אביגדור קהלני

אביגדור קהלני קהלני נואם ב"מסע בעקבות לוחמים" ברמת הגולן השתייכות צבא הגנה לישראל תקופת שירות 1962 - 1989 דרגה   תת אלוף תפקידים צבאיים מפקד גדוד 77 במלחמת יום הכיפורים, מפקד חטיבה 7, מפקד אוגדה 36, מפקד המכללה לפיקוד ומטה, סגן-מפקד מפח"ש מלחמות וקרבות   מלחמת ששת הימים   מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון עיטורים   עיטור הגבורה   עיטור המופת תפקידים אזרחיים חבר כנסת, שר, ראש האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון, יו"ר האגודה למען החייל

אביגדור קהלני ממשלות 27 כנסות 13 - 14 סיעות מפלגת העבודה, הדרך השלישית תפקידים בולטים שר לביטחון פנים

אביגדור קהלני (נולד ב-16 ביוני 1944) הוא יו"ר האגודה למען החייל. בעבר איש צבא, שר וחבר כנסת. בעל עיטורי המופת והגבורה על התנהלותו במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, בהתאמה.

ילדותו ושירותו הצבאי

קהלני נולד וגדל בנס ציונה, בנם של משה ושרה שעלו בילדותם מצנעא. למד באורט יפו במגמת מכניקה.

בשנת 1962 התגייס קהלני לחיל השריון ושירת כלוחם בגדוד 82 של חטיבה 7. סיים קורס מפקדי טנקים כחניך מצטיין ובאביב 1963 יצא לקורס קצינים בבה"ד 1 ממנו הודח. מפקדיו בחיל, שהכירו ביכולותיו, החליטו למרות זאת להוציאו לקורס קציני-שריון (קק"ש) אותו סיים וקיבל דרגת ממ"ק (ממלא מקום קצין). לאחר הקורס שובץ כמפקד מחלקה בגדוד 82, רק לאחר ביקורו בגדוד של שמואל איל, ראש מנהל הסגל, הוענקה לקהלני דרגת סגן-משנה, ובכך היה לקצין השריון היחיד בצה"ל שלא סיים את הקורס הכלל-צה"לי. ב-1964 יצא עם משלחת חיל השריון לגרמניה לקלוט את ראשוני טנקי הפטון בצבא. קהלני המשיך להתקדם בסולם הפיקוד: במלחמת ששת הימים פיקד על פלוגת טנקי פטון בגדוד 79 המחודש, ובקרב הג'יראדי נפצע קשה. קהלני סבל מכוויות בכ-60% משטח גופו, אושפז למשך כשנה ועבר 12 ניתוחים פלסטיים. על לחימתו בקרב הוענק לו צל"ש, שמאוחר יותר הומר לעיטור המופת. סיפורו של קהלני במלחמה הונצח בספרו של שבתאי טבת "חשופים בצריח".

לאחר צאתו מבית החולים מונה למפקד מדור תותחנות בבית הספר לשריון, תפקיד בו כיהן במשך שנתיים ולא השתתף במלחמת ההתשה. קהלני סיים לימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ומונה לסגן מפקד גדוד 77 של חטיבה 7.

במלחמת יום הכיפורים היה קהלני מפקד גדוד 77, החטיבה בפיקודו של אביגדור (יאנוש) בן-גל נקראה לתגבר את רמת הגולן ערב המלחמה, והגדוד של קהלני נלחם בקרבות קשים באזור שקיבל לאחר המלחמה את השם "עמק הבכא". קהלני הצליח לארגן טנקים מיחידות שונות, והוביל אותם לקרבות בלימה נגד הסורים שהיו בעדיפות מספרית (150 טנקים ישראליים כנגד 470 טנקים סוריים). הוא הסתער בראש הכוח בהיותו מחוץ לצריח (מעשה נדיר בזמן קרב) על מנת שחייליו ייטיבו לראותו, וכוח הטנקים בפיקודו הצליח לכבוש מחדש את העמדות השולטות והשמיד מאות טנקים סוריים (כ-350 במספר). על חלקו בקרב זה הוענק לו עיטור הגבורה. במלחמה זו שכל קהלני את אחיו עמנואל ואת גיסו אילן, אולם קהלני לא קיבל את ההודעה על כך עד לתום הקרבות. לאחר פרסום ספרו של קהלני, עֹז 77, המתאר את ימי הקרבות הללו, נחשב קהלני בעיני ישראלים רבים לגיבור ישראלי.

לאחר מלחמת יום הכיפורים מונה קהלני לסגן מפקד בית הספר לשריון ואחר כך למפקד מתקן האימונים בצאלים, שבתקופתו התרחב להכשרה ולאימון יחידות מחילות שדה נוספים ושינה שמו לבאלי"ש (בסיס אימונים ליחידות השדה). בסוף 1975 התמנה קהלני למפקד חטיבה 7 תפקיד בו כיהן עד אוקטובר 1977. בתחילת 1980 מונה למפקד אוגדת מילואים משוריינת ולאחר שנתיים קיבל את הפיקוד על אוגדה 36, אותה הנהיג במלחמת שלום הגליל. לאחר המלחמה התקדם לתפקידי מפקד המכללה לפיקוד ולמטה וסגן-מפקד חילות השדה. סיים את שירותו הצבאי בדרגת תת-אלוף בשנת 1989.

קריירה ציבורית ופוליטית

אביגדור קהלני בפסטיבל מתגייסים של האגודה למען החייל

לאחר שחרורו מונה קהלני ליו”ר רשת בתי הספר "עמל". היה גם יו”ר קרן ידידי לב”י ויו”ר ועדת ההנצחה לחיל השריון.

ב-1992 נבחר כחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסת ה-13 (תקופת ממשלת יצחק רבין). היה חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת החינוך. שנה לאחר מכן, ב-1993, התמודד מטעם מפלגת העבודה על ראשות עיריית תל אביב אך הפסיד למועמד הליכוד, רוני מילוא. כיהן כסגן ראש העיר וכראש מנהל החינוך בעירייה עד 1996.

ב-1995 היה ממקימי תנועת "הדרך השלישית", תחילה כזרם ניצי בתוך מפלגת העבודה ולאחר מכן הקימה כמפלגת מרכז ועמד בראשה בבחירות לכנסת ה-14, במאי 1996. עיקר מצעה היה התנגדות לנסיגה מרמת הגולן, שבאותה תקופה עמדה על הפרק על רקע המשא-ומתן עם סוריה, והשארת גושי התנחלויות עיקריים בגדה בתוואי "תוכנית אלון". רשימתו זכתה ב-4 מנדטים ונכנסה לקואליציה בראשות בנימין נתניהו עם קהלני בתפקיד השר לביטחון פנים. הוא כיהן בתפקיד זה מיוני 1996 ועד לסיום כהונת ממשלת נתניהו ב-1999.

במהלך ישיבת הממשלה שהתקיימה ב-18 ביולי 1997, חיבר קהלני פואמה פוליטית-אלגורית בשם "ממשלה שכזו":

	נפגשים מדי יום שישי ומהיום כל יום ראשון חלקם לבושים בהדר, חלקם בפשטות מחייכים, מלאי ביטחון כל שר ותיקו ביד, כאילו היה זה ביתו קח מתקציביו והוא יחסום אותך בגופו אומרים 'לא ניתן יד להדלפות' והם רק הם עושים את הכותרות כולם בעד קליטה ואחד מייצג את השכונות נהנים להיות חלק מדיון העוסק בשכבות החלשות ממשלה הגאה שעברה את שלב ההקמה והבנייה שכל מכת הבכורות מאחוריה ונכנסה לתקופה חדשה פתחו את המנהרה ואפילו התחילו לבנות בהר חומה את חברון פינו והם החליטו על הפעימה הראשונה...
– נחום ברנע, מיטב השיר, 18 ביולי 1997, ידיעות אחרונות

בבחירות לכנסת החמש עשרה התמודד קהלני שוב בראש הדרך השלישית, אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.

בשנת 2000 נחקר על ידי המשטרה בחשד כי קיבל טובות הנאה ממו"ל העיתון "מעריב", עופר נמרודי. בתקשורת נחשף כי המשטרה ביצעה האזנות סתר לקווי הטלפון בבית קהלני ובמשרדו תוך חריגה מהצו שניתן לה, ותימללה גם שיחות פרטיות שערכו בני ביתו. קהלני הואשם במשפטו בגילוי מידע סודי על שלבי החקירה נגד עופר נמרודי, בעבירה של הפרת אמונים ובשיבוש הליכי חקירה ומשפט - אך זוכה לחלוטין בבית משפט השלום ביולי 2002.

לאחר זיכויו תקף במסיבת עיתונאים את ניצב משה מזרחי, שכיהן בתקופת חקירתו כראש יאחב"ל, וטען כי מזרחי פעל משיקולים זרים. פרקליטות המדינה ערערה על זיכויו, אך הוא זוכה גם בפעם השנייה.

ב-2002 התמודד בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-16, אך זכה במקום ה-41 הלא ריאלי, ולא נבחר לכנסת.

החל מנובמבר 2004 ועד לנובמבר 2007 שימש קהלני כראש האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון. האגף מופקד על ביצוע מדיניות שר הביטחון בנושא ההתיישבות הביטחונית והכוונת הנוער להתיישבות וכן על משימות לאומיות, במיוחד לגבי נוער לפני גיוס. במסגרת פעילותו באגף, קהלני יזם סיורים שנקראים "יום בעקבות לוחמים", במסגרתם עשרות אלפי בני נוער מסיירים באתרי קרבות, משוחחים עם לוחמים שהשתתפו באותם קרבות ובסופו של יום צופים בתרגיל אש. במסגרת זאת, הוא מרצה בפני בני נוער במצפה 77 (אתר ההנצחה לזכר הנופלים בקרב עמק הבכא משם יש תצפית לעבר שטח הקרב עליו פיקד במסירות). עם זאת, מהלכים כמו צמצום פעילות הנח"ל, קבלת המלצתה של ועדה שהקים-לסגור את הגדנ"ע קליעה, והתמקדות חלק מסיורי "יום בעקבות לוחמים" בקרבות בהשתתפותו, עוררו נגדו מחאה.
לקראת סוף 2006 יואל מהרשק היה מועמד להחליפו בתפקיד, לאור החלטה של שר הביטחון עמיר פרץ לפני הפריימריז במפלגת העבודה, אך התנגדותם של מספר חברי כנסת ובהם שלום שמחון, הניאה את פרץ מלעשות כן.

ב-2006 הפיק וביים קהלני סרט תיעודי על הקרב על עמק הבכא. שניים משיריו הולחנו ובוצעו על ידי אביהו מדינה: "אני נשבע לך" ו"את לי הבית".

החל מנובמבר 2007 משמש כיו"ר האגודה למען החייל. במהלך כהונתו הוביל קהלני מהלך לצמצום הוצאות האגודה והשקעות נרחבות במתקני האגודה.

קהלני הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה, נשוי ואב לשלושה ילדים.

תפקידים נוספים

בנוסף לתפקידיו הרשמיים, משמש קהלני בתפקידים נוספים, אותם הוא ממלא בהתנדבות. בין תפקידים אלו, ניתן למנות את היותו חבר בוועדות הבאות:

• יו"ר וועדת הנצחה של עמותת השריון.
• חבר וועדת גורן- הוועדה הציבורית לבחינת זכאות לסיוע מאגפי השיקום.
• חבר בהנהלת אתר ההנצחה לטרון.
• חבר ועדת פרס מוסקוביץ' לציונות- פרס לציונות.
• יו"ר עמותת מעט"ף - המרכז הישראלי לחילופי תרבות עממית ופולקלור

ספריו

• עוז 77 (על חוויותיו מקרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים), 1975
• דרך לוחם (אוטוביוגרפיה), הוצאת סטימצקי, 1989
• בכוח האמת (תיאור מאבקו המשפטי), הוצאת סטימצקי
• אני נשבע לך (סדרת ראיונות בגלי צה"ל שערך קהלני עם לוחמי מלחמת יום הכיפורים במלאת 30 שנה למלחמה), הוצאת כתר, 2003
• את לי הבית, הוצאת ידיעות ספרים, 2009 (ספר שירים)

קישורים חיצוניים

• מילות השיר "אני נשבע לך", באתר שירונט
• מילות השיר "את לי הבית", באתר שירונט
• הפעילות העיקרית של האגף הביטחוני-חברתי
• אביגדור קהלני, באתר הכנסת
• עיטור הגבורה שהוענק לאביגדור קהלני, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
• עיטור המופת שהוענק לאביגדור קהלני, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
• ליטל בית-יוסף, שיר אחרי מלחמה, nrg ‏, 11/7/2009
• אריאל כהנא, ‏הקרב הקשה בחייו, באתר בשבע - ערוץ 7, 28 בנובמבר 2003
• עפרה לקס, ‏לוחם למען הלוחמים , באתר בשבע - ערוץ 7, 5 במאי 2011
• אביגדור קהלני, כיבוש הבופור, מערכות 413, יולי 2007, עמ' 40-41.