אביגדור קהלני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אביגדור קהלני
Kahalani avigdor.JPG
קהלני נואם ב"מסע בעקבות לוחמים" ברמת הגולן
נולד 16 ביוני 1944 (בן 70)
מקום לידה נס ציונה Flag of Israel.svg  ישראל
השתייכות IDF new.png צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1962 - 1989
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון

עיטורים

עיטור הגבורה  עיטור הגבורה
עיטור המופת  עיטור המופת
עיטור נשיא מדינת ישראל

תפקידים אזרחיים

חבר כנסת, שר, ראש האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון, יו"ר האגודה למען החייל

אביגדור קהלני
ממשלות 27
כנסות 13 - 14
סיעה מפלגת העבודה, הדרך השלישית
תפקידים בולטים

אביגדור קהלני (נולד ב-16 ביוני 1944) תת אלוף (מיל) בצה"ל, שר, וחבר הכנסת בעבר. נושא עיטור הגבורה ממלחמת יום הכיפורים, עיטור המופת ממלחמת ששת הימים, וכן את עיטור הנשיא על תרומתו למדינת ישראל. כיום משמש כיו"ר האגודה למען החייל.

ילדותו ושירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהלני נולד וגדל בנס ציונה, בנם של משה ושרה שעלו בילדותם מצנעא שבתימן. למד באורט יפו במגמת מכניקה.

בשנת 1962 התגייס קהלני לחיל השריון לחטיבה 7, ועשה בה את כל המסלול עד לתפקיד מפקד החטיבה. הוא החל כלוחם בגדוד 82, סיים את קורס מפקדי טנקים כחניך מצטיין, ובאביב 1963 יצא לקורס קצינים בבה"ד 1 ממנו הודח. מפקדיו בחיל, שהכירו ביכולותיו, החליטו למרות זאת להוציאו לקורס קציני-שריון (קק"ש) אותו סיים בהצלחה, וקיבל דרגת ממ"ק (ממלא מקום קצין). לאחר הקורס שובץ כמפקד מחלקה בגדוד 82. רק לאחר ביקורו בגדוד של שמואל איל, ראש מנהל הסגל, הוענקה לקהלני דרגת סגן-משנה, ובכך היה לקצין השריון היחיד בצה"ל שלא סיים את הקורס הכלל-צה"לי. ב-1964 יצא עם משלחת חיל השריון לגרמניה לקלוט את ראשוני טנקי הפטון בצבא. קהלני המשיך להתקדם בסולם הפיקוד: במלחמת ששת הימים פיקד על פלוגת טנקי פטון בגדוד 79 המחודש, שלחמה בצפון סיני, ובקרב הג'יראדי נפצע קשה. קהלני סבל מכוויות בכ-60% משטח גופו, אושפז למשך כשנה, ועבר 12 ניתוחים פלסטיים. על לחימתו בקרב הוענק לו צל"ש, שמאוחר יותר הומר לעיטור המופת. סיפורו של קהלני במלחמה הונצח בספרו של שבתאי טבת "חשופים בצריח", כחלק מתאור מהלכי הקרבות של החטיבה במלחמה.

לאחר צאתו מבית החולים מונה למפקד מדור תותחנות בבית הספר לשריון, תפקיד בו כיהן במשך שנתיים ולא השתתף במלחמת ההתשה. קהלני סיים לימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ומונה לסגן מפקד גדוד 77 של חטיבה 7.

במלחמת יום הכיפורים היה קהלני מפקד גדוד 77. החטיבה בפיקודו של אביגדור (יאנוש) בן-גל נקראה לתגבר את רמת הגולן ערב המלחמה, והגדוד של קהלני נלחם בקרבות קשים באזור שקיבל לאחר המלחמה את השם "עמק הבכא". קהלני הצליח לארגן טנקים מיחידות שונות, והוביל אותם לקרבות בלימה נגד הסורים שהיו בעדיפות מספרית (150 טנקים ישראליים כנגד 470 טנקים סוריים). הוא הסתער בראש הכוח בהיותו מחוץ לצריח (מעשה נדיר בזמן קרב) על מנת שחייליו ייטיבו לראותו, וכוח הטנקים בפיקודו הצליח לכבוש מחדש את העמדות השולטות והשמיד מאות טנקים סוריים (כ-300 במספר). על חלקו בקרבות מכריעים אלה - הוענק לו עיטור הגבורה. במלחמה זו שכל קהלני את אחיו עמנואל ואת גיסו אילן, אולם קהלני לא קיבל את ההודעה על כך עד לתום הקרבות. לאחר המלחמה פרסם קהלני את ספרו, עֹז 77, המתאר את ימי הקרבות הקשים שעבר עם לוחמיו, וזכה לאהדה נרחבת בציבור.

לאחר מלחמת יום הכיפורים מונה קהלני לסגן מפקד בית הספר לשריון ואחר כך למפקד מתקן האימונים בצאלים, שבתקופתו התרחב להכשרה ולאימון יחידות מחילות שדה נוספים ושינה שמו לבאלי"ש (בסיס אימונים ליחידות השדה). בסוף 1975 התמנה קהלני למפקד חטיבה 7 תפקיד בו כיהן עד אוקטובר 1977. בתחילת 1980 מונה למפקד אוגדת מילואים משוריינת ולאחר שנתיים קיבל את הפיקוד על אוגדה 36, והוביל אותה במלחמת שלום הגליל[1]. לאחר המלחמה מונה למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה[2] וסגן-מפקד חילות השדה. סיים את שירותו הצבאי בדרגת תת-אלוף בשנת 1989.

קריירה ציבורית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביגדור קהלני בפסטיבל מתגייסים של האגודה למען החייל

לאחר שחרורו מונה קהלני ליו”ר רשת בתי הספר "עמל". היה גם יו”ר קרן ידידי לב”י ויו”ר ועדת ההנצחה לחיל השריון.

ב-1992 נבחר לכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסת ה-13 (תקופת ממשלת יצחק רבין). היה חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת החינוך. שנה לאחר מכן, ב-1993, התמודד מטעם מפלגת העבודה על ראשות עיריית תל אביב אך הפסיד למועמד הליכוד, רוני מילוא. כיהן כסגן ראש העיר וכראש מנהל החינוך בעירייה עד 1996.

ב-1995 היה ממקימי תנועת "הדרך השלישית", תחילה כזרם ניצי בתוך מפלגת העבודה ולאחר מכן הקימה כמפלגת מרכז ועמד בראשה בבחירות לכנסת ה-14, במאי 1996. עיקר מצעה היה התנגדות לנסיגה מרמת הגולן, שבאותה תקופה עמדה על הפרק על רקע המשא-ומתן עם סוריה, והשארת גושי התנחלויות עיקריים ביהודה ושומרון בתוואי "תוכנית אלון". רשימתו זכתה ב-4 מנדטים ונכנסה לקואליציה בראשות בנימין נתניהו עם קהלני בתפקיד השר לביטחון פנים. הוא כיהן בתפקיד זה מיוני 1996 ועד לסיום כהונת ממשלת נתניהו ב-1999.

בבחירות לכנסת החמש עשרה התמודד קהלני שוב בראש "הדרך השלישית", אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.

בשנת 2000 נחקר על ידי המשטרה בחשד כי קיבל טובות הנאה ממו"ל העיתון "מעריב", עופר נמרודי. בתקשורת נחשף כי המשטרה ביצעה האזנות סתר לקווי הטלפון בבית קהלני ובמשרדו תוך חריגה מהצו שניתן לה, ותימללה גם שיחות פרטיות שערכו בני ביתו. קהלני הואשם במשפטו בגילוי מידע סודי על שלבי החקירה נגד עופר נמרודי, בעבירה של הפרת אמונים ובשיבוש הליכי חקירה ומשפט - אך זוכה לחלוטין בבית משפט השלום ביולי 2002.

לאחר זיכויו תקף במסיבת עיתונאים את ניצב משה מזרחי, שכיהן בתקופת חקירתו כראש יאחב"ל, וטען כי מזרחי פעל משיקולים זרים. פרקליטות המדינה ערערה על זיכויו, אך הוא זוכה גם בפעם השנייה.

ב-2002 התמודד בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-16 הוא הוצב במקום ה-41 ברשימת הליכוד שזכתה ב-38 מנדטים ולא נבחר לכנסת. בינואר 2006, לאחר התפטרותו מהכנסת של צחי הנגבי שעבר לקדימה, הגיע תורו של קהלני להיכנס לכנסת, אך הוא בחר להתפטר מרשימת המועמדים ולא להצטרף לכנסת.

החל מנובמבר 2004 ועד לנובמבר 2007 שימש קהלני כראש האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון. האגף מופקד על ביצוע מדיניות שר הביטחון בנושא ההתיישבות הביטחונית והכוונת הנוער להתיישבות וכן על משימות לאומיות, במיוחד לגבי נוער לפני גיוס. במסגרת פעילותו באגף, קהלני יזם סיורים שנקראים "יום בעקבות לוחמים", במסגרתם עשרות אלפי בני נוער מסיירים באתרי קרבות, משוחחים עם לוחמים שהשתתפו באותם קרבות ובסופו של יום צופים בתרגיל אש. במסגרת זאת, הוא מרצה בפני בני נוער במצפה 77 (אתר ההנצחה לזכר הנופלים בקרב עמק הבכא משם יש תצפית לעבר שטח הקרב עליו פיקד במסירות). עם זאת, מהלכים כמו צמצום פעילות הנח"ל, קבלת המלצתה של ועדה שהקים-לסגור את הגדנ"ע קליעה[3], והתמקדות חלק מסיורי "יום בעקבות לוחמים" בקרבות בהשתתפותו, עוררו נגדו מחאה.
לקראת סוף 2006 יואל מהרשק היה מועמד להחליפו בתפקיד‏[4], לאור החלטה של שר הביטחון עמיר פרץ לפני הפריימריז במפלגת העבודה, אך התנגדותם של מספר חברי כנסת ובהם שלום שמחון, הניאה את פרץ מלעשות כן.

ב-2006 הפיק וביים קהלני סרט תיעודי על קרב עמק הבכא[5]. שניים משיריו הולחנו ובוצעו על ידי אביהו מדינה: "אני נשבע לך"‏[6] ו"את לי הבית"‏[7].

החל מנובמבר 2007 משמש כיו"ר האגודה למען החייל. במהלך כהונתו הוביל קהלני מהלך לצמצום הוצאות האגודה והשקעות נרחבות במתקני האגודה.

בינואר 2014 הודיע על כוונתו להתמודד במירוץ לנשיאות מדינת ישראל.

קהלני הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה, נשוי ואב לשלושה ילדים.

תפקידים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לתפקידיו הרשמיים, משמש קהלני בתפקידים נוספים, אותם הוא ממלא בהתנדבות. בין תפקידים אלו, ניתן למנות את היותו חבר בוועדות הבאות:

  • יו"ר וועדת הנצחה של עמותת השריון.
  • חבר ועדת גורן - הוועדה הציבורית לבחינת זכאות לסיוע מאגפי השיקום.
  • חבר בהנהלת אתר ההנצחה לטרון.
  • חבר ועדת פרס מוסקוביץ' לציונות - פרס לציונות.
  • יו"ר עמותת מעט"ף - המרכז הישראלי לחילופי תרבות עממית ופולקלור

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים פרי עטו;

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שי פוגלמן, 30 שנה למלחמת לבנון כיבוש הבופור: הפקודה שלא הגיעה, באתר הארץ, 31 במאי 2012.
  2. ^ תא"ל קהלני מפקד פו"ם, דבר, 17 ביוני 1983
  3. ^ אמיר בוחבוט, גדנ"ע הקליעה בסכנת סגירה, באתר nrg‏, 8 בינואר 2007
  4. ^ אמיר בוחבוט, פרץ לקהלני: סיים את תפקידך, באתר nrg‏, 10 בדצמבר 2006
  5. ^ אמיר בוחבוט, קרב עמק הבכא, גרסת ה-D.V.D, באתר nrg‏, 30 בספטמבר 2006
  6. ^ מילות השיר "אני נשבע לך", באתר שירונט
  7. ^ מילות השיר "את לי הבית", באתר שירונט


מפקדי חטיבה 7 7thArmoredBrigade.svg

שלמה שמיר · בן דונקלמן · יוסף איתן · שמואל גודר · אורי בן ארי · אהרון נחשון · דוד (דדו) אלעזר · ישראל טל (טליק) · אריה שחר (שוורצמן) · אברהם (ברן) אדן · הרצל שפיר · שלמה (צ'יץ') להט · שמואל גונן (גורודיש) · יעקב אבן · גבריאל עמיר · אביגדור (יאנוש) בן-גל · אורי אור · אביגדור קהלני · יוסי בן-חנן · נתי גולן · איתן קאולי (קינן) · מאיר זמיר · רפי נוי · אמי פלנט · אפרים לאור · דוביק טל (רוזנטל) · צבי גנדלמן · יצחק (חקי) הראל · גרשון הכהן · דן ביטון · שמואל רוזנטל · יעקב אייש · חלוצי רודוי · אייל זמיר · אמנון אשל · רועי אלקבץ · יעקב בנג'ו · עודד בסיוק · נדב לוטן ·

מפקדי עוצבת געש Logo-ugda-36.png

·אברהם יפה · צבי זמיר · עוזי נרקיס · אלעד פלד · שמואל גונן · רפאל איתן · אביגדור בן-גל · אמיר דרורי · אורי אור · אורי שגיא · עמרם מצנע · אביגדור קהלני · מתן וילנאי · יהודה פלד · נתי גולן · מאיר דגן · עמירם לוין · יצחק בריק · משה עברי סוקניק · שי אביטל · בני לידור · צבי גנדלמן · אבי מזרחי · גרשון הכהן · אלי רייטר · סמי תורג'מן · אייל זמיר · תמיר היימן · יצחק תורג'מן

מפקדי המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה Semel Pum.svg

·אהרן יריב · יהודה פריהר · ישעיהו גביש · אברהם טמיר · מוטה גור · מנחם אבירם · משה פלד · קלמן מגן · מרדכי ציפורי · יעקב עקנין · דב תמרי · עמרם מצנע · אביגדור קהלני · יהודה פלד · עוזי לבצור · עמנואל הרט · יצחקי חן · יוסי רווה · משה צין · יעקב זיגדון · עמוס בן אברהם · אבי אשכנזי · נועם תיבון · הראל כנפו · הרצי הלוי

מפקדי המרכז הלאומי לאימונים ביבשה Mali 500 Tag.svg

יעקב בר · אריה קרן · אביגדור קהלני · נתן ניר · יואל גונן · יוסי פלד · דן ורדי · עמוס כץ · אמציה חן · עוזי בן יצחק · גיורא חייקה · יצחקי חן · רפי נוי · מאיר זמיר · אמי פלנט · משה יעלון · ניר גלילי · יפתח רון-טל · מאיר גחטן · דן ביטון · עוזי מוסקוביץ' · גיא צור · אבי אשכנזי · רוני נומה