גרייס קלי
הנסיכה גרייס ממונקו (נולדה כגרייס פטרישיה קלי; באנגלית: Grace Patricia Kelly; 12 בנובמבר 1929 - 14 בספטמבר 1982) הייתה שחקנית אמריקנית אשר נישאה לנסיך רנייה השלישי ממונקו. היא אמו של השליט הנוכחי של הממלכה, הנסיך אלבר השני ממונקו.
תוכן עניינים |
משפחתה ומוצאה[עריכה]
קלי נולדה בפילדלפיה למשפחה קתולית ממוצא אירי, בת לחברה הגבוהה. אביה היה מיליונר, אשר עשה את הונו בעצמו, ואף זכה במדליית זהב בחתירה באולימפיאדה. משפחתה של האם הייתה ממוצא גרמני.
קריירת הקולנוע[עריכה]
על אף שמשפחתה התנגדה לכך, הפכה קלי לדוגמנית ולאחר מכן לשחקנית קולנוע. בשנת 1951 הופיעה בתפקיד משני בסירטה הראשון "ארבע עשרה שעות", דרמה העוסקת באדם העומד על בניין גבוה ומבקש להתאבד. תפקיד זה הביא לתפקידה החשוב הראשון - אשתו הצעירה של השריף ויל קיין (גרי קופר) הנוטשת את עקרונותיה הפציפיסטים והקוויקרים ומסייעת לבעלה בקרב אקדחים כנגד פושעים היוצאים להרגו בסרט "בצהרי היום" (1952). הסרט נחשב לטוב בסוגו, ועל אף שתפקידה של קלי היה תפקיד משני, הופעתה המרשימה משכה תשומת לב רבה.
סרטה הבא "מוגמבו" (1953) היה דרמה על משולש אהבים שהתרחש בקניה. קלי שיחקה לצד הכוכבים הגדולים קלארק גייבל ואווה גרדנר. על תפקידה בסרט הייתה קלי מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, אך לא זכתה בו.
קלי משכה את תשומת לבו של הבמאי אלפרד היצ'קוק, אשר אהב לשלב בסרטיו נשים מטיפוס "הבלונדינית הקרירה", וקלי נראתה בעיניו כהתגשמותו המושלמת. בסרט "Dial M for Murder" (הוקרן בישראל כ"אליבי") (1954) שיחקה את רעייתו של ריי מילנד הזומם להרגה. לאחר מכן שיחקה בסרט "חלון אחורי" (1954) לצידו של ג'יימס סטיוארט. תפקיד זה נחשב לאחד מתפקידיה הטובים, בו היא משחקת את חברתו של סטיוארט הצלם, המרותק לכיסא גלגלים, וסבור כי הוא ראה מחלונו מעשה רצח אכזרי. הסרט נחשב לאחד מסרטיו החשובים של היצ'קוק. את סדרת הסרטים הללו סיימה בסרט "לתפוס גנב" (1955), קומדיית מתח רומנטית לצידו של קרי גרנט, אשר צולמה בנסיכות מונקו.
בשנת 1955 זכתה בפרס אוסקר כשחקנית הטובה ביותר בסרט "נערת הכפר", בו שיחקה כאשתו של זמר אלכוהוליסט הדוחפת אותו לשוב לבמה.
הקומדיה המוזיקלית "החברה הגבוהה" (1956) הייתה סירטה האחרון, כאשר נישואיה לנסיך רנייה הביאו אותה לפרישה מקריירת המשחק.
מערכות יחסים ונישואין[עריכה]
מערכות יחסים[עריכה]
בטרם התארסה לנסיך רנייה ניהלה גרייס מערכות יחסים עם רבים מכוכבי הוליווד - גרי קופר, ויליאם הולדן, ריי מילנד ואחרים, שהיו מבוגרים ממנה וחלקם נשואים . בקלארק גייבל התאהבה בעת הסרטת הסרט "מוגמבו", ולאחר מכן התייחסה אליו במילים "מה עוד ניתן לעשות כאשר את לבד באוהל באפריקה עם קלארק גייבל?", נטען כי בעת צילומי הסרט "נערת הכפר" ניהלה קלי רומן עם בינג קרוסבי אשר שיחק לצידה, וזה מקרוב אבד את אשתו, אך קלי הכחישה תמיד את קיומו של הרומן.
נישואין מלכותיים[עריכה]
לאחר שנים של מערכות יחסים עם מפורסמי הוליווד חוזרה גרייס על ידי הנסיך רנייה השלישי מבית גרימלדי, נסיך מונקו. אף כי השניים התאהבו זה בזו, הנסיך, הרווק בן ה-32, שאף לשאתה לאשה בגלל גילו המבוגר יחסית והצורך להעמיד צאצא לשושלת בית גרימלדי אליה השתייך. קלי עברה בדיקת פוריות לוודא את פריונה, שכן בהיעדרו של יורש ראוי, עלולה הייתה מונקו להיות מסופחת לצרפת. בהיותה קתולית לא יכול היה רנייה להתגרש ממנה אילו לא הייתה פוריה. נטען גם כי הצעת הנישואים של רנייה לקלי באה בשנים של משבר כלכלי בנסיכות, והקשר עם הכוכבת ההוליבודית ישיב וימקד את הזרקורים אל הנסיכה החדשה ויחזיר לבית המלוכה את תפארתה וגם תשיב את הבליינים ובעלי הממון שעברו ממנה אל ניס וקאן.
רנייה וקלי נישאו ב-1956 בטקס מרהיב שסוקר בכל כלי התקשורת. עוד לפני נישואיה הופתעה קלי לשמוע מרנייה כי הוא מצפה לפרישה מוחלטת מעולם הקולנוע, אך העדיפה את הנישואין הנוצצים על הקריירה המפוארת ופרשה בשיאה.
רנייה אף הוא לא היה זר לעולם הקולנוע, ובמשך שש שנים קודם לנישואיו עם קלי קיים מערכת יחסים עם השחקנית הצרפתייה ג'יזל פסקל. נטען כי מערכת היחסים נפסקה כאשר בדיקה רפואית העלתה כי פסקל אינה מסוגלת להרות, אך לאחר מכן נישאה פסקל לאחר וילדה לו ילדים.
לזוג המלכותי נולדו שלושה ילדים: הנסיכה קרוליין, הנסיכה סטפני, והנסיך אלבר השני, כיום נסיך מונקו.
מותה[עריכה]
בשנת 1982 סבלה גרייס משבץ בעודה נוהגת במכונית. כתוצאה מכך התרסקה המכונית, וקלי נפצעה קשה ומתה למחרת היום. בתה סטפני, שישבה לצידה, סבלה מפגיעות קלות. קלי טמונה בקתדרלת סט. ניקולא במונטה קרלו, מונקו.
פילמוגרפיה[עריכה]
- "ארבע עשרה שעות" (1951).
- "בצהרי היום" (1952).
- "מוגמבו" (1953).
- "אליבי" (1954).
- "אש ירוקה" (1954).
- "חלון אחורי" (1954).
- "נערת הכפר" (1954).
- "הגשרים בטוקו רי" (1954).
- "לתפוס גנב" (1955).
- "הברבור" (1956).
- "החברה הגבוהה" (1956).
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|