שבדית
| שבדית (svenska) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | שבדיה, פינלנד |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | צפון אירופה |
| סך כל הדוברים: | כ-9,000,000 |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | 7,825,000 |
| שיטת הכתב: | אלפבית לטיני עם התאמות לשבדית |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופאית |
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: |  פינלנד שבדיה |
| שפה רשמית בארגונים: | האיחוד האירופי |
| גוף מפקח: | Svenska språknämnden – מועצת השפה השבדית |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
שבדית (svenska, להאזנה (מידע · עזרה)) היא שפה סקנדינבית מזרחית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו אירופאיות, המדוברת בפי תשעה מיליון דוברי שבדית בעולם, שמונָה וחצי מתוכם בשבדיה, שם אינה מוגדרת בחוק כשפה רשמית, אף שרוב מוחלט מתושביה דוברים אותה.
חוץ מאשר בשבדיה, מדוברת השבדית גם במחוז אולנד (Åland) השייך לפינלנד. בפינלנד היבשתית ישנו מיעוט של שישה אחוזים דוברי שבדית, ושבדית היא שפה רשמית בפינלנד ובעלת מעמד שווה לפינית. בנוסף, כמה אלפי אנשים באסטוניה דוברים שבדית גם כן.
השפה השבדית התפתחה מהנורדית העתיקה, בדומה לדנית ולנורבגית, מהן אינה שונה באופן מהותי. למעשה, דוברי השבדית יכולים להבין דנית ונורבגית, ובייחוד את האחרונה, הדומה לשבדית במבטאה. בימי הביניים עברה השבדית שינויים רבים עד שעברה סטנדרטיזציה במאה השש-עשרה. ב-1786 נוסדה האקדמיה השבדית שתפקידה לפקח על התפתחות השפה התקנית.
כשפה גרמאנית חולקת השבדית אוצר מלים נרחב גם עם הגרמנית והאנגלית. השבדית שאלה מילים רבות מהגרמנית התחתית בימי הביניים, מהגרמנית העילית (הגרמנית התקנית) במאות השש-עשרה והשבע-עשרה, מהצרפתית במאה השמונה-עשרה ומהאנגלית במאה העשרים.
תוכן עניינים |
הגייתה וכתיבתה של השפה השבדית[עריכה]
עד המאה השלוש-עשרה נכתבה השבדית באמצעות האלפבית הרוני, אך עם התפשטות הנצרות בשבדיה החלה השפה השבדית להיכתב באמצעות האלפבית הלטיני. לצורך כתיבת השפה השבדית משתמשים באלפבית הלטיני, כאשר האותיות C, Z, W, Q משמשות בעיקר לכתיבת שמות ממקור זר. כן נוספו לה שלוש אותיות תנועה נוספות, å, ä, ו-ö, ולפעמים נעשה שימוש גם באות התנועה ü לכתיבת שמות ממקור גרמני.
| הגיית וכתיבת השפה השבדית | ||
| העיצורים | ||
| הסימון הגראפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
|---|---|---|
| Bb | b | נהגה כהגיית בי"ת |
| Ch/ch | ɕ | נהגה כהגיית שי"ן שורקת לפני התנועות הקדמיות: e, i, y, ä ו-ö |
| ɧ | נהגה כהגיית כ"ף רפה שורקת לפני התנועות האחוריות: a, o, å ו-u | |
| Dd | d | נהגה כהגיית דל"ת כשהלשון צמודה לאחורי השיניים |
| Dj/dj | j | נהגית כהגיית יו"ד עיצורית |
| Ff | f | נהגית כהגיית פ"א רפה |
| Gg | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני התנועות הקדמיות: e, i, y, ä או ö |
| g | נהגה כהגיית גימ"ל בכל מקום אחר | |
| Gj/gj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Hh | h | נהגה כהגיית ה"א |
| Hj/hj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Jj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Kk | k | נהגה כהגיית כ"ף לפני התנועות האחוריות: a, o, å ו-u |
| ɕ | נהגה כהגיית שי"ן שורקת לפני התנועות הקדמיות: e, i, y, ä ו-ö | |
| Kj/kj | ɕ | נהגה כהגיית שי"ן שורקת |
| Ll | l | נהגה כהגיית למ"ד |
| Lj/lj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם |
| Nn | n | נהגה כהגיית נו"ן |
| Ng/ng | ŋ | נהגה כצליל ng באנגלית |
| Pp | p | נהגה כהגיית פ"א |
| Rr | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
| Rd/rd | ɖ | בצפון שבדיה ובמרכזה נהגה כהגיית דל"ת כשקצה הלשון מופנה אחורנית; בדרום שבדיה נהגה כפי שנכתב |
| Rl/rl | ɭ | בצפון שבדיה ובמרכזה נהגה כהגיית למ"ד כשקצה הלשון מופנה אחורנית; בדרום שבדיה נהגה כפי שנכתב |
| Rn/rn | ɳ | בצפון שבדיה ובמרכזה נהגה כהגיית נו"ן כשקצה הלשון מופנה אחורנית; בדרום שבדיה נהגה כפי שנכתב |
| Rs/rs | ʂ | בצפון שבדיה ובמרכזה נהגה כהגיית סמ"ך כשקצה הלשון מופנה אחורנית; בדרום שבדיה נהגה כפי שנכתב |
| Rt/rt | ʈ | בצפון שבדיה ובמרכזה נהגה כהגיית ת"ו כשקצה הלשון מופנה אחורנית; בדרום שבדיה נהגה כפי שנכתב |
| Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
| Sk/sk | sk | נהגה סְקְ לפני התנועות האחוריות: a, o, å ו-u |
| ɧ | נהגה כהגיית כ"ף רפה ושורקת לפני התנועות הקדמיות: e, i, y, ä ו-ö | |
| Sch/sch | ɧ | נהגה כהגיית כ"ף רפה שורקת |
| Sj/sj | ||
| Skj/skj | ||
| Stj/stj | ||
| Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו עם הלשון צמודה לאחורי השיניים |
| Tj/tj | ɕ | נהגה כהגיית שי"ן שורקת |
| Vv | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| Ww | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| התנועות | ||
| הסימון הגראפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| Aa | [ɑ] | נהגית כהגיית פתח אחורית מעט |
| Ää | [ɛ] | נהגית כהגיית צירי פתוח מעט |
| Åå | [o] | בגרסתה הארוכה נהגית כהגיית חולם |
| [ɔ] | בגרסתה הקצרה נהגית כתנועה בין חולם ~ קמץ תימנית | |
| Ee | [e] | בגרסתה הארוכה נהגה כהגיית צירי סגורה מעט |
| [ə] | בגרסתה הקצרה נהגית כהגיית a במלה האנגלית About | |
| Ii | [i] | נהגית כהגיית חיריק |
| Oo | [u] | בגרסתה הארוכה נהגית כהגיית שורוק |
| [ʊ] | בגרסתה הקצרה נהגית כהגיית קובוץ | |
| Öö | [ø] | נהגית כתנועה בין חולם ~ צירי, כמו eu הצרפתי, ö הגרמני או הצרוף ir באנגלית כבמלה bird |
| Uu | [y] | נהגית כהגיית Ü הגרמנית, או כ-U בצרפתית |
| Yy | y | נהגית כהגיית U, רק מעט יותר לחוצה |
התנועות[עריכה]
| תנועות | ||||||
| אחוריות | כמעט אחוריות | מרכזיות | כמעט קדמיות | קדמיות | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| סגורות | u · | ʉ · | i · y | |||
| כמעט סגורות | ʊ | |||||
| חצי סגורות | o · | e · ø | ||||
| אמצעיות | ə | |||||
| חצי פתוחות | ɔ · | · ɛ | ||||
| כמעט פתוחות | ||||||
| פתוחות | · ɑ | |||||
- Qq, Ww, Zz, Cc - מופיעות במלים זרות ונהגות בהתאם לשפה ממנה המלים שאולות.
- התנועות נהגות כקצרות כאשר מופיעות לפני שני עיצורים, בכל מקום אחר נהגות כארוכות.
הטעם[עריכה]
בשבדית הטעם נופל בדרך כלל על ההברה הראשונה, אך להברה המוטעמת יכולים להיות שני טונים: עולה ויורד.
- טון עולה - הברה מוטעמת רגילה, מופיע במלים הארוכות משתיים-שלוש הברות ובמלים בנות הברה אחת במילונים מסוימים מסומן באמצעות סימן עולה, á וכו.
- טון יורד - ההברה המוטעמת יורדת בצלילה וההברה הבאה אחריה מתחילה בצליל גבוה יותר, מופיע בעיקר במלים בנות שתי הברות, במילונים מסוימים מסומן באמצעות סימן יורד, à וכו.
הדקדוק השבדי[עריכה]
מערכת הפועל השבדי[עריכה]
תכונה של השפה השבדית (וכן של הדנית והנורבגית) המקלה מאוד על לומדיה היא העדר מוחלט של נטיית פעלים לפי הגופים השונים. "אני הולך" ייאמר בשבדית jag går; "הם הולכים": de går; "הוא הולך": han går. כלל זה תקף אפילו עבור פעלים יוצאים מן הכלל, כגון "להיות".
בסיסי הפעלים הרגילים בשבדית עשויים להסתיים בעיצור או בתנועת a מה שאומר שלא ניתן להבחין בבסיס הפועל בצורת המקור, אך הבסיס מתגלה בצורת הציווי ביחיד. הבסיס נראה בבירור בנטיות ההווה (כפי שיפורט בהמשך) ומאחר שיש צורך בידיעת בסיס הפועל ליצירת כל צורות הפעלים הרגילים, צורת ההווה עדיפה לשינון מאשר צורת המקור.
פעלי העזר בשבדית[עריכה]
בשבדית משתמשים במספר פעלי עזר המסייעים לבנות משפטי תיאור ומשפטי פעולה בזמנים שונים.
| פעלי העזר בשבדית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| צורת ההווה | צורת העבר | צורת המושלם | צורת בינוני העבר | צורת בינוני ההווה | |||||||
| vara - להיות | är | var | varit | vard | varande | ||||||
| ha(hava) - שייכות | har | hade | haft | havd | havande | ||||||
| Bli (bliva) - להיהפך | blir | blev | blivit | bliven | blivande | ||||||
| skola - | skall | skulle | skolat | skolad | skolande | ||||||
- פועל העזר vara – להיות, משמש במשפטי תיאור בזמנים שונים.
- פועל העזר ha – שייכות, משמש בזמני הפרפקט.
- פועל העזר bli – להיהפך, משמש בצורת הסביל.
- פועל העזר skola – צורת ההווה שלו (skall, או בקיצור ska) משמשת ליצירת משפטים בעתיד, צורת העבר שלו (skulle) משמשת ליצירת תנאי ההווה, תנאי היפותטי.
- צורת הפרפקט משמשת יחד עם פועל העזר ha ליצירת זמני הפרפקט, בניגוד לשפות אחרות כמו אנגלית וגרמנית שם נעשה שימוש בבינוני לצורך כך.
- בינוני העבר משמש כתואר (כתואר נוטה לפי נטיות התארים), ומשמש את צורת הסביל יחד עם פועל העזר bli – להיהפך.
- בינוני ההווה משמש כתואר (כתואר נוטה לפי נטיות התארים), ומשמש גם כשם הפעולה. בניגוד לאנגלית, הוא אינו יוצר זמנים מתקדמים עם הפועל "להיות".
הזמנים הרגילים[עריכה]
בפעלים רגילים זמן ההווה נוצר באמצעות תוספת -r לבסיסי פעלים המסתיים בתנועת a, ובאמצעות תוספת -er לבסיסי פעלים המסתיימים בעיצור. פעלים בני הברה אחת בצורת המקור הם לרוב בלתי רגילים וצורת ההווה שלהם נוצרת לרוב באמצעות תוספת -r.
בפעלים רגילים זמן העבר נוצר באמצעות תוספת -de לבסיסי פעלים המסתיימים בתנועת a או בעיצור קולי, ובאמצעות תוספת -te לבסיסי פעלים המסתיימים בעיצור אטום.
זמן העתיד נוצר באמצעות שימוש בפועל העזר skola בזמן ההווה ובצורת המקור של הפועל העיקרי.
דרך התנאי נוצרת באמצעות שימוש בפועל העזר skola בזמן עבר ובצורת המקור של הפועל העיקרי, מציין תנאי הווה שהוא תנאי היפותטי.
זמני הפרפקט[עריכה]
זמני הפרפקט מופקים באמצעות שימוש בנטיות פועל העזר ha – שייכות בזמנים שונים וצורת הפרפקט. בפעלים רגילים צורת הפרפקט נוצרת באמצעות תוספת -t לבסיס הפועל.
- פרפקט ההווה – נוצר באמצעות צורת ההווה של הפועל ha וצורת הפרפקט של הפועל העיקרי. מציין פעולה שהתרחשה בעבר.
- פרפקט העבר – נוצר באמצעות צורת העבר של פועל העזר ha וצורת הפרפקט של הפועל העיקרי. מציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעבר, מעין פלאשבק.
- פרפקט העתיד – נוצר באמצעות זמן העתיד של פועל העזר ha – שייכות (skall ha) וצורת הפרפקט של הפועל העיקרי. מציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעתיד.
- פרפקט התנאי – נוצר באמצעות זמן התנאי של פועל העזר ha – שייכות (skulle ha) וצורת הפרפקט של הפועל העיקרי. מציין תנאי עבר, תנאי שלא התממש והוא בטל.
הבינוני[עריכה]
בינוני ההווה[עריכה]
בפעלים רגילים נוצר באמצעות תוספת -nde לצורת המקור של הפועל בפעלים בני מעל הברה אחת, בפעלים בני הברה אחת נוצר באמצעות תוספת -ende לצורת המקור של הפועל.
בינוני ההווה משמש כשם תואר וכאשר הוא משמש שם תואר הוא נוטה לפי נטיות התארים. בינוני ההווה משמש גם כשם הפעולה.
ראוי לציין, כי בניגוד לאנגלית בינוני ההווה אינו יוצר זמנים מתמשכים עם הפועל "להיות".
בינוני העבר[עריכה]
בפעלים רגילים שבסיסם מסתיים בתנועת a, נוצר באמצעות תוספת -d לבסיס הפועל. בפעלים רגילים שבסיסם מסתיים בעיצור, נוצר באמצעות תוספת -d לבסיסים המסתיימים בעיצור קולי, ותוספת -t לבסיסים המסתיימים בעיצור אטום.
בינוני העבר משמש כשם תואר וכאשר הוא משמש שם תואר הוא נוטה לפי נטיות התארים. בינוני העבר משמש גם את דרך הסביל כאשר מופיע לאחר נטיות פועל העזר bli, שמשמעותו "להיהפך" בזמנים שונים.
פעלי מצב[עריכה]
| פעלי מצב בשבדית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| צורת ההווה | צורת העבר | צורת המושלם | צורת בינוני העבר | צורת בינוני ההווה | |||||||
| Vilja - לרצות | vill | ville | velat | velad | viljande | ||||||
| Kunna - להיות יכול | kan | kunde | kunnat | kunnad | kunnande | ||||||
| Måsta - להיות מוכרח | måste | måste | måst | måstad | måstande | ||||||
| Låta - לאפשר | låter | lät | låtit | låten | låtande | ||||||
| Få - להיות רשאי ל... | får | fick | fått | fådd | fående | ||||||
| Må - להתאפשר | må | måtte | mått | mådd | mående | ||||||
| Böra - להיות אמור ל... | bör | börde | bort | börd | börande | ||||||
| Töra - להיות עשוי ל... | tör | torde | tort | törd | törande | ||||||
| Bruka - להיות רגיל ל... | brukar | brukade | brukat | brukad | brukande | ||||||
| Behöva - להיות זקוק ל... | behöver | behövde | behövt | behövd | behövande | ||||||
| Lära - להיות מה שנאמר עליו | lär | lärde | lärt | lärd | lärande | ||||||
נטיות שמות עצם[עריכה]
נטיות שמות העצם ביחיד[עריכה]
יחיד לא מיודע[עריכה]
בעבר, התקיימו בשבדית שלושה מינים דקדוקיים (זכר, נקבה ונייטרלי), בדומה לשפות גרמאניות אחרות. עם הזמן, מיני הזכר והנקבה התאחדו למין אחד. כתוצאה מכך, כיום לשמות העצם ביחיד שני מינים בלבד בשבדית, אוטרום (מבחינה היסטורית איחוד של הזכר והנקבה) והמין הנייטראלי (ניטרום). התווית המסתמת en מופיעה לפני שם עצם ממין האוטרום בעוד שהתווית המסתמת ett מופיעה לפני שם העצם מהמין הנייטרלי. תפקידה של תווית זו זהה לתפקידה בשפות אחרות (a/an באנגלית, למשל).
יחיד מיודע[עריכה]
ליידוע שם העצם ממין האוטרום מתווסף en, כאשר ה־e נשמט אם שם העצם מסתיים בתנועה. ליידוע שם העצם מהמין הנייטרלי מתווסף et, כאשר ה־e נשמט אם שם העצם מסתיים בתנועה. כאשר לשם העצם המיודע מתווסף תואר, נוספת התווית den לפני שם התואר שלפני שם העצם ממין האוטרום, והתווית det נוספת לפני שם התואר שלפני שם העצם מהמין הנייטרלי.
ליידוע שם העצם מהמגדר הנפוץ ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר העצם קרוב לדובר נעשה שימוש בתווית היידוע den här ("זה שפה") או בקיצור denna. ליידוע שם העצם מהמגדר הנפוץ ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר העצם רחוק מהדובר נעשה שימוש בתווית היידוע den där ("זה ששם").
ליידוע שם העצם מהמגדר הנייטרלי ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר שם העצם קרוב לדובר נעשה שימוש בתווית היידוע det här או בקיצור detta.
ליידוע שם העצם מהמגדר הנייטרלי ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר שם העצם רחוק מהדובר נעשה שימוש בתווית היידוע det där.
נטיית שמות העצם ברבים[עריכה]
רבים לא מיודע[עריכה]
כמעט כל שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ המסתיימים בתנועת a, תנועה זאת מותמרת בהם לסיומת or.
רוב שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ המסתיימים בתנועה שאינה תנועת a נוספת להם הסיומת ar.
רוב שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ המסתיימים בעיצור נוספת להם הסיומת ar.
רוב שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ בהם הטעם הוא על ההברה האחרונה, או שהם בני הברה אחת, הריבוי נעשה באמצעות הסיומת er.
בחלק משמות העצם בהם הריבוי הוא באמצעות הסיומת er ישנו שינוי תנועה בשם העצם לפי התבנית הבאה: a>>ä o>>ö ä>>å.
כמעט כל שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנייטרלי המסתיימים בתנועה, נוספת להם הסיומת n. כמעט כל שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנייטרלי המסתיימים בעיצור, צורת הרבים שלהם היא כצורת היחיד.
רבים מיודע[עריכה]
ליידוע שם עצם ברבים נוספת הסיומת na על סיומת הרבים (כאשר סיומת הרבים מסתיימת ב־n אז ביידוע נוסף רק a), שמות העצם שאינם מקבלים סיומת ברבים, ליידועם נוספת הסיומת en. כאשר שם העצם המיודע מתואר נוספת התווית de לפני שם התואר שלפני שם העצם ברבים.
ליידוע שם העצם ברבים ביידוע הצגתי (אלה/אלו), כאשר העצם קרוב לדובר נעשה שימוש בתווית היידוע de här או בקיצור dessa. ליידוע שם העצם ברבים ביידוע הצגתי (אלה/אלו), כאשר העצם רחוק מהדובר נעשה שימוש בתווית היידוע de där.
נטיות תארים[עריכה]
בשפה השבדית התארים מתאימים לשם העצם במין ובמספר. ישנן שתי מערכות לנטיית התואר השבדי: הנטייה החזקה והנטייה החלשה.
הנטייה החלשה משמשת לתיאור שם עצם מיודע ובה ישנה תוספת a לשם התואר ולפניו אחד הכינויים den או det בהתאם למגדר שם העצם ביחיד (den למגדר הנפוץ ו־det למגדר הנייטרלי) ו־de לפני שם העצם ברבים.
הנטייה החזקה משמשת לתיאור שם עצם בלתי מיודע ובו צורת התואר הבסיסית משמשת את המגדר הנפוץ בצורת היחיד, ולצורך יצירת המגדר ביחיד נייטרלי נוסף t לשם התואר, אם שם התואר מסתיים ב־d או dd בצורה הנייטרלית זה מותמר ב־t או tt בהתאמה. לשם התואר ברבים נוסף a.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מילון שבדי–אנגלי, ניתן להגיע מהתפריט השמאלי גם למילונים משבדית אל שפות אחרות, ולשמוע את הגיית המילים בשבדית.
