דיר אל-קרנטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הר הפיתוי ומנזר הקרנטל
הרכבל העולה אל ההר

דיר אל קרנטל (מנזר קרנטל), הוא מנזר יווני-אורתודוקסי במצוק דגון כ-4 ק"מ מערבית ליריחו. במאה ה-4 הקים הנזיר חריטון לאורה בפסגת ההר, מעל מיקומו הנוכחי של המנזר. את המנזר הנוכחי התחילה הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית לבנות ב-1875, בסיוע הכנסייה הרוסית.

נזירים ביזנטיים חיו במקום כבר במאה ה-4. לפי המסורת הנוצרית, ישו שהה במקום 40 יום ו-40 לילה במהלכם ניסה השטן להעביר אותו על אמונתו (לוקאס ד 1-13). השם הערבי "קרנטל" הוא שיבוש מהמילה הלטינית "קרנט" שפירושה ארבעים. בשנת 1914 נבנתה בראש ההר חומת אבנים רבועה (ראו בתמונה) ובתוכה שרידי כנסייה. רכבל מגיע היום עד המנזר.

מהמנזר עלייה למקום המכונה "טחנת אל הוא" (טחנת הרוח) בו שרידי מבצר חשמונאי, הרודיאני וצלבני קדום בשם דוק (דגון). במקום נמצאו יסודות של מבנים, חומות, קירות תמך, חפיר הגנה.

המבצר שלט על יריחו וכן על הדרך העתיקה היורדת מההר, צפונית ליריחו, המכונה "טריק אבו הינדי".

מערכת אספקת המים למבצר, השוכן למעלה מ-360 מטר מעל פני הסביבה, התגלתה במסגרת סקר כולל של מבצרי יריחו שערכו זאב משל מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף דוד עמית. בסקר שנערך בשנת תשל"ב (1972), נמצאו שרידים של אמת מים. אמה זו הובילה אל תשעה בורות חצובים במדרון המצוקי לעבר בקעת יריחו. הנזירים הביזנטיים שיקמו חלק מהאמה לשימושם. כתובת יוונית משנת 1898 נמצאה על-יד אחת הבורות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד עמית, מפעל המים במבצר דוֹק (דגון), (צבי אילן (עורך)), מדבר יהודה וים המלח: קובץ מאמרים לכנס הי"ט של החברה להגנת הטבע, תל אביב תשל"ג, עמ' 359-362.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיר אל-קרנטל בוויקישיתוף

קואורדינטות: 31°52′26″N 35°25′53″E / 31.8739983°N 35.4313281°E / 31.8739983; 35.4313281