קאנוניזציה (של כתבים)
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. סיבה: הערך עוסק רק בקאנוניזציה של התנ"ך, ולא בקאנוניזציה בכלל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם של כתבים לקובץ סגור, שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו. משמעותה המקורית של המילה "קאנון" ביוונית (Κανόνας) היה סרגל או קנה מידה.
תוכן עניינים |
הקאנוניזציה של התנ"ך[עריכה]
ביהדות, תהליך האיסוף היה הדרגתי ונמשך מאות שנים. יש ספרים שנזכרים במקרא אך לא הוכנסו אליו לדוגמה - ספר הישר,[1] ספר מלחמות ה' ועוד.
על פי התלמוד במסכת בבא בתרא דף י"ד עמוד ב', אחרון הספרים במקרא נכתב בערך בשנת 450 לפני הספירה בזמנו של עזרא הסופר. על פי הכתוב שם, מספר הספרים הנמנים בתנ"ך מגיע ל-24. בספרו של יוסף בן מתתיהו "נגד אפיון" שנכתב בשנת 90 לספירה מונה המחבר רק 22 ספרים, וכך כותב: "כי לא רבבות ספרים מכחישים זה את זה ונחלקים ביניהם, רק 22 ספרים כוללים את כל כתיבת הזמן ההוא ובצדק נאמנים הם כספרי אלוהים". ובספרו מיין את הספרים לשלוש קבוצות והוסיף שכולם נכתבו עד זמנו של עזרא. אולם יכול להיות שחלוקת התנ"ך על פי יוספוס רק ל-22 ספרים (ולא ל-24 כדעת חז"ל המופיעה בתלמוד) נובעת מהסתמכותו של יוספוס על תרגום השבעים (התרגום היווני של התנ"ך), שהתייחס לספרים: שמואל ומלכים כספר אחד, ולספרים: דברי הימים ועזרא-נחמיה כספר אחד, בניגוד לחז"ל שהתייחסו לספרים אלו כספרים נפרדים (ספר עזרא ונחמיה הם ספר אחד גם לדעת חז"ל). דעה אחרת גורסת כי יוספוס כלל את רות בשופטים ואת איכה בירמיהו.
לדעת רוב החוקרים של ימינו חתימת הקאנון נעשתה מאות שנים לאחר מכן, ומתוארכת לשנת 70 לספירה בערך, זמן חורבן בית המקדש השני, שהיווה אחד הזרזים לקאנוניזציה. זרז נוסף לחתימת המקרא הוא העובדה שבאותה תקופה (300 לפני הספירה עד 150 לספירה) נכתבו ספרים חיצוניים כיתתים שיצאו כנגד היהדות הפרושית וההלכה המקובלת (כמו קריאת תיגר בספר היובלים על לוח השנה המקובל), ועקב חששם של הפרושים כי ספרים אלו יוכרו כמקודשים הזדרזו לחתום את הקאנון ואף להוסיף ספרים אחרים שהיו שנויים במחלוקת כגון קהלת, שיר השירים ומגילת אסתר, ובלבד שלא להשאיר את הדברים ללא הכרעה.
הספרים החיצוניים[עריכה]
 |
ערך מורחב – הספרים החיצוניים |
הספרים שלא נכללו בקאנון נקראים ספרים חיצוניים, חלקם בעלי אופי כיתתי כמו ספר היובלים, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, חזון עזרא ועוד, וחלקם בעלי אופי הקרוב ברוחו ליהדות הפרושית כמו ספר משלי בן סירא. חלק מן הספרים החיצוניים נכללו בכתבי הקודש של כמה מן הזרמים הנוצריים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מנחם הרן, קאנון וקאנוניזציה של המקרא ושל אסופות אחרות, מוסד ביאליק, תשנ"ו, במאגר המידע של אתר מקרא-נט
- רקפת סלע שפי, המאבקים על הקנון: הדינמיקה של שימור ושל חידוש בתרבות, קנון וכתבי קודש, יעקב שביט עורך, אוניברסיטת תל אביב, עמ' יז-מו
הערות שוליים[עריכה]
- ^ לדעת חז"ל (ובעקבותיהם פרשו כך גם שאר הפרשנים המסורתיים), 'ספר הישר' הינו ספר בראשית, שקרוי כך על שם האבות שנקראים 'ישרים' (מסכת עבודה זרה, דף כ"ה עמוד א')
