הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הכרונולוגיה של המסורת היהודית מבוססת בעיקר על התנ"ך ועל דברי חז"ל שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם רבה" לתנא ר' יוסי בן חלפתא. כרונולוגיה זו התקבלה על רוב ספרי תולדות עם ישראל שנתחברו אחרי התלמוד, ובהם: ספר הישר, ספר יוחסין השלם, סדר עולם זוטא, איגרת רב שרירא גאון, ספר הקבלה, שלשלת הקבלה, צמח דוד, סדר הדורות. כרונולוגיה זו מסתיימת בחורבן בית המקדש השני, שם היא מתואמת עם הכרונולוגיה החילונית המקובלת, זאת בעקבות התיעוד ההיסטורי שנעשה מדויק יותר בשלהי העת העתיקה.

מניין השנים בלוח העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מניין השנים בלוח העברי

ציון השנים בערך זה הם על פי מניין השנים של בעל סדר עולם רבה, כלומר, שנים שלמות לאדם הראשון, אבל לפי מניין השנים הנהוג כיום - מניין השנים לבריאת העולם - יש להוסיף שנתיים על מניינו של בעל הסדר עולם. כמו כן, אין להשוות בין מניין השנים המובא כאן למניין השנים בספירה הנוצרית.

תולדות האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפסוקי המקרא בספר בראשית עולה שירידת יעקב ובניו למצרים הייתה אחרי שמלאו 2238 שנים לבריאת אדם הראשון.‏[1]. בני ישראל היו במצרים 210 שנים;‏[2], ויציאת מצרים הייתה בשנת 2449 לאדם. על הפסוק "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" (ספר בראשית טו, יג), מוסבר שהספירה של 400 השנים מתחילה מלידת יצחק (2048)‏[3]. בית המקדש הראשון נבנה 480 שנה לאחר יציאת מצרים‏[4]. בית ראשון עמד 410 שנה‏[5]. לאחר מכן יצאו ישראל לגלות בבל שנמשכה 70 שנה‏[6]. לאחר מכן נבנה בית המקדש השני שעמד 420 שנה‏[7].

נבוכדנצר החריב את בית המקדש הראשון בשנת 19 למלכותו‏[8], מלכותו התקיימה 45 שנה, אחריו מלך בנו אויל מרודך 22 שנה‏[9], אחריו מלך בלשאצר 3 שנים, אחריו מלך דריווש המדי שנה אחת, אחריו מלך כורש הפרסי 3 שנים (שאז התחילה מלכות פרס בכל העולם‏[10]), אחריו מלך אחשוורוש 14 שנה, אחריו מלך בנו (מאסתר המלכה‏[11]) דריווש הפרסי[12]. על פי נתונים אלו, נס פורים, שהתרחש בשנת 13 למלכות אחשוורוש, (ככתוב במגילת אסתר) היה כשמלאו 3405 שנים לבריאת אדם.

הדורות הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכימה של עשרים ושנים הדורות הראשונים במקרא, כאשר נקודה צהובה מסמלת לידה, ונקודה כחולה מסמלת מוות

מובא במדרש שכל ראשי הדורות הראשונים המופיעים בספר בראשית (מאדם עד יעקב), היו צדיקים[13].

בפשר אריכות הימים המופלגת של ראשי הדורות הראשונים, כתב רבי סעדיה גאון: "כדי שירבו זרעם... כדי שיראה כל אחד מהם בנים ובני בנים בחייו"‏[14]. לעומת זאת, הרמב"ם כתב; "אני אומר שלא היה אותם החיים אלא אותו האיש האמור לבדו, אבל שאר האדם חיו החיים הטבעיים הרגילים, ותהיה הנדירות הזו באותו האדם, אם על ידי גורמים רבים במזונו והנהגתו, או על דרך הנס ונוהג לפי דרכו, ולא ייתכן לומר בו זולת זה"‏[15]. בדומה לכך כתב ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו; "מזונותיהם היו מוכשרים יותר לגרום לאריכות ימים... חוץ מזה זיכה אותם אלוקים בחיים ארוכים יותר על צדקתם ועל התועלת שבהמצאותיהם..."‏[16].

לוח כרונולוגי מאדם עד יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

האישיות נולד נפטר משך חייו הוליד בגיל
אדם 0 930 930 130
שת 130 1042 912 105
אנוש 235 1140 905 90
קינן 325 1235 910 70
מהללאל 395 1290 895 65
ירד 460 1422 962 162
חנוך 622 987 365 65
מתושלח 687 1656 969 187
למך 874 1651 777 182
נח 1056 2006 950 502
שם 1558 2158 600 100
ארפכשד 1658 2096 438 35
שלח 1693 2126 433 30
עבר 1723 2187 464 34
פלג 1757 1996 239 30
רעו 1787 2026 239 32
שרוג 1819 2049 230 30
נחור 1849 1997 148 29
תרח 1878 2083 205 70
אברהם 1948 2123 175 100
יצחק 2048 2228 180 60
יעקב 2108 2255 147 80

מלכי יהודה וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלכי יהודה וישראל

לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית התחילה תקופת המלכים בשנת ב'תתפ"א (879 לפנה"ס), ונמשכה 457 שנה עד חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס).

מפרשי התנ"ך וכותבי הדורות מציינים, שישנם מלכים שמספרי שנות מלכותם (המוזכרים בנ"ך) הינם שנים "מקוטעות", כלומר, שישנם שנים שנמנו גם למלך הקודם וגם למלך הבא, כיון שכל אחד מלך בחלק מאותה שנה. עקב כך, המפרשים נחלקו (בשינויים קלים) לגבי תאריכי שנות מלכותם.

השנים החסרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השנים החסרות

ההשוואה בין הכרונולוגיה המסורתית לכרונולוגיה המדעית מעלה פער של כ-165 שנה. לפי סדר עולם רבה, בית המקדש השני עמד על תלו במשך 420 שנה. חורבן בית שני אירע בשנת 70 לסה"נ, ומכאן שהמקדש השני הוקם ב-350 לפסה"נ. כיוון שגלות בבל נמשכה על פי הכרונולוגיה המסורתית 70 שנה בלבד, עולה כי חורבן בית ראשון אירע בשנת 420 לפנה"ס. ואולם, מלכות בבל, שהחריבה את בית המקדש על פי הדיווח המקראי, נעלמה מן העולם קרוב למאה ועשרים שנה קודם לכן (הכיבוש הפרסי אירע בשנת 539 לפנה"ס). התיארוך המקובל בקרב היסטוריונים לחורבן הבית הראשון הוא 586 לפנה"ס. קיים אפוא פער של כ-166 שנה בין הכרונולוגיות השונות‏[17]. הבעיה הוטלה לחיקה של האימפריה הפרסית, שלפי הכרונולוגיה המקובלת התקיימה למעלה ממאתיים שנה (539 -331 לפנה"ס), ולפי סדר עולם - 52 שנה בלבד. המדרש מתארך את התקופה הפרסית באופן מינימליסטי, לפי מלכי פרס המוזכרים במקרא בלבד. כמו כן, בהתאם לברייתא המובאת בתלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג, עמוד ב, מניח המדרש שכורש דריווש וארתחשסתא הם שלושה שמות של מלך אחד.

תקופות בתולדות עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרי הזמנים מיציאת מצרים ועד חורבן הבית השני - לפי מדרש סדר עולם לעומת המחקר המקובל

על פי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית עולה כרונולוגיה של תקופות בעם ישראל בעת העתיקה עד תקופת התנאים, בהיעדר כרונולוגיה מדעית מסודרת לתולדות עם ישראל לפני חורבן בית המקדש השני‏[18].

תיקוף חז"ל אורכה הסתיימה לבריאת העולם לספירה הנוצרית מקום
מאדם עד נח 1056 שנה לידת נח 1058-2 3759 לפנה"ס - 2703 לפנה"ס מסופוטמיה
מנח עד אברהם 892 שנה לידת אברהם 1950-1058 2703 לפנה"ס - 1811 לפנה"ס מסופוטמיה
שלושת האבות 307 שנה פטירת יעקב 2257-1950 1811 לפנה"ס - 1504 לפנה"ס ארץ ישראל
ישראל במצרים 210 שנה יציאת מצרים 2450-2240 1521 לפנה"ס - 1311 לפנה"ס מצרים העתיקה
ישראל במדבר 40 שנה הכניסה לארץ 2490-2450 1311 לפנה"ס - 1271 לפנה"ס מדבר סיני
שופטים[19] 393 שנה המלכת שאול 2883-2490 1271 לפנה"ס - 878 לפנה"ס ארץ ישראל
מלכים 457 שנה חורבן בית ראשון 3340-2883 878 לפנה"ס - 421 לפנה"ס ארץ ישראל
סופרים
ואנשי כנסת הגדולה
110 שנה סוף הנבואה 3450-3340 421 לפנה"ס - 311 לפנה"ס ארץ ישראל

אירועים בתולדות עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירוע תאריך עברי תאריך לועזי תאריך מדויק מקורות
סוף בריאת העולם 0 3762 לפנה"ס לרבי יהושע בכ"ה באדר, לרבי אליעזר בכ"ה באלול תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י', עמוד ב'
בריאת אדם הראשון 0 3762 לפנה"ס לרבי יהושע בא' בניסן, לרבי אליעזר בא' בתשרי תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י', עמוד ב'
הולדת נח 1056 2706 לפנה"ס
המבול 1656 2106 לפנה"ס לרבי יהושע י"ז באייר, לרבי אליעזר י"ז בחשון סדר עולם פרק ד'
הולדת אברהם 1948 1814 לפנה"ס לר' יהושע בחודש ניסן, לר' אליעזר בחודש תשרי תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י', עמוד ב'
עקידת יצחק 2085[20] 1677 לפנה"ס יש אומרים בא' בתשרי, ויש אומרים בי' בתשרי ראה זוהר פרשת ויצא
הגירת השבטים למצרים 2238 1524 לפנה"ס
יציאת מצרים 2448 1314 לפנה"ס ט"ו בניסן, לחכמים ביום שישי לרבי יוסי ביום חמישי תלמוד בבלי, מסכת שבת , דף פ"ו עד דף פח
מעמד הר סיני 2448 1314 לפנה"ס בשבת, לחכמים בו' בסיוון ולרבי יוסי בז' בסיוון תלמוד בבלי, מסכת שבת , דף פ"ו עד דף פח
הקמת המשכן
חטא המרגלים
2449 1313 לפנה"ס המשכן הוקם בראש חודש ניסן ספר שמות, פרק מ', פסוק י"ז
הכניסה לארץ ישראל 2488 1274 לפנה"ס כ"ח בניסן, בשבת, סדר עולם פרק י"א (היום השביעי של הקפת יריחו)
פטירת יהושע בן נון 2516 1246 לפנה"ס כ"ו בניסן שולחן ערוך, אורח חיים תק"פ ב'
כינון מלכות דוד 2884 878 לפנה"ס
בנין בית המקדש הראשון, שלמה 2928 834 לפנה"ס בחודש אייר ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ז
גלות עשרת השבטים 3205 557 לפנה"ס
תחילת מלכות נבוכדנצר 3319 443 לפנה"ס
חורבן בית המקדש הראשון 3338 424 לפנה"ס ט' באב, במוצאי שבת תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"א, עמוד ב'
הצהרת כורש 3390[21] 372 לפנה"ס
פורים 3405 357 לפנה"ס י"ג באדר מגילת אסתר, פרק ט', פסוק א'
בנין בית המקדש השני 3408 354 לפנה"ס כ"ד בכסלו ספר חגי, פרק ב', פסוק י"ח
עליית עזרא 3415 347 לפנה"ס
תום הנבואה[22]
תחילת מניין השטרות
3448 314 לפנה"ס
חנוכה[23] 3622 140 לפנה"ס כ"ה בכסלו ספר חשמונאים א' פרק ד' פס' נ"א
חורבן בית המקדש שני 3828 68 לספירה ט' באב, במוצאי שבת תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"א, עמוד ב'

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוק ט'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ב, עמוד א' במדבר רבה, פרשה י"ג ועוד
  3. ^ סדר עולם, פרק ג'.
  4. ^ מלכים-א ו א
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט', עמוד א', וכן מחשבון המלכים משלמה ועד צדקיהו
  6. ^ ירמיה כט, י. דברי הימים-ב לו כא
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט', עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ט', עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב, עמוד ב'. וכן דניאל נתנבא שבית המקדש השני יעמוד 420 שנה - דניאל ט' כה-כו
  8. ^ ירמיה נב, יב. ומלכים-ב כה ח
  9. ^ שהם 23 מקוטעות, וכדברי הגמרא במגילה י"א ע"ב
  10. ^ סדר הדורות ג' אלפים ש"צ
  11. ^ ויקרא רבה יג ה
  12. ^ דניאל ט' על פי תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"א, עמוד ב'
  13. ^ פרקי דרבי אלעיזר פרק כא, נ ע"א
  14. ^ רס"ג מהדורת צוקר עמוד 327
  15. ^ מורה נבוכים חלק אות מז, מהדורת קאפח, עמוד רסט. הרמב"ן חלק על דברי הרמב"ם האלו, והריטב"א הגן על דברי הרמב"ם
  16. ^ קדמוניות א ג ט, מהדורת שליט סעיפים 104-108
  17. ^ , כלומר שנת ה'תש"ע (5770) אמורה להיות השנה ה'תתקל"ו (5936) לבריאת העולם.
  18. ^ ויקיפדיה:תולדות עם ישראל - סרגל שנים אחיד#כרונולוגיה מקראית מול כרונולוגיה מדעית
  19. ^ ויהושע בן נון הוא השופט הראשון (ר' דוד גנז בספרו צמח דוד, וכן העתיק בעל סדר הדורות). רבי אברהם זכות כתבו בספרו "ספר יוחסין" (מאמר ראשון, האלף השלישי, המאה השישית): "שפט יהושע כ"ח שנה"
  20. ^ שמות רבה, פרשה א, א. וכן ברש"י בראשית כה, כ
  21. ^ עזרא, פרק א' פסוק א'
  22. ^ הכוזרי מאמר ג' לט, סה
  23. ^ תלמוד בבלי ע"ז ט ע"א. שם כתוב שבבית שני בארץ ישראל שלטה פרס 34 שנה ואחריה יון 180 שנה ואחר כך התחילה מלכות חשמונאי.


היסטוריה של עם ישראל אירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורת ספירת הנוצרים מדינת ישראל תחילת הציונות והעליות לפני קום המדינה בית המקדש הראשון בית המקדש השני גלות אשור (עשרת השבטים) גירוש ספרד ופורטוגל תקופת השופטים תקופת המלכים תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרונים תקופת בית ראשון גלות בבל תקופת בית שני סוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135) השואה גלות רומי תקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלות תקופות של עליה לארץ ישראל תקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקית תקופות בהן היה קיים בית המקדש