נחום היימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחום היימן מנחה את זמר עברי בסינמטק תל אביב, 12 בדצמבר 2009

נחום "נחצ'ה" היימן (נולד ב-6 במאי 1934), מגדולי המלחינים בזמר העברי בישראל. רבים ממאות הלחנים שכתב במשך שנות פעילותו הארוכות, הפכו לנכסי צאן ברזל בתולדות הזמר העברי. חתן פרס ישראל לזמר עברי לשנת ה'תשס"ט. הוא ייסד את העמותה למורשת הזמר העברי והיה למנהלה האומנותי עד לפרישתו בשנת 2011‏[1]. אביה של זמרת הרוק סי היימן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ושירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היימן נולד בעיר ריגה, בירתה של לטביה לפנינה וחיים היימן, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1939, כשהיה בגיל חמש. בילדותו החל לנגן בפסנתר, אך לאחר שחלה בגיל עשר בשיתוק ילדים (פוליו) עבר לנגן באקורדיון. במשך שלוש שנים שכב בבית חולים מחובר לריאת ברזל, עד שהתגבר על מחלתו. בגיל 14, בעקבות גירושי הוריו, עבר להתגורר כילד חוץ בקיבוץ נען וזכה להדרכה מחברי הקיבוץ יהודה אורן ודוד זהבי.

לאחר נישואיה השניים של אימו, עבר להתגורר עימה ברחובות. שם הוא הלחין בגיל 17 את שירו הראשון "ניצנים נראו בארץ", לפי מלים מ"שיר השירים". מאחר שלא הסתדר עם אביו החורג עבר לכפר המכבי, שם פגש את מתתיהו שלם מהקיבוץ הסמוך, רמת יוחנן. היימן עבד איתו ברעיית צאן וקיבל ממנו ומחבריו הדרכה מוזיקלית. בשלב מאוחר יותר בחייו הפך לאקורדיוניסט בחוגים לריקודי עם בהשפעת גורית קדמן, מחלוצות ריקודי העם בארץ.

במסגרת שירותו הצבאי שימש היימן אקורדיוניסט מחליף למלחין דובי זלצר בלהקת הנח"ל בגרסתה הראשונה. בתקופת שירותו הצבאי נישא לדליה קולטון ועבר איתה לקיבוץ בית אלפא. בשירות המילואים עבר לשרת כלוחם בפלס"ר שריון, הוא נפצע ברגלו מהתפוצצות מוקש במלחמת סיני, נפגע מקליע במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים נפצע באורח קשה מהפצצה אווירית, אושפז במשך כחצי שנה ועבר סדרה ארוכה של ניתוחים.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטעם קיבוץ בית אלפא נשלח ללימודים במדרשה למורים למוזיקה ולמד אצל המלחין פאול בן חיים. בתום ההשתלמות הקים את חמישיית גלבוע[2], חמישייה כלית שאף נמנה עליה כנגן אקורדיון. ב-1961 החל לעבוד עם הגבעטרון, ויזם את הוצאת תקליטיו הראשונים‏[3]. הלהקה כללה ברפרטואר שלה חלק משיריו, כשהמפורסם שביניהם השיר "לאן נושבת הרוח" על שני לחניו.

היימן החל לארגן ערבי שירה בציבור בעיר והפעיל טכניקות שונות להביא את הקהל הרגיל להיות פסיבי, להשתתף בשירה‏[4]. החל משנת 1965 הוא ארגן פסטיבל שנתי של מוזיקה וכוריאגרפיה של בני קיבוצים בשם פסטיבל "ענות"‏[5].

באותה תקופה הלחין היימן את שירי המחזמר "זרעים של מסטיק" שכתבה לאה נאור. בנוסף לעבודתו כמלחין טיפח היימן זמרים רבים בראשית דרכם, ביניהם אסנת פז[6], חוה אלברשטיין[7] (לה גם הלחין בין היתר את השיר "כמו צמח בר"), צמד הפרברים (להם הלחין את שיריהם הראשונים, בהם "את אני והרוח", "אילו כל האוהבים", "רק הד קולך" ו"ריח תפוח אודם שני"), עליזה עזיקרי, הצמד אורנה ומשה דץ (להם הלחין בין היתר את השיר "שיר למענך") וחני ליבנה.

שיתוף פעולה פורה במיוחד שלו היה עם המשורר נתן יונתן, שהוליד עשרות שירים שהיו לקלאסיקה בזמר העברי, ביניהם "חופים", "שיר אהבה ישן" (המוכר בשם "אניטה וחואן"), "החול יזכור" ורבים אחרים. כדי להקל על היימן את הלחנת "חופים" שינה נתן יונתן את מילות המקור.

היימן הלחין גם פסקולים רבים לסרטי קולנוע. הראשון שבהם היה סרטו של מיכה שגריר "המלחמה לאחר המלחמה" לו הוא הלחין את השיר "מרדף" שכתב ירון לונדון, וביצעה חוה אלברשטיין. לסרט "אדמה משוגעת" כתב היימן את שיר הנושא, "אני ממשיך לשיר". זהו אחד השירים הבודדים שהיימן כתב את מילותיהם. אחת מיצירות המופת הגדולות של היימן היא הנעימה לחליל צד "הנסיעה לירושלים" שהולחנה לסרט "אין שמות על הדלתות" (1996), ומושמעת בפתיחת שידורי הבוקר של רשת ב'.

בצרפת ואנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-60 נסע לצרפת, וזכה להצלחה בינלאומית כשגדולי הזמרים שרו משיריו ביניהם, ננה מושקורי, מארי לאפורה וגם ישראלים שהשתקעו בצרפת כמו מייק בראנט, וריקה זראי. ב-1972 עבר ללונדון בה למד במגמת מוזיקה בבית הספר לקולנוע והקים וניהל חברה להקלטות, שהכינה מוסיקה לסרטים, פרסומות ותקליטים‏[8].

קריירה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

היימן שב לישראל ב-1984 והפיק את המופע "חופים" עם האמנים מאיר בנאי, משה דץ, חני ליבנה וליזה לנג, שהיו בראשית דרכם. כן היה המנהל האמנותי של חגיגות הזמר העברי בערד[9].

נחום היימן לקח על עצמו לשמר את הזמר העברי והקים בשנת 2002 את "העמותה למורשת הזמר העברי", שבמסגרתה הוא מעלה על גבי תקליטורים הקלטות ישנות ואף מחדש ומקליט מחדש שירים ותיקים, ובכך משמר שירים וביצועים שייתכן והיו יורדים לתהום הנשייה.

היימן מגיש מדי ליל רביעי תוכנית זמר עברי עם גבי ינון ברשת ג'. היימן נישא 3 פעמים בחייו. בשנת 2010 התגרש, ועקב מצוקה כלכלית העניק לו היישוב בית אריה-עופרים מגורים ללא תמורה. במשך השנים הרוויח היימן כספים רבים אולם מספר פעמים נכנס לקשיים כלכליים והתחיל מחדש‏[10]. ביולי 2013 ראש הממשלה ושרת התרבות מינו אותו לשמש יועץ מיוחד בפרויקט שימור הזמר העברי‏[11]. בבית אריה-עופרים גם כיכר על שמו.

שיריו בעברית שתורגמו ללועזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]