נמל התעופה חיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נמל התעופה חיפה / בסיס חיל האוויר 21

Haifa Airport terminal 2013.jpgטרמינל נמל התעופה חיפה
נתוני השדה

קוד IATA
HFA

קוד ICAO
LLHA

סוג השדה אזרחי
מפעיל רשות שדות התעופה
עיר סמוכה חיפה
קואורדינטות 32°48′34″N 35°02′35″E
גובה מעל פני הים 28 רגל
9 מטר
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
16/34 4,193 1,278 אספלט
מיקום שדה התעופה חיפה
שדה התעופה חיפה
שדה התעופה חיפה
תרשים נמל התעופה חיפה‏‏‏[1]
סמל בח"א 21

נמל התעופה חיפה הוא נמל תעופה השוכן בכניסה המזרחית לעיר חיפה, סמוך לנמל הקישון. הנמל משרת את התעופה האזרחית, ומשמש גם כבסיס צבאי של חיל האוויר הישראלי (בח"א 21). בעבר ועד יולי 2012, שימש גם את התעופה הצבאית, אך זו הופסקה לחלוטין ממנו.

הנמל משמש הן כנמל תעופה פנים-ארצי, ממנו ניתן לטוס לאילת, ושדה דב והן כנמל תעופה בינלאומי ממנו יוצאות טיסות צ'רטר וטיסות פרטיות ליעדים קרובים, כגון: לרנקה, פאפוס, רודוס, כרתים, עמאן וכו'. בשנת 2011 עברו בנמל 67,933 נוסעים ב-11,032 טיסות פנים ו-6,311 נוסעים ב-1,035 טיסות בינלאומיות.‏[2].

בנמל ממוקמות גם שתי חברות תעופה קטנות "ארובט" ו"כנפי פז" המפעילות מטוסים קלים. החברות מספקות שירותי תעופה שונים, ביניהם: לימודי טיס, השכרת מטוסים, טיסות בשמי הארץ, צילום אוויר והשכרת מוניות אוויר לישראל ולמדינות שכנות.

בעבר היו בנמל שלושה מסלולי המראה, אך כיום קיימים רק שני מסלולים המאונכים זה לזה, ומתוכם רק מסלול אחד, הארוך מבין השניים, משמש להמראות ולנחיתות. אורך המסלול הפעיל הוא 1,326 מטר (3,280 רגל).

הנמל נקרא על שם אורי מיכאלי (פרסמן), ממייסדי תחום התעופה בארץ ישראל.

בסיס חיל-האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס חיל-האוויר (בח"א 21) מאכלס את שלוחת חיפה של המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר, בית ספר תיכון שנועד להכשיר בני-נוער מגיל 14 לשירות כטכנאים בחיל האוויר לכשייתגייסו, וכן את בית הספר למקצועות הטכניים (ביסל"ט), בסיס הדרכה שנועד להכשיר חיילים לשירות כטכנאים בחיל האוויר.

ב 24 ביולי 2012, "אוזרח" נמל התעופה (לא הבסיס עצמו) וניהולו הועבר מחיל האוויר לידי רשות שדות התעופה. כיום לא מתקיימת בו כל פעילות צבאית. שאר חלקי בסיס ההדרכה, עדיין פעילים.‏[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמל הוקם על ידי הבריטים בשנת 1934 והיה לשדה התעופה הבינלאומי הראשון בארץ ישראל. השדה שימש גם את חיל האוויר המלכותי הבריטי ואת חברת הנפט המשותפת לעיראק ובריטניה (APS).

טרם הקמת השדה הכשירו הבריטים משטח נחיתה מדרום למיקום הנוכחי ומעבר לנחל הקישון.

ב־1936 נפתחו קווי טיסה סדירים לביירות ולקפריסין. ב־1938 נפתח קו טיסה סדיר ליעדים באירופה ובהם איטליה. בנוסף, פעלו בנמל טיסות שכר אזרחיות ליעדים נוספים מחוץ לישראל. בשנה זו נחתו בחיפה שליש מהטיסות המגיעות לארץ.

ב־1940 הופסקו הטיסות האזרחיות עקב מלחמת העולם השנייה, שם השדה שונה ל- RAF Haifa ושימש את חיל האוויר המלכותי הבריטי. ביוני 1941 הגיעה לשדה טייסת 80 מצוידת במטוסי הוקר הוריקן. בדרום השדה נבנו מספר מבנים ששימשו למגורי עובדי הרכבה ואחר כך כבית חולים צבאי קטן. בשנת 1948, עם סיום המנדט הבריטי השדה נסגר ונפתח מחדש על ידי מדינת ישראל הצעירה כנמל התעופה חיפה והטיסות בו חודשו.

בשנת 1995 הוחלט על פיתוח שדה התעופה של חיפה כשדה בינלאומי. הפרויקט הוכנס לתמ"א 15 (תוכנית מתאר ארצית לנמל תעופה בינ"ל נוסף - תמ"א/15א) והוכר על ידי ממשלת ישראל כפרויקט בעל חשיבות לאומית שיקודם בנוהל מזורז. באפריל 1998 נחנך טרמינל חדש ובו מוענקים שירותים שונים ביניהם: ביקורת גבולות, מכס וחנויות פטורות מכס.

ב-31.12.2001, אמר שר התחבורה, ד"ר אפרים סנה, כי "הפיכתו של שדה התעופה חיפה לבינלאומי תעניק תנופה עסקית, כלכלית ותיירותית אדירה לחיפה". השר סנה הנחה את אנשי משרדו לבדוק שתי חלופות: האחת, הפעלת שדה בינלאומי מהמסלול הנוכחי. והשנייה, הפעלתו ממסלול אשר יוארך ל-2400 מטר, מהם 500 מטר בתוך הים. על פי תוכניות משרד התחבורה באותה עת, היו אמורים ההליכים הסטטוטוריים להרחבת השדה להסתיים בשנת 2006 והשדה המורחב היה אמור לפעול החל משנת 2009. לאחר הרחבתו ישרת השדה עד 3 מיליון נוסעים בשנה.‏[4]

הרחבת מסלול ההמראה לכיוון הים כדי תאפשר למטוסי נוסעים כגון בואינג 737 ובואינג 757 לנחות בשדה התעופה. כך ששדה התעופה יוכל לשרת טיסות לאירופה, ואולי אפילו לארצות הברית, במידה ויורחב מספיק כדי שיקבל מטוסי נוסעים גדולים, דוגמת הבואינג 777 או הבואינג 767.

בשנת 2007 הציע משרד האוצר למקם את שדה התעופה במקום חלופי במגידו.

בכנס "בונים תשתית לישראל", שנערך בפארק אבניו במתחם שדה התעופה בנתב"ג בחודש אפריל 2010, אמר שר התחבורה ישראל כץ: "קיבלנו החלטה להארכת המסלול בשדה התעופה בחיפה, בעוד 316 מטר, שתבוצע בקרוב, וזה ייתן פתרון תעופתי לעשר או עשרים השנים הבאות".
תוספת זו תביא את המסלול לאורך של כ- 1,594 מטרים (5,229 רגל).

חברות פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפעילות העיקרית בנמל התעופה חיפה מבצעות חברות ישראייר וארקיע אשר מקיימות מספר טיסות לאילת ביום. כמו כן פעילות בנמל גם חברות צ'ארטר אשר מטיסות נוסעים ליעדים קרובים. חברת להק תעופה מפעילה קו מסוקים לאסדות קידוח של חברת נובל אנרג'י מנמל התעופה.

תחבורה בקרבת הנמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל התעופה חיפה שוכן בסמוך לדרך יגאל ידין ממנה יש אפשרות להגיע לכביש 22.

חברת אגד מפעילה קו אוטובוס אחד מהנמל למרכזית המפרץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981.‏
  2. ^ סטטיסטיקה
  3. ^ כץ: "אבקש להגביר את הפעילות בנמל התעופה בחיפה", גלובס, 24/07/2012
  4. ^ הקמת נמל תעופה בינלאומי נוסף בישראל באתר מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 13 בינואר 2002.