דב תמרי
| דב תמרי | ||
|---|---|---|
|
||
| נולד | אוקטובר 1936 | |
| כינוי | דוביק תמרי | |
| השתייכות | צבא הגנה לישראל | |
| דרגה | ||
| תפקידים צבאיים |
מפקד סיירת מטכ"ל, סגן מפקד חטיבת הצנחנים, סגן מפקד גיסות השריון, סגן מפקד אוגדה 162, מפקד אוגדה 162, קצין מודיעין ראשי, מפקד אוגדה 143, סגן מפקד פיקוד דרום |
|
| מלחמות וקרבות | ||
| עיטורים | ||
תת אלוף דב תמרי (נולד באוקטובר 1936) ממפקדי סיירת מטכ"ל וקצין המודיעין הראשי הראשון בצה"ל. בעל עיטור העוז ושני צל"ש הרמטכ"ל.
תמרי גדל בקיבוץ עין חרוד. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1954, התנדב תמרי לצנחנים, ושובץ בגדוד 890 בפלוגה א' עליה פיקד תחילה סעדיה אלקיים ולאחר מכן מאיר הר-ציון. בצנחנים הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קצינים. בפעולת קלקיליה, ב-10 באוקטובר 1956 שימש כמפקד מחלקה סיירת הצנחנים, ועל חלקו בפעולה זו הוענק לו עיטור העוז. במבצע קדש פיקד על מחלקה בסיירת צנחנים איבד 10 מלוחמיו בקרב המיתלה, נפצע ואושפז באסף הרופא. על חלקו בפעולה אחרת, שפרטיה נותרו חסויים, הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל, ועל חלקו בפעולה נוספת הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל פעם נוספת. בשנים 1964 - 1967 פיקד על סיירת מטכ"ל[1].
במלחמת ששת הימים פיקד על גדוד צנחנים במילואים. אחרי המלחמה שימש סגן מפקד חטיבת הצנחנים הסדירה, עבר הסבה לשריון, מונה למפקד חטיבה 401 וסגן מפקד גיסות השריון. במלחמת יום הכיפורים היה סגנו של האלוף אברהם אדן, שפיקד על אוגדה 162 בסיני וחצה את תעלת סואץ לכיוון העיר סואץ. בתום המלחמה החליף את אדן בפיקוד על האוגדה עד לפברואר 1974. לאחר מכן פיקד על אוגדה 143.
שימש עוזר ראש אמ"ן, ב-12 בנובמבר 1976 היה לראשון שמונה לתפקיד קצין מודיעין ראשי (קמנ"ר). הוא שימש כמפקד אוגדה 143 ומפקד בית הספר לפיקוד ומטה, בינואר 1979 התמנה לסגן מפקד פיקוד דרום. השתחרר בדרגת תת-אלוף לאחר שלא מונה קודם לתפקיד ראש מחלקת ההדרכה בדרגת אלוף, בעקבות אי הסכמתו של שר הביטחון אריאל שרון.[2]
לדב תמרי שני אחים ששירתו בצה"ל בתפקידים בכירים, תת-אלוף שי תמרי ואלוף נחמיה תמרי.
לאחר הקריירה הצבאית, כיהן בשנים 1982 - 1984 כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שבאוניברסיטת תל אביב ובשנים 1989 - 1992 כחבר יועץ במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי. תא"ל תמרי הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת חיפה, ובעל תואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו אותה הגיש ב-2007 נושאת את הכותרת "המילואים – תופעה ישראלית ייחודית". תמרי כיהן כחוקר בכיר במכון לחקר תורת המערכה וכמרצה בתוכנית ללימודי ביטחון של אוניברסיטת תל אביב, וכיום הוא ראש התוכנית ללימודי חברה, ביטחון והגנת העורף במכללת בית ברל.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אהרן זאבי-פרקש ודב תמרי, "ואיך נדע? מודיעין, מבצעים, מדינאות", הוצאת ידיעות אחרונות, 2011.
- דב תמרי, "אומה חמושה", הוצאת מודן, 2011.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ירון סבוראי, דוביק תמרי: "בואו נילחם בחמאס בשיטות שלו", מגזין המושבות, 9 בינואר 2009
- עיטור העוז שהוענק לדב תמרי, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לדב תמרי, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לדב תמרי, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- דב תמרי, מבצע דני | על הספר בגובה העיניים מאת דני חלוץ, באתר הארץ, 24 בפברואר 2010
- דב תמרי, הרמטכ"ל כמורה נבוכים, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2010
- פנחס וולף, "בתוך שתי דקות נפצעו כל הקצינים בפלוגה נשארתי לבד", במחנה, 24 באוגוסט 2007
- דב תמרי, ההרתעה ושברה, באתר ynet, 13 ביולי 2006
- אורי דן, שנה של לוחם - שלוש צלקות בשנה התשיעית, "מעריב", 5 במאי 1957.
- דב תמרי, בניין הכוח והפעלת הכוח, מתוך אתר "ישראל דיפנס", 30.03.2012.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, הארץ, 22.07.2011.
- ^ ראיון עם דב תמרי בתוכנית "על אזרחי" בהגשת טלי ליפקין-שחק, גלי צה"ל, 29 במאי 2010