ג'יהאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

באסלאם, ג'יהאדערבית: جهاد; תעתיק מדויק: גִ'האד) הוא "מאבק דתי" או "מלחמת קודש", אם כי למילה רבדים נוספים במסורת האסלאמית. בפלגים אסלאמיים אחדים בסונה, בעיקר הקיצוניים בהם, הג'יהאד מוזכר כ"עמוד השישי" של האסלאם, וזאת כדי לתת כבוד למעמד הדתי שלו, אף על פי שאין שום עדות לכך בקוראן ואף לא בחדית', בשיעה הג'יהאד נחשב לאחד מעשרת המאפיינים של הדת. המשמעות שניתנה למונח ג'יהאד, היא לא הפירוש המילולי שלו, שהוא "פעל באופן נמרץ" או "עשה מאמץ".

אפיון המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יהאד חיצוני וג'יהאד פנימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למושג יש שני פירושים מקובלים באסלאם:

  1. ג'יהאד חיצוני - מאמץ צבאי, ואף מלחמה, נגד פגאנים (עובדי אלילים) כדי שיקבלו על עצמם את דת האסלאם, או נגד לא-מוסלמים בכלל אם הם תוקפים מוסלמים או מורדים בשלטון מוסלמי. כינוי אחר לג'יהאד חיצוני הוא "הג'יהאד הקטן" (الجهاد الصغير או الجهاد الأصغر), מה שרומז, לפי כמה מאסכולות האסלאם, על כך שהוא משני בחשיבותו.
  2. ג'יהאד פנימי - מאמץ אישי של המאמין לשיפור עצמי נגד תשוקותיו השפלות וכיבוש יצרו, או הגברת הרגשות השליליים כלפי הכופרים והחוטאים, כגון שנאה ותיעוב כלפיהם. כינוי נוסף לג'יהאד זה הוא "הג'יהאד הגדול" (الجهاد الكبير או الجهاد الأكبر). יש המפרשים את הביטוי "ג'יהאד פנימי" כהשקעת מאמץ בהקמת משפחה, בניית בית וגידול ילדים. בעת החדשה, וגם בימינו, שימש הביטוי במשמעות של רפורמות פנימיות בשלטון ובכלכלה במדינות מוסלמיות.

מקור ההבחנה בין שני סוגי הג'יהאד אינו מצוי בקוראן, אלא בקובצי חדית' שבהם מוחמד מזכיר את הביטויים. לפי אחד מהם, אמר מוחמד ללוחמים ששבו משדה הקרב: "באתם מהמקום הטוב ביותר - מן הג'יהאד הקטן אל הג'יהאד הגדול. שאלו: מהו הג'יהאד הגדול? אמר: כאשר האדם כובש את יצרו".‏[1]

ג'יהאד הגנתי וג'יהאד התקפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנת הג'יהאד שנויה במחלוקת בקרב המוסלמים כיום.

ג'יהאד הגנתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקוראן,

רשות (להילחם) ניתנת לאלה אשר נמצאים במלחמה היות שהם מדוכאים... אלה אשר גורשו מבתיהם בלי סיבה מוצדקת...(סורה 39-40:22)

מאבק צבאי נגד כיבוש זר, דיכוי או כל מדינה שאיננה אסלאמית בשטח המכונה דאר אל-אסלאם (בית האסלאם), נחשב כג'יהאד אשר לדעת רבים הוא הג'יהאד הרלוונטי כיום. בתקופות הקולוניאליות אוכלוסיית המוסלמים קמה לעתים קרובות נגד השלטונות תחת דגל הג'יהאד (כדוגמת דגסטאן וצ'צ'ניה נגד רוסיה הצארית, המרד ההודי נגד הבריטים ועוד). לפי הבנה זו הג'יהאד אינו שונה מהזכות להתנגדות צבאית כלפי כיבוש, אשר אושרה לפי האו"ם ולפי החוק הבינלאומי. על פי הגדרה זו המלחמה במדינת ישראל הנה ג'יהאד והיא לגיטימית בשל מיקומה, המצוי בבית האסלאם, תפיסה שכיום מקובלת על מנהיגי איראן, אל-קאעידה, חזבאללה וחמאס.

ג'יהאד התקפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיבוש של אדמות המוגדרות דאר אל-חרב (מדינות בית המלחמה), והבאתן תחת ידי שלטון מוסלמי, או מלחמה לצורך המרת דת, נקרא גם הוא מבחינה היסטורית ג'יהאד. על כך נכתב: "הרגו את המְשַתפים בכל מקום אשר בו תמצאום" (סורה 9, פסוק 5, תרגום אורי רובין). פסוק זה נקרא "פסוק החרב" (בערבית: آية السيف) ("המְשַתפים" הם עובדי-אלילים לא-מוסלמים, כלומר שאינם יהודים או נוצרים). בשנת 632, בעת בקורו האחרון של מוחמד במכה, קבע ופסק כי כל המוסלמים אחים הם, ואל להם להילחם זה בזה, אבל עליהם להילחם למען יומרו כל בני האדם. במקרים מסוימים המקיים את מצוות הג'יאהד מוכרז כ"שאהיד" (קדוש) אם הקריב את חייו תוך כדי גרימת מוות לכמה שיותר אנשים אחרים שאינם מוסלמים על מנת להרתיע ולגרום לאנשים נוספים להתאסלם.

סמכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסלמים מאמינים כי רשות ההכרזה על ג'יהאד חיצוני ניתנת אך ורק לרשות או סמכות חוקית אשר היא בעצמה מוסלמית.

רוב המוסלמים מכירים בכך שהשליט במדינתם הוא למעשה אותה סמכות חוקית והוא הרשאי להכריז על ג'יהאד על ידי התייעצות עם יועציו. ההלכה האסלאמית קובעת גם כי ג'יהאד כזה מותר רק כנגד אלה אשר בצורה פעילה מדכאים או רודים במוסלמים או פולשים לאדמות אסלאמיות.

ישנו דיון רחב לגבי שתי הדרישות. מפלגות אסלאמיות במדינות דמוקרטיות לדוגמה, מקבלות את תוקפה של הרשות החוקית של המדינה ואת חוקי המלחמה אשר קובעים סטטוס לא-קרבי. עובדה זו מגבילה את פעילות הג'יהאד לאלה אשר מקבלים את ההגדרות הללו.

תנועות קיצוניות בתוך האסלאם (כגון אל קאעידה או חמאס) הכריזו על ג'יהאד בעצמן וכך הן מנסות להתעלם מהרשויות ומסמכותן. הן גם חולקות על המגמה הרווחת בקרב מוסלמים לגבי ההגדרה של הדיכוי. את ההתעלמות מהממשלות ומהרשויות המוסלמיות השונות הם מסבירים בכך שמוסדות אלה מונהגים בידי כופרים באסלאם. התנועות הקיצוניות משקיעות מאמץ תעמולתי רב בהצגת ממשלות ערביות ומנהיגים ערביים כאילו באו ממוצא זר, או כאילו הם חוטאים ומסיתים נגד האסלאם.

טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

השהאדה, המהווה סמל עבור רבים מלוחמי הג'יהאד

פעולות טרור רבות של ערבים ומוסלמים נחשבות כביטוי של ג'יהאד. שתי קבוצות אסלאמיות אף קוראות לעצמן "ג'יהאד אסלאמי": הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והג'יהאד האסלאמי המצרי (בשנות השמונים הייתה קיימת בלבנון קבוצת טרור בשם "הג'יהאד האסלאמי" שממנה צמח החזבאללה), אך למעשה כל ארגוני הטרור המוסלמים הפונדמנטליסטים רואים עצמם חלק מהג'יהאד האסלאמי. קבוצות אלה זוכות לתומכים רבים בתוך העולם האסלאמי הרואים צידוק דתי חזק להבנה צבאית של המושג ג'יהאד.

לפי קבוצות מיליטנטיות בתוך האסלאם, אדם אשר מבצע התאבדות כחלק ממאבק כנגד דיכוי נחשב שאהיד - קדוש מעונה - אשר מאמינים כי זוכה בכך למקום בגן עדן. מוסלמים רבים אינם מסכימים להשקפה זו וטוענים כי אפילו בנסיבות אלה, ההתאבדות נחשבת לחטא.

אנשי דת מוסלמים רבים מעודדים פיגועי התאבדות וג'יהאד נגד המערב ובעיקר נגד ישראל וארצות הברית. רבים מאנשי דת אלו נמצאים תחת חסות של ממשלות ערביות, או עומדים בראשן של תנועות קיצוניות (כגון השיח אחמד יאסין שעמד בראש החמאס).

ישנם פסקי-דין אסלאמיים שרואים בכל הריגה של אזרח דבר שאינו מוצדק, אינו מוסרי ומנוגד לאתיקה של האסלאם. בכל אופן, קיימת הדעה אשר סוברת כי מותר לבצע פיגוע התאבדות אסטרטגי אם הוא אושר על ידי המפקד הצבאי המקומי. ישנם המבחינים בין אזרחים לחיילים בהקשר זה, אך גם אלו לרוב רואים בכלל האוכלוסייה יעד לגיטימי. לרוב, גם ילדים ונשים הם יעד אפשרי, שכן גם הם חלק מן החברה שלוחמים בה. המתנגדים לפיגועים מעין אלו מתנגדים לרוב מסיבות פוליטיות ולא דתיות. בינואר 2008 יצא השייח' אחמד חסון, המופתי של סוריה, והאישיות הדתית הבכירה במדינה, בהצהרה גינוי חריפה בתקדימה כנגד הג'יהאד בנאום בפני הפרלמנט האירופי. השייח' חסון אמר בין היתר: "שאלוהים יקלל כל מי שהורג ילד או בן אנוש כלשהו, אם זה פלסטיני, ישראלי או עיראקי - כיוון שהוא הורג את האדם אשר אלוהים נתן לו הכבוד ובירך מעל כל היצורים בעולם"‏‏‏[2].

יש לציין כי אין אף לא עמדה אחת עליה מסכימים כל המוסלמים בנוגע לסוגיה זו, שכן מדובר במונח סובייקטיבי, אשר הדעות עליו חלוקות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו כאן וכאן, עם זאת יש לסייג חדית' זה לאור שרשרת מוסרים (אסנאד) רעועה.
  2. ^ המופתי של סוריה נגד הג'יהאד, אתר msn ‏

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]