ארכיון אדריכלות ישראל

ארכיון אדריכלות ישראל

מידע כללי
סוג	ארכיון לאדריכלות
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
מייסדים	צבי אלחייני
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–2009
תאריך פתיחה רשמי	2009
קואורדינטות	32°03′51″N 34°46′11″E
מפת מיקום מפה דינמית (למפת תל אביב מוגדלת)   ארכיון אדריכלות ישראל (למפת תל אביב רגילה)   ארכיון אדריכלות ישראל (למפת גוש דן רגילה)   ארכיון אדריכלות ישראל (למפת גוש דן מוגדלת)   ארכיון אדריכלות ישראל tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

חזית בנין הגימנסיה העברית ׳הרצליה׳, תל אביב, שנות ה-30, אוסף מטסון

ארכיון אדריכלות ישראל (הידוע גם בראשי התיבות "אאי") הוא אוסף תיעודי, מהגדולים בעולם, בתחום האדריכלות ישראלית המהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי על הבניה במרחב הארץ-ישראלי והישראלי מסוף המאה ה-19 ועד ימינו. משכנו של האוסף בקומת המרתף של מגדל שלום מאיר בתל אביב הוא סמלי, שכן האוסף שוכן בחלל שמעליו ניצב בעבר בנין הגימנסיה העברית הרצליה, מבנה שעם הריסתו נתקבע בזיכרון הקולקטיבי כסמל וכתמרור לשימור אדריכלות ישראל ולתיעודה.

תולדות האוסף

ראשיתו של ארכיון אדריכלות ישראל כאוסף ביתי שנוסד על ידי ד"ר צבי אלחייני, אדריכל והיסטוריון של אדריכלות, עוד בהיותו סטודנט לתואר ראשון במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20. האוסף התרחב באופן משמעותי במהלך לימודיו של אלחייני לתואר שני ושלישי במסגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובעקבות כך הוקצה לו בשנת 2009 באדיבותה של חברת "כיכר הרצל" חלל במגדל שלום מאיר, שמאז התרחב לכדי שטח בן כ-500 מ״ר.

עם השנים גדל האוסף וצבר פרסום ומוניטין. רבבות הפריטים השמורים בו מגיעים אליו הן דרך פנייה יזומה למתכננים פעילים או ליורשיהם, הן דרך קליטת חומרים שמופקדים בו תדיר והן על ידי רכישה ואיסוף של חומרים ממגוון רחב של מקורות. נכון לשנת 2023, מקיף אינוונטר הארכיון אוסף היברידי בן למעלה ממיליון פריטים בהם חומרים אדריכליים מסורתיים (על גבי נייר) או פריטים שנוצרו מראש באמצעות מדיה דיגיטלית.

מטרותיו העיקריות של הארכיון הוא לשמש אכסניה לאוספים בתחומי האדריכלות והוא נוסד על מנת להפיץ את תרבותה של אדריכלות ישראל בארץ ומחוץ לה (באמצעות פרסומים, תערוכות, סרטים, ימי עיון ועוד) ולהרחיב את הגדרת הארכיון כמרכז תיעוד, מידע וידע למורשת הבנייה והאדריכלות בישראל עבור מנעד רחב של משתמשים.

בשנת 2015 החלה המחלקה ליודאיקה של ספריית אוניברסיטת הרווארד לסרוק אוספים נבחרים מאוצרות הארכיון במסגרת תהליך דיגיטציה מקיף שהיא עורכת בשנים האחרונות באוספים פרטיים וציבוריים בישראל. בשנה זו החל גם תהליך מיחשוב הארכיון בשיתוף חברת מערכות המידע ׳אידאה׳ מקיבוץ משמר העמק.

אוספים אישיים בארכיון

הקמת חדר האוספים האישיים בארכיון אדריכלות ישראל, 2013. מימין: אוסף זיוה ארמוני, אוסף מנחם כהן, אוסף גרשון צפור

בארכיון אדריכלות ישראל מתועדת פעילותם המקצועית והאקדמית של למעלה מאלף יוצרים שפעלו ופועלים בארץ מסוף המאה התשע-עשרה ועד ימינו. הארכיון אינו אוסף אך ורק חומרים על אדריכלים ומתכננים אלא מתעד גם את עבודתם של יוצרים מתחומי אדריכלות הנוף, ההנדסה, עיצוב-הפנים, הכתיבה והמחקר האדריכלי, האוצרות האדריכלית, הצילום האדריכלי, עריכה והוצאה-לאור של אדריכלות, ועוד - ובלבד שאלה קשורים לאדריכלות ישראל.

מתוך אוסף זיוה ארמוני השמור באאי: ראשיתו של קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ירושלים, כפי שצולם על ידי ארמוני מגג בית הספרים הלאומי בזמן בנייתו בסוף שנות ה-50

בין הארכיונים האישיים שנקלטו בארכיון אדריכלות ישראל החל מהעשור הראשון של המאה ה-21, ניתן למצוא את אוספי האדריכלים מנחם כהן, אהרון דורון, גרשון צפור, זיוה ארמוני, מנחם באר, מרדכי בן-חורין, משה בן-חורין (מהנדס), אליעזר פרנקל, שמעון פובזנר, משה לופנפלד, מתתיהו (מתי) שילון, האדריכל ובונה הערים מיכאל בונה, צבי תורן, אריק ריסקין, היינץ ראו, האדריכל והמחנך ארטור גולדרייך (שנמנה בין מייסדי המחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל), רעייתו של גולדרייך אדריכלית הפנים תמר דה-שליט, וכן חלקים גדולים מאוסף האמנית והמעצבת ציונה שמשי שפעלה במשך עשרות שנים בשיתוף פעולה עם אדריכלים ומעצבי פנים, פרסמה מאות רשימות ומאמרים על המרחב הציבורי הבנוי והמתוכנן בישראל ואצרה את התערוכה הרטרוספקטיבית על עבודתה של אדריכלית הפנים כלת פרס ישראל לאדריכלות דורה גד, שגם ארכיונה האישי הועבר בשנת 2019 לארכיון אדריכלות ישראל.

כמו כן שמורים בארכיון אדריכלות ישראל חלקים משמעותיים מארכיוניהם האישיים של כמה מהאדריכלים הבולטים בישראל במאה ה-20 ובהם שלמה גלעד, שלמה פלד, נחום זולוטוב, גילה וברוך משולם, שמואל יבין, נחום כהן, משה חת, ביטוש ואיקה קומפורטי, יעקב שלגי ואחרים. בנוסף, שמורים בארכיון אדריכלות ישראל חלקים מעיזבונו האדריכלי של אדריכל הנוף והמשורר ע. הלל, חלקים גדולים מספרייתו ומארכיונו האישי של יהודה גורן, לשעבר איש חטיבת יפתח של הפלמ"ח ולימים איש חברת השיכון "דיור לעולה" והתאחדות הקבלנים והבונים בישראל, אוסף המהנדס והמודד דוד נודל ועוד.

נוסף על אלה נקלטים בארכיון אדריכלות ישראל אוספיהם האישיים של חוקרי אדריכלות בכירים ובעלי זכויות במחקר ההיסטורי של אדריכלות ישראל. בין אלה, הארכיון המקצועי האישי של חוקרת האדריכלות ד"ר עדינה מאיר-מריל, הארכיון האישי של האדריכל וההיסטוריון ד"ר אוריאל אדיב (רבים מהם שימשו את אדיב בעבודת הדוקטורט המקיפה שלו על פועלו של האדריכל ריכרד קאופמן), ארכיונה של האדריכלית, חוקרת האדריכלות והמרצה ד"ר ענת אלמוג, ארכיונו של האדריכל וחוקר האדריכלות ד״ר יהויכין גור ועוד.

אוספים אחרים בארכיון

מלבד האוספים האישיים השמורים בארכיון, מאופיין האוסף בסוגי החומרים הבאים:

• עשרות אלפי תצלומים בנושאי אדריכלות ישראל (כהדפסות, שקופיות, נגטיבים, מיקרופילם או קבצים סרוקים).
• תיעוד אדריכלי של מאות מבנים מתוכננים, בנויים או שכאלה שנהרסו. תיעוד זה כולל שלבים שונים בתולדות המבנה, תוספות מתוכננות וכאלה שבוצעו ועוד.
• תיקים תמטיים רחבים הכוללים חומרים אדריכליים, מחקריים ופופולריים, אשר נחלקים על-פי נושאים (כגון הנצחה, הבראה, שימור, שיקום שכונות, מקלטים, יחסי הגומלין בין אדריכלות ישראל ואמנות חזותית בישראל, הדירה הישראלית ועוד); על-פי טיפוסי התיישבות (ערים, עיירות פיתוח, בנייה כפרית, התנחלויות, קיבוצים, שיכונים ציבוריים, יישובים קהילתיים ועוד); על-פי טיפוסי מבנים (בתי-ספר, בתי-חולים, קניונים, מפעלים, בתי-כנסת, בתי-קברות ועוד); על-פי טיפוסי מבנים ייחודיים לישראל (כגון בית ספר שדה, בית יד לבנים או חדר אוכל בקיבוץ); ועל-פי חלוקות אחרות.
• אוסף של אלפי תגזירי עיתונות יומית ומקצועית, מישראל ומחו"ל, פיזיים ודיגיטליים, העוסקים באדריכלות ישראל מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו.
• ספרייה ייחודית של למעלה מ-120 כתבי-עת שונים העוסקים במישרין ובעקיפין בבניין הארץ מאז שנות ה-20 של המאה ה-20 ועד ימינו, בהם כתבי-העת "בנין וחרשת", "המהנדס", "הקבלן והבונה", "בשדה הבניה", "מבנים", כתבי-עת שראו אור בבתי-הספר לארכיטקטורה בישראל מאז שנות ה-60, ועוד רבים. בנוסף בספרייה זו למעלה מ-30 כתבי-עת מקצועיים בינלאומיים בתחומי האדריכלות (מאנגליה, מגרמניה, משוודיה, מרוסיה, מיפן, מאיטליה, משווייץ, מהולנד, מברזיל, מארצות-הברית, ועוד) שהקדישו במאה האחרונה גיליונות נושא לאדריכלות ישראל בכלל או לסיקור נקודתי שלה.
• תיקים המתעדים את הביוגרפיות האישיות והמקצועיות של מאות רבות של אדריכלים, אדריכלי נוף, מהנדסים, מעצבים, יזמים, אמנים, צלמים, עיתונאים, חוקרים, בוני-דגמים ואחרים שפעלו ושעדיין פעילים בתחום אדריכלות ישראל.
• סרטי תעודה העוסקים במישרין ובעקיפין באדריכלות ישראל ובמרחב הישראלי וכן רישום מראי-מקום של מופעים אדריכליים 'אגביים' בקולנוע ישראלי עלילתי ותיעודי לתקופותיו.
• עשרות ראיונות מצולמים עם אדריכלי ישראל, ביניהם כאלה שנעשו במיוחד במסגרת עבודת האיסוף בארכיון.
• אוספים שונים המתמקדים בתרבות החזותית של בניין הארץ ובייצוגים בנייניים או תכנוניים המופיעים בפריטי ישראליאנה, ממורביליה ואפמרה.
• חומר נדיר ורב על ההיסטוריה של התאגדויות האדריכלים השונות בארץ במאה האחרונה וגופים ציבוריים שבהם התקיים השיח המרכזי בנושאי תכנון, בניה ואדריכלות בהם "אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בארץ-ישראל ובישראל" למן הקמתה בשנת 1922 ועד ימינו, "עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל" הפעילה מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 ועד ימינו, הסתדרות המהנדסים שהוקמה בשלהי שנות ה-30 של המאה שעברה, מרכז הבניה הישראלי שהוקם בשנות ה-60 של המאה שעברה והופרט בימי ממשלת נתניהו הראשונה ועוד. בחלק מן המקרים לא נשמרו ארכיוניהם הרשמיים של גופים אלה זולת התיעוד המצטבר בארכיון אדריכלות ישראל על אודותיהם ועל פעילותם של אלה.
• תיעוד הולך ומצטבר אודות ההיסטוריה של החינוך לאדריכלות בארץ מאז הקמתה של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בשנת 1924, דרך הנסיבות שהובילו להקמת מסלולי הלימודים לארכיטקטורה בבצלאל ובאוניברסיטת תל אביב במחצית השנייה של המאה שעברה ועד ימינו. תוך כך, בארכיון תיעוד חלקי של פעילות במוסדות שנסגרו לא מכבר כגון בית הספר "מכללת הסביבה: הסדנא לעיצוב ואדריכלות" מיוזמתו של האדריכל והמחנך אליעזר פרנקל שפעלה בתל אביב בין השנים 1981–2003.
• תיעוד חלקי או מקיף של למעלה ממאה תערוכות אדריכלות ובנייה (תמטיות, מונוגרפיות ועוד) העוסקות באדריכלות ישראל ושהוצגו בארץ ומחוץ לה מאז שנות ה-30 של המאה שעברה ועד ימינו.
• תיעוד חלקי או מקיף של למעלה מ-200 תחרויות תכנון ואדריכלות שהתקיימו בארץ לאורך המאה ה-20 ועד ימינו וכן תיעוד מאות הצעות זוכות שנבנו וכאלה שלא נבנו, לצד הצעות שהוגשו לתחרויות אלו ולא זכו.
• תיעוד של אירועים אדריכליים (המינוח הארכיוני המקובל לתיאור כנסים, פולמוסים, סימפוזיונים, קונגרסים בינלאומיים, ועידות, סמינרים, פרסים, אותות, תחרויות) שנערכו בישראל ומחוצה לה ושעיסוקם באדריכלות ישראל.
• מאות עבודות סטודנטים לתארים ראשונים ומתקדמים (מלימודי אדריכלות או מתחומים אחרים) העוסקות באישים ובמבנים או כאלה הממפות את המצאי הארכיוני הפזור של אדריכלות ישראל (בארכיונים פרטיים, מוניציפליים, מוסדיים, תאגידיים ועוד), וכן עבודות מחקר של סטודנטים לתארים מתקדמים בתחומים אדריכליים ואחרים שיש להם קשר ישיר ועקיף להיסטוריה של אדריכלות ישראל.

מראה בתערוכה ׳קו תוי׳ על עבודתו של האדריכל והמבקר אבא אלחנני, הגלריה של עמותת האדריכלים בשיתוף אאי, ספטמבר 2009 (צילום טליה דוידי לאאי)

קהל היעד של האוסף

פריטים בחלון הראווה של ארכיון אדריכלות ישראל, מגדל שלום

מטבע הדברים האוסף משמש בעיקר אנשי מקצוע מתחום האדריכלות: אדריכלים ומתכננים, אדריכלי שימור, חוקרי אדריכלות, סטודנטים, אוצרים ועורכים. עם זאת, גישתו הכוללת, הרב-תחומית והבין-תחומית של אלחייני כחוקר וכהיסטוריון של אדריכלות, מושכת לארכיון סוגי משתמשים נוספים מישראל ומחו"ל, ובהם אנשי תיאטרון, קולנוע (עלילתי ותיעודי), אמנים פלסטיים ואוצרים, סופרים ועיתונאים, משפטנים, כלכלנים, סוציולוגים, חוקרי תרבות ואספנים, פעילי ציבור מתחומים שונים וכן סקרנים ומתעניינים רבים.

סיוע בתחום רשימות שימור והכנת תיקי תיעוד

• ליווי גיבוש רשימת השימור של עיריית תל אביב-יפו לבניינים שנבנו בעיר בשנות ה-50, ה-60 וה-70 בסגנון הברוטליזם (2016-2014).
• תיק תיעוד לבניין בנק החקלאות לישראל שנחנך ב-1953 בפינת הרחובות קרליבך והחשמונאים בתל אביב בתכנון האדריכלים שולמית נדלר ומיכאל נדלר. תיק התיעוד נערך ב-2015 על ידי אדריכל דן מרקוס ובשנים 2018-19 עודכן על ידי האדריכלית נילי גל-מסטר.
• תיעוד שכונת רמת אביב ב׳, "המגוון שבאחידות' - רמת אביב ב': משיכון לדוגמה לשכונה לדוגמה", מאת גל-פלג אדריכלים, בהזמנת המחלקה לשימור מבנים ואתרים, עיריית תל אביב-יפו, (2014).

סיוע למחקרים

ארכיון אדריכלות ישראל משמש מקור מידע לחוקרי אדריכלות בישראל ובעולם. בין השאר הסתייעו בחומרי הארכיון עבודות המחקר האקדמיות והעצמאיות הבאות:

• תל אביב - יפו: מחקר שילוט היסטורי, בהוצאת מחלקת השימור של עיריית תל אביב יפו וסטודיו פונטף (2021).
• וילות צנע - אדריכלות, עיצוב פנים ומעמד חברתי בישראל (1967-1948) מאת שני קלינגבייל שילה, (מחקר לתואר דוקטור, מנחה אלונה נצן שפטן, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון), 2020).
• Being citizens of the City of Gaza: the resettlement

of the Al-Shati Refugee Camp at Sheikh Radwan,. 1967-1982, מאמר בכתב העת Citizenship Studies מאת פאתינה אבריק זובידאת ואלונה נצן שפטן, 2020.

• מחקרה ומאמרה של חוקרת התרבות ד״ר מיכל חכם מדברת מודרניזם בעברית על פועלה הבינתחומי של אדריכלית הפנים והמעצבת תמר דה שליט (פורסם בספר גולדרייך דה שליט מקום והוצג בכנס הארצי השני של ״העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל״ באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2019).
• מחקרה של חוקרת האמנות שרון נויפלד על עבודתו של הפסל ומעצב הקרמיקה נחמיה עזז.
• Architecture's Unwanted Child: Building Climatology in Israel, 1940-1977 מאת אור אלכסנדרוביץ׳ (מחקר לתואר דוקטור, מנחה ארדשיר מהדבי, הפקולטה לארכיטקטורה ותכנון, האוניברסיטה הטכנולוגית של וינה).
• בונים 'מזרח תיכון חדש': אדריכלים ישראלים באיראן 1962-1979 מאת נטע פניגר (מחקר לתואר דוקטור, מנחה רחל קלוש, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון)).
• הבלתי מובנה ומקומו בידע אדריכלי ובעשייה מקצועית בישראל מאת יהוטל שפירא (מחקר לתואר דוקטור, מנחה רחל קלוש, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון)).
• חינוך, אדריכלות, חברה: ההיסטוריה של בניית בתי-ספר בישראל מאת רעות גורדון (מחקר לתואר דוקטור, מנחה אבנר בן-עמוס, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב).
• אידיאלים והתפכחות בתכנון עירוני: מדוע התעלמה עיריית תל אביב-יפו מתוכנית האב של ציון השמשוני? מאת גיליה ברגר-קוליץ (מחקר לתואר מגיסטר, מנחים רבקה פלדחי וחיים יעקובי, הפקולטה למדעי הרוח, המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן, אוניברסיטת תל אביב).
• בתי עם בין סוף המאה ה-19 לשנות ה-60 של המאה ה-20, כתופעה אדריכלית, תרבותית וחברתית בישראל, מחקר בניהולן של ד"ר אסתר גרבינר, בית-הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי, וד"ר עדינה מאיר מריל, החוג לתולדות האמנות, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב, בחסות הקרן הלאומית למדע (ישראל), 2012-2009.

ליווי מקצועי של סידור אוספים אדריכליים

ארכיון אדריכלות ישראל משמש גם כיועץ לניהול אוספים אדריכליים היסטוריים שאינם נקלטים בו. כך למשל, היה הארכיון מעורב בסידור הארכיון ההיסטורי של משרדם של האדריכלים זוכי פרס ישראל לאדריכלות דב כרמי ורם כרמי; בסידור הארכיון ההיסטורי של האדריכל והמעצב היינץ פנחל; ועוד.

סיוע לתערוכות, ספרים, פרסומים, סרטים, אתרים

• התערוכה והקטלוג Cloud-to-Ground, הביתן הישראלי, הביאנלה ה-18 לאדריכלות, ונציה, איטליה, אוצרים אורן אלדר, עירית קופסקי, הדס מאור (2023).
• הסרט הדוקומנטרי, סרט בסנטר על דיזנגוף סנטר, בימוי קובי פרג׳ ומוריס בן מיור, ישראל (2023), 95 דקות, הפקה סטודיו בן מיור פרג׳, הוצג בבכורה בפסטיבל דוקאביב.
• התערוכה חורבות פוסטמודרניות: מתחם הדולפינריום וכיכר דיזנגוף, אוצר פרופ׳ ערן נוימן, אוצרת משנה יוני אבידן, ארכיון עזריאלי לאדריכלות, מוזיאון תל אביב לאמנות, (2023).
• התערוכה בתוך עמי אני יושב לציון יובל להקמתו של משכן נשיאי ישראל, משכן הנשיא בתכנון האדריכל אבא אלחנני, אוצרת אדריכלית דנה גורדון, ניהול אמנותי נטע חיים כהן (2023).
• הספר סעודה אחרונה בקיבוץ: האדריכלות הברוטליסטית של ארנונה אקסלרוד מאת ד״ר צבי אלחייני והאדריכל מיכאל יעקובסון, הוצאת אסיה, סדרת אדריכלות (2022).
• הספר בית אינו אפס עיר: שיחות עם אדריכל זאב דרוקמן מאת אדריכלית ד״ר דפנה לוין, הוצאת המרכז לחקר המורשת הבנויה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון, סדרת אסופה (2022).
• התערוכה הבנין: 50 שנה לציון יובל להקמתו של בניין מוזיאון תל אביב בתכנון האדריכלים יצחק ישר ודן איתן, אוצר פרופ׳ ערן נוימן, ארכיון עזריאלי לאדריכלות, מוזיאון תל אביב לאמנות (2021-22).
• ספר התערוכה פנחס עשת: דיוקן, אוצרת ועורכת אירית מילר, הוצאת מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד, (2021), עיצוב סטודיו מיכאל גורדון.
• במה כתב עת לתיאטרון, גיליון 286 בנושא נשים יוצרות תיאטרון בשואה ואחריה, עורך מוטי סנדק (2020).
• התערוכה והספר In Statu Quo: Structures of Negotiation שייצגו את ישראל בביאנלה ה-16 לארכיטקטורה בוונציה, מאי-נובמבר 2018, אוצרים ועורכים יפעת פינקלמן, דבורה פינטו פדדה, אורן שגיב, טניה כהן עוזיאלי בהוצאת Hatje Cantz Verlag.
• התערוכה והקטלוג פולקלור קונקרטי: אדריכלות ניסיונית בבתי כנסת במדינת ישראל בשנות השישים והשבעים אוצרות נעמי שמחוני, דנה גורדון, גלריה של בית האדריכל ביפו (2018).
• תערוכת הקבע יוצאת מהכלל: העיר הלבנה – מורשת יומיומית, תערוכת המבוא של בית ליבלינג המציגה את סיפור התהוות המרקם העירוני המודרניסטי בעיר הלבנה, אתר מורשת תרבות עולמית של אונסקו, אוצרת אדריכלית סברינה צגלה.
• התערוכה והספר אריה שרון אדריכל המדינה בעריכת פרופ׳ ערן נוימן, הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות (2018).
• הספר Seizing Jerusalem: The Architectures of Unilateral Unification מאת פרופ׳ אלונה נצן-שיפטן, הוצאת University of Minnesota Press, מינסוטה ולונדון (2017).
• התערוכה והקטלוג בונים מזרח תיכון חדש: אדריכלים ישראלים באיראן בגלריה של "בית האדריכל", עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל ביפו (2017) (אוצרים ועורכים ד״ר נטע פניגר והאדריכל ערן טמיר-טאוויל).
• הספר אפוריה: ארכיטקטורה של עצמאות, הסגנון הברוטליסטי של תל אביב יפו 1948-1977 בעריכתם של ד״ר ירמי הופמן והאדריכלית הדס נבו-גולדברשט, הוצאת מרכז המורשת לארכיטקטורה בטכניון (2017). הספר סוקר ומנתח למעלה מ-120 מבנים ברוטליסטיים שנבנו בתל אביב לאחר הקמת המדינה ומתבסס ברובו הגדול על חומרים מתוך אוספי ארכיון אדריכלות ישראל.
• הספר האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל: 1946-2010 מאת ד״ר צבי אלחייני והאדריכל מיכאל יעקובסון, הוצאה עצמית, תל אביב (2016).
• הספר The Planning and Building of the Hebrew University, 1919–1948: Facing the Temple Mount מאת ד״ר דיאנה דולב (2016), הוצאת Lexington Books.
• הספר כאן לא אפריקה: גבולות, טריטוריה, זהות מאת פרופ׳ חיים יעקובי, בהוצאת מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד (2015) וכן המהדורה האנגלית של הספר: Israel and Africa: A Geneology of Moral Geography, הוצאת רוטלדג׳ הבריטית (2016).
• הספר להעז את התריס: התגוננות סולרית בתל אביב, מאת ד״ר אור אלכסנדרוביץ׳ וארכיון אדריכלות ישראל, הוצאת פאבליק סקול, תל אביב (2015), אנגלית ועברית.
• הספר ביתן, בניין, בית: תולדות המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר: התפתחות המבנים והאדריכלות 2014-1948, עורך דני דור, הוצאת המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר, (2014).
• הספר זמן שימור מאת האדריכל אמנון בר אור, הוצאת בבל, סדרת ארכיטקטורות, (2013).
• הספר נחום זולוטוב אדריכל ומתכנן ערים מאת האדריכלית טולה עמיר, הוצאת ״אמה״, תל אביב (2011).
• גיליון המניפסטים של המדרשה (כתב עת), הוצאת מכללת בית ברל (עורך גלעד מלצר, 2011).
• הספר המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית: מרכז מורשת הייקים, הוצאת ארגון יוצאי מרכז אירופה והמוזיאון הפתוח תפן (2011).
• הספר אל תגידו בגת: הנכבה הפלסטינית בשירה העברית 1948-1958, הוצאת זוכרות, פרהסיה ופרדס הוצאה לאור (2010).
• קטלוג התערוכה ארץ מקלט: התגוננות אזרחית בנויה, הוצאת הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר (2010).
• גיליון ארכיטקטורה מיוחד של סטודיו (כתב עת), (2006) שהוקדש לארכיטקטורה בישראל בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20.
• האתר מאה בניינים בתל אביב יפו שהועלה על ידי עיריית תל אביב-יפו לרגל שנת המאה לעיר (2009).
• הספר אברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית מאת האדריכל שרון רוטברד בהוצאת בבל, סדרת ארכיטקטורות, (2007).
• הספר עיר לבנה, עיר שחורה מאת האדריכל שרון רוטברד בהוצאת בבל, סדרת ארכיטקטורות, (2005) (וכן המהדורות באנגלית וברוסית).

שיתופי פעולה

ארכיון אדריכלות ישראל מקיים באופן שוטף שיתופי פעולה עם מספר גדול של ארגונים ויוצרים יחידים ומעורב באירועים רבים, אדריכליים ושאינם-אדריכליים (תערוכות, כנסים, סיורים, פרסומים ועוד). מנעד רחב של סוגי חומרים מאוסף הארכיון הוצגו מאז הקמתו מעל הבמות הבאות:

תערוכות, מיצגים, אירועים

• התערוכה נאו-אנדרטל, אוצר אודי אדלמן, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון, 2018
• התערוכה ואסופת המאמרים הוראת השעה: חינוך אידיאליסטי ואדריכלות מודרנית בגלריה של "בית האדריכל", עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל ביפו, (אוצרים דנה גורדון, ערן טמיר טאוויל, ענבל בן-אשר גיטלר, יעל אלואיל), 2017-2018
• אירועי בטון חצוף: מחווה לאדריכלות הברוטליסטית, אוצרת הילה כהן-שניידרמן, תל אביב, דצמבר 2017
• התערוכה והקטלוג שליחות: אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקה, בגלריה של "בית האדריכל", עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל ביפו 2016 (אוצרים חיים יעקובי, איילה לוין, צבי אלחייני, ערן טמיר טאוויל)
• התערוכה 1965 היום, מוזיאון ישראל, ירושלים, מרץ-אוגוסט 2015 (אוצרים נגה-אליאש זלמנוביץ׳, שוע בן-ארי, נעם גל, איה מירון).
• התערוכה Icons of Knowledge: A Graphic History of National Libraries, בית הספר לעיצוב, אוניברסיטת הרווארד, ינואר-מרס 2015 (אוצרים נועם דביר ודניאל ראוכוורגר).
• התערוכה Outlet: Part 1 שהוצגה ב-Station 923 באית'קה (ניו יורק) בסתיו 2014 (אוצרים רוי רגב ורותם רוזנטל).
• התערוכה והספר פקס ישראליאנה שהוצגה במסגרת שבוע העיצוב בחולון 2014 בגלריה "ויטרינה" של HIT מכון טכנולוגי חולון (אוצרים אסף כהן וג׳ואנה אסרף, פאבליק סקול). בתערוכה הוצג אוסף של יצירות מודרניסטיות ישראליות מקום המדינה ועד 1977 המבטאות את הלך הרוח המינימליסטי בתרבות החזותית בישראל באותם עשורים בעיצוב גרפי, אופנה, ארכיטקטורה, פיסול, שירה, קולנוע ועוד.
• ארכיון אדריכלות ישראל שותף גם לעבודתו של המוזיקאי ואמן המיצג אוהד פישוף הרצאה על ארכיטקטורה שהוצגה בשנים 2012–2014 בישראל, בארצות הברית וביפן והוצגה בין השאר בתערוכה אנטי אנטי: בין אמנות, כוח וידע (אוצרת הדס קידר, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, 2013).
• התערוכה והספר ימי הגימנסיה: הגימנסיה העברית "הרצליה", 1905-1959, מוזיאון ארץ-ישראל (2013) (אוצר גיא רז).
• בשנת 2011 צולמו בארכיון אדריכלות ישראל חומרים וסצינות לוידאו קליפ לשירו של אסף אמדורסקי "הרחובות ממריאים לאט" (למילים של דוד אבידן מתוך ספרו הראשון "ברזים ערופי שפתיים", 1954).
• התערוכה ותחרות התכנון מגדל המים מבטים חדשים (2010).
• התערוכה והקטלוג ארץ מקלט: התגוננות אזרחית בנויה, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, 2013, (אוצרים שלי כהן, טולה עמיר, ניר רותם, דפנה לוין ואופיר זינטי).
• התערוכה והקטלוג קו תוי על עבודתו של האדריכל והמבקר אבא אלחנני בגלריה של "בית האדריכל", עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל ביפו בסוף 2009 (אוצר צבי אלחייני).
• העבודה ארכיאוטוביוגרפיה שהוצגה בתערוכה אניהו במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (2005) (אוצרים יהושע סימון ודליה לוין).

עיתונות

• ארכיון אדריכלות ישראל משתף פעולה עם כלי התקשורת השונים על מנת לחשוף מעט משלל החומרים הנקלטים בו. כך, למשל, פורסמו בשנים האחרונות כתבות על סיפור עבודתו של הצלם יוליוס שולמן בישראל בשנות ה-50, על תצוגת האופנה של המעצב הצרפתי פייר קרדן בהיכל הספר בירושלים עם חנוכתו בשנות ה-60, על מפעל ההנצחה שהקימה האדריכלית המנוחה מירה ורהפטיג, על כיכר התזמורת החדשה במתחם הבימה בתל אביב בתכנונו של האמן דני קרוון, על תכנון האולם ששימש במשפט אייכמן, על דירת השרד שתכנן האדריכל אליעזר פרנקל לשר החינוך וסגן ראש הממשלה יגאל אלון ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בסוף שנות ה-60, על תכנון בית החולים שיפא בעזה על ידי האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור, על תכנון אתר ההנצחה בגבעת התחמושת בירושלים לזכר חללי המערכות על ירושלים במלחמת ששת הימים בתכנון אידלסון וצפור, על ההיסטוריה של בריכות השחייה הציבוריות בישראל, ועוד.

כנסים וימי עיון

• ארכיון אדריכלות ישראל משתתף זה שנים באירועי בתים מבפנים בתל אביב
• הכנס "העיר האפורה" שנערך מטעם מחלקת השימור של עיריית תל אביב-יפו לזכרו של האדריכל רם כרמי (2013)
• הכנס "חשוף: מורשת האדריכלות הברוטליסטית בבאר שבע" והפרסומים שנלוו לו (2013)
• יום העיון "אסם הזיכרון" לרגל פתיחת התערוכה "נפילים" מאת הצלם והאוצר גיא רז, קיבוץ עין השופט (2014)

מפעלי תיעוד ציבוריים ולאומיים

• ביולי 2013 הצטרף ארכיון אדריכלות ישראל לפרויקט מסע בזמן של הספרייה הלאומית, שנועד לאסוף פריטי אפמרה ישראלית, לסרוק אותם ולהנגישם באופן חופשי לציבור הרחב. הפרויקט מבוצע במימון קרן ארקדיה ובשיתוף עם אוניברסיטת UCLA. במסגרת הפרויקט ייסרקו מתוך אוסף ארכיון אדריכלות ישראל כמה מאות פריטי אפמרה שיש בהם הקשר מיידי או עקיף לאדריכלות ישראלית.
• החל משנת 2016 חבר הארכיון בוועדת ההיגוי של אשכול האדריכלות בפרויקט ״תרבות חזותית ואמנויות הבמה״ של הספרייה הלאומית שמטרתו הצלה, דיגיטציה והנגשה של אוספים בתחומי האדריכלות, העיצוב, המחול, והתיאטרון בישראל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארכיון אדריכלות ישראל בוויקישיתוף

• עמוד האינסטגרם של ארכיון אדריכלות ישראל
• נועם דביר, עכבר העיר אונליין, הארכיון הלא רישמי למורשת האדריכלות הישראלית, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2010
• מיכאל יעקובסון, סיבוב בארכיון אדריכלות ישראל, בבלוג "חלון אחורי", 30 בדצמבר 2010
• מיכאל יעקובסון, וזהו סוף הזיכרון: מי יציל את ארכיון אדריכלות ישראל, באתר Xnet‏, 20 ביולי 2011
• מיכאל יעקובסון, הרווארד עושה גיבוי ליום שאחרי? סורקת את ארכיון אדריכלות ישראל, באתר ynet, 15 בנובמבר 2015
• מיכאל יעקובסון: סיבוב על האוסף של המהנדס משה בן-חורין, באתר 'חלון אחורי', 2 במאי 2020