לבנסבורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית יולדות בתוכנית לבנסבורן

לֶבֵּנְסְבּוֹרןגרמנית: Der Lebensborn - "מעיין החיים") הייתה תוכנית של המפלגה הנאצית, בתקופת מלחמת העולם השנייה, ל"השבחת" הגזע הארי.

הגדרה ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית הוגדרה כתוכנית רווחה, שבמסגרתה מוקמו ילדים ממוצא ארי ובעלי נתונים גופניים מתאימים, במשפחות אומנה "טהורות", או במוסדות "טהורים", שנועדו לחנכם ולהכשירם כבני הגזע העליון.

חלק מהתינוקות נולדו לאימהות "טהורות גזע" גרמניות או סקנדינביות, שזווגו עם אנשי אס אס גרמניים בעלי נתונים "אריים". חלק אחר מהתינוקות, שענו על הקריטריונים הגזעיים, נחטפו כפי הנראה מאמותיהם.

על התוכנית מטעם השלטון הנאצי היה אחראי היינריך הימלר. הימלר פעל בדרכים רבות להגברת "טהרת הגזע" הארי. בנוסף לפרויקט לבנסבורן דרש הימלר גם דרישות שלא יצאו אל הפועל, כמו מתן אפשרות בחוק לאנשי אס אס לשאת אישה שנייה, ולהורות לכל אישה עד גיל 35 בגרמניה ללדת ארבעה ילדים "טהורי גזע" לאנשי אס אס, ואחת היא אם אביהם נשוי או רווק. חלק מרעיונות אלו גובשו להצהרת כוונות פורמלית מטעם "הרייך השלישי", בפקודה שניתנה ב-28 באוקטובר 1939, הקובעת כי משימתן העליונה של "טהורות הגזע" היא ללדת את ילדי הלוחמים היוצאים אל המלחמה.

רקע: הקמה ומימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת מלחמת העולם הראשונה הייתה הילודה בגרמניה בירידה. בשנת 1920 היה מספר הלידות בגרמניה 894,978, ואילו בשנת 1932 היה מספר הלידות 516,793, ומהנמוכים, באחוזים, בעולם המתועש. מספר ההפלות היה כ-600,000 בשנה, דבר שהוסיף להקטנת הילודה.

שנתיים לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון, בדצמבר 1935, הוקם בברלין מה שהוגדר כפרויקט רווחה ה"לבנסבורן" לעידוד טהרת הגזע הארי. המימון לתוכנית תוכנן להגיע מתרומות שאזרחי המדינה הגרמנים התבקשו, אך לא חויבו בחוק, לתרום, פרט לאזרחים שהיו רשומים כחברים באס אס. אלה חויבו לפי חוק לתרום עבור תוכנית הרווחה, לפי מספר הילדים במשפחה, במה שכונה "המחויבות הלאומית להגברת הילודה". את הסכום הגבוה ביותר שילמו משפחות ללא ילדים. משפחות שהיו להן יותר מארבעה ילדים היו פטורות מתשלום עבור התוכנית. עצם שיטת התשלום הייתה אמורה להוות תמריץ לילודה.

יישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הטבלה של תינוק לבנסבורן בחיק משפחתו החדשה בחסות נציגי המשטר הנאצי. גרמניה, 1936

בתחילה תוכנן הפרויקט כ"תוכנית רווחה" לנשות קציני האס אס, באספקת מקומות שבהם הן היו יכולות ללדת בתנאי אירוח נוחים, ודאגה להן למנוחה בתקופת ההיריון והלידה. בהמשך החלה התוכנית לקבל גם נשים לא נשואות שהרו, אם היו "טהורות גזע" וזהותו ה"ארית" של האב הייתה ברורה.

לאחר פתיחת הפרויקט סופקו גם מגורים לאותן נשים, והתוכנית שימשה גם כסוכנות אימוץ לילדים "טהורי גזע" שהיו ללא הורים. במקרים שבהם לא היו הוריהם של התינוקות מוכרים כחברי אס אס, עברו התינוקות וההורים בדיקה רפואית מדוקדקת על ידי רופאי אס אס לפני כניסתם למעונות אלה.

באוגוסט 1936 נפתח "בית הלבנסבורן" הראשון של התוכנית, בכפר שטיינהרינג (Steinhöring) הסמוך למינכן. הבית תוכנן עבור אמהות ו-55 ילדים. תוך ארבע שנים הוכפל מספר המיטות במעון.

עם ניצחונותיה של גרמניה במלחמה וכיבוש מדינות אירופה, הורחבה התוכנית הן לגרמניה והן לארצות צפון אירופה, בעיקר לנורבגיה. בתי לבנסבורן הוקמו גם במרכז ובמזרח אירופה, למשל בפולין, לרווחת משפחות האס אס ששירתו שם. עיקר התוכנית התקיימה בנורבגיה, שם נעשה מאמץ "להציל" תינוקות שנולדו לנשים נורבגיות מקשר עם חיילים גרמניים, על ידי העברתם למיקום מחדש, בדרך כלל למשפחות אס אס בגרמניה, שהתנדבו לגדל את הילדים.

מרכזי לבנסבורן הוקמו במקומות הבאים:

  • בגרמניה: 11 מרכזים
  • באוסטריה: 3 מרכזים
  • בפולין: 3
  • בנורבגיה: בין 9 ל- 15
  • בדנמרק: 2
  • בצרפת: 1 (פעל בין פברואר 1944 לאוגוסט 1944)
  • בבלגיה: 1 (פעל בין מרץ 1943 לספטמבר 1944)
  • בהולנד: 1
  • בלוקסמבורג: 1

כ-8,000 תינוקות נולדו וגודלו בראשית חייהם במרכזי לבסנבורן בגרמניה, וכ-8,000 תינוקות נוספים בנורבגיה. לא ידועה כמות הילדים שנולדו בשאר מרכזי הלבנסבורן, אך מוערך שהייתה פחותה.

אימוצי לבנסבורן במזרח אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1939 החל שלב נוסף בתוכנית לבנסבורן, שכלל חטיפת ילדים בגיל רך, שענו באופן מוחלט על הקריטריונים הגופניים של שיוך ל"גזע העליון", הבאתם באופן זמני לבתי לבנסבורן לצורך אוריינטציה עם הגזע הארי, ולאחר התאמתם - מסירתם לאימוץ במשפחות גרמניות חשוכות ילדים. אותם ילדים נחטפו בדרך כלל ברחוב, על ידי חיילים ביחידה ייחודית שהייתה כפופה לפרויקט הלבנסבורן. עיקר החטיפות בוצעו במזרח אירופה הכבושה, בעיקר בפולין. מספר התינוקות והפעוטות שנחטפו בשל מראם החיצוני, במדינות אירופה השונות, ושנמסרו באופן ישיר לאימוץ למשפחות אס אס, במסגרת תוכנית הלבנסבורן, אינו ידוע. רק עשרה אחוז מכלל ילדי לבנסבורן החטופים הוחזרו לאחר המלחמה לבתי הוריהם במזרח אירופה.‏[1]

אנני-פריד לינגסטד, חברת להקת אבבא, היא ילדת לבנסבורן.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה הואשמו מרכזי הלבנסבורן באירופה בחטיפת הילדים מבתיהם, ובחיוב האמהות היולדות להשאירם שם. בשטחים ששוחררו על ידי כוחות הברית ושהיו בחזקת ארצות הברית, הועמדו לדין המנהלים והעובדים בבתי הלבנסבורן, ונערכו להם משפטים באשמת חטיפה. אולם מתוך כ-10,000 מקרים של ילדים זרים (לא גרמניים) שהיו קרבנות פרויקט לבנסבורן, ניתן היה להוכיח אשמה בבית המשפט רק ב-340 מקרים, שבהם היו ראיות מעל לכל ספק שהחזקת התינוקות הייתה ללא הסכמת ההורים. רוב המנהלים והעובדים במרכזי הלבנסבורן זוכו בבתי המשפט מאשמת חטיפה.‏[2]

בנורבגיה היו רשומים כ-250 ילדים שנלקחו לאימוץ על ידי תוכנית הלבסנבורן, שבהם התברר כי האמהות חתמו מדעת על ההסכמה לאימוץ, אף אם לא נאמר להן כי הילדים יועברו לגרמניה במסגרת התוכנית ל"השבחת הגזע". לאחר המלחמה החזירה ממשלת נורבגיה את רוב הילדים שנמסרו לאימוץ, פרט ל-80 מהם שנשארו בגרמניה.

דיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט לבנסבורן היה חלק מתוכניותיו של הימלר בתחום "טיהור הגזע". בהערכה מדעית - טכנית, ניתן לומר כי הפרויקט לא הצליח. הניסיון להרחבת "גזע העל" על ידי ריבוי מלאכותי של בעלי מאפיינים ביולוגיים נורדיים, לא הביא לשוני ולא השפיע בהמשך על הרכב האוכלוסייה הגרמנית באופן משמעותי.

ההשפעה על התינוקות שהיו קרבנות הלבנסבורן, לעומת זאת, הייתה משמעותית. מדובר באנשים שאינם יודעים בהכרח מי הוריהם, שלידתם וילדותם המוקדמת נכפו עליהם בצל תוכנית גזענית גרנדיוזית, תוך השארת צלקת רגשית להמשך חייהם. רבים מילדי לבנסבורן בנורבגיה נזקקו במהלך השנים לטיפולים פסיכיאטריים וחלקם חוו קשיים שונים.‏[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרן לויתן, האחיות הרחמניות שהיו אחראיות להשבחת הגזע הארי, מאקו (תרגום מתוך היקס), 15.01.2013
  2. ^ [Source: Law Reports of the Trials of War Criminals. United Nations War Crimes Commission. Vol. XIII. London: HMSO, 1949 http://www.ess.uwe.ac.uk/WCC/greifelt3.htm]
  3. ^ ‏ראו לדוגמה: הנורווגים שגודלו בבתי התינוקות של האס-אס תובעים פיצוי על הסבל, באתר הארץ, 9.3.07