מסטיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קופסאות מסטיקים למכירה

מסטיק או גומי לעיסה הוא סוג של ממתק הנועד ללעיסה.

בני המאיה נהגו ללעוס את שרף הגומי המופק משרף עץ הספודיליה (שמו, באזור המצוי היום בתחומי מקסיקו, היה "צ'יקלה"). המצאת המסטיק ה"מודרני" מיוחסת לתומס אדמס, שבשנת 1871 ניסה לטעום את חומר הגלם שלו, בשעה שניסה לייצר צעצועים משרף עץ הספודיליה (Sapodilla), עץ הגדל ביערות הגשם הטרופיים של מרכז אמריקה.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, נהגו לייצר את המסטיק מהשרף של עצי האלה הנקרא "מסטיקא" (ומכאן שמו - "מסטיק"), ובמיוחד מסוג עצי אלה הנקרא "אלת המסטיק", אשר גודלו במיוחד לצורך הפקת שרף המסטיקא, ועיקר גידולם היה בדרום מערב האי כיוס ביוון באזור שנקרא: "מסטיקוחוריה" (ביוונית: כפרי המסטיק). חיקוי סינתטי של החומר ללעיסה מעץ זה משמש כמרכיב מרכזי בייצור המסטיק המודרני.

כיום, מייצרים את המסטיק בעיקר ממוצרי פלסטיק מבוססי נפט, שמכילים בתוכם תמציות בטעמים שונים, בדרך כלל ממותקות, אולם ישנם מספר שווקים (למשל השוק היפני) וחברות שעדיין משתמשות בשרף. תוך כדי תהליך הלעיסה משחררת תכולת המסטיק לתוך החך, ומעוררת את פעילות ייצור הרוק. ישנם סוגי מסטיקים המתוכננים במיוחד לאפשר ללועס להפריח בועות (לדוגמה מסטיק בזוקה).

צריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל, מסטיק נלעס למטרות הנאה, אך שימושים רפואיים במסטיקים הלכו ונעשו פופולריים החל משנות ה-90. לדוגמה, מסטיקים ללא סוכר רבים מתהדרים ביכולתם למנוע עששת, על ידי עירור הפרשת רוק בפה ושיפשוף השיניים, דברים המנקים את משטח השן משאריות מזון. ישנם מסטיקים המכילים ניקוטין, שייעודם הוא לעזור בגמילה מעישון סיגריות.

המסטיק ואיכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ישנם מספר אתרים בהם יש "סלעי מסטיק", שהם סלעים שעליהם הודבקו במהלך השנים עשרות ומאות של מסטיקים לעוסים על ידי מטיילים שונים. גם גזעי עצים הפכו למטרה להדבקת מסטיקים. התופעה מגונה על־יד רשויות שמירת הטבע בישראל, ורבים חושבים שהמראה של מסטיק ישן מודבק על סלע הוא לא נעים ולא מתאים לאווירת הטבע.

גם במספר מקומות בעולם ישנם "קירות מסטיק", שהם קירות ברחובות או סימטאות שעליהם הודבקו מסטיקים על ידי הציבור הרחב. תופעה זו עשויה להפוך קיר פשוט למעין אטרקציה תיירותית.

מיתוסים ועובדות הקשורים במסטיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקשר של איכות הסביבה, הדעות חלוקות, אך הדעה הרווחת היא שהמסטיק הקלאסי הנפוץ‏[1] אינו חומר מתכלה (בפרט בסביבות שאינן מעודדות התכלות, כגון מדרכות עירוניות), או שנדרשות להתכלותו שנים רבות מאוד.‏[2][3] בשל כך, הוא מהווה מפגע נוף במדרכות עירוניות רבות ברחבי העולם, שקשה מאוד להיפטר ממנו. טרם נמצאו דרכים כימיות בטוחות ומוצלחות דיין לטיפול בו, ולכן, הדרך היחידה להיפטר ממנו היא גירוד ידני שלו (או החלפת אבני ריצוף המדרכה).

מיתוס נפוץ אודות מסטיקים, הוא שבליעתם מסוכנת מאוד והמסטיק עלול "להידבק" היכנשהו במערכת העיכול. בעוד שדבר זה יכול להתממש, ובעוד שקיימת סכנה שבליעת מסטיק תיתקע בוושט ותגרום לחנק, הסיכוי לכל אחד משני המאורעות קטן מאוד. יחד עם זאת, לא מומלץ לבלוע מסטיקים, מאחר שאין הגוף יכול להפיק כל תועלת מן המסטיק‏[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]