משה זכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משה בן מרדכי זַ‏כּ‏וּ‏ת, (ידוע בכינויו הרמ"ז), (אמסטרדם, שפ"ה 1620? - מנטובה, ט"ז בתשרי ה'תנ"ח, 1 באוקטובר 1697), רב, מקובל, ומשורר יהודי ממוצא פורטוגזי.

הרמ"ז כיהן כרב קהילת יהדות מנטובה וראש ישיבה בה ובונציה, והוא נחשב לאחד מגדולי המקובלים ביהדות איטליה במאה ה-17. דרך בית מדרשו נפוצו כתביו של ר' חיים ויטל העוסקים בקבלת האר"י וכן מנהגי התפילה המבוססים עליהם.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי משה זכות היה בן למשפחת אנוסים מפורטוגל שגלתה לאמסטרדם, נין ונכד להיסטוריון והאסטרונום רבי אברהם זכות. הוא למד בבית המדרש "עץ חיים" של קהילת אמסטרדם שנוסד על ידי ר' מנשה בן ישראל. על מנת ללמוד קבלה עבר לעיר פוזנן שבפולין שם למד אצל ר' יצחק מפוזנא שהיה תלמידו של ר' שפטיל בן השל"ה. ובשנת 1645 עקר לאיטליה. לפי אוצר ישראל את עיקר לימודיו בקבלה עשה בעיר ורונה אצל ר' בנימין הלוי, תלמידו של ר' חיים ויטל שבא לאיטליה בשנת 1659.

הרמ"ז ישב בונציה, שם היה למגיה ספרים. לפי הצעת תלמידיו עבר בשנת 1673 למנטובה, שם ייסד ישיבה והיה לו חוג גדול של תלמידים, וכן שימש כרב העיר תמורת שכר שנתי של 300 דוקטים. הרמ"ז ייסד בישיבתו מפעל העתקה של כתבי האר"י, ומהם נפוצו כתבי האר"י באירופה. הרמ"ז סינן את כתבי תלמידי האר"י, והגיע למסקנה כי הכתבים היחידים בהם ראוי ללמוד את תורת האר"י הם כתבי ר' חיים ויטל, אותם כינה "סולת נקיה" ו"מקובלים מפי עליונים", ושלל את הלימוד והעיסוק בכתבי תלמידי האר"י האחרים, דוגמת רבי מנחם עזריה מפאנו ואחרים, אותם גרס כמיוסדים על "מחשבות וסברות".

במנטובה ישב הרמ"ז עד יום מותו, ט"ז בתשרי ה'תנ"ח, 1 באוקטובר 1697. במאה העשרים התגלתה מצבתו במחסן לחומרי בנייה בעיר.

מסופר עליו כי בצעירותו למד את השפה הלטינית, ולאחר שעמד על דעתו, צם 40 יום ולילה בתקווה לשכוח אותה. מכאן יכולתו לשלב את הרעיונות של דנטה אליגיירי בקומדיה האלוהית במחזה הידוע שלו "תפתה ערוך".

הרמ"ז העמיד תלמידים רבים, הבולטים והידועים שבהם היו:

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמ"ז כתב חיבורים רבים בנגלה ובנסתר, ואף הגהות על ספרים שונים, שזכו למהדורות רבות. מחיבוריו המפורסמים:

  • אגרות הרמ"ז, מהדורה ראשונה ליבורנו 1780.
  • המחזה תפתה ערוך, מהדורה ראשונה ונציה 1715.
  • אם לבינה.
  • רמז הרמ"ז. נד' על ידי מכון קול בטחה תשס"ט.
  • יסוד עולם, דרמה ספרותית.
  • ערכי הכינויים.
  • פירוש על ספר הזוהר. נדפס פעמים רבות.
  • יודעי בינה, והוא פירוש נוסף על זוהר בראשית עד פר' ויצא. נד' תש"ע.
  • קול הרמ"ז, על המשניות.
  • קול הרמ"ז על דיני כתיבת סת"ם על פי הקבלה.
  • שו"ת הרמ"ז מהדורה ראשונה ונציה 1761.
  • בית תפלה ודברי הימים, סדר תפילות ע"פ האר"י.

הרמ"ז אף היה משורר פורה, ונהג לעטר את הספרים שהגיה בשירים פרי עטו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר בניהו, דור אחד בארץ, ירושלים תשמ"ח
  • אבא אפלבוים, משה זכות: חייו, ספריו, שיטתו הקבלית, תלמידיו, פיוטיו, ופעולותיו הציבורית, לבוב תרפ"ו (1926) (גרסה חופשית של הספר).
  • פעמים 96, הוצאת יד יצחק בן-צבי, אוסף מאמרים על היבטים שונים באישיותו של ר' משה זכות.
  • יעקב לאטס, ארכיון של אבן, מקור ראשון, 28 נובמבר 2008.
  • ר' משה זכות - תפתה ערוך בתוספת מילים אחדות על 'תפתה ערוך' (מאת דבורה ברגמן), בתוך: "דחק" כתב עת לספרות טובה, כרך ב'

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]