ארכיון אדריכלות ישראל
ארכיון אדריכלות ישראל הוא ארכיון תיעודי לאדריכלות ישראלית ומהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי על מפעל הבניה הישראלית החל מסוף המאה ה-19 ועד היום. האוסף הוקם ומנוהל באופן פרטי על ידי האדריכל והיסטוריון האדריכלות צבי אלחייני, בוגר המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. מיקומו של האוסף בקומת המרתף של מגדל שלום מאיר בתל אביב (באדיבותה של חברת ככר הרצל) הוא סמלי, שכן האוסף שוכן למעשה בחלל שבעבר עמד מעליו בנין הגימנסיה העברית הרצליה, מבנה שעם הריסתו נתקבע כסמל וכתמרור לשימור אדריכלות ישראל ולתיעודה.
עם השנים צבר ארכיון אדריכלות ישראל פרסום ומוניטין ורבבות הפריטים השמורים בו מגיעים אליו הן דרך פנייה יזומה למתכננים פעילים או ליורשיהם, הן דרך קליטת חומרים שמופקדים בו תדיר והן על ידי רכישה ואיסוף של חומרים ממגוון רב של מקורות. החומר הרב, שאיסופו החל באמצע שנות ה-90, מקיף נכון לסוף שנת 2012 כחצי מיליון פריטים בהם חומרים אדריכליים מסורתיים (על גבי נייר) או פריטים שנוצרו מראש באמצעות מדיה דיגיטלית.
גישתו הכוללת, הרב-תחומית והבין-תחומית של אלחייני כחוקר אדריכלות, הביאה לכך שמלבד שימושו העיקרי של ארכיון אדריכלות ישראל עבור אנשי מקצוע מתחום האדריכלות (אדריכלים ומתכננים, אדריכלי שימור, חוקרי אדריכלות, סטודנטים, אוצרים, עורכים ועוד), משרת הארכיון קשת רחבה של משתמשים נוספים בהם אנשי קולנוע (עלילתי ותיעודי), אמנים פלסטיים ואוצרים מתחומי האמנות, סופרים ועיתונאים, משפטנים, כלכלנים, סוציולוגים, חוקרי תרבות ואספנים, ועוד.
תוכן עניינים |
אוספים בארכיון [עריכה]
בארכיון אדריכלות ישראל מתועדת במנעד רחב של פירוט פעילותם של למעלה מאלף יוצרים שפעלו ופועלים בארץ מסוף המאה התשע-עשרה ועד ימינו. הארכיון אינו אוסף אך ורק חומרים על אדריכלים ומתכננים אלא מתעד גם את עבודתם של יוצרים מתחומי אדריכלות הנוף, ההנדסה, עיצוב-הפנים, הכתיבה והמחקר האדריכלי, האוצרות האדריכלית, הצילום האדריכלי, עריכה והוצאה-לאור של אדריכלות, ועוד - ובלבד שאלה קשורים לאדריכלות ישראל.
בין הארכיונים האישיים שנקלטו בארכיון אדריכלות ישראל החל מהעשור הראשון של המאה ה-21, ניתן למצוא את אוסף האדריכל ובונה הערים מיכאל בונה, אוספי האדריכלים זיוה ארמוני ואהרון דורון וכן חלקים משמעותיים מארכיוניהם האישיים של כמה מהאדריכלים הבולטים בישראל במאה ה-20 ובהם שלמה גלעד, גרשון צפור, שלמה פלד, נחום זולוטוב, שמואל יבין ונחום כהן. בנוסף, נמצאים בארכיון פריטים מעיזבון האדריכל והמחנך ארטור גולדרייך ורעייתו מעצבת הפנים תמר דה-שליט, פריטים מעיזבונו האדריכלי של אדריכל הנוף והמשורר ע. הלל, חלקים משמעותיים מארכיונו האישי של ההיסטוריון וחוקר האדריכלות ד"ר אוריאל אדיב (רבים מהם שימשו את אדיב בעבודת הדוקטורט המקיפה שלו על פועלו של האדריכל ריכרד קאופמן) וכן חלקים גדולים מספרייתו ומארכיונו האישי של יהודה גורן המנוח, לשעבר איש חטיבת יפתח של הפלמ"ח ולימים איש חברת השיכון "דיור לעולה" והתאחדות הקבלנים והבונים בישראל. כמו כן נכלל בפריטים אוסף המהנדס והמודד דוד נודל.
ארכיון אדריכלות ישראל משמש גם כיועץ לניהול אוספים אדריכליים היסטוריים שאינם נקלטים בו. כך, למשל, היה הארכיון מעורב בשנים הארכיון בסידור הארכיון ההיסטורי של משרד האדריכלים זוכי פרס ישראל לאדריכלות דב כרמי ורם כרמי, הארכיון ההיסטורי של האדריכל והמעצב היינץ פנחל, ואחרים.
סוגי החומרים בארכיון [עריכה]
מלבד האוספים האישיים השמורים בארכיון, מאופיין האוסף בסוגי החומרים הבאים:
- עשרות אלפי תצלומים בנושאי אדריכלות ישראל (כהדפסות, שקופיות, נגטיבים, מיקרופילם או כסריקות דיגיטליות של אלה).
- תיעוד אדריכלי של מאות מבנים מתוכננים, בנויים או שכאלה שנהרסו. תיעוד זה כולל שלבים שונים בתולדות המבנה, תוספות מתוכננות וכאלה שבוצעו ועוד.
- תיקים תמטיים רחבים הכוללים חומרים אדריכליים, מחקריים ופופולריים, אשר נחלקים על-פי נושאים (כגון הנצחה, הבראה, שימור, שיקום שכונות, מקלטים, יחסי הגומלין בין אדריכלות ישראל ואמנות חזותית בישראל, הדירה הישראלית ועוד); על-פי טיפוסי התיישבות (ערים, עיירות פיתוח, בנייה כפרית, התנחלויות, קיבוצים, שיכונים ציבוריים, יישובים קהילתיים ועוד); על-פי טיפוסי מבנים (בתי-ספר, בתי-חולים, קניונים, מפעלים, בתי-כנסת, בתי-קברות ועוד); על-פי טיפוסי מבנים ייחודיים לישראל (כגון בית ספר שדה, בית יד לבנים, חדר אוכל (קיבוץ) ועוד); ועל-פי חלוקות אחרות.
- אוסף של אלפי תגזירי עיתונות יומית ומקצועית, מישראל ומחו"ל, פיזיים ודיגיטליים, העוסקים באדריכלות ישראל מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו.
- ספרייה ייחודית של למעלה מ-120 כתבי-עת שונים העוסקים במישרין ובעקיפין בבניין הארץ מאז שנות ה-20 של המאה שעברה ועד ימינו, בהם כתבי-העת בנין וחרשת, "המהנדס", הקבלן והבונה, בשדה הבניה, כתבי-עת שראו אור בבתי-הספר לארכיטקטורה בישראל מאז שנות ה-60, ועוד רבים. בנוסף בספרייה זו למעלה מ-30 כתבי-עת מקצועיים בינלאומיים בתחומי האדריכלות (מאנגליה, גרמניה, שבדיה, רוסיה, יפן, איטליה, שווייץ, הולנד, ברזיל, ארצות-הברית, ועוד) שהקדישו במאה האחרונה גיליונות נושא לאדריכלות ישראל בכלל או לסיקור נקודתי שלה.
- תיקים המתעדים את הביוגרפיות האישיות והמקצועיות של מאות רבות של אדריכלים, אדריכלי נוף, מהנדסים, מעצבים, יזמים, אמנים, צלמים, עיתונאים, חוקרים, בוני-דגמים ואחרים שפעלו ושעדיין פעילים בתחום אדריכלות ישראל.
- סרטי תעודה העוסקים במישרין באדריכלות ישראל וכן רישום של מופעים אדריכליים 'אגביים' בקולנוע ישראלי עלילתי ותיעודי לתקופותיו.
- עשרות ראיונות מצולמים עם אדריכלי ישראל. ביניהם כאלה שנעשו במיוחד במסגרת עבודת האיסוף בארכיון.
- אוספים שונים המתמקדים בתרבות החזותית של בניין הארץ ובייצוגים בנייניים או תכנוניים המופיעים בפריטי ישראליאנה, ממורביליה (מזכרת) ואפמרה.
- חומר נדיר ורב על ההיסטוריה של התאגדויות האדריכלים השונות בארץ במאה האחרונה וגופים ציבוריים שבהם התקיים השיח המרכזי בנושאי תכנון, בניה ואדריכלות בהם "אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בארץ-ישראל ובישראל" למן הקמתה בשנת 1922 ועד ימינו, "עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל" הפעילה מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 ועד ימינו, הסתדרות המהנדסים שהוקמה בשלהי שנות ה-30 של המאה שעברה, מרכז הבניה הישראלי שהוקם בשנות ה-60 של המאה שעברה והופרט בימי ממשלת נתניהו הראשונה, ועוד. בחלק מן המקרים לא נשמרו ארכיונהם הרשמיים של גופים אלה זולת התיעוד המצטבר בארכיון אדריכלות ישראל על אודותיהם ועל פעילותם של אלה.
- תיעוד הולך ומצטבר על אודות ההיסטוריה של החינוך לאדריכלות בארץ למן הקמתה של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון) בשנת 1924, דרך הנסיבות שהובילו להקמת מסלולי הלימודים לארכיטקטורה בבצלאל ובאוניברסיטת תל אביב במהלך שנות ה-80 וה-90 של המאה שעברה ועד ימינו. תוך כך בארכיון תיעוד חלקי של פעילות במוסדות שנסגרו לא מכבר כגון בית הספר 'מכללת הסביבה: הסדנא לעיצוב ואדריכלות' מיוזמתו של האדריכל והמחנך אליעזר פרנקל שפעלה בתל אביב בין השנים 2003-1981, ועוד.
- תיעוד עשרות תערוכות אדריכלות ובנייה שהוצגו בישראל מאז שנות ה-30 של המאה שעברה ועד ימינו.
- תיעוד עשרות התחרויות תכנון ואדריכלות שהתקיימו בארץ במאה ה-20 וכן תיעוד מאות הצעות זוכות שנבנו ושלא נבנו, לצד הצעות שלא זכו.
- תיעוד של אירועים אדריכליים (כנסים, פולמוסים, סימפוזיונים, קונגרסים בינלאומיים, ועידות, סמינרים, פרסים וכו׳) - כאלה שנערכו בישראל ומחוצה לה שעיסוקם באדריכלות ישראל, וכאלה שנערכו בישראל אולם עיסוקם לא בהכרח באדריכלות ישראל.
- מאות עבודות סטודנטים לתואר ראשון בלימודי אדריכלות על אודות אישים, מבנים או כאלה הממפות את המצאי הארכיוני הפזור של אדריכלות ישראל (בארכיונים פרטיים, מוניציפליים, מוסדיים, תאגידיים ועוד), וכן עבודות מחקר של סטודנטים לתארים מתקדמים (שני ושלישי) בתחומים אדריכליים ואחרים שיש להם קשר ישיר ועקיף להיסטוריה של אדריכלות ישראל
שיתופי פעולה [עריכה]
ארכיון אדריכלות ישראל מקיים שיתופי פעולה רבים עם מספר רב של גופים ויוצרים יחידים. חומרים מן הארכיון התפרסמו בין השאר בספר "המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית: מרכז מורשת הייקים" בהוצאת ארגון יוצאי מרכז אירופה והמוזיאון הפתוח תפן (2011); בספר "אל תגידו בגת: הנכבה הפלסטינית בשירה העברית 1948-1958" בהוצאת זוכרות, פרהסיה ופרדס הוצאה לאור; בקטלוג התערוכה "ארץ מקלט: התגוננות אזרחית בנויה" בהוצאת הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר (2010); בספר "ימי הגימנסיה: הגימנסיה העברית "הרצליה", 1905-1959" בהוצאת מוזיאון ארץ-ישראל (2013); ועוד רבים. ארכיון אדריכלות ישראל שותף גם לעבודתו של המוזיקאי ואמן הפרפורמנס אוהד פישוף "הרצאה על ארכיטקטורה" שהוצגה בשנים 2012-2013 בישראל, בארצות הברית וביפן. בשנת 2011 צולמו בארכיון אדריכלות ישראל חומרים וסצינות לוידאו קליפ לשירו של אסף אמדורסקי "הרחובות ממריאים לאט" (למילים של דוד אבידן מתוך ספרו הראשון "ברזים ערופי שפתיים", 1954).
קישורים חיצוניים [עריכה]
- נועם דביר, הארכיון הלא רישמי למורשת האדריכלות הישראלית, באתר עכבר העיר, 3 באוגוסט 2010
- מיכאל יעקובסון, סיבוב בארכיון אדריכלות ישראל, בבלוג "חלון אחורי", 30 בדצמבר 2010
- מיכאל יעקובסון, וזהו סוף הזיכרון: מי יציל את ארכיון אדריכלות ישראל, באתר Xnet, 20 ביולי 2011
