שאלתיאל קוואק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שאלתיאל קוואק
Alfredjodocuskwak logo.jpg
סוגה סדרת אנימציה לילדים.
יוצרים הרמן ואן וין
מדבבים בעברית אורית ירון, עפרון אטקין, יובל זמיר, שוש מרציאנו, אלי גורנשטיין, דב רייזר, איציק סיידוף, שפרירה זכאי, גילת אנקורי, שרית סרי, שמעון כהן
ארץ מקור הולנד, גרמניה, יפן
מספר עונות 2
מספר פרקים 52
הפקה
מפיק קאזואו טאבטה
אורך פרק 25 דקות.
שידור
רשת שידור TV Tokyo (יפן)
Varta (הולנד)
רשת שידור בישראל הטלוויזיה החינוכית, ערוץ ג'וניור
תקופת שידור
מקורית
19891991
קישורים חיצוניים
דף הסדרה ב-IMDb

שאלתיאל קוואק (במקור "אלפרד יודוקוס קוואק", הולנדית: Alfred Jodocus Kwak) היא סדרת אנימציה לילדים אשר מבוססת על מחזה מאת המחזאי ההולנדי הרמן ון וין. הסדרה, בת 52 פרקים, הופקה במקור לטלוויזיה ב-1989 כחלק משיתוף פעולה יפני-הולנדי-גרמני. דמויות הסדרה נוצרו על ידי האנימטור האראלד סיפרמן.

בישראל שודרה הסדרה במקור בתחילת שנות התשעים בטלוויזיה החינוכית ובשידורים חוזרים לאורך השנים. כיום הסדרה משודרת בערוץ ג'וניור.

את שיר הפתיחה של התוכנית בגרסתה העברית ביצעה אורית ירון, ואת שיר הסיום ביצעו ירון ויובל זמיר. את המילים העבריות לשני השירים כתבה שפרירה זכאי.

עלילת הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר לידתו, שאלתיאל קוואק מאבד את הוריו, אחיו ואחיותיו אשר נהרגים בתאונת דרכים. חפי החפרפרת, חבר טוב של משפחתו, מגדל אותו. יחד עם חבריו יוצא שאלתיאל להרפתקאות רבות ומשונות ומפיק לקחים. המדינה בה מתגוררים שאלתיאל קוואק וקרוביו היא מַיִמוניה (בהולנדית Groot-Waterland, באנגלית Great Waterland, כלומר "ארץ המים הגדולה").

בניגוד למרבית הסדרות המצוירות לילדים, הסדרה עוסקת בצורה נסתרת בנושאים חברתיים ופוליטיים שונים כגון ניצול לרעה של כוח, עבדות, התעללות בבעלי חיים, מחלות סופניות, הלם קרב, גזענות ואיכות הסביבה, ובכך מעבירה מסרים חינוכיים וחברתיים רבים. הסדרה מעלה גם ערכים חשובים כמו ידידות וסולידריות חברתית. בין השאר, לאורך הסדרה, נלחם שאלתיאל בדיקטטור פאשיסטי (דולף) ובמפלגת העורבים הלאומית שהשתלטה על ארצו, מארח פליטים אשר ברחו מארץ רחוקה המכונה "בוּרוּנְדִּיָה" הנמצאת תחת שלטון אפרטהייד, מציל לווייתנים מפני ציידי לווייתנים, מנהל מאבק מתמשך במפתחי הקרקע הפוגעים בטבע ומקדם את שינוי המשטר בארצו ממונרכיה אבסולוטית (הנשלטת על ידי מלך יחיד) למונרכיה חוקתית. הבחירה להציג בסדרה את הנושאים המורכבים הללו מייחדת אותה ממרבית הסדרות המצוירות הטיפוסיות לילדים.

הסדרה גם יוצאת דופן בכך שעלילתה מתפרסת על פני תקופה ארוכה. ברוב הסדרות לילדים הדמויות לא מזדקנות. ב"שאלתיאל קוואק", לעומת זאת, ניתן לראות כיצד הדמויות גדלות מילדות ועד בגרות. הסדרה עוקבת אחר חייו של שאלתיאל מלידתו, תקופת נעוריו בבית הספר ומסעותיו הרבים ברחבי העולם, ולבסוף כל הדמויות בסדרה נפגשות בביתו של שאלתיאל. ההתפתחות הבולטת ביותר בסדרה היא זו של דולף, אשר בתחילת הסדרה מוצג כנער בית ספר שובב ובהמשך הופך לדיקטטור אכזרי, סוחר נשק, פוליטיקאי חסר אחריות ופושע נבזה.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפי ושאלתיאל. ברקע: רב החובל שטובי
  • שאלתיאל קוואק (מדבבת: אורית ירון) - שאלתיאל, המכונה "שאלתי" (נהגה "שָלְתִי"), הוא ברווז שהוריו, אחיו ואחיותיו מתו בצעירותו בתאונת דרכים, כאשר ניסו לחצות את הכביש ונדרסו על ידי מכוניתו של ראש העיר קרוקו. בעקבות כך שאלתי אומץ וגודל על ידי חפי החפרפרת, חברו הטוב של אביו, לו שאלתי קורא "אבא". שאלתי ישן במיטה בצורת כפכף עץ הולנדית שהייתה בעצם ביתו בשדה של אביו הביולוגי, יחד עם אביו. שאלתי הוא ברווז חכם, אמיץ, סקרן, חולמני ושמח המשתדל לעזור לחבריו ולהיאבק באי-צדק כאשר הוא נתקל בו.
  • חפי (מדבב: יובל זמיר) - חפי הוא חפרפרת ואביו המאמץ של שאלתיאל. בשל היותו חפרפרת, מתקשה חפי לראות היטב באור וכמעט תמיד מרכיב משקפי-שמש.
דמותו של דולף. מימין ניתן להבחין בדמיון לצלב הקרס הנאצי
  • דוֹ‏לף (מדבב: עפרון אטקין) - עורב אפור. דולף הוא יריבו המושבע של שאלתיאל עוד מתקופת ילדותם. כבר בילדותו, כאשר למד יחד עם שאלתיאל בבית-הספר היסודי, ניכר העדר המוסר המובהק שלו במקרים רבים. כך, למשל, אילץ את חברו דידי להשתמש בכדורי-מרץ שנועדו לפילים כדי שינצח בתחרות ריצה בבית הספר, תוך סיכון בריאותו של דידי. בהמשך חייו הפך דולף לפושע ואף פנה לשאלתיאל לעזרה כאשר נרדף על ידי המאפיה בשל חובות ההימורים שלו.
באחת מהתקופות המתוארות בסדרה הפך דולף לבן-דמותו של אדולף היטלר (דולף היה שם הולנדי פופולרי בין ילדים שהוריהם תמכו במפלגה הנאצית), והסדרה עסקה בו ובמעלליו כמשל על הנאציזם. הוא הקים את "מפלגת העורבים הלאומית" אשר הוקבלה למפלגה הנאצית, חייליה לבשו מדים אדומים המזכירים את מדי האס אס והיא קבעה תקנות גזעניות כנגד "הגזעים הנחותים" - אלו שאינם עורבים. הקבלות נוספות בין דולף להיטלר:
  • דבריו על כוונותיו לבצע "טיהור גזעי".
  • העובדה שהוא אינו "עורב טהור" אלא "בן תערובת" - אמו הייתה ציפור קיכלי - לכן מקורו צהוב ולא שחור כשל שאר העורבים. מאז ילדותו מנסה דולף להסתיר את מוצאו האמיתי וצובע את מקורו במשחת נעליים שחורה, מאפיין המרמז על ביקורת שלפיה היטלר עצמו לא התאים לאידאל הארי, ואולי אף לא היה "ארי טהור".
  • חזותו בחלק זה של הסדרה: השפם בקצה מקורו, לבושו, יציבתו ושפת הגוף שלו, וכן קולו.
לאחר שדולף הצליח להשתלט על המדינה, שאלתיאל, כנציג המפלגה המתנגדת לדולף, היה האחראי להדחתו מן השלטון, ומאז שעשה כן לא סלח לו דולף וחיפש נקמה.

דמויות משניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויני קווהומבה (נהגה Winnie, מדבבת: שוש מרציאנו) - אהובתו של שאלתיאל, ברווזה שחורה שהיגרה לארץ באופן לא חוקי מבורונדיה בה שורר אפרטהייד (מדינה המזכירה מאוד את דרום אפריקה). שאלתיאל פגש בה לראשונה כאשר נסעה עם משפחתה ברכבת בדרך להימלט ממדינתה, שם היו הוריה מבוקשים בגלל פעילותם המחתרתית.
  • פרופסור בּ‏וּ‏פוֹ‏ן (מדבב: אלי גורנשטיין) - בופון הוא דוב קוטב ומדען בינתחומי. בופון ושאלתיאל נפגשים בקוטב באחד הפרקים כאשר שאלתיאל מנסה למנוע מציידי לווייתנים בלתי חוקיים לפגוע בלווייתנים. מאז שאלתיאל עובד כעוזרו.
  • רוּ‏בּ‏י (מדבבים: עפרון אטקין בפרקים 2-3 ובפרק נוסף מאוחר יותר, איציק סיידוף בכל השאר) - עורב שהוא חבר ילדות של שאלתי ובעל משיכה לחפצים נוצצים שמובילה אותו לצרות רבות (כפי שניתן לראות בפרק בו הלכו שאלתי וכיתתו לארמון המלך).
  • רני (מדבב: איציק סיידוף) - ארנב וחבר ילדות של שאלתי.
  • טוטו (מדבב: איציק סיידוף) - אווז אשר היה חברו הטוב של דולף מאז ילדותו וסייע לו להיבחר לשלטון. בסוף הסדרה טוטו מחליט לעזוב את דולף בשל הנזקים החמורים שגרם.
  • לוּ‏לי (מדבבות: שוש מרציאנו עד הופעתה של הדמות ויני, מכאן ואילך שרית סרי) - חסידה שהייתה ידידה של שאלתי, והפכה בבגרותה לעורכת דין ופוליטיקאית. הייתה מעורבת בסילוק דולף מהשלטון ולימים כיהנה כנשיאת מיימוניה, לאחר שגברה בבחירות על דולף. יש לציין שאף על פי שלולי היא חסידה ממין נקבה בגרסה העברית, בגרסת המקור ההולנדית וכן בגרסה היפנית לולי היא חסידה ממין זכר. עובדה זו מסבירה את סגנון הלבוש הגברי של הדמות.
  • רב חובל שׁטוּ‏בּ‏י (אלי גרונשטיין) - אריה ים. הציל את חייהם של שאלתיאל וחפי מטביעה באחד הפרקים, ומאז הפך לאחד מחבריהם הרבים.
  • ראש העיר קרוקו (מדבבים: דב רייזר ואיציק סיידוף (לשני פרקים)) - קרוקודיל המתפקד כראש עיריית פולדר שבמיימוניה. קרוקו מושחת ורודף בצע.
  • פרנץ פרדיננד (מדבב: דב רייזר) - אריה נהנתן ומלך מיימוניה. לאורך הסדרה ועם התבגרותו של שאלתי הם הופכים לידידים וקורה לא אחת שהמלך פונה אליו לעזרה. קרוי על שמו של יורש העצר האוסטרו-הונגרי פרנץ פרדיננד, שההתנקשות בו הציתה את מלחמת העולם הראשונה.
  • דיונון (מדבב: יובל זמיר) - דיונון. טיפוס בלתי אמין שחי בים ועובד כמרגל.
  • איגור - ציפור מסוג אנקור. בעברו השתתף כמרגל של קבוצת האנקורים בספינה ששאלתיאל היה שייך אליה. סייע להדיח את דולף מהשלטון.
  • דינג דאנג - גורילה. מפקד הצי של ממלכת מיימונה. מקורב למלך פרנץ פרדיננד. סייע להדיח את דולף מהשלטון.
  • פרופסור היפוטמוס מדעני (מדבב: יובל זמיר) - היפופוטם. מדען חסר מצפון המקורב לקרוקו. שמו הפרטי מוזכר רק פעם אחת- בפרק הלפני אחרון.
  • לופו החתול (מדבב: דב רייזר) - חתול שמן, עני, רעב ומתוסכל שמנסה לטרוף את שאלתי בכל הזדמנות.
  • פרופסור רמזי (דב רייזר) - חתול המתמחה בתרבות מצרים העתיקה. ויני עובדת כמזכירתו.
  • משפחתה של ויני: אביה מכונה רק בשם משפחתו "מר קווהומבה", אמה היא בוקה קווהומבה ואחיה הקטן הוא טום קווהומבה.
  • יוהאן - אביו הביולוגי של שאלתיאל. ברווז חולמני וביישן המזכיר את שאלתיאל. חבר טוב של חפי.
  • אנה - אמו של שאלתיאל. ברווזה מצודדת ולה הרבה מחזרים.

שמעון כהן דובב באופן קבוע את שדר החדשות, ודמויות אורח.

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלבד ההפיכה הפשיסטית לה היה אחראי, היה דולף מעורב לאורך הסדרה בתחבולות מרושעות רבות אחרות: הוא גנב אבנים יקרות, השתתף בסחר בנשק, לכד דרקון חכם אותו מכר לגן חיות, ירה בדיונון ופגם בכוונה בסכר במהלך קמפיין הבחירות, דבר שגרם למות 26 אנשים.
  • חוץ מדולף ודיונון, שאלתיאל נאלץ להתמודד בסדרה מול נבלים נוספים, ביניהם ראש העיר המושחת קרוקו ואדון ניטילוקופאן- הקוף האנוכי אשר שולט על אדמות.
  • ויני, חברתו של שאלתיאל אשר ברחה משלטון האפרטהייד, היא קרוב לוודאי אזכור של ויני מנדלה, אשתו לשעבר של נלסון מנדלה.
  • באחד הפרקים מופיע ברווז כוכב פופ רודף נשים בשם מייקל דקסון אשר כמעט מצליח "לגנוב" את ויני משאלתיאל. הוא קרוב לוודאי מבוסס באופן רופף על כוכבי הפופ פרינס ומייקל ג'קסון.
  • באחד הפרקים פגש שאלתיאל בזמר אשר ארגן מופע צדקה שנועד לעזור למדינה ענייה. פרק זה מתייחס בפירוש למופע הצדקה "לייב אייד" למען אתיופיה אותו יזם בוב גלדוף באמצע שנות השמונים.
  • הסדרה כוללת פרטים אנכרוניסטיים וסוריאליסטיים: באופן כללי הטכנולוגיה והביגוד של רוב הדמויות בסדרה נראים שייכים לסוף המאה העשרים, ועדיין שאלתיאל ופרופסור בופון מטיילים לעתים קרובות בחללית בעלת טכנולוגיה הרבה יותר מתקדמת מתקופה זו. דמויות רבות אחרות כמו הצוות של המלך, החתול החמדן ודולף בגלגול הנפוליאוני שלו לובשים בגדים אשר מתאימים לתקופות קדומות יותר. אלמנטים סוריאליסטיים בסדרה כוללים דמויות מוזרות כגון השד הרע מהבקבוק, חיילי השחמט אשר מתעוררים לחיים ממשחק השחמט של שאלתיאל, ליצן בסגנון החלילן מהמלין על הירח, חייזרים אשר נראים כמו ברווזים מלבד רגליהם האנושיות, ופרק אשר מתרחש כולו בחלום בו שאלתיאל מוצא עצמו במערב הפרוע ובו דולף מבין שהוא למעשה דמות בסדרה מצוירת.
  • בסדרה ישנן התרחשויות מציאותיות רבות, אך גם דברים בדיוניים לחלוטין. כך למשל, בפרק 41 נופל שאלתיאל לתוך כביכול-הר געש, אשר מקור האש הנפלטת ממנו איננו לבה אלא דרקון פולט אש, שלא מסוגל לזוז ממקומו בגלל אבן שנתקעה על זנבו. בשני פרקים מופיעה גם אגדת הקשת בענן מהמיתולוגיה הקלטית, לפיה בתחתיתה ישנה קדרה מלאה זהב.

צוות המדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרסה העברית השתתפו בדיבוב הדמויות:

הסיפור מאחורי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמן ון וין, כותב הסדרה, פרסם את הסיפור מאחורי יצירת הסדרה ברדיו הולנדי:

Cquote2.svg

כשהילדים שלנו היו צעירים, כתבתי את הסיפור הראשון על אלפרד (שאלתיאל) קוואק. בעיקרון, זה קרה על ידי שני דברים. לילה אחד נסעתי ברכב שלי בדרכי הביתה, ובטעות דרסתי ברווז שחצה את הכביש. התחרטתי על כך מאוד. כמה ימים לאחר מכן הייתי בבית ודיברתי בטלפון. האיש שדיברתי איתו היה המנהל של התזמורת הסימפונית. הוא שאל אם אוכל לכתוב סיפור, לספר ולשיר עליו בזמן שהתזמורת תספק ליווי מוזיקלי. בזמן שדיברתי עם האיש בטלפון, חשבתי, יכול להיות שהברווזה מחפשת אחרי בעלה? ואיך תוכל להסביר לברווז שדרסת ברווז אחר? "הלו, הלו?" אמר הקול בטלפון, "מה אתה חושב, מר וין?" "אני חושב על ברווז," עניתי. והאיש ענה "מצוין!, אז תכתוב לנו סיפור על ברווז." וכך נולד שאלתיאל קוואק. בטעות.

Cquote3.svg

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]