חיים אלעזר שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי חיים אלעזר שפירא
כרזה שפורסמה בירושלים לקראת ביקור האדמו"ר בעיר, בשנת 1930
רבי חיים אלעזר שפירא

רבי חיים אלעזר שפירא (1871 - 12 במאי 1937; י"ח בטבת ה'תרל"ב - ב' בסיוון ה'תרצ"ז) היה האדמו"ר מחסידות מונקאטש ונשיא כולל מונקאטש. היה ממתנגדיה החריפים ביותר של הציונות על כל זרמיה ומפלגותיה.

תוכן עניינים

ביוגרפיה [עריכה]

שפירא נולד בעיירה סטריז'וב שבאימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת ה'תרל"ב, בן לאסתר ורבי צבי הירש שפירא ובן נין ל"בני יששכר". נקרא אלעזר על שם אבי זקנו רבי אלעזר שפירא מלאנצהוט. כשחלה בגיל שלוש, הוסיפו לשמו "חיים" על פי הוראת רבי חיים הלברשטאם מצאנז שהיה רבו של אביו. בחודש כסלו תרמ"ז נשא לאישה את חיה חאשא בת שרגא יאיר רבינוביץ מביאלובזיג ממנה התגרש בשנת תרס"ו לאחר שלא נולדו להם ילדים. בתחילת שנת תרפ"ז, נשא את רחל פרל בת יעקב משה סאפרין מקאמארנא.

הרב שפירא היה בעל מרץ רב ופעלו השפיע על הצביון של יהודי העיר, הוא היה מוכר[1] על ידי השלטונות כעומד בראש יהודי העיר שמנו קרוב למחצית מכל תושבי העיר, הרב שפירא הקים כולל בשם 'תפארת צבי' על שם אביו שמקופתו ניתנה תמיכה להחזקת היישוב בארץ ישראל, הוא אף הקים שכונה בירושלים שנקראת בשם 'בתי מונקאטש'. לממונה וראש כולל 'תפארת צבי' בירושלים התמנה המקובל רבי חנוך חיים כהן. באותה תקופה רבים מיהודי מונקאטש שעסקו במסחר התעשרו ונתרבו בעיר מוסדות של תורה, צדקה וחסד. רבי חיים אלעזר המשיך את מלחמתו חסרת הפשרות של אביו כנגד הציונים ועמד על משמר הדת במונקאטש ובכל גלילותיה.

אחר מלחמת העולם הראשונה ייסד את "ישיבה רבתי דרכי תשובה".

הנסיעה לארץ ישראל בשנת תר"צ [עריכה]

בשנת תר"ץ נסע לארץ ישראל לביקור קצר של 13 יום בליווי כעשרים אנשים. מטרת הנסיעה הייתה לבקר במקומות הקדושים, לפגוש את רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, ולבקר בשכונת בתי מונקאטש בירושלים שיזם לבני קהילתו שעלו לארץ ישראל. פרטי המסע ההיסטורי נכתבו באריכות בספר 'מסעות ירושלים' על ידי תלמידו של הרבי משה גולדשטיין. הספר נדפס כעשר פעמים בשפות שונות.

חתונת בתו [עריכה]

בתו היחידה, חיה פרימא רבקה, נישאה בחודש אדר תרצ"ג לרבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (לימים האדמו"ר ממונקאטש וראש ישיבת דרכי תשובה). החתונה הייתה אירוע מכונן והעולם היהודי עסק בו הרבה לפני שהתקיים והרבה לאחר שהסתיים. אלפי חסידים מאירופה כולה וגם מארצות הברית הגיעו להשתתף בה. לחתונה הגיעו יותר מ-50 אנשי תקשורת, כותבי עיתונים, רדיו וצלמים לתעד את החתונה. עיתון ה'אידישע צייטונג' דיווח למחרת שהחתן הגיע לתחנת הרכבת בעיר מונקאטש בשעה 10:00 בבוקר כשממתינים לו אלפי חסידים יחד עם כל רבני ודייני העיר ובראשם הרבי שישב בעגלה המלכותית.

פטירתו [עריכה]

הרב שפירא נפטר ביום ב' בסיון שנת תרצ"ז בעיר מונקאטש לאחר שסבל ממחלה ממושכת. הוא נטמן בבית העלמין במונקאטש באהל אדמור"י ממונקאץ' שם נטמנו אביו רבי צבי הירש שפירא וסבו רבי שלמה שפירא. בערך בשנת תש"ל התפרסם שממשלת ברית המועצות (שהעיר מונקאץ' הייתה אז תחת שלטונה) רוצה להרוס בית העלמין היהודי במונקאץ', נסעו כמה חסידים בראשות האדמו"ר משה יהודה ליב רבינוביץ למונקאץ' ובאישון לילה פינו את קברי האדמורי"ם ועוד כמאה וחמישים קברים לבית עלמין חדש בעיירה קרופיץ הסמוכה.

מספריו [עריכה]

  • ספר אות חיים - על הלכות תפילין.
  • ספר אות שלום - על הלכות מילה (בהוצאה מאוחרת נדפסו יחד כ"אות חיים ושלום").
  • ספר דברי קודש - לקוט דרשות שנשא.
  • סדרת ספרים דברי תורה – חידושים, רמזים, אגדות ואמרות במילי דחסידותא, תשעה כרכים.
  • ספר דרכי תשובה - על הלכות מקוואות, (המשך לחיבוריו של אביו על השו"ע).
  • ספר הגהות הירושלמי – פירוש על התלמוד ירושלמי.
  • ספר חיים ושלום – פירוש על התורה.
  • מאמר אדון כל – ביאור על הפיוט "א-ל אדון".
  • ספר חמשה מאמרות – כולל חמישה חלקים: מאמר תורת שבת - ענייני השבת בכל פרשיות השבוע, מאמר סמוכים לעד - סיומי מסכתות וביאורים בסדר המסכתות ובשייכות הפתיחה והסיום שבכל מסכת, משיב מפני הכבוד – בתגובה לספר כבוד חכמים, מאמר נוסח התפילה – עיונים, דיוקים ובירורים בנוסחי התפילה השונים, מאמר הלקוטות - ליקוטים בדברי אגדה.
  • מאמר מילי דהספידא, מאמר זיכרון צדיקים – מאמרי הספד על צדיקים שנפטרו בדורו.
  • שו"ת מנחת אלעזר - חמישה כרכים המאגדים שאלות ותשובות בכל תחומי ההלכה, (שני כרכים נוספים אבדו בימי השואה). על שם ספריו אלו כונה בשם: בעל 'המנחת אלעזר'.
  • ספר משמיע ישועה – לחיזוק האמונה בביאתו הקרובה של המשיח. נכתב על ידי תלמידו הרב שלמה צוקר.
  • ספר נימוקי אורח חיים – חידושים וביאורים על חלק אורח חיים בשלחן ערוך.
  • ספר עולת תמיד - על מסכת תמיד בתלמוד בבלי.
  • ספר שער יששכר - על המועדים. מתוך ספר זה נכתבה הגדה של פסח - שער יששכר.

לקריאה נוספת [עריכה]

  • דרכי חיים ושלום - ספר שכתב תלמידו רבי יחיאל מיכל גאלד, על מנהגיו ודרכיו.

מתלמידיו [עריכה]

  • הרב יצחק אייזיק מושקוביץ', אב"ד ור"מ מאור הגולה
  • הרב נטע שלמה שליסל, דומ"ץ מונקאץ' ומח"ס נטע שעשועים
  • הרב דוד קליין, מח"ס בית ארזים
  • הרב יצחק שטרנהעל, מח"ס כוכבי יצחק ורב בבלטימור
  • הרב יחיאל מיכל גאלד, מח"ס מאסף לכל המחנות

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]