נמל התעופה אילת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נמל התעופה אילת

Eilat's Airport.JPGהכניסה לנמל התעופה אילת
נתוני השדה

קוד IATA
ETH

קוד ICAO
LLET

סוג השדה אזרחי,מסחרי,בינ"ל
מפעיל רשות שדות התעופה
עיר סמוכה אילת
קואורדינטות 29°33′14″N 34°57′17″E
גובה מעל פני הים 42 רגל
13 מטר
www.iaa.gov.il
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
03/21 6,234 1,900 אספלט
מיקום נמל התעופה אילת
נמל התעופה אילת
נמל התעופה אילת
תרשים נמל התעופה

נמל התעופה אילת הוא נמל תעופה השוכן בלב העיר אילת, בצמוד ובמקביל לכביש 90 (כביש הערבה). הנמל משמש לטיסות סדירות בתוך הארץ, לשדה דב (תל אביב) לנתב"ג ולחיפה, לפעילות פרטית ולחלק קטן מהטיסות הבינלאומיות הפוקדות את אילת (מטוסי סילון קטנים ובינוניים עד סדר גודל של בואינג 757), שכן רוב הטיסות הבינלאומיות לאילת וממנה, נוחתות בנמל התעופה עובדה. בשנת 2011 עברו דרך הנמל 1,395,109 נוסעים בטיסות פנים ו-4,958 נוסעים בטיסות בינלאומיות‏[1]. נמל התעופה מתוכנן להסגר עם חנוכתו של נמל התעופה תמנע, כ-18 ק"מ מצפון לעיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר אילת נוסדה בשנת 1949, עם סיום מבצע עובדה וכיבוש אום רשרש. נמל התעופה באילת הוקם בידי חיל האוויר עם תום מלחמת העצמאות בשנת 1949. תנופת הפיתוח באילת בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 וריחוקה ממרכז הארץ, הביאו לפתיחתו של קו תעופה סדיר מנמל התעופה לוד (כיום נמל התעופה בן-גוריון), ולאחר מכן גם אל נמל התעופה חיפה.

בדצמבר 1950 נוסדת חברת "ארקיע", שנקרא בתחילה "אילתה", כהמשכה הישיר של "אווירון". ארקיע אשר הפעילה מטוסי 89-DH ו-46-C הפכה למוביל העיקרי בנמל, ולצידה הפעילה חברת אל על טיסות במטוסי C-46 Commando בקו לוד-אילת.

בשנת 1964, הוארך המסלול ל–1,500 מ' ונבנה מסוף נוסעים קטן. בשנת 1969, הוארך המסלול לאורכו הנוכחי – 1,900 מ'. בשנת 1975 החלה התעניינות של חברת תיירות סקנדינבית באילת, ובאותה שנה זו נחתה טיסת השכר הראשונה של חברת קימבר סטרלינג מדנמרק. מאז החלו פוקדים מטוסי שכר את נמל התעופה בקביעות בטיסות בינלאומיות מאירופה. מגבלות התפעול בנמל התעופה לא אפשרו נחיתת מטוסים גדולים מסוג בואינג 707, דאגלס DC-8, מקדונל דאגלס DC-10 ודומיהם, ואלה החלו עושים שימוש בנמל התעופה עובדה.

בהסכם השלום עם ירדן שנחתם ב-1994, הוחלט להעביר את הפעילות מנמל התעופה של אילת אל נמל התעופה בעקבה, כיום נמל התעופה הבינלאומי המלך חוסיין, ולשנות את שמו ל"נמל התעופה הבינלאומי עקבה-אילת השלום". הסכם זה לא יצא לפועל.

בשנת 2006 שופצו בית הנתיבות ומסלול הטיסה בנמל בעלות כוללת של 5.5. מיליון ש"ח.

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שמספר הנוסעים העוברים דרך הנמל בטיסות פנים, נמצא במגמת עלייה, מספר הנוסעים בטיסות בינלאומיות ירד בשנים האחרונות באופן משמעותי. להלן נתוני התעבורה בנמל בין השנים 2006-2011[2]

שנה 2006 2007 2008 2009 2010 2011
נוסעים (פנים) 1,006,520 1,088,926 1,068,264 1,056,614 1,293,251 1,395,109
תנועות מטוסים (פנים) 17,892 19,166 17,662 16,720 17,242 18,530
נוסעים (בינ"ל) 19,225 20,524 22,442 19,333 4,479 4,958
תנועות מטוסים (בינ"ל) 139 210 226 246 207 187

עתידו של הנמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נמל התעופה תמנע

מזה מספר שנים נשקלת העברת נמל התעופה צפונה לאזור הסמוך לבאר אורה, בשל שיקולי בטיחות, שיקולי ערך הקרקע, אורכו של המסלול, וכן עקב היותו של נמל התעופה חיץ מלאכותי המחלק את אילת ל-2 חלקים: אזור המלונות ואזור מרכז העיר ושכונות המגורים. קיימת גם הצעה להעביר את הנמל ק"מ אחד צפונה (פרויקט זול במיוחד, שיפתור את בעיות הבטיחות ואת בעיית חציית העיר ולא יגרום לטרטור הטסים אל מחוץ לעיר), אך גורמי התכנון אינם תומכים ברעיון ומעדיפים את חלופת באר אורה. נכון למאי 2010, הוחלט כי הנמל יועבר לאזור תמנע ויבנה כנמל תעופה בינלאומי חדש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נמל התעופה אילת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]