תחרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניצחון הוא אחד מהתוצאות האפשריות של תחרות

תחרות היא מצב שתוצאותיו האפשריות נתפסות כניצחון או הפסד‏[1].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות יכולה להתקיים בין אנשים בודדים המתחרים אחד נגד השני, או בין קבוצות שבהן אנשים מתחרים כחלק מהקבוצה כנגד אנשים אחרים המאורגנים בקבוצה אחרת‏[1]. מטרת המתחרים, שהם המשתתפים בתחרות, לזכות בהישג מסוים. לעתים ההישג הוא פרס המוגדר בתחרות, ולעתים זהו הישג אחר, כגון הגדלת נתח השוק בתחרות עסקית, תשומת לב, תהילה וכדומה.

חוקים ומסגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות מתקיימת לעתים במסגרת שהוקמה למטרה זו (כגון אולימפיאדה או כוכב נולד), או ללא מסגרת כזו (למשל תחרות בין עסקים, או תחרות של שני מחזרים על לבה של נערה). בתחרות הנערכת במסגרת מסוימת ישנם כללי תחרות מוגדרים היטב, שעל המתחרים לציית להם. חריגת מתחרה מכללים אלה עלולה להביא לפסילתו. בקפיטליזם מיוחסת חשיבות רבה לתחרות העסקית, ואף מוקמים גופי פיקוח שמטרתם למנוע התארגנות כגון קרטל, שיש בה פגיעה בתחרות העסקית.

היבטים מוטיבציוניים, תפקודיים ורגשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות מוסיפה מוטיבציה חיצונית, מאתגרת את המשתתפים ומעודדת אותם למתוח את גבולות היכולת שלהם‏[2]. התחרות יכולה גם לספק מוטיבציה פנימית עבור אנשים המפיקים הנאה מעצם התחרות באשר היא‏[1]. בהתאם לכך, תחרותיות היא גורם בריא וחיובי כל עוד היא תחומה בגבולות הפרופורציונליים המתאימים.

למרות שמחקרים ראשוניים העלו שתחרות יכולה להוביל לשיפור התפקוד של האדם המתחרה, התגלה במהרה שהתמונה מורכבת יותר‏[1]. למשל, לתחרותיות יכולות להיות גם השלכות שליליות משום שהיא יכולה לאיים כאשר היא הופכת למטרה בפני עצמה‏[2]. כמו כן, תחרותיות מוגזמת עלולה להוביל לשחיקת המתמודדים.

מכאן שלתחרות יכולות להיות השלכות חיוביות או שליליות, בהתאם למצב הנדון. השלכות אלו יכולות להתקיים גם בו זמנית. למשל - נמצא שבהשוואה לנגנים שהתבקשו לאלתר ללא תנאי תחרות, נגנים אשר התבקשו לאלתר תחת תנאי תחרותיות דיווחו הן על רמות מוטיבציה גבוהות יותר והן על רמות מתח גבוהות יותר‏[1].

אחד ההסברים להשלכות של תחרותיות על רמת הביצוע של האדם, הוא אופן ההשפעה של הקלה חברתית תחת נסיבות שונות. השפעה זו באה לידי ביטוי בשיפור בביצוע של פעילות פשוטות ומוכרות בנוכחות של אנשים אחרים. עם זאת, הנוכחות של אנשים אחרים מובילה לירידה ברמת התפקוד עבור ביצוע של פעולות מורכבות וחדשות.

השימוש בתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז ומעולם תפסו תחרויות של כוח, זריזות וסבלנות מקום נכבד בתרבויות השונות אם כחלק מפולחן, משחק או כבידור[3].

תחרויות מקובלות מאוד בתחום הספורט, וגורפות חלק ניכר מהעניין בתחום זה.

לתחרות יש תפקיד מרכזי באמנות הבמה ובמיוחד בתחום המוזיקה[1]. כגון תחרות רובינשטיין לנגינה בפסנתר. קיימת תעשייה גלובלית ענפה המתבססת על תחרויות מוזיקאיות, הכוללת בין היתר את האירוויזיון[1].

גביעים הניתנים כפרס לזוכים בתחרות בישול

ישנן תחרויות בישול, כמו התוכנית מאסטר שף עבור בשלנים חובבים חסרי ידע מקצועי בבישול.

התחרות בחינוך והוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת החינוך התחרות באה לידי ביטוי בין היתר במתן ציונים המשקפים את איכותה של פעילות מסוימת, לפי סקאלה נתונה. על פי רוב הציון ניתן לתלמיד על פי שיקול הדעת של המורה הרלוונטי בכל מקצוע. בהמשך דרכו, ציוניו של התלמיד ישפיעו על סיכויי הקבלה שלו למוסדות להשכלה גבוהה וללימודי ההמשך כסטודנט.

בעשורים האחרונים אנשי חינוך ערערו את התפיסה לפיה לתחרות יש תמיד השלכות חיוביות ורצויות‏[1] והעלות את הצורך להתחשב בהשפעות השליליות שלה‏[4]. למשל, אחד המבקרים הבולטים של השימוש בתחרות לצורכי הוראה הוא ריצ'רד לבוי.

רוב התחרויות נערכות תחת תנאים שבהם חלק מהתלמידים מנצחים בעוד שהאחרים מפסידים. כתוצאה מכך תלמיד שהפסיד עלול להרגיש פגוע‏[4].

משום שקיימים יחסי גומלין בין רגש וקוגניציה הרגשות העולים בעקבות מצבים תחרותיים יכולים להשפיע על התפקוד האקדמי.

מעבר להתמודדות עם תוצאות התחרות, קיימת השפעה כגם על האופן בו התחרות נתפסת בעיני התלמיד. ישנם הבדלים בין אישיים ברמת הלחץ שתלמידים שונים מייחסים למצבי תחרות‏[4].

משחקי תחרות מאפשרים התמודדות עם הצלחה וכישלון בתנאים ידידותיים המאפשרים לגיטימציה לטעויות ומתרגלים התמודדות מול מצבי חוסר הצלחה בחיים.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תחרות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 Eisenberg, J., & Thompson, W. (2011). The Effects of Competition on Improvisers' Motivation, Stress, and Creative Performance. Creativity Research Journal, 23(2), 129-136.
  2. ^ 2.0 2.1 חמוטל ארבל, דנוש לחמן, נורה אפשטיין, הגר קאופמן, דינה קבלינסקי בן דור (2011). למידה באמצעות משחקים. אאוריקה, 32.
  3. ^ יוהאן הויזינגה (1966). האדם המשחק. ירושלים: מוסד ביאליק.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Chen, Z.-H. (2014). Facilitating Learning Preferences and Motivation of Different Ability Students for Social-Competition or Self-Competition. Educational Technology & Society, 17 (1), 283-293.



P sport.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספורט ומשחקים וכלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.