נמל התעופה אילת
|
נמל התעופה אילת |
|||||
|---|---|---|---|---|---|
| נתוני השדה | |||||
|
|||||
| סוג השדה | אזרחי,מסחרי,בינ"ל | ||||
| מפעיל | רשות שדות התעופה | ||||
| עיר סמוכה | אילת | ||||
| קואורדינטות | |||||
| גובה מעל פני הים | 42 רגל 13 מטר |
||||
| www.iaa.gov.il | |||||
| מסלולי טיסה | |||||
| כיוון מגנטי |
אורך | סוג מסלול |
|||
| רגל | מטר | ||||
| 03/21 | 6,234 | 1,900 | אספלט | ||
נמל התעופה אילת הוא נמל תעופה השוכן בלב העיר אילת, בצמוד ובמקביל לכביש 90 (כביש הערבה). הנמל משמש לטיסות סדירות בתוך הארץ, לשדה דב (תל אביב) לנתב"ג ולחיפה, לפעילות פרטית ולחלק קטן מהטיסות הבינלאומיות הפוקדות את אילת (מטוסי סילון קטנים ובינוניים עד סדר גודל של בואינג 757), שכן רוב הטיסות הבינלאומיות לאילת וממנה, נוחתות בנמל התעופה עובדה. בשנת 2011 עברו דרך הנמל 1,395,109 נוסעים בטיסות פנים ו-4,958 נוסעים בטיסות בינלאומיות[1]. נמל התעופה מתוכנן להסגר עם חנוכתו של נמל התעופה תמנע, כ-18 ק"מ מצפון לעיר.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
העיר אילת נוסדה בשנת 1949, עם סיום מבצע עובדה וכיבוש אום רשרש. נמל התעופה באילת הוקם בידי חיל האוויר עם תום מלחמת העצמאות בשנת 1949. תנופת הפיתוח באילת בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 וריחוקה ממרכז הארץ, הביאו לפתיחתו של קו תעופה סדיר מנמל התעופה לוד (כיום נמל התעופה בן-גוריון), ולאחר מכן גם אל נמל התעופה חיפה.
בדצמבר 1950 נוסדת חברת "ארקיע", שנקרא בתחילה "אילתה", כהמשכה הישיר של "אווירון". ארקיע אשר הפעילה מטוסי 89-DH ו-46-C הפכה למוביל העיקרי בנמל, ולצידה הפעילה חברת אל על טיסות במטוסי C-46 Commando בקו לוד-אילת.
בשנת 1964, הוארך המסלול ל–1,500 מ' ונבנה מסוף נוסעים קטן. בשנת 1969, הוארך המסלול לאורכו הנוכחי – 1,900 מ'. בשנת 1975 החלה התעניינות של חברת תיירות סקנדינבית באילת, ובאותה שנה זו נחתה טיסת השכר הראשונה של חברת קימבר סטרלינג מדנמרק. מאז החלו פוקדים מטוסי שכר את נמל התעופה בקביעות בטיסות בינלאומיות מאירופה. מגבלות התפעול בנמל התעופה לא אפשרו נחיתת מטוסים גדולים מסוג בואינג 707, דאגלס DC-8, מקדונל דאגלס DC-10 ודומיהם, ואלה החלו עושים שימוש בנמל התעופה עובדה.
בהסכם השלום עם ירדן שנחתם ב-1994, הוחלט להעביר את הפעילות מנמל התעופה של אילת אל נמל התעופה בעקבה, כיום נמל התעופה הבינלאומי המלך חוסיין, ולשנות את שמו ל"נמל התעופה הבינלאומי עקבה-אילת השלום". הסכם זה לא יצא לפועל.
בשנת 2006 שופצו בית הנתיבות ומסלול הטיסה בנמל בעלות כוללת של 5.5. מיליון ש"ח.
סטטיסטיקה [עריכה]
בעוד שמספר הנוסעים העוברים דרך הנמל בטיסות פנים, נמצא במגמת עלייה, מספר הנוסעים בטיסות בינלאומיות ירד בשנים האחרונות באופן משמעותי. להלן נתוני התעבורה בנמל בין השנים 2006-2011[2]
| שנה | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 | 2011 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| נוסעים (פנים) | 1,006,520 | 1,088,926 | 1,068,264 | 1,056,614 | 1,293,251 | 1,395,109 |
| תנועות מטוסים (פנים) | 17,892 | 19,166 | 17,662 | 16,720 | 17,242 | 18,530 |
| נוסעים (בינ"ל) | 19,225 | 20,524 | 22,442 | 19,333 | 4,479 | 4,958 |
| תנועות מטוסים (בינ"ל) | 139 | 210 | 226 | 246 | 207 | 187 |
עתידו של הנמל [עריכה]
| ערך מורחב – נמל התעופה תמנע |
מזה מספר שנים נשקלת העברת נמל התעופה צפונה לאזור הסמוך לבאר אורה, בשל שיקולי בטיחות, שיקולי ערך הקרקע, אורכו של המסלול, וכן עקב היותו של נמל התעופה חיץ מלאכותי המחלק את אילת ל-2 חלקים: אזור המלונות ואזור מרכז העיר ושכונות המגורים. קיימת גם הצעה להעביר את הנמל ק"מ אחד צפונה (פרויקט זול במיוחד, שיפתור את בעיות הבטיחות ואת בעיית חציית העיר ולא יגרום לטרטור הטסים אל מחוץ לעיר), אך גורמי התכנון אינם תומכים ברעיון ומעדיפים את חלופת באר אורה. נכון למאי 2010, הוחלט כי הנמל יועבר לאזור תמנע ויבנה כנמל תעופה בינלאומי חדש.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- נמל התעופה אילת, באתר רשות שדות התעופה
- יעל גרינפטר, היום לפני 61 שנה: נחנך קו התעופה תל אביב - אילת, באתר הארץ, 28/02/2011
- נמל התעופה מהאוויר
הערות שוליים [עריכה]
-
מטוס אל־על אילתה 4X-ACT מדגם C-46 Commando בשדה התעופה באילת (1952 לערך)
| שדות תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל | ||
|---|---|---|
| שדות תעופה |
ראש פינה • חיפה • הרצליה • שדה דב בתל אביב • נמל התעופה בן-גוריון • עטרות (ירושלים) • עובדה • אילת • קרית שמונה • נמל התעופה תמנע (עתידי) |
|
| מנחתים |
פיק • ציקלון • מגידו • הבונים • עין שמר • מצדה • באר-שבע • עין יהב • נווה זוהר • שדה בוקר • יטבתה • קציעות • ערד • מצפה רמון • מישר • ראשון לציון |
|
| רשות שדות התעופה | ||
|---|---|---|
| שדות תעופה |
בן-גוריון • אילת • חיפה • הרצליה • עובדה • ראש פינה • שדה דב |
|
| מעברי גבול | ||
| מתקנים באחריות הרשות בעבר |
שדה התעופה עטרות • שדה התעופה קריית שמונה • שדה אופיר • עציון • מעבר רפיח |
|