ג'ורג' דה הווסי

ג'ורג' דה הווסי George de Hevesy 1885 –‏ 1966
תרומות עיקריות
פיתוח שיטת הסמנים, בה סמנים רדיואקטיביים משמשים לחקר תהליכים כימיים
נתונים נוספים ענף מדעי כימיה ארצות מגורים הונגריה, גרמניה, ארצות הברית פרסים והנצחה חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1943 הערות יהודי

ג'ורג' צ'ארלס דה הווסי (George Charles de Hevesy‏‏; 1 באוגוסט 1885 - 5 ביולי 1966) היה כימאי פיזיקלי הונגרי יהודי, שנודע בזכות תרומתו לפיתוח שיטת הסמנים, בה סמנים רדיואקטיביים משמשים לחקר תהליכים כימיים, כמו מטבוליזם של בעלי חיים. על תרומתו זו זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1943.

משפחתו

דה הווסי נולד בבודפשט במשפחה יהודית מיוחסת ומתבוללת. משפחת אביו, לאיוש, נקראה במקור בישיץ (Bischitz - שם קשור לישוב בבוהמיה - Byšice) ובשנת 1895 הוענק לה מידי הקיסר פרנץ יוזף תואר אצולה תחת השם ההונגרי הוושי (Hevesy). בתחילה קרא לעצמו האב בשם המשפחה Hevesy - Bischitz והחל משנת 1906 השאיר רק את השם "הוושי". אם האב, סבתו של המדען, יוהנה בישיץ פון הווש, קנתה לעצמה שם על ידי פעילויות פילאנתרופיות בבודפשט. ג'ורג' היה בנו החמישי של לאיוש הוושי, יועץ חצר, ושל אוגניה (ז'ני), ברונית לבית שוסברגר. משפחת האם, שוסברגר, הייתה גם כן משפחה יהודית שמוצאה מאזור העיר ניטרה במורביה וקיבלה תואר אצולה עוד בשנת 1863.

בדומה לג'ורג', קיבלו אחיו השכלה רחבה. הבכור, וילמוש (וילהלם), היה מהנדס חשמל ואחד מעוזריו של חלוץ התעופה לואי בלריו בצרפת. האח השני, אנדור, מוכר כאנדרה דה הווס, חי גם הוא בצרפת והיה סופר והיטוריון, נשוי לרוזנת. האח שלישי, אדן, המשיך בעסקי אביהם, והאח הרביעי, פאל (פאול), היה מחבר ודיפלומט בשרות הקיסרות האוסטרו-הונגרית בטורקיה, המזרח התיכון וכולי, אחר כך בשרות הונגריה, וערק לבריטניה בעת מלחמת העולם השנייה.

לימודיו

לאחר סיום לימודי התיכון בבית הספר של הנזירים הפיאריסטים בבודפשט בשנת 1903, למד פיזיקה, כימיה ומתמטיקה באוניברסיטת בודפשט ובאוניברסיטה הטכנית של ברלין, וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת פרייבורג ב-1903. אז עבד כשנתיים כעוזר מחקר במכון לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה הטכנית של שווייץ, ועבד תקופה קצרה עם פריץ האבר. ב-1908 סיים השתלמות נוספת באוניברסיטה בפרייבורג, וב-1910 נסע לאנגליה לעבוד אצל ארנסט רתרפורד במנצ'סטר.

פעילותו האקדמית ומחקריו

ב-1913 ביצע את הניסויים הראשונים של סמנים רדיואקטיביים עם פרדריק פנת' במכון לחקר הרדיום בווינה. ב-1915 גויס לצבא אוסטרו-הונגריה. ב-1919 נסע לקופנהגן, לעבוד במכון נילס בוהר החדש.

ב-1923 גילה (יחד עם דירק קוסטר) את היסוד הפניום (נקרא על שם שמה הלטיני של קופנהגן), ובכך אישש את תחזיתו של מנדלייב מ-1869.

ב-1926 חזר לפרייבורג כפרופסור לכימיה פיזיקלית, וב-1930 קיבל משרה באוניברסיטת קורנל באית'קה, ניו יורק. ב-1934 חזר למכון נילס בוהר, שם פעל עד 1943 כשבימי הכיבוש הנאצי נאלץ לברוח לשבדיה. שם חי ופעל עד שנת 1961 כפרופסור במכון המלכותי למחקר בכימיה אורגנית בסטוקהולם. ב-1943 הוענק לו פרס נובל לכימיה, על תרומתו לפיתוח שיטת הסמנים הרדיואקטיביים.

בשנותיו בקופנהגן עסק תחילה בהפרדות איזוטופיות, ומאוחר יותר היה חלוץ בשימוש בסמנים איזוטופיים במחקרים אנאורגניים וביולוגיים כאחד. בפרייבורג היה מעורב בשימוש הקליני הראשון באיזוטופים. כשחזר לקופנהגן הדגים את יצירתם של איזוטופים רדיואקטיביים מלאכותיים חדשים, והציג שיטה חדשה של אנליזת עירור על ידי הפגזת היסוד הנחקר בנייטרונים.

כאשר פלשה גרמניה לדנמרק במלחמת העולם השנייה, המיס דה הווסי את מדליות הנובל (העשויות זהב) של מקס פון לאואה וג'יימס פרנק במי מלך, כדי למנוע מהנאצים לגנוב אותן. הוא הציב את התמיסה שנוצרה על מדף במעבדתו במכון נילס בוהר, ועזב לשבדיה. כשחזר, לאחר המלחמה, מצא את התמיסה במקומה, ושיקע את הזהב מהתמיסה. קרן נובל אז יצקה מחדש את המדליות תוך שימוש בזהב המקורי.

דה הווסי נשא לאישה את פיה ריס (Pia Riis) ב-1924, ולזוג נולדו בן ושלוש בנות. הוא נפטר בפרייבורג, ב-1966. לפי בקשת משפחתו, אפרו הובא בטקס מיוחד למנוחת עולם בעיר הולדתו, בודפשט, באפריל 2001.

פרסים ואותות

• פרס קניצארו של האקדמיה דיי לינצ'אי מאיטליה בשנת 1929
• פרס נובל לכימיה ב1943 - על עבודתו בתחום הסמנים הרדיואקטיביים
• מדליית קופלי של החברה המלכותית הלונדונית בשנת 1949
• מדליית ביילי בשנת 1951
• מדליית נילס בוהר בשנת 1961

ג'ורג' דה הווסי היה חבר בחברה המלכותית הלונדונית, באקדמיה השבדית למדעים, באקדמיה ההונגרית למדעים וב-11 אקדמיות נוספות.

ספרים

• "היסוד הפניום" (1927) Das Element Hafnium
• "האנליזה הכימית עם קרני רנטגן" (1932) Chemical Analysis with X-Rays
• "סמנים רדיואקטיביים" (1948) Radioactive Indicators

קישורים חיצוניים

• ביוגרפיה באתר קרן נובל
• פרטים אודותיו באתר NNDB