אבאיודאייה

בית הכנסת של קהילת האבאיודאיה בגבעת נבוגויה, ליד העיר מבאלה, אוגנדה

דגל בתוך בית הכנסת של האבאיודאייה, משלב מגן דוד עם עגור הכתר, סמלה של אוגנדה

אָבַּאיוּדָאיה (Abayudaya) ("בני יהודה", בשפת הלוגנדה, מקביל במשמעות ל"בני ישראל") הם קהילה במזרח אוגנדה שממלאת אחר מנהגי הדת היהודית ומהווה את חלקה הגדול של יהדות אוגנדה. הקשר בין האבאיודאיה לבין העם היהודי אינו אתני, אלא אימוץ הפרקטיקה הדתית של היהדות.בשנת 2002 הגיעה משלחת של רבנים מהתנועה המסורתית בישראל ורבנים קונסרבטיבים מארה"ב, וערכו גיור לחברי הקהילה.לכן כיום, הקהילה מוכרת כיהודית על ידי רבנים מהיהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, אך לא מהזרם האורתודוקסי שלא מכירים בגיור שנערך לחברי הקהילה.

בעבר הגיע גודל האוכלוסייה ל-3,000 איש, אך בעקבות הרדיפות בתקופת שלטונו של אידי אמין הצטמצמה אוכלוסייתם ל-750. שפותיהם הן הלוגנדה, לוגוורה, לוסוגה ואנגלית, אם כי יש בהם שלמדו את השפה העברית.

מבחינת השתייכות אתנית, רוב הקהילה היא מבני הבגוורה, מלבד יהודי הכפר מגאדה במחוז נמוטומבה שמשתייכים לבסוגה. כמו כן יש גם אחדים שמוצאם מבני הבגנדה וממערב אוגנדה.

הקהילה נוסדה על ידי סמיי קאקונגולו, שליט אוגנדי מקומי, שהמיר את דתו לנצרות במחשבה שהמעשה יוביל לכך שהבריטים יאפשרו לו לשלוט בשטחים שכבש.

היסטוריה

בשנת 1880 המיר סמיי קאקונגולו את דתו לנצרות בעזרת מטיפים בריטיים. הוא חשב כי על ידי אימוצה של הדת יאפשרו לו הבריטים לשלוט בשטחים שכבש עבורם במזרח אוגנדה של היום.

ב-1913 כאשר הבריטים לא העניקו לו את שטחי מזרח אוגנדה, כעס קאקונגולו ובהתרסה התנתק מהדת הנוצרית. הוא הצטרף לכת הבאמאלכי המשלבת בין הברית החדשה לתנ"ך.

ב-1919 הקים קאקונגולו קהילה יהודית משלו והעביר את משפחתו ברית מילה, אך עדיין שמר על מנהגים נוצרים מסוימים.

ב-1922 כתב קאקונגולו ספר תפילה אשר ערבב את הברית החדשה והישנה (התנ"ך). הספר מדגיש עד כמה התרחק קאקונגולו מהנצרות והתקרב אל היהדות. בספר ישנם חוקים ותפילות בלוגנדה והוא מיועד לשמש את חברי הקהילה.

בשנת 1926 נפגש קאקונגולו עם מנהיגים יהודים דתיים קונסרבטיביים והם העבירוהו גיור. יוסף, האדם העיקרי שלימד את המלך על היהדות, לימד אותו ברכות ומנהגים יהודיים, והעניק לקהילה ספר תורה גדול בעברית ובאנגלית. לאחר שיחותיו עם יוסף החליט קאקונגולו שיש להסיר את שמו של ישו מספר התפילה והורה על מחיקת שמו, הוא עשה זאת על מנת למנוע בלבול אצל אנשי הקהילה הפשוטים. מאז החלה הקהילה המגויירת לחיות חיים יהודיים לכל דבר.

קאקונגולו המלך החל ללכת לבוש טלית, מורי ביה"ס, אותו הקים המלך, החלו לחבוש כיפות והקהילה הפסיקה להטביל את הילדים. יוסף לימד את הקהילה שחיטה יהודית כשרה, ואלו פסקו לאכול בשר שלא נשחט על ידי הקהילה. בנוסף, אכלו אנשי הקהילה אוכל כשר בלבד, לא בשר חזיר ולא ערבוב של בשר וחלב. הקהילה בחרה לקרוא ולחיות על-פי החודשים העבריים וכן לחגוג את כל חגי ישראל, בסוכות בנו סוכות וחיו בהן, בפסח שמרו ולא אכלו חמץ, בשבועות מכרו את הבציר הראשוני ואת הכסף השקיעו בבית הכנסת. ביום כיפור יש הקפדה על שמירת הצום.

קאקונגולו המלך לא כפה את היהדות על נתיניו, אך ניסה להניעם לעבר האמונה היהודית. הוא נהנה מדרשות ותפילות בבית הכנסת והסברת הדת היהודית.

ב-1928 נפטר קאקונגולו במבאלה, הקהילה מנתה אז כ-2,000 איש. מאז מותו ועד 1986 המשיכה הקהילה לחיות על פי דרכו של קאקונגולו: מנהיגים מעורבים, חילוניים, דתיים ומורי הקהילה. המנהיג החילוני אחראי על כל הקשור לפן החילוני שבקהילה, המנהיג הדתי הוא בעל ההחלטה וה"וטו" על כל נושאי הדת (בעיות הקשורות בדת נפתרו ברוח התנ"כית), והוא משמש גם כמוהל ונקרא "לויט" או "קאבונה" (בלוגנדה משמעות המילה היא "כהן").

משום שקאקונגולו לא הסדיר בבהירות את המבנה הארגוני, פעמים רבות גלשו המנהיגים מתחום שיפוטם ונכנסו למריבות. על רקע מאבקי הכוח על השליטה בקהילה החלה קריעה של הקהילה לשניים. קריעה זו הביאה לשינויים וערעורים בדת המנהיגים, והיו אף כאלה שחשבו על חזרה לנצרות. הפיצול נמשך עד 1962, אז הגיע אריה עודד לבקר את הקהילה. לאחר שסיפרו לו על הפיצול הוא ארגן פגישת פיוס, ולאחר השיחות נמצאה פשרה וחיי הקהילה חזרו למסלולם. במשך שנים חיו האבאיודיה בניתוק מוחלט מהעולם היהודי העולמי. בשנות ה-70, בתקופת שלטונו של אידי אמין, רבים הוכרחו להמיר את דתם. בסוף כהונתו עמד מספר חברי הקהילה על מספר זעום של כ-750 חברים.

חיי הקהילה

מרכז הקהילה הינו על גבעת נאבוגויה, שם נבנה בית כנסת גדול ובית ספר. בבית הכנסת נפגשת הקהילה היהודית בשבתות וחגים, לתפילות גדולות בהן שרים חלקים מהתנ"ך ובין הבתים מקריאים קטעים שונים הקשורים בתפילה. לתפילה בבית הכנסת יש אווירה מיוחדת, במהלך השבוע מתפללים האבאיודיה בבית, וההגעה לבית הכנסת הינה בלבוש מיוחד. הגיור הוא נושא חשוב בקהילת האבאיודיה, והוא נעשה על ידי מנהיגי הקהילה. אדם שבוחר להתגייר לומד אצל מורי הקהילה את החוקים המנהגים והתרבות היהודית, וכשהמורים מרגישים כי הוא מוכן ובעל הרצון האמיתי להתגייר הוא עובר טקס השבעה ליהדות, מקבל שם תנ"כי, ובמידת הצורך עובר ברית מילה. הקהילה הקפידה מאוד על נישואים אך ורק בתוך הקהילה. אלו שבחרו להתחתן מחוצה לה, ובני זוגם בחרו שלא להתגייר, לא יוכרו כיהודים. פניית הנשים והגברים אל מחוץ לקהילה, לאחר שנגמרו הזיווגים האפשריים והמתאימים בתוך הקהילה, הביאה להצטמצמות הקהילה.

הקהילה היום

כיום מונה קהילת האבאיודיה כאלף חברים. בני הקהילה אמנם אינם מוכרים כיהודים על ידי הרבנות הראשית מכיוון שהגיור שעברו הוא גיור קונסרבטיבי ולכן הם מוכרים על ידי היהדות הקונסרבטיבית, שהיא הזרם היהודי הגדול בקרב יהדות ארצות הברית, וכן על ידי גופים חילוניים בישראל. ב-25 ביולי 2008 הקימה התנועה הקונסרבטיבית ישיבה בעיר מבאלה, בה מתקיימים שיעורי תורה, משנה ותלמוד.‏

הקהילה יושבת באזור מבאלה ופאליסה והמרכז הקהילתי עודנו קיים ועובד בגבעת נאבוגויה. קיימים בתי כנסת נוספים בכפרים נמניוני, נסניי ופוטי (הקרובים למבאלה) ובמגאדה (כפר שנמצא במחוז נמוטומבה במרחק של כ-70 ק"מ ממבאלה).לאחרונה גם הצטרפו לקהילה גם תושבי הכפר אפאצ' שבצפון אוגנדה. על פי רוב, יהודי הכפר פוטי מעוניינים בגיור אורתודוקסי ומתבדלים במידה מה משאר הקהילה כאשר הם נמצאים בקשר עם רבנות דרום אפריקה. לאחרונה הגיעו לארץ שני חברים בקהילת פוטי. הם לומדים בישיבת תורת יוסף הנמצאת בגבעת המבתר שבגוש עציון ומתכוונים לעבור גיור אורתודוקסי בארץ. בנוסף על הגיור הם ילמדו לשחוט, זאת על מנת לשמש כשוחטים בקהילת פוטי החסרה שוחטים אורתודוקסיים.

התחזקות הקשר היהודי המערבי הביא לפיתוח הקהילה בדרכים רבות, הם החלו מייצאים קפה לארצות הברית והוציאו לאור תקליט מוזיקה אפריקאית-יהודית-מסורתית, אשר היה מועמד לפרס הגראמי בשנת 2004.

בנוסף לבתי הכנסת, מחזיקה הקהילה במרכז רפואי ("שערי רפואה"), בית ספר יסודי ("הדסה") ובית ספר תיכון ("סמיי קקונגולו"). כל המוסדות הללו פתוחים בפני כל תושבי הכפרים.

קשר עם ישראל

מטיילים ישראלים רבים מגיעים לקהילה היהודית באוגנדה ושוהים אצלם, בעיקר בחגים. תנועת ההתנדבות ברית עולם מארגנת מדי שנה משלחות סטודנטים אשר מעבירות אחד מן החגים בקרב האבאיודאיה. נוסף על כך, רב הקהילה ישראל גרשום הגיע לירושלים ללימודי תורה בשנת 2006 ולאחר מכן המשיך ללימודים בארצות הברית.

קשר עם שאר יהודי אוגנדה

הזיקה בין רוב הישראלים המתגוררים באוגנדה (כמה עשרות) לבין האבאיודייה היא דלה ביותר. הדבר נובע אצל חלקם מחוסר עניין בענייני דת בכלל, ואצל אחרים מזלזול בזהותם היהודית. חלק מן היהודים הלא-ישראלים החיים באוגנדה (כמה עשרות ממוצא אמריקאי, דרום אפריקאי ואחר) מבקר בבית הכנסת של הקהילה.

קשר עם התפוצות

בני האבאיודאיה נתמכים בעיקר על ידי הארגון האמריקאי הקונסרבטיבי "כולנו" אשר מממן את לימודיהם של ילדי הקהילה ומאפשר לקהילה לשמור על רמה גבוהה של ידע ושל תברואה באזור מחייתם.

לקריאה נוספת

• עודד, אריה. יהדות בתוככי אפריקה, ירושלים - האגודה לידידות ישראל-אפריקה. 2003. ISBN 9659046413.

קישורים חיצוניים

• אבאיודאיה - יהודי אפריקה, מתוך אתר ברית עולם
• אוסף מאמרים, על בני האבאיודאיה, באתר "כולנו" המוקדש לחקר וקידום קהילות יהודיות אבודות.
• גלריית צילומים באתר ה-BBC
• זהר, זהר בעולם השלישי, קיבוץ כפר מסריק
• דורית סגל, מכתבים מאפריקה: השבט היהודי האבוד, באתר nrg מעריב, 12.1.09
• ארי גרינספאן וארי צבי זיבוטפסקי, אוגנדה: הקשר היהודי, מוסף שבת של מקור ראשון, 13.10.11
• אייל לוי, שבט אחים: הכירו את היהודים מאוגנדה, מעריב, 2.6.2012