איגרת יעקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איגרת יעקב היא איגרת המהווה את אחד מספרי הברית החדשה - כתבי הקודש של הנצרות. האיגרת נכתבה על ידי "יעקב, משרת האל וישו המשיח האלוהי" ומשויכת ליעקב הצדיק, אחיו של ישו.

התמה המרכזית של האיגרת היא ניצחון הסבלנות בזמן ניסיונות ומפני פיתויים. האיגרת מגנה חטאים שונים וקוראת לנוצרים להמתין בסבלנות לביאתו השנייה של ישו.

תוכן האיגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבוא (א' 1);
  • אמונה וחוכמה (א' 2 - 8);
  • עוני ועושר (א' 9 - 11);
  • נסיון ופיתוי (א' 12 - 18);
  • שמיעת דבר האל הקודש וציות לו (א' 19 - 27);
  • אזהרה מפני קיום חלקי של דבר האל (ב' 1 - 13);
  • אמונה ועבודה האל (ב' 14 - 26);
  • דברי הקודש (ג' 1 - 12);
  • חכמת האל (ג' 13 - 18);
  • ידידות עם העולם (ד' 1 - 10);
  • שיפוט אח (חבר קהילה) (ד' 11 - 12);
  • אזהרה מפני גאוותנות (ד' 13 - 17);
  • אזהרה לעשירים (ה 1 -6);
  • סבלנות ותפילה (ה 7 - 20).

האיגרת הייתה ממוענת לקהילות נוצרים ממוצא יהודי ("לשְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁבָטִים שֶׁבַּגּוֹלָה") מטרת כותב האיגרת היא לקבוע את אורח החיים הנוצרי בקהילות אלה, להזהיר מפני פורמליזם וטקסים חיצוניים, ואמירה כי האל מעדיף אמונה אמיתית וטהורה על פנטיות. בסיום האיגרת דורש כותבה מהקהילות להמתין בסבלנות מפני רדיפות ולחכות לביאתו השנייה של ישו. דוקטרינת משיחת החולה מופיעה לראשונה באיגרת זו

איש מכם כי-יחלה יקרא את-זקני הקהלה ויתפללו בעדו ויסוכהו שמן בשם ה': ותפלת האמונה תושיע את-החולה ו-ה' יקימנו ואשר חטא יסלח לו מקור=פרק ה פסוקים 14 - 15

בפרקים א וה' של האיגרת יש התייחסות לאידאל העוני (הקרוב בהשקפתו לאידאל של כת האביונים)

יִתְהַלֵּל הָאָח הַדַּל בְּרוֹמְמוּתוֹ, וְהֶעָשִׁיר שֶׁיִּתְהַלֵּל בְּשִׁפְלוֹ, כִּי כְּצִיץ חָצִיר הוּא יַחֲלֹף. הֵן בַּעֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת יִיבַשׁ הֶחָצִיר וְיִפֹּל צִיצוֹ וְיֹאבַד חֵן מַרְאֵהוּ; כֵּן גַּם הֶעָשִׁיר יִבֹּל בַּהֲלִיכוֹתָיו

– איגת יעקב פרק א

הוֹי הָעֲשִׁירִים, בְּכוּ וְהֵילִילוּ עַל הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עֲלֵיכֶם. עָשְׁרְכֶם נִרְקַב, וּבִגְדֵיכֶם הָיוּ לְמַאֲכַל עָשׁ. זְהַבְכֶם וְכַסְפְּכֶם נֶחְלְדוּ, וַחֲלוּדָתָם תִּהְיֶה לְעֵדוּת נֶגְדְּכֶם וְתֹאכַל אֶת בְּשַׂרְכֶם כְּמוֹ אֵשׁ. אוֹצָר אֲצַרְתֶּם לְאַחֲרִית הַיָּמִים! הִנֵּה זוֹעֵק שְׂכַר הַפּוֹעֲלִים קוֹצְרֵי שְׂדוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר הֲלִינוֹתֶם אוֹתוֹ, וְצַעֲקַת הַקּוֹצְרִים בָּאָה בְּאָזְנֵי ה' צְבָאוֹת. חֲיִיתֶם בָּאָרֶץ חַיֵּי תַּעֲנוּגוֹת וְהוֹלְלוּת; סְעַדְתֶּם אֶת לִבְּכֶם כְּמוֹ בְּיוֹם זֶבַח. הִרְשַׁעְתֶּם וַהֲרַגְתֶּם אֶת הַצַּדִּיק וְהוּא אֵינוֹ קָם עֲלֵיכֶם.

– איגת יעקב פרק ה

מחבר האיגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית האיגרת מצוין כי מחברה הוא "יעקב, משרת האל ומשרת ישו המשיח". החל מאמצע המאה השלישית מזוהה יעקב הצדיק, אחיו של ישו ככותבה של האיגרת. ז'אן קלווין הציע כי כותב האיגרת היה השליח יעקב בן חלפי המכונה יעקב הקטן. מלומדים נוצרים אחרים משייכים את האיגרת ליעקב בן זבדי, אחיו של יוחנן כותב הבשורה.

מרבית החוקרים המודרניים סבורים כי האיגרת נכתבה בשלהי המאה הראשונה או ראשית המאה השנייה, לאחר מועד פטירתם של כל הכותבים המוזכרים לעיל. מניתוח היוונית של האיגרת עולה כי לא נכתבה על ידי יהודי שהתגורר בירושלים, אלא ככל הנראה על ידי יהודי שהתנצר והתגורר ברחבי הגולה מחוץ לארץ ישראל.

שילוב האיגרת בברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיגרת מוזכרת כחלק מהברית החדשה על ידי אוריגנס מאלכסנדריה וכן על ידי אירנאוס וקלמנט מאלכסנדריה ואוסביוס. האיגרת מוזכרת בין 27 ספרי הברית החדשה על ידי אתאנאסיוס מאלכסנדריה, ואושרה כחלק מספרי הקודש בוועידות שנערכו במאה הרביעית, אולם קודם לוועידות אלה היו ספקות בכנסייה בדבר שיוך האיגרת לספרי הקודש - ככל הנראה לאור העובדה שנכתבה על ידי יהודי נוצרי ועבור יהודים נוצריים, ולכן לא נפוצה כמו איגרות פאולוס בקרב הקהילות הנוצריות של הגויים שהתנצרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]