חיי הציפורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיי הציפורים
The Life of Birds
סוגה סדרות טבע
יוצרים BBC
מנחים דייוויד אטנבורו עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ מקור בריטניה
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 10
הפקה
מפיק דייוויד אטנבורו
מפיקים בפועל Mike Salisbury עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה BBC Natural History Unit, PBS עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 50 דקות
שידור
רשת שידור BBC
תקופת שידור מקורית 21 באוקטובר 199823 בדצמבר 1998
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יען בסוואנה בנמיביה.
קוליברי מעופף.
צלוב-מקור בפתיחת אצטרובלים.
בז נודד עם טרפו.
גזרן בעת דיג עם מקורו הארוך.
קקדו דקלים מתופף עם ענף על גזע.
זכר שכווי ענק קורא לנקבות.
אורג שתפן מציץ מקינו הענקי.
טבלן מצויץ מאכיל את גוזליו.
מושבת פלמינגויים זוטרים באגם בוגוריה, קניה.

חיי הציפוריםאנגלית: The Life of Birds) היא סדרת-טבע תיעודית שהופקה על ידי ה-BBC והיא אחת מסדרות ה-BBC העוסקות בחייהם של בעלי חיים על פי קבוצותיהם, כמו הסדרות "חיי היונקים" או "החיים בדם קר". סדרה זו מתמקדת במיני עופות שונים, בהתפתחותם, בהרגליהם ובצורות הסתגלותם למגוון צורות חיים. הסדרה מלווה בהסבריו של החוקר ויוצר הסרטים דייוויד אטנבורו.

סדרה זו שודרה בבריטניה באוקטובר-דצמבר 1998. כמו כן נכתב ספר המבוסס על הסדרה שתורגם לעברית.

פרקי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. לעוף או לא לעוף? - בפרק הראשון נראה עקב אדום-זנב בציד עטלפים בטקסס. העטלפים החלו להתפתח הרבה אחרי שהעופות שלטו באוויר, אך החרקים הקדימו אותם ועדיין העופות ניצחו בשליטה על השמיים. חטפיתיים ושרקרקיים למשל מיומנים מאוד בציד חרקים מעופפים. העופות הראשונים - מיני הארכאופטריקס, התפתחו בתקופה בה שלטו הפטרוזאורים הגדולים באוויר. כדי לעוף הם השתמשו רצו על 2, בדומה לחרדון הצווארון והפכו את הזרועות הפנויות מריצה לכנפיים. אפשרות נוספת היא שהם דאו כמו הדרקון הדואה מעץ לעץ ובהמשך עופפו לגמרי. לאחר ההכחדה הגדולה העופות ששרדו יכלו למלא את מקום הדינוזאורים שנכחדו וכך לגדול. כך הגיעו לגודל מרשים עופות קדומים כמו עופות האימה הטורפים. גם כיום היען מאפריקה חסר יכולת תעופה אך רוב העופות הקטנים יותר נאלצו לעוף כדי להימלט מיונקים טורפים. עופות מסוימים ויתרו על התעופה לגמרי למרות גודלם הקטן. קורמורן גלאפגוס מאיי גלאפגוס, הקגו ובניו זילנד מינים רבים כאלה ביניהם הווקה, דבלולניים שונים וגדרוני ניו זילנד. בלילות יוצא מהחור עוד עוף אנדמי - הקיווי שקרוביו העצומים - עופות המואה היו מהעופות הגדולים ביותר אי-פעם. כמו כן נראים מיני העופות הנדירים, הטאקאהה והקאקאפו - הגדול בתוכים מחזר אחרי בת זוג.
  2. אומנות התעופה - התעופה היא פעולה מורכבת הדורשת שליטה גדולה כפי שנראה מתעופת יונה. יסעורים מטפסים על ענף ביפן כדי להמריא ולקבל תנופה עלית כשקרובם, אלבטרוס גלאפגוס צריך לנוע במהירות על החולות לשם כך. ואולם האלבטרוס נוחת נחיתה חזיתית על הבטן הרכה ויש לו עצמות דקות, מקור במקום שיניים ונוצות מוך רבות המגנות עליו. הברבור נוחת על פני אגם ברגיעה יחסית. עופות אחרים עפים בשיטות אחרות. נשרים ועיטים עפים על אוויר שהתחמם ועליו דואים בלי להניע כנף, בז נודד צולל במהירות של 300 קמ"ש לקרקע בעקבות טרפו, תנשמת מצויה בעלת כנפיים חרישיות שקטות, בז אדום מחפש עכברים בעודו מרפרף באוויר והקוליברי מעופף במקום כדי לינוק צוף וכנפיו מסתובבים על ציר. כשהעופות נוחתים הם צריכים לנקות ולטפח אותם, להרטיב אותם וליישר אותם. בפרק נראים גם עופות העוברים מסעות ארוכים ביניהם אווז הצפון המתרבה בטונדרה ואז נודד דרומה, חופמאים שונים המחפשים מזון על החוף ומצפינים עד לקוטב הצפוני וחזרה לדרום, קוליברי אדום חזה מצוי שמעופף מקנדה ועד למרכז אמריקה, כשחלקם חוצים את הים בדרכם. האווזים עפים ביום על פי תנועת השמש או בלילה ומנווטים בעזרת הכוכבים או בעזרת חוש שישי מוצפן.
  3. תיאבון שלא יודע שובע - עופות מסתגלים למגוון מזונות. עורבני שחור-כיפה בולע בלוטים לפני החורף, חוחית יכולה להיזון מזרעי דרדרים, ירגזי כחול גם ניזון מזרעים קטנים, הירקון מפצח זרעים ממוצעים והפצחן מפצח זרעים עוד יותר גדולים. זרעים של עצי אורן נלקחים על ידי צלוב-המקור המטפל כמו בצבת בזרעים. נקר הבלוטים מאחסן בלוטים בחורי עצים. נקר מוצץ אדום חזה ניזון מלשד עצים ומנקב את גזע העץ עד שהמוהל יוצא, דבר המושך קוליבריים ועופות נוספים לאזור. הקוליברים גם מקבלים צוף מציקדות המייצרות צוף. עלים הוא מזון לא קל לעופות אך האווזים יכולים לאכול את קצות העשבים, הקוליוסים ניזונים מקצוות העלים וההואצין ניזון מעלים גדולים בקיבתו בעלת 2 המדורים ולאחר מכן מדיף ריח דוחה כשל פרה. לוריים יונקים צוף מפרחים וכך נוהגים גם צופית זהובת-כנף בדרום אפריקה וצופיות נוספות שחלקם לא מצליחות להגיע לפרח. באמריקה מצויים הקוליבריים המרחפים במקום, ביניהם קוליברי ארך-מקור היכול לשתות מפרחים עמוקים מאוד וגם הדיגלוסה, ההורסת פרחים עד שקוליברים מגיעים לגונן עליהם. פירות הצמחים נאכלים על ידי קלאוניים, ציצניתיים והקורוקו. גם חרקים מזינים עופות, כפי שהיקמרה טורפת מורפו כחול, נקריים הלוכדים נמלים בקינם, נקרים שונים וסיטות בחיפוש זחלים, פרושי דרווין ועורב קלדוניה החדשה משתמשים בכלים כדי לחלץ זחלים. אדום-החזה עוקב אחרי חרקים שהוברחו בידי אנשים וחזירי בר, טירן הבקר עומד על קפיבארות ומשקיף ממנה על חרקים וזרזיר הבקר נעמד על בהמות גדולות ומנקה אותם מחרקים ומקרציות. ואולם לעיתים הזרזיר פוער פצעים כדי שיזרום מהם דם אותו הוא שותה.
  4. אוכלי הבשר - תוכי הנסטור בניו זילנד למד לחפור באדמה כדי לשלוף אפרוחי יסעור ולהורגם, לילית אפורה יכולה לצוד עכבר בשקט חרישי, בז אדום מרפרף במקום בחיפוש עכברים, עיט הכתר צד קופים, עיטם קולני בציד פלמינגו, נץ מצוי אורב לציפורים כשנץ גדול במרדף קרקעי אחר חולדות, עקב עט על ארנבונים ועקב גלאפגוס טורף איגואנות ים. איה זרונית אפריקנית מחדירה את טפריה הארוכים לסדקים בשביל לחטוף טרף, החנקן משפד טרף על קוצי ענפים ובז נודד תופס יונים בצלילה מהירה. ישנם עופות הניזונים מבשר מת כמו נשרים באפריקה, אורובו תרנגולי בעל חוש ריח חזק והפרס הניזון מעצמות שהוא משליך מגובה.
  5. דיג כדי לחיות - בפרק זה נראים עופות המים. האמודאיים חותרים בכנפיהם מתחת למים, שלדגים תופסים דגים בצלילה ממעל כשהפרפור מסוגל לעשות זאת הרחק מהגדה וחופמי עקום מקור בתזונה בניו זילנד. הנחשון צולל מתחת למים כדי לתפוס דגים והגזרן מעופף מעל המים ומפתה דגים עם מקורו הארוך. לבנית קטנה דגה על הגדה וכך נוהגים גם לבנית אדמדמה, הכפן, אנפת הצל והקורמורן. חסידנים מחכים לדגים עם פיות פעורים ופשוק-מקור לוכד חלזונות מים. המנעלן לוכד דגי ריאות בביצות. ברווזים שוחים על פני המים ומשם אוכלים כמו הברכייה או צוללים במרדף אחר דגים כמו המרגון וכך גם הצוללן. בים להקות חופמאים שונים מחכים לגאות כדי לשלות צדפות, סרטנים ותולעים שונים ביניהם סייפן, חופמים, חופית לבנה ולימוזה. השקנאי החום צולל בים הפתוח ושחפיות נודי מנסות לחטוף את מזונו. סולות צוללות בלהקות ללהקות דגים בים, תוכי ים ופינגווין גלאפגוס צוללים מתחת לגלים בדיג והיסעוריים והאלבטרוסיים נמשכים לשובלי ריח של נבלות. סערון סולנדר מתרבה באי ליד אוסטרליה ונופל מהשמיים לקול קריאות בנות זוג ואלבטרוס נודד מקנן באיים שלחופי אנטארקטיקה. מורלט קשיש מקנן בין גזעי עצים בצפון האוקיינוס השקט ועונת הקינון שלו היא הקצרה מכל עופות הים.
  6. אותות ושירים - לעופות מגוון דרכי איתות והעברתם מסרים. קיכלים אפורים מגוננים על קינם מעורב רעב על ידי הפגזתו בלשלשת קבוצתית, סופית שמש חושפת נוצות אדומות בחלק הפנימי של כנפיה להרתעת אויבים, התחמסון מסתווה ונראה כגזע עץ, פרושיים שונים צבועים אחרת אחד מהשני כדי להיבדל מהם ואותו הדבר נכון למיני קוליבריים. דרורים בכירים צבעוניים יותר מדרורים זוטרים. עופות רבים משתמשים בקולם להעברת מסרים. נקר מגלני מתופף על העצים, קקדו דקלים רוקע עם ענף על גזע ואנפה מסורטטת גדולה משמיעה קולות עבים. סופיות רועשות ולוחמות אחת בשנייה, ברווז המושק מבליט את שק גרונו, אוכפית קוראת בניו זילנד, פעמונית צועקת ביער האמזונאס ונבלי הדור בעל זנב ארוך וגדול וקול מוזיקלי.
  7. חיפוש בן זוג - מפרגטה הדורה המנפחת ראשה, שחף זנב-סנונית, אלבטרוס גלאפגוס, שחפית וקלאו אדום-ראש הנותנים מתנות לבנות זוגם וטבלנים מערביים הרצים יחדיו על המים. עופות אחרים הם פוליגמיים כמו האורגיים, סוכיים, עוף הקרחת הקורא לעבר נקבות יחד עם מחזרים נוספים, כרבולתן הסלעים, מנקין כחול, חופית זהובת-גחון, לוחם והרבה ממיני הפסיוניים המקושטים כמו ארגוס גדול בעל זנב ענקי, מונאל ההימלאיה, שכווי ענק, טרגופן טמינק וטווס מצוי ורובם אינם מטפלים כלל בצאצאים. הננדו הזכר מזדווג עם נקבות רבות אך נותר לבד לטפל בביצים. כך עושה גם השחיינית האדומה מהאזור הארקטי. אצל רוב הזכרים ישנה יריבות גבוהה בין הזכרים אך אצל גדרון הפיה, זכרים יוצרים זוגות עם נקבות אך הנקבות "בוגדות" ומטילות ביצים בקן שאינם של אביהם המאמץ. לעומתם הרבה מיני עופות נאמנים לבני זוגם כמו זוג ברבורים מצויים.
  8. דרישות הביצה - הטלת ביצים היא משימה תובענית. שחפיות כהות מטילות ביצים על הקרקע בחופי סיישל ושחפית הפיה באותו אזור מטילה ביצה יחידה על העץ אך הביצה עלולה ליפול ולהיאכל על ידי טורפים כמו פודי סיישל, סיס הדקלים מקנן בין עלי דקלים וסיסים שחורים עפים דרך מפלי איגואסו שם אין טורפים, תוכי המחילות מקנן בצוקים בארגנטינה וקלאו בכיר מקנן בנקרת עץ. מינים אחרים יוצרים קינים ביניהם פרגטות שחוטפות ענפים ועלים לסולה אדומת-רגל ומהם מכינים קן, סנוניות עצים רבים על נוצות מוך של ברנטה קנדית, קורקסים אפורים ואורג שתפן מקננים בקבוצות. עופות צריכים להגן על קיניהם מאוכלי ביצים כמו טוקן צהוב-חזה וטוקן טוקו השולפים ביצים מקן אורופנדולה, קוצנית מקור צהובת-שת מכינה קן מזויף כדי להערים על עורבני הפעמון. החופמי מביים התנהגות של עוף פצוע ומוליך שולל את אויביו הרחק מקינו המסווה. באזור הארקטי אוח השלג משיר את נוצות השת כדי לחמם את ביציו והמלאו חופר תל ענקי לביציו. מינים מסוימים נטפלים לעופות אחרים כמו נקבת צולל גב-קנבס הנטפלים לברווזות מאותו המין ללא הצחה אך גם לצולל אמריקאי וכך מפיצה בהצלחה את ביציה, העלולים להיבזז בידי טורפים כמו הראקון. פזאי הבקר נטפל לחטפית יתושים. הקוקיות השונות נטפלות למינים שונים של עופות כולל לאורגיים אך לחלקם יש תכסיסי נגד. לאורג הכף יש קינים קטנים מאוד ולאורג מסיכה קטן דוגמאות צבעים משתנות לביציו כך שהוא מזהה את הפולשת העיקרית שלו - קוקיית דידריק. טפילים אלה נמנעים מהמלאכה התובענית של טיפול בצעירים.
  9. בעיות ההורות - הטיפול בגוזלים ובאפרוחים הוא מטלה גדולה על ההורים. גבתון לפלנד נאלץ לצאת למסע הלוך ושוב במצוד אחר חרקים, אמודאי אירופי מחפש מזון לגוזליו מתחת למים, ולגוזליו ולפרוש גולדי או לזברה פינק ישנם נקודות זוהרות הגדלות כאשר הגוזלים רעבים. גוזלי רוסלת קרימסון מתבגרים ונשארים בקן עד שהם יכולים לעוף. טבלן מצויץ מאכיל צאצאיו בנוצות שהם בולעים ואלה מגוננים עליהם מעצמות דגים. פשוק מקור אסייתי מצנן את גוזליו מהשמש ושופך עליהם מים במקורו. אגמייה מאכילה את צאצאיה בצורה לא שוויונית ו"מענישה" אפרוחים התובעים עוד מזון, כך שרוב האפרוחים מתים מרעב ואצל שקנאים חומים ישנה תחרות קשה בין האפרוחים עד שנותר רק אחד מהם לבסוף. קוקיות וגוזלם מפילים את ביצת המארחים שלהם וכך הגוזל גדל לבדו בקן, ברווז שחור-ראש נטפל לשחף חום-עורף, אך הצאצא יכול לדאוג לעצמו כשבקע. ברווז נהרות שוחה עם אפרוחיו במים ההרים המהירים, אווזי ברנט מגדלים את אפרוחיהם ליד קן של אוח שלג המגינה עליהם משועל שלג טורף אך בבקיעת הביצים ההורים מגוננים על האפרוחים מהאוח הטורף. קבוצת אווזים עורבניים מגדלים בביצות אוסטרליה אפרוחים, מהם רבים נטרפים על ידי עיטמים ותנינים, ולבנית מנסה לחטוף אפרוח ממושבת שחפיות כהות ומגורשת מכל קן. משפחה של קורקסים לבני-כנף הנעזרת בצעירים שהגיעו לבגרות כדי לגדל גוזלים נוספים. אחד מצעירים אלה "נחטף" בידי משפחה חדשה ומתקשר אליה אחרי שקיבל מזון מהזכר, זנבנים ערבים החיים בחבורות כמו של קופים, נחשון מלמד את אפרוחיו לדוג, סולות כף צעירות נכנסות לים בניסיון לעוף אך נטרפות על ידי אריות ים, קוליברי צעיר מרפרף בקצה קנו כהכנה למעוף ושקנאים חומים צעירים עפים יחדיו.
  10. גבולות הסיבולת - בפרק האחרון בסדרה נראים עופות המסתגלים לסביבות קיצוניות. קטות נמקוואה עפות לבריכות במדבר נמיב, שופטות את חזם ואפרוחיהם מוצצים מהחזה כל טיפת מים. דרומסים מקננים בחולות ומקננים בהם על ידי חפירה עד עומק קריר. פלמינגו זוטר מקנן במושבות ענק באגמי מלח בבקע הסורי-אפריקני. בקוטב הצפוני שחף לבן-כנף ניזון משאריות מזון של דובים ולהקת אדרית ממושקפת חורפת בפוליניות באוקיינוס הארקטי. הפינגווין הקיסרי מתרבה בחורף באנטארקטיקה בטמפרטורות הנמוכות ביותר בעולם והגואשרו מתרבה במערות חשוכות ואפלות ויוצא רק בלילה. ישנם עופות שהסתגלו גם לערים. אורובו שחור מעופפים ומתרבים בסאו פאולו, ציצנית ססגונית, סנונית סגולה וקוליברי שחור-חזה ניזונים מתושבי הערים, זרזירים מתקהלים בשמי רומא ועורבים למדו לזרוק אגוזים על כבישים ביפן, שם הם מתפצחים. פינגווינים קטנים חוזרים לחוף הקינון, המאוכלס באנשים. כמה עופות נפגעו מהאדם כמו עופות גואם שנטרפו על ידי בויגה עצים חום פולש או תוכי הקאקא הנפגע מפלישת צרעות וטורפים כמו סמורים. כמה מיני עופות נכחדו על ידי האדם כמו אלקה ענקית, יונה נודדת והמפורסם ביותר - הדודו ממאוריציוס. לחלק מהעופות בוצעו תוכניות שימור כמו לתוכי כתום-בטן, בז מאוריציוס, יונה ורודה ודררת אצ'ו. בסוף הפרק חקלאי מדרום ארצות הברית מגדל מושבה של עגורים אמריקאים בחווה וכשהם צריכים לנדוד דרומה הוא מצטרף להגן עליהם באמצעות מטוס קל שיש לו. כך מצליחים שומרי טבע לעזור לעופות נדירים שונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]