל אלה עושים את האדם לבן דת אחרת, באופן שנשללת יהדותו. על פי תודעה זו אנו רואים בעותרים בני דת אחרת. בנתני ביטוי לתודעה לאומית זו, ולהסכמה לאומית זו, איני מטיל על החברה הישראלית השקפת עולם פרטית. איני מכריע גם בשאלה עליה קיימים חילוקי דעות עמוקים ואין בה קונצנזוס חברתי. נראה לי כי הדת האחרת, אליה משתייכים העותרים, הינה - לפי המבחן החילוני - הדת הנוצרית...

בג"ץ 265/87 גרי לי ושירלי ברספורד נגד משרד הפנים, ניתן ב-25.12.89

יחד עם זאת השאיר פסק הדין פתח לשינויים בעתיד:

ה'מבחן החילוני' מורכב מיסודות שונים, וניתן למנות ביניהם יסודות של הדת היהודית, של הלשון העברית, של ההיסטוריה של עם ישראל ושל בניית עצמאותו המחודשת במדינתו. המשקל הפנימי של יסודות אלה השתנה בעבר עם הזמן, והוא ישתנה גם בעתיד. התפיסה החילונית-ליברלית היא תפיסה דינאמית, המשתנה עם הילוכו של העם היהודי על פני ההיסטוריה

בג"ץ 265/87 גרי לי ושירלי ברספורד נגד משרד הפנים, ניתן ב-25.12.89

שר הפנים, אברהם פורז, אמר בראיון:

חוק השבות נותן זכות שבות ליהודי בלבד, יהודי שהתנצר איננו יהודי יותר מבחינת חוק השבות. כל מי שמאמין בישו איננו יהודי. מה לעשות - היהדות לא מאמינה בישו. זה אפילו נקרא עבודה זרה. מי שמאמין בישו, בעיניי הוא נוצרי. נקודה.

– 7 ימים (ידיעות אחרונות) 13.8.2004

עימותים עם גופים חרדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי קהילות משיחיות נתקלים בהתנכלויות מצד חרדים, בהם חברי ארגון "יד לאחים"‏‏, בטענה שפעילותם מיסיונריות ומיועדת לגרום ליהודים נוספים להאמין בישו, וממילא להמיר את דתם.‏[7] באריאל אירעו מספר התנכלויות כלפי משיחיים‏‏‏[8]. ב-20 במרץ 2008 נפצע קשה נער בן 15 מאריאל, שמשפחתו משתייכת ליהודים משיחיים, לאחר שפתח חבילה שנראתה כמשלוח מנות. במשטרה סבורים שיעקב טייטל אחראי לפעולה על רקע אידאולוגי. את הפגיעה בנער הסביר בכך שהחליט לפעול נגד מיסיונרים באריאל שלטענתו "פעלו ללכוד יהודים חלשים"‏[9] . בערד אירעו בשנים האחרונות מספר התנכלויות והפגנות של חרדים כלפי מאמינים בקהילה המשיחית‏‏‏[10].

בעקבות השתתפותה של בת-אל לוי, המשתייכת לקהילת יהודים משיחיים, בחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי לשנת 2008, יצא ארגון "יד לאחים", ואתו הרב שלמה אבינר והרב צבי טאו, בקריאה להחרמת החידון. משרד החינוך קבע כי התלמידה יהודייה ואין פסול בהשתתפותה בחידון‏‏‏[11], והחידון התקיים כמתוכנן.

לטענתם של יהודים משיחיים, הם נרדפים בשל אמונתם, כלומר בשל קבלתם את ישו כמשיח. הם טוענים שביטויים כמו "נוצרים", "מטבילים לנצרות" ו"מיסיונרים" שנטענים כלפיהם נועדו ליצור תווית שלילית עליהם בציבור בישראל, שאינו מכיר את אמונתם ודרכם. הם טוענים שהמונח "מיסיונריות" קיבל משמעות שונה ממשמעותו המקורית, ושניתן להפנות מונח זה גם כלפי חרדים המפיצים ספרים וקמיעות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהדות משיחית בוויקישיתוף

אתרי היהדות המשיחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאלות ותשובות הניתנות על ידי מאמין משיחי
  2. ^ הברית החדשה, מעשי שליחים פרק ב' פסוק 38
  3. ^ הברית החדשה, הבשורה על פי מתי פרק כו' פס' 26-29
  4. ^ Ariel, Yaakov (2006). "Judaism and Christianity Unite! The Unique Culture of Messianic Judaism". In Gallagher, Eugene V.; Ashcraft, W. Michael. Jewish and Christian Traditions. Introduction to New and Alternative Religions in America 2. Westport, Conn: Greenwood Publishing Group. 2006, p. 191.
  5. ^ ירון מזרחי, ‏תפיסת הזהות בקרב חברי הקהילה המשיחית יפו ת"א
  6. ^ ראובן לייב, "היהודים המשיחיים", באתר nfc‏, 24.3.08
  7. ^ "היהודים המשיחיים" באתר יד לאחים
  8. ^ ‏אלי ברדנשטיין, נצרים נגד הנוצרים, באתר nrg‏, 9.9.2005‏
  9. ^ /http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3791580,00.html
  10. ^ ‏ארצי חלפון, מלחמת דת בערד: החרדים נגד המשיחיים, באתר ynet‏, 18.4.2004‏
  11. ^ ‏אבישי בן חיים, חידון התנ"ך: גדולי הרבנים נגד היהודייה המשיחית, באתר nrg‏,1.5.2008‏